ג'טרו טול (Jethro Tull) היא להקה שקיימת יותר משלושים שנה. מנהיגה,
איאן אנדרסון, התפרסם בנגינה מופלאה בחליל בעודו עומד על רגל אחת. ג'טרו טול החלה את דרכה ב-1968 כלהקת בלוז, אבל כבר באלבומה השני, לאחר ש
מרטין בר היה לגיטריסט מוביל, אפשר היה לשמוע את השינוי הדרמטי באופי הלהקה. באלבום זה,
Stand up, כל שיר הוא בסגנון אחר: בלוז חשמלי מתחלף בקטע אקוסטי לגמרי, אחריו בורה של באך בעיבוד ג'אז, ומיד שיר שהוא כמעט רוק כבד אמיתי. ואולי זו ההגדרה הנכונה לג'טרו טול: להקה שכל תקליט שלה סגנונו אחר, וכל אלבום מגוון בפני עצמו.
מעבר לכישרונו המוסיקלי, איאן אנדרסון הוא גם כותב טקסטים מוכשר ביותר. הטקסטים שלו מעניינים ומרשימים מאוד. די אם נזכיר את
Thick as a Brick ו-
A passion play, יצירות רוק מתקדם ארוכות, שהיו קשות להאזנה בשנות השבעים ועדיין הן קשות לעתים היום; או אם נזכיר את אלבומם
Minstrel in the Gallery, שהוא מסע של זמר חצר, תקליט מעניין מאוד בחלקו הרוקיסטי מצד אחד והאקוסטי מצד שני. ועוד לא דיברנו על
Songs from the wood שהושפע ממוסיקה אנגלית עתיקה / אירית / בארוקית.
ג'טרו טול הוציאה במשך השנים יותר משלושים אלבומים, והיא ידועה כלהקה בעלת
תחלופת נגנים מהמרובות בהיסטוריה של הרכבי רוק. מעריציה המושבעים מוכנים להישבע מי ניגן כל תקליט ובכל שיר. הלהקה הזו עשתה הכל - רוק, רוק מתקדם, קצת רוק כבד, ג'אז, בלוז, אפילו מוסיקה אתנית. איאן אנדרסון מנגן על גיטרות, מנדולינות, כינור, כל סוגי החלילים האפשריים, כלי הקשה. במקביל לקריירה הענפה של הלהקה, הוציא איאן אנדרסון כמה אלבומי סולו מעניינים. לאחרונה, במקביל לאלבום חג המולד, יצא אלבום סולו של איאן אנדרסון
Rupi's Dance, אלבום משובח ומרתק בפני עצמו. מרטין בר, הגיטריסט הקבוע של הלהקה, הוציא אף הוא אלבום חדש אינסטרומנטלי משובח באותה תקופה, בשם
Stage Left.
הכותב בפגישה עם איאן אנדרסון
ב
אלבום חג המולד החדש תערובת אקלקטית אופיינית לאיאן אנדרסון, של סגנונות ושירים, חלקם רוקיים וחלקם אקוסטיים. במשך השנים הקליטה ופרסמה הלהקה שירי חג מולד רבים, שרוכזו והוקלטו מחדש באלבום חג המולד הזה. בהם מחוות ליצירות קלאסיות כמו ה-Pavane של פורה. באלבום איאן מבצע גם שירי עם חג המולד בעיבודים מעניינים כמו Holly Herald או God Rest Ye Merry Gentlemen. יש גם קטעים מסורתיים של חג מולד, המבוצעים בסגנון ג'אזי מופלא. באלבום גם קטע אינסטרומנטלי של מרטין בר מתוך אלבומו האחרון, בלווית חליל הקסם של אנדרסון.
הביקורת היחידה שיש לי על האלבום היא שאיאן אנדרסון הקליט מחדש שירים מ-Songs from the wood כמו Fire at midnight או Ring out solstice bells. בהקלטה מחדש של השירים האלה לא הושקעה שום יצירתיות. אנדרסון ניגן את השירים כמעט כמו באלבום המקורי, וזה לא עובר טוב, כי עקב סרטן גרון קולו נסדק והוא לא יכול לשיר כמו בעבר. צורם לשמוע בגרסה הזו הקלטות חדשות של שירים שבמקור היו מושלמים.
מאידך, שירי חג המולד החדשים שנכתבו לאלבום, כמו Last man at the party ו-First snow on Brooklyn מצויינים.
באלבום מבצע אנדרסון את green sleeves וגם ביצוע חדש בשלושה רבעים לבורה של באך.
באלבום זה מנגן מתופף צעיר וחדש בשם
ג'יימס דאנקן, בנו של אנדרסון.
האלבום מומלץ לחובבי הלהקה. לא הייתי ממליץ עליו כאלבום פתיחה למי שרוצה להכיר את הלהקה. לא ניתן עדיין להשיגו בארץ, גם לא את אלבום הסולו של אנדרסון שיצא לפני חודש. אבל בעידן הכפר הגלובלי, לא זה מה שיעצור אותנו...
צלצלו בפעמונים
זה ממש מסע פרסום למכירת האלבום.
