פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
קולומבוס והציונות
ישראל בר-ניר (יום שני, 13/10/2003 שעה 15:00)


קולומבוס והציונות


ד''ר ישראל בר-ניר



לכאורה מה הקשר? ובאמת מה עניין קולומבוס ומסעו בו גילה את יבשת אמריקה במאה ה 15, לתקומת מדינת ישראל במאה ה 20 – גולת הכותרת של המיפעל הציוני? כמה שזה ניראה מופרך, מיסתבר שבכל זאת יש קשר, לפחות כאשר מדובר בהיבטים השליליים.

כמו שבישראל הגישה ה''פוסט ציונית'' היא השלטת בקרב חוגי השמאל הנאור, כך גם בארה''ב, כבר למעלה מעשר שנים מתנהלת מערכה שיטתית בקרב חוגי האינטלקטואלים הליברליים לטהר את ההיסטוריה האמריקנית מ''השרץ'' ששמו קולומבוס.

המערכה הזאת חודרת לתוכניות הלימודים בבתי הספר, ניתן למצוא אותה בעשרות אתרים באינטרנט, ומדי שנה בהתקרב המועד בו חוגגים כאן את ''יום קולומבוס'', מתעוררים כל מיני חוגים של ''פעילים'' ועולה הדרישה לבטל את הטקסים של היום הזה ולהחליפם בטקסי ''גיוון אתני'' (Ethnic Diversity).

קצת היסטוריה. ב-‏12 לאוקטובר 1492, קולומבוס, עם 90 אנשים שהתלוו אליו במסעו להודו, נחתו באחד האיים הקריביים – קולומבוס נתן לו את הכינוי סן סלבאדור (היום הוא אחד מאיי בהאמה). במסעו הראשון, וגם במסעות יותר מאוחרים, קולומבוס עצמו לא דרך על אדמת אמריקה, ועד סוף ימיו לא היה לו מושג שזו יבשת חדשה שלא היתה ידועה קודם לכן לאירופאים. בכל זאת מקובל לייחס לו את זכות הראשונים של גילוי אמריקה. הסיבה העיקרית לכך ש''יום קולומבוס'' קיבל תנופה והפך להיות יום חג פדרלי בארה''ב נובעת ממוצאו האיטלקי. המחצית השנייה של המאה ה 19 התאפיינה ע''י גלי הגירה גדולים מאיטליה לארה''ב, מהגרים שהיחס אליהם לא היה שונה בהרבה מהיחס היום למהגרים ההיספאניים (למרות שבניגוד לימינו, רובם ככולם היו מהגרים חוקיים). המהגרים האיטלקיים ראו בעובדת היותו של קולומבוס איטלקי תרומה ייחודית שלהם להתפתחות העולם החדש, והחל מ-‏1866 החלו לקיים חגיגות לציון המועד הזה, כשהארוע המרכזי הוא מצעד גדול ברחובות מנהאטן בניו יורק.
ב 1892 – במלאת 400 שנה למסעו של קולומבוס – העלה נשיא ארה''ב דאז (האריסון) הצעה להפוך את המועד הזה לחג רשמי. ב-‏1905 היתה קולורדו המדינה הראשונה שהפכה את המועד ליום חג של המדינה, וב-‏1937 הנשיא רוזוולט קבע שיום ב' השני של חודש אוקטובר בכל שנה יהיה חג פדרלי. כך זה נשאר עד היום. התפנית ה''פוסט קולומביאנית'' החלה לצבור תנופה ב-‏1992 – כשמלאו 500 שנה למסעו של קולומבוס.

בישראל משכתבי ההיסטוריה מבית מידרשם של אילן פאפה וחסידיו ממדרסת חיפה, אמונים על הגירסה לפיה מהות המיפעל הציוני היא בכך ש''הגיעו מטורפים והחליטו לגנוב כיברת ארץ'' (כך בפרוש ניסחה את זה אחת מ''הוגות הדעות'' של השמאל הנאור). לפי השקפתם של חברי גוש שלום ''עצם הרעיון הציוני במאה ה 19, בדבר הקמת מדינה היה בחזקת תוקפנות נגד העם הפלשתינאי''. באופן דומה בארה''ב, בקרב חוגי האינטלקטואלים הליברליים, שלטת גישה הגורסת שמורשת קולומבוס מתמצית כל כולה ''בעבדות, בדיכוי, בגיזענות ובהשמדת עם'', ש''אין כל הצדקה לקיים יום זיכרון לאדם שאינו אלא רוצח, אדם תאב שילטון שאיננו יותר טוב מהיטלר''. וכך הלאה וכך הלאה.

יש ''מדקדקים'' הפוסקים שקולומבוס כלל לא גילה את אמריקה כי ''לגלות משמעותו לראות או ללמוד מה שהוא בפעם הראשונה, לכן גילוי אמריקה הוא נחלתם של התושבים המקוריים שהיו שם מקדמת דנא, או אלה ששרדו מהם, ולא של האירופאים שהגיעו לשם לקראת סוף המאה ה-‏15''. גם כאן ניתן למצוא הקבלה עם הפוסט ציונים. ההיסטוריון יואל ביינין – יהודי אמריקאי שעלה לישראל, חי מיספר שנים בקיבוץ מישמר העמק, והחליט לשוב לארה''ב – תואם חשיבה של אילן פאפה, ''פרופ' להיסטוריה של המיזרח התיכון'' באוניברסיטת סטאנפורד, מלמד בקורסים שלו ש''זה לא נכון שהמיתיישבים היהודים במאה ה-‏19 פיתחו את ענף גידול ההדרים בארץ. מאחר שהם העסיקו פועלים ערביים, הרי שזכות הראשונים בתחום הזה היא של הערבים ולא של היהודים''.

כל מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של ארה''ב יודע שיש הרבה אמת בסיפורים אודות מר גורלם של הילידים המקוריים בידי האדם הלבן. קולומבוס ודאי שלא היה מצדיקי הדור, לא אז, ובוודאי שלא בימינו. בכל זאת, להעמיס עליו ''אחריות אישית'' לכל מה שהתרחש ביבשת אמריקה מאז שהוא גילה אותה, זה כמעט כמו להמשיך ולהאשים את שרון (ואת ישראל באסוסיאציה) באחריות אישית לטבח שהנוצרים בלבנון ביצעו בפלשתינאים שם. בכלל, לשפוט אירועים שהתרחשו במאה ה-‏15 מפרספקטיבה של המאה ה-‏21 לא מעיד על עודף חוכמה גם כשמדובר באנשים שרואים את עצמם כיחידי סגולה אינטלקטואלים. למעשה מה שמסתתר מאחורי ההיסטריה הפוסט קולומביאנית אינה אלא צורה אחרת של השינאה האובססיבית הקיימת בחוגים הליברליים לכל מה שמייצג בעיניהם את תרבות המערב – בין אלה תמצא, ולא במקום האחרון את הדמוקרטיה הישראלית.

אין זה לכן כלל מפליא שאותם חוגים העוסקים בניפוץ המיתוס הקולומביאני הם גם אלה שעומדים במרכז מסע השנאה וההסתה נגד מדינת ישראל. ''אנשי רוח'' ישראליים כמו אילן פאפה, דוד גרוסמן, אברהם בורג, יוסי ביילין ועמוס עוז הם אורחי כבוד בכל ארוע ''תרבותי'' המאורגן ע''י החוגים האלה. באירועים האלה, כאשר מדברים על ''מדיניותה של ישראל'' מתכוונים למעשה ל''קיומה של ישראל''. ה''ציונות'' היא ה''קולומבוס'' של ההוגים הישראלים מהשמאל הנאור. אותה יש להכפיש בכל מחיר, ולשם כך כל האמצעים כשרים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מעניין מאוד!
אריה פרלמן (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 0:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזכיר לי מאמר שהתפרסם ב''נתיב'' ב-‏1992, שבו דובר על הטרור הליברלי שהשתולל (כבר אז) באוניברסיטאות ברחבי ארצות-הברית.
_new_ הוספת תגובה



המוסר השמאלני
אורי מילשטיין (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 7:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא אנטי-היסטורי ואנטי-מציאותי. לפי ההגיון שפיתח קרל פופר ב''חברה הפתוחה ואויביה'' מתפתח המוסר הזה באופן הכרחי לרודנות. הדבר ניכר היום בשדות התרבות, האקדמיה והתקשורת, שבהם הצליח השמאל להשיג דומיננטיות, גם בארה''ב וגם בישראל.
_new_ הוספת תגובה



המוסר השמאלני
דוד גזר (יום שלישי, 14/10/2003 שעה 11:32)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש ללמד מיד מוסר הלכות מלחמה ימני.באקדמיה למדעי המלחמה על שם בילין.ולישם אותו מיד.
_new_ הוספת תגובה



ההסטוריונים החדשים רואים את
סוחר נדל''ן (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 22:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההיסטוריה מנקודת זמן עכשווית ומפרשים אותה, לא כפי שהיא התרחשה בזמנה, אלה לפי חוקים חדשים של הזמן הנוכחי, לפי ערכים מודרניסטיים, שאינם תקפים לזמן האירועים שהם חוקרים או מתייחסים.

כלומר, הם בפירוש לא עושים עבודת מחקר היסטורית, אלא פרשנות רשלנית של ההסטוריה שתתאים לדרכם הפוליטית, הניאו-היסטורית, המתקדמת (לאן?). כלומר, שקר ההיסטוריה.
_new_ הוספת תגובה



איך היסטוריונים רואים את עבודתם
דוד סיון (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 22:50)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מכיר הרבה היסטוריונים, אבל רבים שאני מכיר ורבים אחרים שעוסקים בהיסטוריה עושים זאת במפורש לשרות עמדתם הפוליטית. יש אנשים שאפילו טוענים שלא ניתן להפריד בין ניתוח המציאות ההיסטורית וההשקפה של ההיסטוריון.

פעם חשבתי שהיסטוריון יכול וצריך להיות אובייקטיבי. במציאות של הפורומים האינטרנטיים שאני מכיר מרבית העוסקים בהיסטוריה אפילו לא מנסים להיות אובייקטיביים. לצערי גם ישראל כאן מצייר מבט מאד חד צדדי ולא אובייקטיבי שמשרת את עמדתו הפוליטית האנטי שמאלנית.
_new_ הוספת תגובה



איך היסטוריונים רואים את עבודתם
סוחר נדל''ן (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 23:15)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן שישנם הרבה היסטוריונים המפרשים את ההסטוריה דרך משקפי השקפתם הפוליטית. ולעיתים זה עומד על גבול הלגיטימי. אלא שפרשנות היסטורית נאמנה חייבת להיעשות ע''פ ערכים, משפטים, מנהגים וכללים שהיו נהוגים בזמן ההיסטורי הנחקר.

ערבוב ערכים ודיעות מודרניות על תהליכים היסטורים מסלף את הפרשנות ההיסטורית מלכתחילה. וההסטוריונים החדשים לוקים במגרעת הזאת. אינך יכול לפרש את התנהגותו ושיקוליו של יוליוס קיסר ע''פ כללי האימפריאליזם של המאות ה-‏19 וה-‏20. זה יוביל אותך מלכתחילה לעיוות התמונה ההיסטורית שאתה חוקר.

היסטוריים מודרניים פפייסטיים מפרשים למשל את תחילת הציונות והקמת מדינת ישראל דרך משקפת המשבר הנוכחי עם הפלסטינים. אני משער ששום מהלך ערבי או יהודי בנות ה-‏30 או ה-‏50 לא לקח בחשבון שום התרחשות או הלכי רוח בישראל של שנות ה-‏80 או המאה ה-‏21. פרשנות היסטורית ע''פ מצב פוליטי נוכחי היא הזניית ההיסטוריה. גם ניתוח מלחמת השחרור למשל נעשית המונחים מודרניסטיים שלא נולדו עוד בזמן המלחמה ומעוותים את משמעותה. אני מניח שאורי מילשטיין יוכל להרחיב בעניין זה.

ההיפך הוא הנכון, אנחנו יכולים להסביר את המשבר הנוכחי עם הפלסטינים גם דרך העימות המתמשך בשנות ה-‏30 וה-‏50 וה-‏80 וכו'. אבל לא להיפך.
_new_ הוספת תגובה



ההסטוריונים החדשים
אלעד (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 23:09)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מישהו אמר אורי מילשטיין? :)
_new_ הוספת תגובה



אורי מילשטיין הוא הסטוריון ואסטרטג
סוחר נדל''ן (יום רביעי, 15/10/2003 שעה 23:17)
בתשובה לאלעד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שפוי. הוא לא נפל בפח הפפאיזם.
_new_ הוספת תגובה



מילשטיין הוא אדם שפוי מאד
דוד סיון (יום חמישי, 16/10/2003 שעה 8:47)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אישית אני מאד מעריך את הידע הרב שצבר אורי מילשטיין וגם את היכולת האינטלקטואלית שלו. הוא עולה על רבים במעלות הללו.

אבל, מי שיעבור על כל האמירות והמאמרים של מילשטיין בפורום הזה בלבד ימצא לא מעט עובדות שעמדותיו הפוליטיות, היום ובשנים קודמות, משפיעות על דעתו המקצועית כהיסטוריון.

למרות כל שאמרתי לעיל ישנם רבים וחכמים שטוענים שאין אפילו היסטוריון אחד (או כל מי שעוסק במדעי החברה) שלא ''חוטא'' באי-אובייקטיביות ועירוב השקפת עולם פוליטית במעשה האקדמי.
_new_ הוספת תגובה



כל אדם רואה את האירועים
סוחר נדל''ן (יום חמישי, 16/10/2003 שעה 22:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומפרש אותן מד' אמותיו, משתי נקודות קטנות בעיניו היוצרות את זוית הסתכלותו ומשכל ומחשבה הטמונים בראשו. ממתי היסטוריון ואיש מדעי המדינה צריך להתנתק מדיעותיו כאשר הוא בא לפרש פרשנויות על אירועים היסטוריים? דבר זה לא ניתן להיעשות. גדולי ההיסטוריונים פירשו מתוך מערכת הכללים,המחשבה והמוסר בהם הם חיו.

הבעיה היא בעיקר בחקר האמת ומציאת העובדות ההיסטוריות. כאן אין לנטייתה של הדיעה משמעות או עדיפות. דעתו הכללית שלח האדם קובעת רק את פרשנותו את העובדות, ונטיטית ליבם של מפרשי הפירושים וחוקרי הדעת בכל העולם, וגם כאן בפורום מושפעות ממערכת הערכים אותן כל חוקר היסטוריה מחזיק.
_new_ הוספת תגובה



עקרון ההגינות
אורי מילשטיין (יום שישי, 17/10/2003 שעה 6:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אדם אינו יכול לצאת מעורו ולהיפטר מראיית עולמו. רעיון זה מצוי כבר בכתובת המפרוסמת שבמקדש אפולו בדלפי שאותה אמץ סוקרטס: ''דע את עצמך'' ובא לידי בטוי ברור בתורת המונדות של ליבניץ. הדברים נכונים לא רק לגבי מחקרים על התנהגות האדם אלא בכל תחום וגם במדעי הטבע. בויכוח בין הפיסיקאים על אבני היסוד של החומר, גלים או חלקיקים, בסוף המאה ה-‏19 וראשית המאה העשרים, כל צד פירש את הממצאים לפי התיאוריה שלו והמפרשים היו מדעים מן השורה הראשונה ולא מניפולטורים. אותם דברים אמורים לדוגמא לגבי גישת הפוזיטיביסטים לא רק במדעי האדם אלא גם במדעי הטבע.

אבל חוקר חייב להיות הגון, לא להעלים נתונים גולמיים ולא לעוות ביודעין פרשנות. דוגמא: נניח שאני מעריץ של אריק שרון כפי שטוענים כלפי. אין לי שום קושי לשבח את מנהיגותו הקרבית במלחמת כמפקד אוגדה יום הכיפורים. ואף על פי כן אם אני אדם הגון, עלי לבקר אותו קשה על ההכנות ועל תפקודו במלחמת לבנון. במאמר שפרסמתי על אריק שרון ב''מחלקה ראשונה'' עשיתי זאת. כל המגיבים השמאלנים שמו לב לדברי השבח שלי עליו ביום כיפורים והתעלמו מביקורתי הנוקבת על תפקודו במלחמת לבנון. בכך הם נהגו בחוסר הגינות והתיחסו למאמרי בהתאם ליחסם הקודם אלי ויחסם לאריק שרון.
_new_ הוספת תגובה



עקרון ההגינות
דוד סיון (יום שישי, 17/10/2003 שעה 7:38)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קטע הדיון כאן החל באמירה (של סוחר נדל''ן) על ההיסטוריונים החדשים שרואים את ''ההיסטוריה מנקודת זמן עכשווית ומפרשים אותה, לא כפי שהיא התרחשה בזמנה, אלה לפי חוקים חדשים של הזמן הנוכחי, לפי ערכים מודרניסטיים, שאינם תקפים לזמן האירועים שהם חוקרים או מתייחסים''(תגובה 35188).

אני טענתי שרוב ההיסטוריונים עושים אותו דבר (מערבים את דעותיהם הפוליטיות, חסרה שם המילה העכשוויות, כאשר הם מנתחים ארועי עבר). וכאשר אני חושב על זה יותר, כמו שאמרת כאן, גם אני עושה אותו הדבר. אבל אני משתדל שיהיה ברור לקורא או לשומע אם ערבתי את השקפתי הפוליטית ואיך - מה שאתה בודאי היית מגדיר הגינות.

בקיצור, טענתי היא שהקטע המצוטט באן הוא לא תיאור ייחודי של ''ההיסטוריונים החדשים,'' אלא הוא תופעה די נרחבת במדעי החברה.
_new_ הוספת תגובה



עקרון ההגינות
אורי מילשטיין (יום שישי, 17/10/2003 שעה 13:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא תופעה ''די נרחבת'' אלא תופעה אוניברסלית.
_new_ הוספת תגובה



עקרון ההגינות ורלוונטיות הסטורית
סוחר נדל''ן (יום שני, 20/10/2003 שעה 18:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מצפה שתפרש את יוליוס קיסר, אוטילה או ברברוסה לפי ערכים ועקרונות ששררו במאה ה-‏20 או שוררים כיום במאה ה-‏21.

בזמנם, סוגיות מוסריות ומשפטיות הוגדרו ונפסקו לגמרי אחרת מאשר בימינו אלה. עם כל הכבוד להיסטוריון שבך, לא הייתי מצפה ממך שתפרש את התנהגותם של אלה לפי עקרונות וערכים הקרובים לליבך כיום, כי הם לא עמדו כלל למבחן בזמן של ''עושי ההסטוריה'' ולכן הם לא רלוונטיים.

מה לעשות שיוליוס קיסר לא היה מודע לתגליות המדעיות של 500 השנים האחרונות, למהפיכה הצרפתית והאמריקנית, לתיעוש המהיר, להקמת האו''ם ומגילת זכויות האזרח, להקמת תבנית המדינה המודרנית ולהגדרת מעמד אנשי הציבור בו.

יוליוס והאחרים חיו כל אחד בזמנם, עם מערכת ערכים, מוסר, חוק ועשיה שונים. וכל אחד פעל על פי כללי המשחק השונים בזמנו ובמקומו. מערכת יחסים זו, של זמן ומרחב, השפיעו בכל דור ודור על אנשיו.

דוד סיוון, אתה מתכוון לאינטרפרטציה של האירועים, וכאן יש לכל היסטוריון גבולות משחק מוגדרים אך די מוגבלים. ומכאן הפרשנות השונה של ההיסטוריונים. יחד עם זאת, ככל שההיסטוריון לורג ממלכת הפרשנות ההסטורית הטהורה, חלים כנגדו מערכות בקרה אקדמאיות, ציבוריות המציבות אותו במקומו הראוי.
_new_ הוספת תגובה



מר נדל''ן, מדבריך משתמע שלא קראת
דוד סיון (יום חמישי, 23/10/2003 שעה 9:20)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני שנמשיך אני מציע שתקרא את דברי בקישור הבא (תגובה 35273).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי