|
|
|
אני והעורך שלי בהוצאת בבל חנן ישבנו היום בביתה של הגברת חנה מוסינזון, אלמנתו של יגאל מוסינזון (כותב ספרי ''חסמבה'' ) ושתינו קפה. השיחה מטבע הדברים עברה לכתבה שהייתה לפני כמה ימים בעיתון הארץ על מצבם הגרוע של התירגומים בארץ ושבה הותקף חנן עצמו על איכות התרגומים שלו מגרמנית בידי ד''ר מנחם פרי.
חנן העיר בעניין שהכתבה עצמה היא סימפטום למצב הגרוע של התרבות בארץ שהרי הכותבת בעצמה אינה יודעת דבר על השפות הזרות שהיא מבקרת את התרגומים מהם לעברית. ומכאן עבר הדיון למצב הגרוע של התרבות הכללית בישראל בישראל בהשוואה, נניח, לגרמניה.
חנן העיר על ההתדרדרות בשימוש בשפה בקרב סופרי הדור הצעיר שרובם מחקים את השפה הדלה של אתגר קרת והתוצאה היא שפה רדודה וחשיבה רדודה עוד יותר.
הגברת מוסינזון הסכימה עימו והעירה שהיא אינה יודעת מה יצא מדור האינטרנט הזה שכמעט אינו קורא דבר. הושגה הסכמה כללית על כך על שרמתם של כלי התקשורת כיום היא רדודה ביותר כפי שמתבטא בכתיבה העיתונאית, וברמת אנשי ''הברנז'ה '' למיניהם שדומה אינם ידועים דבר על התרבות שמסביבם להוציא פה ושם כמה סופרים אמריקניים אופנתיים, מה יצא מהדור הבא כאן? בהנחה שיהיה שלום עם הערבים ולא שואה (וכו' וכו')? הגברת מוסינזון נאנחה והביאה עוד קפה.
ואם זאת אינני בטוח כלל וכלל שהמצב הוא גרוע עד כדי כך. התרבות בישראל סובלת מבעיות קשות, מוסכם. וזה ניכר היטב בספרות ובכלי התקשורת. אבל למעשה התרבות המערבית כולה סובלת מבעיות דומות אם כי אנו כאן אולי לא מודעים לכך כל כך.
ואם זאת דומני שאני רואה ניצנים של התעוררות דווקא באינטרנט, באתרים שונים שבהם אפשר לראות דברים חדשים וצורת חשיבה חדשה מתוחכמת יותר מאשר בשאר כלי התיקשורת. אתרים שאינם מתפקדים על פי כללי האל החדש, הרייטינג.
ייתכן שעתידה של התרבות בישראל עוד לפניה והוא יצמח דווקא מהאינטרנט.האינטרנט יכול להביא לרדידות מחשבתית, אבל מצד שני אולי הוא יכול להביא גם לסוג חשיבה חדש ועמוק לא פחות מזה שבכלי תקשורת אחרים רק באמצעים שונים.
|
|
|
שיחה עם הגברת חנה מוסינזון
תוכל לספק דוגמאות לכך?
