חזון אחרית הימים שלי

מה זה?

חזון אחרית הימים שלי

עידו הרטוגזון (יום שישי, 26/04/2002 שעה 9:41)

חזון אחרית הימים שלי / עידו הרטוגזון
_____________________________________________

'החלום למשיח, מימוש הצדק עלי אדמות, שהחזיק את היהדות בגולה, חוסל סופית. הוא יצר מרטירים לאין סוף וגרם סבל שלא ניתן לתיאור - ונתן תקווה. עתה הלכו הנדכאים לציון בלא משיח ויצרו את האומה שלהם ואת הלאומיות שלהם בדומה לעמים אחרים,'

Max Horkheimer, Eclipse of Reason, New York 1974, 274

ריח הפוגרומים עומד באוויר אירופה, הקטסטרופה קרובה. גל אנטישמי כבד כפי שחווה היום העולם בכלל ואירופה בפרט לא זכור ב- 55 השנה האחרונות. על השחיטה, קישינב, הקטסטרופה - כל המושגים הללו חוזרים אט אט אך בבטחה להיות שוב רלבנטיים במציאות חייו של כל יהודי, בין אם בארץ ובין אם בגולה, בין אם הוא מכיר בכך ובין אם לא.
מגיע רגע בחייו של עם שבו עליו להחליט על הערכים העומדים בבסיס קיומו ומדינת ישראל באה ומתקרבת לאותו הרגע שבו לא יהיה מנוס שהעם החי בה יאלץ להחליט על דמותו ועל הדמות אליה הוא רוצה לשאוף. ובכך אני מתכוון, למרות היותה של מדינת ישראל דמוקרטיה או לפחות מדינה השואפת להיות דמוקרטיה, בראש ובראשונה לעם היהודי, וזאת משום שמהמלחמה המתקיימת כיום בא''י ובעולם היא מלחמה הנערכת בשמו ובשמו בלבד.
פרוייקט המדינה הציונית נכשל. מאז הקמת המדינה היו היהודים בארץ בטוחים פחות מבכל ארץ אחרת בעולם. יותר מכך: כפי שחזה הפרופ' לייבוביץ ז''ל, לא רק זה, אלא שמדינת ישראל אף הצליחה לערער את בטחונם של יהודי הגולה שנהנו מאז השואה מרמת בטחון גבוהה במדינות העולם השונות. שוב עומדים היהודים באמצע. שוב הם המכשול לשקט העולמי. הפעם הם התוקפן.
אין אני אומר שנכשלנו. להפך, פרוייקט המדינה הציונית היה פרוייקט מוצלח מאין כמוהו, אלא שאולי היה פרוייקט נידון לכשלון מעצם היותו פרוייקט אימפריאליסטי של קבוצת אנשים קטנה שהתיישבה בלב אזור עויין, בשטחה של אוכלוסייה עויינת המהווה חלק מכנופייה המטילה טרור ופחד בעולם כולו. מדינת ישראל עשתה כמה טעויות גורליות שטרפו כל סיכוי שאולי היה לה. התעלמות מסיכונים אסטרטגיים ארוכי טווח ובנוסף טפשות מרושעת או רשעות מטופשת (שוב, כפי שהגדיר זאת לייבוביץ) הובילו אותה למצב חסר מוצא. ויש אולי להודות שהמצב שבו העם הישראלי מוצא את עצמו כיום הוא מצב חסר מוצא.

כשלון מדינת ישראל
_____________
'המוחלט של היהדות הוא 'האחר לחלוטין' משדה הכוח הנתון, והיהודים הם עדיו של אל רוחני, שהאמונה בו מהווה התרסה, שלילת ניצחון הכוח השורר במציאות הנוכחת.'
(אילן גור-זאב, אסכולת פרנקפורט וההיסטוריה של הפסימיזם, עמ' 234)

העם היהודי הצליח לאורך שנים רבות של קיום בגולה לסמל עם המנותק ממנגוני הכוח של העולם הזה, המצליח להתקיים ללא שימוש במנגנונים האלימים של מדינה, טריטוריה, לאומיות או גזע. מבחינה זאת הקמת מדינת ישראל החילונית והשתלבות העולם הדתי בתוך מנגנוני הכוח השלטוניים של המדינה התגלו כאחד האסונות הגדולים ביותר שקרו ליהדות בכל הדורות.
במהלך 53 שנות קיומה הצליחה מדינת ישראל לטפח תרבות חילונית ריקנית חקיינית וקריקטוריסטית לתרבות האמריקאית, אשר נפלה בהרבה מההישגים המופלגים שצלחה להם בגולה. נוראה עוד יותר הייתה אולי השפעת המדינה הישראלית על הציבור הדתי שאיבד עצמו לדעת. אכן, החזרה לארץ ישראל בלבלה את דעתו של הציבור הדתי העולמי כמעט כבתקופתו של שבתאי צבי: שאיפות הבל משיחיות של אחרית ימים פלשו לעולמה של היהדות ובלבלו אותה להתפסות לרעיונות אפוקליפטיים ופטישיזם דתי. תרבות עבודת אלילים של קמעות, קברי צדיקים, מקובלים מצד אחד, ומצד שני תרבות זבולון ויששכר השמה את התורה כזונת כספים ייחודיים ןקואליציות מפוקפקות בידיהם של אלה שאינם מכירים אותה ואינה חפצים להכירה. בין האמונה המשיחית המטורפת של חסידי לובביץ', לרוחניות המשתוללת של הברסלבים, לכשפים של כדורי, ליהדות הכוח האלימה של המתנחלים ולשילוב הפופולארי של כל אלה, נותר מעט מאוד מקום ליהדות הקלאסית השמה עינה בעבודת האל לשמה ובזו בלבד.
אדולף היטלר ובן גוריון השאירו מעט מאוד מעולם היהדות הענף של תחילת המאה הקודמת. מהמכות הקשות שהנחיתו עליה שני אלה אינה מצליחה להתאושש והיא נופלת לבורות עמוקים יותר ויותר. היהדות נכשלה בהבנת המגמות ובהתמודדות עם שני האנשים האלה שקמו נגדה בדרכיהם השונות בתכלית והיא משלמת ללא הרף את המחיר על קוצר ראייתה משנות השלושים ועד היום. החל מחוקי נירנברג, יאיר שטרן, ארלוזרוב, מגילת העצמאות, חוזי השילומים הראשונים של ממשלת ישראל וקונראד אדנהאואר ועד למשפט אייכמן, ששת הימים, הכיבוש והמשיחיות. היהדות שתקה תמיד, עומדת חסרת עצמות מול מציאות משתנה.

חשבון הנפש
________
שאלה: לא מפריע לך לגור בבית כל כך מפואר על יד אנשים מכותרים ומושפלים?
תשובה: הם הביאו על עצמם את מה שקורה להם. הוא התפרנס אצלי בכבוד כשהוא תיקן לי את הג'קוזי והיום הוא זורק עלי אבנים, אז אני אתן לו להכנס לפה? יש להם מים, יש להם טלפון, לפני זה הם ישבו על יד המדורה. ככה הם התחממו. לא צריך להשוות אותם אלינו אלא לראות כמה הם התקדמו.'
(מתוך ראיון עם מתנחלת בכתבה ארמונות שומרון, מוסף הארץ 8.3.2002)

והנה עם ישראל עומד כיום במקום של חשבון נפש ארוך של 3200 שנה, והשאלה העומדת היום יותר מתמיד על הפרק: האם בחרנו נכון כשבחרנו להיות עם ככל העמים והאם אנו מוכנים לשלם את המחיר שבחירה זו מציבה בפנינו.
ספק אם נסיגה משטחים הכבושים תסייע היום לעם ישראל. ההתדרדרות הנוראה שארעה בעזרתנו ובעזרתו הנדיבה של הצד השני מעמידה את העם היהודי בפני עולם מוסלמי גדול ממנו ב- 100 מונים ושכל שאיפתו לראות אותנו נעלמים ממפת המזרח התיכון.
כמה מאושרים נראים היום הימים שלפני 67. נסיגה זו מהשטחים הכבושים אותה היה עלינו לבצע לפני 35 שנה, הייתה מצילה אולי את מדינת ישראל מהגורל הצפוי לה, אולם משמעותה העיקרית הייתה אז וגם היום בכך שמלחמה זו היא מלחמה על דמותה ופניה המושחתות של מדינת ישראל. הנבואות האפוקליפטיות של לייבוביץ ודומיו התממשו. הושחתנו. מדינת ישראל היא כיום כנראה המדינה המושחתת ביותר בעולם המערבי. תרבות הכוח הפשיסטית שהתפתחה אצלנו היא ההכתמה הגדולה ביותר של שמה של היהדות בכל הדורות. המשוואה של שטחים = גאולה = דת המציגים בפנינו אפי איתם ועמיתיו היא משוואה מסוכנת מאין כמוה המבטיחה שבקריסת חזון ארץ ישראל השלמה, והוא יקרוס, תקבל היהדות את המכה הגדולה ביותר מאז שבתאי צבי, שחסידיו, בתוכם הפרנקיסטים, מיהרו כזכור להשתמד, לאחר שהתאכזבו מהתבוששתו של משיח. זו תהיה מכה שבה ייקשה כיום על היהדות לעמוד ולהיוותר יותר מכת דתית זניחה. אחת התנועות הדתיות החשובות ביותר בהיסטוריה האנושית, ולרבים מאיתנו החשובה ביותר, תגווע לאיטה מתוך השגיאה של אמונה כוחנית ומשיחית שלא לשמה.
אני האחרון לסנגר על העולם המוסלמי. העוולות שנעשו לעם היהודי בא''י יש בהם כדי למלא כרך נוסף ועב כרס באינציקלופדית תולדות העוולות שנעשו ליהודים בכל הדורות, אולם יש להודות שהברירה המרכזית שאלו מעמידים בפנינו כרגע היא להעלם מפה או להעלים אותם מפה (ועל האמצעים שכנראה יידרשו לכך אין ברצוני להרחיב את הדיבור) ובמילים אחרות: לעם היהודי בא''י יש כיום שתי ברירות מרכזיות: להיות יודו-נאצים או ללכת ככבשים לטבח. הציונות הביאה אותנו לארץ מתוך התפיסה שאסור שנהיה ככבשים המובלות לטבח, אלא שדברים השתנו. אני אישית חושב שטוב אלפי מונים (מבחינת היהדות והעם היהודי) ללכת לטבח מלהוליך אליו אחרים (וזאת מעבר לחוסר הסיכוי האינהרנטי שמעבר להרג ולנקמה שבכך, נשיג בכך גם קיום יהודי עתידי בא''י).
אולם האם אין אפשרות אחרת? ומה אם יחליט העם היהודי כולו למסור את הפרוייקט הציוני לכונס נכסים. אם נכיר סוף סוף שמהות היהדות כדת ההעדר (העדר האל, גן העדן וא''י) הינה בכמיהה לימות המשיח ולא בימות המשיח עצמם, בכמיהה לארץ הקודש ולא בארץ הקודש עצמה. היהדות היא דת רוחנית מדי בשביל לתלות בה מדינה כוחנית המנהלת מלחמות נוראיות, שולטת בעמים אחרים ומפלה את תושביה. נשוב ליהדות הגולה, שהיא מסורתנו האמיתית. היה נחמד לשחק במדינה, לשחק במשחקים נוצריים-מערביים אלה של דמוקרטיה, צבא וממשלה. אך האם לזה באמת נועדנו? האם לא נועד ליהודים תפקיד גבוה יותר בעולם הזה? תפקיד שהגבלתו במסגרת מדינתית יכול לעשות לו כיום רק עוול?
הרי ישראל היא (יסלחו לי בבקשה על גסות הרוח) הקוץ בישבן העולם. ואם יאחדו עצמן מדינות העולם, לא יחסרו מדינות שיסכימו לקלוט את האוכלוסיה האיכותית יחסית שמתגוררת בארצנו למען חלוץ אותו קוץ ממאיר באחוריהם. חלק מהיהודים יוכלו להשאר בארץ ולחיות בה כפי שעשו זאת יהודים רבים במהלך הדורות בעולם המוסלמי. כולנו נעמוד ונאמר אחד לשני: 'היה נחמד להפגש לאחר 2000 שנה, לחיות במדינה היהודית אבל עכשיו הגיע הזמן להפרד ולהגיד שלום.' וזה יהיה עצוב, אבל כולנו נדע שעצבות זו היא כורח המציאות. והרי שנה לאחר מותה תראה ישראל כחלום עלום לא התקיים מעולם, ולא נזכור דבר אלא טבע הקיום בין הגויים. (והרי בין כך וכך זהו כבר היום חלום ההבל של רוב רובה של אוכלוסיית הארץ החילונית). וסבים וסבתות יספרו לנכדיהם על ימים עתיקים בהם הייתה פעם מדינת ישראל, מדינת היהודים, ועל הבחירה הגדולה שנעשתה.

פרישה מרצון כזו של היהודים ממדינתם לצורת קיום לא לאומית ולא אלימה תהיה נצחונה הגדול ביותר של היהדות אי פעם. היהדות תפיץ את אורה הגדול ביותר אי פעם לגויים, וסיפורה של היהדות יהפוך לשם נרדף לסיפור לא באמת טראגי על עם שוויתר על מדינתו מתוך סירוב פנימי לקבל על עצמו את עול הכוח וחתירתו להשאר בעול מלכות שמיים וזו בלבד. וזה לא יהיה סוף טראגי או עצוב למדינת ישראל, זה יהיה הסוף השמח ביותר שיכל להיות, והוא יאיר כאור בוהק על כל עברה של המדינה ויכפר על כל חטאיה ושגיונותיה. ומה נפלא יהיה אם קבלה זו של עול ההיסטוריה תלווה גם בתנועת קבלה המונית של עול תורה ומצוות ועול מלכות שמיים. ואז תעלה היהדות לרמה גבוהה כמוה לא ידעה מאז הרגע שקיבל משה את התורה, לפני שחזה בעגל הזהב. לעומת זאת, המשך קיומה של המדינה במתכונת הנוכחית או מותה הכפוי יהוו את כשלונה הגדול ביותר של היהדות בכל הדורות.

אני מצפה לתנועה ציבורית שתבוא ותשא את הלפיד שאני מציע פה לכם. ומצד שני, הרי אני יודע שחזוני אחרית ימים מהותם הוא בכך ששואפים להם ושהם לעולם לא קורים, ולכן אמשיך אני בשאיפותי וימשיך המזרח התיכון במלחמת החורמה ועולם כמנהגו נוהג.

הצגת המאמר בלבד

סליחה, אבל החזון שלך לא מתאים לי

אסתי (יום שישי, 26/04/2002 שעה 11:55)