פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע
אלי אשד (יום שלישי, 12/08/2003 שעה 2:10)


יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע


אלי אשד




מי יכול לאמר שהוא באמת יודע דבר מה על הגולם?... בדרך כלל הוא שוכן בעולם האגדות, עד שיום אחד מתרחש בסמטאות הגטו אירוע המקים אותו לתחייה... מקור האגדה, כך אומרים, במאה ה-‏17. רב אחד יצר אז, לפי הוראות הקבלה שאבדו בינתיים, אדם מלאכותי המכונה גולם, כדי שישמש לו כמשרת ויסייע לו לצלצל בפעמונים של בית הכנסת ולבצע עבודות גסות.

אבל לא היה זה אדם אמיתי, שכן הרוח שהעניקה לו חיים הייתה רוח קהה ובעלת מודעות מוגבלת, וגם זאת, כפי שמספרים, רק בשעות היום ובכוח הכישוף של קמע, שהרב תקע מתחת לשונו... וערב אחד משאיר הרב להוציא את החותם מפיו של הגולם, נתקף הלה בטירוף והתחיל להשתולל בסמטאות הגטו ולזרוע סביבו חורבן והרס עד שהרב התנפל עליו והשמיד את הקמיע. באותו רגע התמוטט הגולם ורוח החיים יצאה ממנו וכל מה שנותר ממנו הייתה דמות זעירה עשויה חימר, שעד היום מראים אותה בבית הכנסת אלטנוישול''.
(גוסטב מירינק ''הגולם'' 1915, תרגום: מרים קראוס, 1997)


השנה היא 2003 ואנחנו נמצאים בעתיד. עתיד שונה מאוד מזה של הסרט של סטנלי קובריק ''2001: אודיסיאה בחלל'', שבו יש בסיסים על הירח וספינות חלל הטסות לירחים של צדק ושבתאי. אנו קרובים יותר לעתיד של ספרו של אלדוס הכסלי ''עולם חדש אמיץ'', עולם של תינוקות מבחנה, שיבוטים, ומאמצים ליצור רובוטים דמויי אדם ואינטלגנציות מחשב מלאכותיות. בבתי הקולנוע מוקרנים בעת כתיבת מאמר זה הסרטים ''מטריקס 2'' על השתלטות תוכנות המחשב על העולם ועל המין האנושי וסרטו של ארנולד שוורצנגר ''שליחות קטלנית 3'' העוסק באנדרואידים וקיבורגים כל יכולים מהעתיד שפועלים להשתלטות המחשב על האדם.

מדבר זה בדיוק חוששים מדענים שונים שקראו למורטוריום להמשך הניסיונות ביצירת אינטליגנציה מלאכותית של מחשבים, מחשש שאנחנו אכן ניצור לבסוף מחשב אינטליגנטי שיחליט שאיננו זקוק יותר ליוצריו בני האדם. הפחד הגדול מכל של מתנגדי הניסויים האלה הוא ש''הגולם יקום על יוצרו''. שהרי העתיד שורשיו הם תמיד בעבר. ואת שורשי הפחדים המודרניים שלנו מפני השתלטות הטכנולוגיה שלנו עלינו ניתן למצוא לראשונה בסיפורים יהודיים קדומים מראשיתם עוד בימי הביניים, הסיפורים על האדם המלאכותי, ''הגולם''.

היצור המלאכותי, הגולם כפי שנקרא ביהדות, הפך לתרומה היהודית החשובה ביותר לספרות הפנטסיה המודרנית וסיפור הגולם הפך לסיפור היהודי המשפיע ביותר על ספרותם של עמים אחרים אחרי ספורי התנ''ך, ובימים אלה, בראשית המאה ה-‏21, ככל הנראה יותר מאשר אי פעם.

במאמר זה אסקור את גלגוליו השונים של דמות הגולם כפי שהוא מופיע במסורת היהודית, בספרות, בקולנוע, בקומיקס ובתרבות הפופולארית.

אנחנו מוצאים סיפורים קצרים על ''גלמים'' במדרשים, אם כי הם עדיין לא נקראים בשם זה. ישנם סיפורים על המשורר שלמה אבן-גבירול, שיצר גולם נקבה לשימושיו כמשרתת בית וכנראה גם לצרכים מיניים. ישנן מסורות על גולם ששימש מעין ''שומר ראש'' (שנים רבות לפני שווארצנגר המגלם תפקיד של ''סייבורג'' שומר ראש בסרטי ''שליחות קטלנית'' שלו) לרב יהודי בשם שמואל החסיד. לאחר מכן, במאות השש עשרה והשבע עשרה נוצרו הסיפורים המפורסמים באמת על הגולם. כיצד נוצר גולם בידי הרב אליהו מחלם, שפחד כל כך מעוצמתו עד שנאלץ להשמידו על ידי מחיקת האות אלף במצחו, אך ניפצע תוך כדי התהליך. במאות ה-‏18 וה-‏19 נוצרה, כנראה, הגירסה המפורסמת והמוכרת ביותר של הסיפור, שעוסקת ברב המפורסם, המהר''ל מפראג, שיצר גולם לצורכי הקהילה. אך הגולם השתולל כתוצאה מחוסר תשומת לב של המהר''ל והרב נאלץ להשמידו. גופתו נמצאת עד היום, לפי המסורת, בגג בית הכנסת הישן בפראג.

סיפורים אלה חדרו דרך גרסה של האחים גרים מ-‏1808 גם לתרבות הנוצרית הכללית והיתה להם השפעה גדולה על ספרים ידועים כמו ''פרנקנשטיין'' של מרי שלי, שמתאר אדם מלאכותי שקם על יוצרו ועל המחזה ''ר.או.ר'' של המחזאי היהודי צ'כי קארל צ'אפק, שנכתב ב-‏1920 בפראג, עירו של המהר''ל, ובו תיאר גזע של יצורים סינתטיים הנוצרים בבתי חרושת בידי מדענים, שלבסוף משמידים את המין האנושי ותופסים את מקומו. ליצורים אלה קרא צ'אפק ''רובוטים'' וכך המציא את המילה המשמשת כיום לתיאור יצורים מלאכותיים. במקור התכוון צ'אפק לקרוא להם ''גלמים'', אולם בגלל החשש שכתוצאה יחשב מחזהו לעוד מחזה יהודי, ולא למחזה אנושי כללי, שינה את השם.

שני הזייפנים


גם בספרות היהודית, כמובן, נושא הגולם מעולם לא נשכח. מהר מאוד הפך סיפור הגולם של המהר''ל מפראג לידוע, מפורסם ונפוץ מאוד. בראש ובראשונה היה זה הודות לעבודת זיוף והונאה, פשוטו כמשמעו.

ב-‏1909 הופיע ספר עברי בפולין בשם ''נפלאות המהר''ל עם הגולם'' שבו תואר לראשונה בפירוט סיפור יצירת הגולם בידי המהר''ל ונוספו סיפורים על מאבקו של המהר''ל בכומר שטני בשם תדאוס, המעליל על היהודים עלילות דם ומסית את ההמונים לפוגרומים ביהודים (נושא אקטואלי מאוד בתקופה ההיא של פוגרומים ומשפטי עלילות דם נגד היהודים ברוסיה). המהר''ל משתמש בספר זה בגולם כנגד עלילות הדם, מפעיל אותו כנגד הפורעים ומשתמש בו כבלש לחשיפת האשמים ברצח שהיהודים מואשמים בו. לבסוף, עם חיסול כל העלילות נגד היהודים בפראג וחשיפתו של הכומר המרושע כרוצח האמיתי, מחליט המהר''ל ששוב אין צורך בגולם ומוציא אותו מכלל פעולה, אם כי כמו באגדה המקורית גופתו נשארת בבית הכנסת למקרה שיזדקקו לו שוב.

מעניין שהגולם מתואר בספר בצורה חיובית לחלוטין, כמכשיר לעשיית טוב בידי הרב, אם כי הוא חסר כל אינטליגנציה משלו. הספר זכה להצלחה אדירה בכל הקהילות בגלל נושאו, גואל מלאכותי הקם לעזרת היהודים בעת מצוקה. מה שהיה מוזר בו היה שהוא הוצג כמסמך אמיתי, המתאר ספור שהיה בתקופת המהר''ל. לטענת המוציא לאור התגלה המסמך בארכיון בצרפת ונמכר לו בידי המגלה. להוכחת הטענה צירף לספר את שטר מכירת טופס כתב היד שבו מצהיר המוכר כי המסמך הוא מקורי ואמיתי. לאמיתו של דבר היה זה זיוף. לא היה שום ארכיון כזה בצרפת, והסיפור כולו היה פרי המצאתו של סופר ורב חרדי מוכשר בשם יהודה ''יודל'' רוזנברג, שהרבה לפרסם ספורים שטען שהם לקוחים ממסמכים עתיקים, אם כי היו כולם פרי עטו. לפחות אחד מסיפורים אלה, שתיאר את החיפוש של המהר''ל אחרי אבן החושן של הכוהן הגדול בבית המקדש בעיר לונדון, היה לאמיתו של דבר פלגיאט של סיפור של הסופר ארתור קונן דויל, מחבר סיפורי שרלוק הולמס(!)

עצם היות הסיפור המצליח ו''רב המכר'' על הגולם זיוף נחשף כבר ב-‏1910 בידי מחבר בשם מנחם מנדל אקשטיין, שהראה את הסתירות בסיפוריו של רוזנברג. אקשטיין כתב בזילזול בסוף ספר החשיפה שלו על האיש שחיפש את שרידי הגולם בעלית הגג של בית הכנסת של המהר''ל בפראג. השמש הבטיח להראות לו את השרידים אך לא מצא שם דבר. השמש הסביר לו שאכן יש גולם בעליית הגג, הוא עצמו שהוא מאמין לכל הסיפורים האלה... סיפור זה שימש כסמל עבור אקשטיין לטיפשותם של המאמינים בסיפור הגולם.

אך כפי שקורה לעתים קרובות במקרים כאלה, העדיפו המוני העם להמשיך לקרוא בצמא את סיפוריו של רוזנברג והתעלמו מחשיפת העובדות האמיתיות של אקשטיין. הספר ''נפלאות המהר''ל'' הפך לאחת מיצירות הזיוף המשפיעות בכל הזמנים, לאחר ספר הזוהר. רוזנברג פירסם גם קבצי סיפורים על שלמה המלך ואליהו הנביא וכולם זכו להצלחה עצומה, למרות שגם אותם הציג כ''תגליות'' למרות שלרוב היו פרי יצירתו המקורית (אחד מסיפורי שלמה המלך שלו שימש כמקור לסיפור של ח''נ ביאליק בספרו ''ויהי היום'').

למרות זיופיו זכה רוזנברג להיות לאחד הרבנים הראשיים של יהודי קנדה. נכדו, מרדכי ריצ'לר, היה לאחד הסופרים הידועים ביותר של קנדה וכתב רב מכר בשם ''המירוץ לצמרת של דודי קרביץ''. אך רב המכר של ריצ'לר מעולם לא היגיע לדרגת ההצלחה והפירסום של הספר שכתב סבו בראשית המאה. ספר זה הפך כעת למודל כמעט לכל סיפורי הגולם היהודיים בעתיד, שרובם - בדרך זו או אחרת - הם עיבודים, הרחבות או ''שיפוצים'' של סיפורו של רוזנברג על הגולם הנלחם בעלילות הדם.

להרחבת פרסומו של הסיפור של רוזנברג על הגולם של המהר''ל גם בקרב הגויים תרם זייפן שני בשם חיים בלוך. ב-‏1919 הוא פרסם תרגום של סיפוריו של רוזנברג לגרמנית תחת שמו ואלה זכו להצלחה עצומה. רוב הקוראים הגרמניים הניחו שבלוך הוא מחבר סיפורי הגולם. הוא עצמו טען בהקדמה לספרו בהתחסדות שהוא תרגם אותם מ''כתב יד עתיק'', אם כי הללו נכתבו ופורסמו לראשונה רק עשר שנים קודם לכן! לרוזנברג הוא לא נתן שום קרדיט אם כי כבר היה ידוע שהוא המחבר האמיתי. ואולי חשב שהגונב מהזייפן פטור? הספר זכה להצלחה כה גדולה, שבלוך מהר לפרסם ספר נוסף על הגולם, מקורי משלו הפעם, העוסק בגולם של רבי אליהו מחלם, היצירה הספרותית היחידה המבוססת על סיפור הגולם המקורי.

אולם בלוך לא הסתפק בכל אלה. היתה לו, כנראה, אובססיה להוכיח שסיפור הגולם של המהר''ל הוא אכן אמיתי. הוא פירסם בספר מכתבים עתיקים של ראשי תנועת החסידות ואיתם פירסם מכתב שכביכול נכתב בידי המהר''ל עצמו, בו הוא מתאר בגוף ראשון את סיפור יצירת הגולם! אלא שהזייפן לא התאמץ במיוחד בביצוע המלאכה והזיוף ניכר מיד, משום שפרט לעובדה שהמכתב היה בגוף ראשון הוא היה העתק, מילה במילה, של הפרק הרלוונטי בספרו של רוזנברג. בלוך לא העלה כנראה על דעתו כי חייבים להיות הבדלים כלשהם בין שתי הגירסאות. בהמשך הקריירה המוזרה שלו פרסם בלוך זיופים נוספים של מכתבים אנטי ציוניים, שנכתבו כביכול בידי רבנים ידועים (הוא היה אנטי ציוני מושבע) ביחד עם ספרי דת ופולקלור.

המעניין הוא שעוד ב-‏1980 פורסם בהוצאת Judaica Press היוקרתית ספר בשם The Golem Of Prague של גרשון וינקלר (Gershon Winkler) שחלקו עיבוד חדש של סיפוריו של רוזנברג וחלקו ניסיון אמיץ להוכיח שאכן סיפור הגולם הוא אמת לאמיתה; שהמהר''ל אכן יכול היה ליצור ואכן יצר גולם, וכי המסמך שעליו טען רוזנברג שהוא הסתמך אכן היה אמיתי. חלק חשוב מטיעוניו של המחבר היה הטיעון ש''לא יעלה על הדעת שרב ראשי בקנדה יבצע מעשה זיוף''... בין שאר הפרקים בספר מוזר זה אנו מוצאים פרקים כמו ''קבלה ווודו'' וכו'. ב-‏1991 פירסם וינקלר הנ''ל רומן (בדיוני ככל הנראה) בשם The Sacred Stones: The Return of the Golem: A Mystical Novel.

גם בין חסידי חב''ד יש כנראה אמונה באמיתות הספור על הגולם, שכן הם מאמינים ביכולת חכמים לבצע מעשי ניסים, שלא לדבר על כך שהם רואים ברבי מלובביץ צאצא ישיר של המהר''ל ודרכו של דוד המלך. בעיתונות של חסידות חב''ד התפרסמו בשנים האחרונות מאמרים המנסים להוכיח את אמיתות הספור והתקפות ארסיות על עיתונאים חרדיים מהזרם הליטאי שהעזו לפרסם כתבות שבהן פיקפקו בכל הסיפור.


הגולם כדמות רומנטית


אנשל:הא אומלל באדם, האם לא תראה כי תברא אדם אשר יהיה לעמנו כאלוהים חדשים
אליעזר:ראה אראה. אני בורא אדם אשר יהיה כאלוהים כי הוא יבחר את עמו ויגאלנו מגלותו ויוליכו לארץ אבותיו. אדם אלוהים כזה יהיה תלמידי ולוקח ביתי נחמיה!
אנשל:עגל זהב, פסל מסיכה אתה בורא לעמנו והוא יחמוס אמונתו באל יחיד קדוש עליון. תחת אשר יבטח באלוהים יבטח בבן אדם!
...אליעזר:תשגה עמיתי, האדם הנצחי לא יערער את מוסדי האמונה כי אם יעשה לו חדשים...
(צבי ביקלס שפיצר, הגואל, בתוך ספר צבי ביקלס שפיצר, ע' 84)


על הגולם של המהר''ל פורסמו מאז מגוון של יצירות ספרותיות המבוססות - בדרך זאת או אחרת - על הזיופים של רוזנברג. היצירה המפורסמת מכל היא ספר של הסופר היהודי גוסטב מירינק בשם ''הגולם'' מ-‏1915, שבה לאמיתו של דבר יש לו רק תפקיד זעיר; הוא מעין כפיל אפל של הגיבור הנודד ברחובות פראג. משום מה ספר חשוב ומפורסם זה על הגולם תורגם לעברית לראשונה רק בשנים האחרונות.

בעקבות הסיפור של רוזנברג החלו להופיע יצירות ספרותיות נוספות, כמו ספורו של דוד פרישמן באותו שם, וספר של בשביס זינגר, שוב באותו השם. היה מחזהו של ה' ליויק גם כן בשם ''הגולם'', שהפך לאחת ההצגות המפורסמות ביותר של תאטרון הבימה. סופרים אלה ואחרים שעסקו בנושא, כמו אברהם רוטנברג בספר ''The Sword of the Golem'', עסקו בעיקר בנושא שאינו קיים כלל בספורים היהודיים המסורתיים, והוא של הגולם המתאהב באשה וכתוצאה הופך ליותר אנושי. לרוב האשה היא קרובת משפחה, בת או נכדה, של המהר''ל, ולרוב סירובה להחזיר אהבה לגולם גורם לכך שהוא יוצא מכלל שליטה.

במחזה של צבי ביקלס שפיצר ''הגואל'' מתואר רב העוסק ביצירת גלמים שכתוצאה מהפוגרומים הנערכים בקהילה מחליט לא לחכות יותר למשיח שיבוא אלא ליצור אותו במו ידיו בצורת גולם שיושיע את היהודים וישמיד את הגויים. המחזה הוא בעיקרו ויכוח בין הרב ותלמידו על המוסריות של יצירת משיח מלאכותי.

הגולם בספרות הכללית


יש כיום גירסאות ספרותיות רבות לסיפור הגולם בספרות העולמית וניתן לחלקן לשני סוגים: אלה שהן וריאציות לסיפור של רוזנברג (בלי ספק אחד הזיופים הספרותיים המצליחים והמשפיעים ביותר של כל הזמנים) ואלה שהן יצירות מקוריות לחלוטין ולרוב עוסקות ביצירת גלמים מהסוג המסורתי בזמננו הטכנולוגי.

וריאציות של הסוג הראשון כוללות את He, She and It מאת מארג' פירסי (Marge Piercy). זהו סיפור משולב. סיפורו של אנדרואיד במושבה יהודית נצורה בעתיד, הנשלט בידי חברות גדולות. בתוך הסיפור משלבת הסופרת את סיפור הגולם מפראג, אותו מספרת הגיבורה לאנדרואיד כמעין משל על מצבו. הספור שאותו היא מספרת הוא בעצם הרחבה של סיפורו של רוזנברג, אותו היא מבקרת. מופיעות הדמויות אותן המציא רוזנברג כמו הכומר תדאוס, שבגרסאות המודרניות לסיפור שוב אינו כומר רגיל, כפי שתארו רוזנברג, אלא הקרדינל של פראג, או ''ראש האינקוויזיציה'' כמו בסיפרה של פירסי, מעין היטלר של המאה ה-‏16.

וריאציה של הסוג השני מופיעה בספר אימה בשם The Tribe מאת בארי ווד (Bari Wood). בספר מתואר ניצול שואה, היוצר גולם כדי לנקום תחילה בנאצים ולאחר מכן בביריונים הכושים שהרגו את בני משפחתו. הגולם מתואר כאן כיצור מפחיד הגורם לסיוטים, והוא ביטוי ליצר ההרס של יוצרו. סיפור דומה למדי על הגולם הופיע מאז בטלוויזיה האמריקנית כפרק של סדרת המתח הבדיונית ''תיקים באפילה'', אך זה אינו אחד הפרקים הטובים של הסידרה הזו.

כל היצירות האלה עוסקות בגלמים זכרים. גולם נקבה היא עדיין נדירה למדי בספרות, בדיוק כפי שהיא נדירה במסורת. ספור אחד כזה נכתב, ולא במקרה, בידי אישה; הסופרת היהודיה סינתיה אוזיק. הסיפור שנקרא ''Puttermesser and Xanthippe'' עוסק באישה היוצרת גולם נקבה (אשה היוצרת גלמים היא נדירה, כמובן, אפילו יותר מגלמים נקבות), אלא ששוב, כמו בסיפור המהר''ל, הגולמית קמה על יוצרתה ויש להרסה. ספר חדש יחסית בנושא בעברית, ''הגולם'' (יש מונוטוניות רבה בשמות היצירות האלה), של יצחק בן מרדכי מ-‏1992, מספר על צאצא של הגולם שלא הושמד בידי המהר''ל אלא הותר לו לחיות ולהוליד ילדים, והצאצא החי כישראלי מודרני מתחיל לעקוב אחרי שורשיו כגולם. הספר - אם כי זכה בפרס ספרותי - הוא לדעתי גרוע מאוד כיצירה על הגולם, ורק הפרקים העוסקים במהר''ל יש בהם עניין.

הגולם על המסך



הגולם, גרמניה 1920גם בקולנוע זכה ספור הגולם להצלחה רבה. למעשה, כמה מהסרטים המפורסמים הראשונים עסקו בגולם. הם נעשו בגרמניה בידי הבמאי פול ואגנר ששמע את סיפור הגולם בעת שעשה סרט בפראג והוקסם ממנו. הוא עשה לא פחות משלושה סרטים שעסקו בגולם. הראשון, שנעשה ב-‏1914, סיפר כיצד מתגלה גופת הגולם בפראג המודרנית. הוא מוקם לתחייה, מתחיל להשתולל ולבסוף מושמד בידי מגן דוד (שהוא בסרטים עבור הגולם מה שצלב הוא עבור ערפדים - הדבר היחיד שהוא אינו יכול לעמוד בפניו). הסרט זכה להצלחה עצומה והבמאי מיהר לעשות לו המשך, שבעצם היה פארודיה על הנושא, ב-‏1917. הוא חזר לנושא שוב ב-‏1920, בסרט שנחשב עד היום לאחד מסרטי המופת של תקופת הסרט האילם וגם היחיד מהשלושה ששרד, בו תאר ואגנר את ספור יצירת הגולם בידי המהר''ל על מנת להציל את היהודים מידי הקיסר המטורף, ובאותו זמן על מנת לעזור בעבודות הבית. הגולם ממלא את משימותיו, אך יוצא מכלל שליטה ומתחיל להשתולל ולהרוס את פראג כאשר הוא מגלה שבת הרב שהוא מאוהב בה מאוהבת באחר. הוא מושמד לבסוף בידי ילדה קטנה המחזיקה במגן דוד. שוב מסתבר שביכולת הסמל הזה להשמיד את הגולם בדיוק כפי שצלב יכול להשמיד ערפד במסורות נוצריות.

הסרט, כמו כל הפירושים הנוצריים לסיפור הגולם, מתאר בריה שטנית שברור מההתחלה שאיבוד השליטה עליה הוא רק ענין של זמן. מענין שהסרט נעשה באותה שנה בה כתב צ'אפק את מחזהו על הרובוטים. יתכן שהיתה כאן השפעה כלשהי. לסרט זה היתה השפעה חזקה מאוד על סרטי פרנקנשטיין שנעשו בהוליווד כעבור 10 שנים. הראשון בהם הוא חיקוי מדויק של הסרט על הגולם. מענין שהוליווד מעולם לא עשתה סרט על הגולם אם כי טיפלה בכל מפלצת אחרת, מערפדים ואנשי זאב עד מומיות ודינוזאורים. יתכן מאוד שהסיבה היא דווקא השליטה של היהודים בתעשיה זאת. אנשים אלה השתדלו להסב עד כמה שאפשר את תשומת הלב ממוצאם היהודי ונמנעו עד כמה שאפשר לעסוק בנושאים יהודיים. סביר להניח שהדבר האחרון בו רצו לעסוק היה בסיפור העוסק באנטישמיות מטורפת, כמו גם במפלצת שנוצרת בידי יהודי ויוצאת מכלל שליטה. הוליווד העדיפה לעסוק בפרנקנשטיין הגוי.

למרות זאת המשיכו לעשות בארצות שונות סרטים על הגולם; בצ'כיה, שם האגדה היהודית על הגולם הפכה לספור חביב גם על הנוצרים, נעשו שני סרטים על הגולם. אחד מהם נקרא ''אופה הקיסר'', קומדיה שבה הופך הגולם - ההרסני בתחילה - לכלי עזר לאופה של הקיסר. סרט שני ומענין יותר, שנעשה ב-‏1968, נקרא ''לילות פראג'', ובו נאבק המהר''ל ברב פולני (אליהו מחלם? השניים אכן חיו באותו הזמן...) בשאלה מי יבנה גולם מתוחכם יותר בשביל הקיסר. בסופו של דבר המהר''ל שולח לרב הפולני נערה יפהפיה המפתה אותו, מביאה לנפילתו ומתגלה בסיום המפתיע כגולם נקבה שנוצרה בידי המהר''ל.

זוהי הפעם היחידה בקולנוע שבה מופיעה גולם נקבה והפעם היחידה בכלל בקולנוע או בספרות שהמהר''ל מוצג כמי שיוצר גולם נקבה. סרט נוסף שנעשה ב-‏1966 בבריטניה בשם IT והוצג גם בכבלים בשם ''הגולם'' מתאר שוב גולם שמתגלה במוזיאון ומוקם לתחייה בידי איש המוזיאון המשתמש בו לביצוע מעשי רצח. בסרט זה מוצג הגולם כבלתי ניתן להשמדה אפילו באמצעות פצצת מימן שמושלכת עליו בידי הצבא ולבסוף הוא נעלם בתוך הים. נעשו שני סרטים על הגולם בידי הבמאי הישראלי עמוס גיתאי בצרפת. אחד מהם, באורך של שעה, נקרא ''יצירת הגולם'' השני נקרא ''גולם נדודים'' ומצליח לשלב, בהצלחה קלושה ביותר, את דמות הגולם עם סיפור מגילת רות.

לרוע המזל ניתן לאמר מכל זה שבניגוד לספרות על הגולם המתחדשת כל הזמן, ובניגוד לסרטי פרנקנשטיין המקבילים, רוב סרטי הגולם המועטים הם גרועים ביותר, ועדיין לא נעשה הסרט שיתקרב בעוצמתו לסרט של 1920.

הגולם בקומיקס


גם בקומיקס השאיר הגולם את חותמו. חברת Marvel הוציאה בשנות ה-‏70 סדרה קצרה על הגולם, בה מתגלה גופתו דווקא ליד גבול ישראל ירדן והוא יוצא במאבק נגד חיילים ערביים להצלת קבוצת יהודים. הסידרה הייתה קצרת ימים מאוד. החברה המתחרה, DC, פרסמה סדרה בשם Ragman, שבה מסתבר שגולם, שנוצר בזמן השואה בידי מועצת רבנים כדי להגן על היהודים, ממשיך להסתובב מאז בעולם ומפתח לעצמו לאט לאט נשמה. כעת הוא נחוש להילחם בגיבור הסדרה שאמור לתפוס את מקומו כמגן לנרדפים ולהביא להשמדתו.

בסדרה אחרת, Swamp Thing, היה ספור שבו חבורת ניצולי שואה בימינו יוצרת גולם על מנת להילחם בהתגלמות הנוכחית של השטן, הנחושה להביא שואה חדשה. במקרה זה הגולם הוכח כלא מוצלח ביותר ושוב היה זה גיבור הסדרה שנאלץ לפתור את הבעיה בעצמו.

ויש גם סדרת קומיקס יהודית כשרה למהדרין בשם ''מנדי והגולם'' שבה גולם חביב (שפניו לעולם אינן נראות בסיפורים) מתחבר לתלמיד ישיבה, מציל אותו מפני סכנות שונות, ובתמורה מקבל הרצאות ארוכות על היהדות. כיום אפשר למצוא את הגולם אפילו במשחקי התפקידים מסוג Dungeons and Dragons, שם מופיעה מפלצת הנקראת גולם ונוצרת בידי אנשי דת לביצוע משימות אפלות שונות. פרט לשם, כמובן, אין שום רמז למוצא היהודי הספציפי של הגולם (המשחק, ככלות הכל, מתרחש בעולם אחר). הגולם הופיע גם במשחקי תפקידים אחרים ומהם שמתרחשים בפראג בעולם של המהר''ל.

שובו של הגולם מפראג


הגולם חוזר, אם כך, לתודעה העולמית יחד עם כל היצירות על צאצאיו הרובוטים, הקיבורגים והאנדרואידים למיניהם, הן בספרות העברית והן בספרות העולמית. מה שמפליא הוא שגם הסיפור המקורי, על הרב בן המאה ה-‏16 שיצר את הגולם במקור, נראה פופולארי היום יותר מאי פעם. כך, למשל, בשנה האחרונה זכה להצלחה רבה סיפור מדע בדיוני של הסופר האמריקני טד צ'יאנג בשם ''72 האותיות''; סיפור המתאר מציאות חלופית, שבה עקרונות הקבלה מיושמים בידי כל, והגלמים בסגנון הגולם של המהר''ל הם חלק מחיי היום יום. סיפור זה נחשב לאחד הסיפורים הטובים ביותר של שנת 2002 וזכה לפרסים.

בשנת 2002 הופיעו בארה''ב שני ספרי פנטסיה היסטוריים מצליחים מאוד על המהר''ל והגולם שלו והקשר שלו למכשף בריטי בשם ג'ון די. The Alchemist's Door של סופרת הפנטסיה ליזה גולדשטיין (שכבר חיברה ספר פנטסיה על כישוף יהודי והגולם בשם ''The Red Magician'') וכמעט בו זמנית פורסם ספרה של פרנסס שרווד שגם הוא עסק במפגש של המהר''ל במכשף ג'ון די וביצירת הגולם, The Book of Splendor. שניהם נחשבים למוצלחים מאוד מסוגם וזכו לתשומת לב רבה.

הגולם חוזר גם בספרות ובתיאטרון העברי. בשנת 2000 פורסם סיפרה של יוכי ברנדס ''לכבות את האהבה'' שתיאר, בין השאר, את סיפורו של אדם שיוצר גולם אלא שהפעם אין זה גבר או אישה כי אם (בוריאציה מרעישה באמת של האגדה) כלבה גולם דווקא. ספר שהפך לרב מכר ענק והראה עד כמה הנושא נשאר פופולארי.

בשנת 2002 הציגה המחזאית יוספה אבן שושן מחזה בשם ''כתר מלכות'' במסגרת פסטיבל עכו ובהצגות שונות בארץ ובעולם. המחזה, לשם שינוי, אינו עוסק במהר''ל אלא מתבסס על גירסה של סיפור גולם קדום הרבה יותר וידוע הרבה פחות מזה של סיפור הגולם של המהר''ל. המחזה עוסק במשורר שלמה אבן-גבירול שיוצר גולם נקבה שמתאהבת בו והוא נאלץ כתוצאה מכך להשמידה, במעין היפוך מוחלט של הסיפור המקובל. זוהי רק גירסה נוספת במסגרת ההתמודדויות של אבן שושן עם סיפור הגולם. בעבר היא כבר כתבה מחזה לילדים שבו הציגה גירסה של הסיפור הרגיל על המהר''ל. נראה שנושא הגולם חוזר ומחדש את הרלוונטיות שלו גם בעברית.

כתוצאה מכול העיבודים הספרותיים והקולנועיים האלה חדר הגולם לתרבות הפופולארית העולמית יותר מכל דמות אחרת בפולקלור והאגדה היהודית. אותו יצור מלאכותי שתואר לראשונה במדרשים הוא כעת חלק מהמורשת הכללית של תרבות המערב, ככל שהפחד והאימה ממוצרי ידינו ומהטכנולוגיה המודרנית הולך ומתחזק, כפי שמתבטא בסרטים כמו סדרות ''שליחות קטלנית'' ו''מטריקס'', שהם, בסופו של דבר, לא יותר מאשר וריאציות חדשות על האגדה היהודית הקדומה על הגולם שקם על יוצרו, שהיא בסופו של דבר וריאציה על הפחד הקדמון שניצור משהו שלא נוכל לשלוט בו.

הגולם(פושט את ידיו אל מהר''ל):
אל תצווה עלי לשכב, אל תצווה עלי, רבי רבי. מה רצונך לעשות בי?
מהר''ל:אין תשובה בפי.
חזור ופשוט עצמך.
הגולם:הנה פשטתי כבר, רבי
אך לא תלך מכאן רבי. כן?
מהר''ל:עיניך עצום.
הגולם:תשאר אתי לתמיד, כן?
הנה עצמתי אותן.
מהר''ל:גוזר אני: ראשך, ידיך, רגליך,
גופך וכל אבריך וגידיך
ישובו כולם למנוחתם.
הוצא את נשמתך האחרונה.
אמן.
(הגולם אינו מניע עוד אבר, הנר המבליח שעל העמוד דועך).
(ה. ליוויק, הגולם, בתוך חזיוני גאולה)


קישורים:






חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מגמות חיזוי העתיד
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 12/08/2003 שעה 2:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר אשד מציג כאן את מגמות חיזוי העתיד כנחלקות לשניים: מסע בחלל מצד אחד ומיכון קיצוני מצד אחר.

הדוגמא שהובאה כמייצגת את המגמה הראשונה, הספר 2001: אודיסיאה בחלל, מכילה דווקא דוגמא קלאסית של הגולם הקם על יוצרו. מחשב החללית 'האל' (Hal).

במהלך הטיסה הוא מנסה לפגוע באסטרונאוטים כדי לשמור על יעודו, כפי שהוא רואה אותו. בסופו של דבר הם מצליחים להשתלט עליו. הוא מתחנן שלא ינתקו את התודעה שלו, בדיאלוג המזכיר מאד את זה שבין הגולם לבין המהר''ל שהובא בסוף המאמר של מר אשד.
_new_ הוספת תגובה



מאמר יפה
ישראלי פזיז (יום שלישי, 12/08/2003 שעה 11:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה מתמצא גם בסיפורים על ''הדיבוק'' ?
_new_ הוספת תגובה



מתמצא גם בנושאי דיבוקים
אלי 666 (יום שלישי, 12/08/2003 שעה 17:07)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל תמיד מצאתי זאת מוזר שכאשר רבנים יהודים מגרשים שדים מסתבר שהשדים מצייתים לכללי היהדות , וכאשר כמרים נוצרים מגרשים שדים השדים מצייתים לכללי הנצרות וכך הלאה במאה דתות אחרות .
_new_ הוספת תגובה



שגיאה נפוצה
אלי 666 (יום רביעי, 13/08/2003 שעה 7:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואגב כדאי לתקן כאן שגיאה נפוצה שאותה אפשר למצוא למשל באתר של תערוכת ציורי הגלמים שקישור אליו מובא למעלה ולפיו ''הגולם הוא פיסגת הידע הקבלי ''.
ובכן תיקון : אין שום קשר בין יצירת הגולם ובין קבלה או מקובלים. הגולם הוא תוצר של סוג מיסטיקה שהתקיימה מאות שנים לפני הקבלה , והרוב המוחלט של המקובלים וכותבי הספרים על הקבלה כלל אינם עוסקים בגולם.
_new_ הוספת תגובה



עוד גולם למניין
Xslf (יום רביעי, 13/08/2003 שעה 19:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמר מעניין.
האם יש סיבה מסויימת בגינה הושמט מהרשימה הספר ''feet of clay'' של טרי פראצ'ט העוסק בגלמים?
_new_ הוספת תגובה



עוד גולם למניין
רועי שוובה (יום רביעי, 13/08/2003 שעה 19:57)
בתשובה לXslf
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרצ'ט הוא כותב של סטירות חברתיות, ולעיתים קרובות נותן פירוש משלו לאגדות ואמונות. דורפל המקבל עצמאות ע''י יכולתו להחליף את הקלף בראשו הוא לדעתי המצאה פרצ'טית אופיינית ללא מקבילה אחרת.
_new_ הוספת תגובה



עוד גולם למניין
אלי 666 (יום חמישי, 14/08/2003 שעה 6:01)
בתשובה לרועי שוובה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואפשר גם להזכיר את סדרת ''קסאנט'' של פירס אנטוני שגם היא סדרה של פנטזיות הומוריסטיות על עולם חלופי דמיוני וגם שם מופיע באופן קבוע גולם בשם גראנדי.
אבל כמו במקרה של פראטצ'ט זוהי דמות שאין לה כל קשר למסורת היהודית, רק השם ''גולם'' נלקח .
ראו :
_new_ הוספת תגובה



הרצאה על הגולם
אלי 666 (יום שישי, 15/08/2003 שעה 19:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרצאת הגולם

במסגרת פסטיבל הקומיקס שמתקיים בסינמטק תל אביב בשבוע הבא ינחה כותב שורות אלה מחווה מיוחדת לדמות הוותיקה ומאריכת הימים ביותר של הקומיקס הישראלי , הלא היא ''הגולם ''גיבור סדרת הקומיקס של אוריאל רשף שהתקיימה ברציפות במשך עשרות שנים משנות הארבעים ועד שנות התשעים.. סדרה שנחשבת עד היום לאחת תופעות הייחודיות ביותר של התרבות הפופולארית הישראלי ( דוגמאות של עטיפות שלה מופיעות בכתבה) .
במסגרת הערב יופיעו האמן אורי פינק, ויופיע בנו של מיכאל רשף שיספר על חייו ויצירתו של אביו.
כמו כן תופיע בהופעת בכורה מיוחדת לראשונה מזה שנים רבות גם הזמרת האגדית מרגלית הדרי , זמרת שהתפרסמה בשירי הפתיחה שלה לסדרות תסכיתים מרובות ברדיו בשנות השבעים ותשיר לראשונה בפני קהל את שיר הפתיחה המפורסם של סדרת התסכיתים ''הגולם '' עם דוד גרוסמן ואריה אלדד ששודרה ברדיו במהלך שנות השבעים.
המחווה תתקיים ביום שני 18.8 בשעה 6 בערב באולם הקטן של הסינמטק.
בואו בהמוניכם .
_new_ הוספת תגובה



הרצאה על הגולם
גולם הברזל (יום שישי, 15/08/2003 שעה 21:20)
בתשובה לאלי 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומי יגלם את הגולם ?
_new_ הוספת תגובה



הגולם קם על יוצרו?
סתם אחד (שבת, 16/08/2003 שעה 1:26)
בתשובה לאלי 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הרצאה על הגולם
אלי666 (יום שני, 18/08/2003 שעה 6:32)
בתשובה לאלי 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ככל הנראה אירוע ההרצאה על הגולם בהשתתפות הזמרת מרגלית הדרי המתקיים היום , יוסרט בידי ערוץ הלווין ''יס פלוס '' מתוך הכרה בתרומתה ובתרומת הדמות של הגולם לתרבות הפופולארית הישראלית .
_new_ הוספת תגובה



הטריק המוכר !
emblem (שבת, 16/08/2003 שעה 3:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי פינק מנסה לעשות טריק זהה לזה שנעשה במארוול לפני כ3 שנים.

להמציא דמות לכאורה ''עתיקה'' וליצור לה היסטוריה מוברקת ויוצר מפוברק... ואחר כך ליצור ''סנסציה'', מעצם התרגיל.

מאחר והתרגיל הזה כבר נעשה בהצלחה עם הסידרה ''SENTRY'' - אני בספק אם יהיו כאלו שיפלו בפח להעתק פחות מוצלח של אותו תרגיל ביחסי ציבור.
_new_ הוספת תגובה



אבל למה להרוס?
ailaG (שבת, 16/08/2003 שעה 15:35)
בתשובה לemblem
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הטריק המוכר !
סופר 5 (שבת, 16/08/2003 שעה 15:37)
בתשובה לemblem
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה זה סדרת SENTRY? מעולם לא שמעתי עליה .
_new_ הוספת תגובה



כתבה בגלובס
אלי666 (יום שני, 18/08/2003 שעה 6:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במוסף ''כספים '' של גיליון המגזין ''גלובס'' של השבוע האחרון יש מאמר גדול של דוד שליט בשם ''קא-בום!'' על פסטיבל הקומיקס המתקרב אלינו לטובה ועל הדמות של הגולם שמככבת בו. במסגרת מאמר גדול זה מרואיינים בין השאר גם הקומיקסאי אורי פינק וכותב שורות אלה.
למרבית הצער יש במאמר גם כמה הערות שגויות שיש לתקנם.
''אשד המתעד היחיד של תרבות הקומיקס הישראלי ,מחבר הספר ''מטרזן ועד זבנג '' שמממפה את התכנים של הקומיקסים בישראל מאז ראשית הופעתם בעיתוני הילדים של הישוב'' שליט מתלונן שקשה למצוא בספר זה ניתוחי וביקורת של ממש. ''קהילה שלא מיצבת את עצמה בתרבות הישראלית זקוקה ,כנראה ליד אוהבת''.
כלל וכלל לא. הסיבה לחוסר כביכול זה של ניתוח היא הרבה יותר פרוזאית: היו הרבה קטעים ארוכים של ניתוח בספר אבל הםב דרך כלל הורדו בידי העורך הן מסיבות של מקום והן משום שחשב שהם לא מתאימים לקונספט הכללי של הספר כפי שראה אותו .
שליט גם מתלונן מדוע אינני מזכיר כלל את הקומיקסאית דניאלה לונדון -דקל בהיכל התהילה של סיפורי הקומיקס העבריים שלי .( שאותו ראו ב:
ובכן בניגוד למה שכתוב שם בצורה שגויה , כן הזכרתי את דניאלה לונדון דקל כאשר יצא הספר שלה לאור. נכון שלא ראיתי כל צורך להכניס את יצירתה להיכל התהילה , אבל מכאן ועד התעלמות מוחלטת מעצם קיומה כפי שרומז שליט רחוקה מאוד הדרך.

קישור ל''היכל התהילה של סיפוריה קומיקס הישראליים '' יש כאן: http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...
_new_ הוספת תגובה



מאמר מעניין מאוד
אריה פרלמן (יום שני, 18/08/2003 שעה 18:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נהניתי לקרוא - תודה רבה.
_new_ הוספת תגובה



הפתעה לא נעימה
אלי666 (יום שישי, 22/08/2003 שעה 9:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידיעות אחרונות מפרסם היום שבקרוב יצא לאור בהוצאת עם עובד ספר בשם ''ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקלי מאת מייקל שאבון .
אין מה להכחיש פירסומו של ספר זה ודווקא בעיתוי זה הוא בגדר הפתעה בלתי נעימה בשבילי . הוא מתאר של היסטוריה חלופית של סדרת קומיקס בשם ''הגולם '' בארה''ב .
בצירוף מיקרים מדהים אורי פינק ואנוכי מפרסמים ספר עם נושא דומה על סדרה מעין זאת בישראל בשבועות הקרובים בהוצאת מודן . וכן הרעיון בא גם בהשראת אותו ספר של שאבון , אבל לא ציפינו ששני הספרים ( שהם שונים מאוד בתוכנם ובצורתם מלבד הרעיון הדומה ) יצאו לאור בעברית בעיתוי דומה....
בכל אופן יש כאן יותר מצירוף מקרים מאחר שגם האמן רואי רוזן אמור לפרסם בקרוב ספר על גיבורת על ישראלית בשם ''ציונה''.
האמת היא שאני רציתי לשלב ב''יקום '' של הספר שלנו את כל הדמויות הנ''ל מהספר האמריקני ומהספר של רוזן וכך להסביר את ''קיומם בו זמנית '' אבל התברר לי שצדדים אחרים בעסק אינם כה נלהבים מהרעיון, חבל . אבל משהו אולי עוד יעשה בהמשך עם רעיון זה.
מה זה אומר האם יש כאן סינכרוניזציה ? האם זה אומר שרעיון ''הגולם וגיבור על ישראלי כסדרת קומיקס ביקום אלתרנטיבי '' זמנו היגיע ולכן כמה אנשים חושבים על כך ומבצעים זאת ( מתרגמים במקרה של שייבון ) בו זמנית ?
מעניין שזמן קצר לאחר שפירסמתי את הספר ''מטרזן ועד זבנג '' התברר לי שהיה מישהו אחר שחשב על רעיון דומה .
_new_ הוספת תגובה



עוד סיפור על הגולם
אלי666 (יום שישי, 22/08/2003 שעה 14:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שפורסם במגזין המדע הבדיוני המקוון ''בלי פאניקה'' יש כאן
והפעם בגירסה פמיניסית אופיינית הנשים הן לשם שינוי יוצרות הגולם :http://space.ort.org.il/sci/scripts/article.asp?item...
_new_ הוספת תגובה



אנשי החימר
אלי666 (יום שישי, 22/08/2003 שעה 14:21)
בתשובה לאלי666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סופר המדע הבדיוני היהודי דיויד ברין פירסם גם הוא ספר שעוסק בגלמים והפעם בעתיד שבו אפשר ליצור ''גלמים '' לזמן מוגבל של 24 שעות .
ביקורת על הספר ראו :
אנשי החימר
_new_ הוספת תגובה



וגם הספר הזה יצא בקרוב בעברית.
איש קטן מכפר גדול (שבת, 23/08/2003 שעה 9:12)
בתשובה לאלי666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



נראה שאנחנו צפויים למתקפה של גלמים
אלי666 (שבת, 23/08/2003 שעה 13:32)
בתשובה לאיש קטן מכפר גדול
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מתכון ליצירת גולם
אלי666 (שבת, 23/08/2003 שעה 13:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מוצג באתר המעניין של הסופר המוכשר אלכס אפשטיין מחבר ספרים כמו ''אודיסיאה'' ו''מתכוני חלומות '' :
אלכס היה אמור בשלב מסויים לכתוב ספר שלם על הגולם עבור הוצאת ''בבל '' אולם למרבית הצער הפרוייקט לא יצא לפועל ואנו נשארנו רק עם כמה סיפורים קצרים חידתיים שרומזים על מה שיכול היה להיות אם היה הפרויקט מושלם .
_new_ הוספת תגובה



אתר על דמות הקומיקס הגולם !!!!!!!
אלי666 (יום ראשון, 31/08/2003 שעה 18:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזה יותר משישים שנה דמות הקומיקס הנצחית '' הגולם'' של אוריאל רשף ליוותה את המדינה ואותנו . ומי מאיתנו אינו זוכר את הגולם מילדותו ?
וכעת גיל בידרמן האחד והיחיד מילא את החסר ויצר את אתר האינטרנט הראשון המוקדש לדמות זאת.
ראו :
_new_ הוספת תגובה



אתר על דמות הקומיקס הגולם !!!!!!!
סתם אחד (יום ראשון, 31/08/2003 שעה 19:01)
בתשובה לאלי666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובה 33888
_new_ הוספת תגובה



קליפ הגולם
אלי666 (יום שישי, 03/10/2003 שעה 20:55)
בתשובה לאלי666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שמח לבשר שחפירה יסודית בארכיון הטלוויזיה הישראלית חשפה את הקליפ המפורסם משנות ה-‏70 של פזמון סדרת התסכיתים ''הגולם'' , כפי ששרה אותו מידי שבוע ,האחת והיחידה ,מרגלית הדרי כשיר הנושא של הסדרה ברשת אלף.
הקליפ הבלוי מזוקן שוחזר בידיו האמונות של גיל בידרמן , ולראשונה לאחר עשרות שנים שלא הוקרן כלל הוא שוב נגיש לקהל הרחב.
צפו בו ב :
_new_ הוספת תגובה



קליפ הגולם
סתם אחד (שבת, 04/10/2003 שעה 12:23)
בתשובה לאלי666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אירוע נוסטלגי מרגש
אלי666 (שבת, 11/10/2003 שעה 14:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביום חמישי ה-‏16 לעשירי בין 12 ל-‏2 תתקיים באולם אשכול –פיס ליד הסינמטק במסגרת כנס ''איקון '' למדע בדיוני ופנטסיה הרצאה של אלי אשד ואורי פינק על סדרת הקומיקס ותסכיתי הרדיו הקלאסית ''הגולם '' של אוריאל רשף. באירוע ישתתפו גם זמרת העבר המפורסמת אהובת הקהל מרגלית הדרי שבשנות השבעים שרה את ''פזמון הגולם'' הידוע והשתתפה בסדרת התסכיתים הזכורה לרבים מאיתנו מהרדיו בתפקיד ''לילית'' ולראשונה מזה עשרות שנים תדון בסדרה בראיון פומבי . כן ישתתף באירוע גיל בידרמן שביצע את הפרוייקט המסובך ביותר של שיחזור ''קליפ הגולם '' לאחר שזה נרקב והתפורר במשך עשרות שנים במרתפי ארכיון הטלוויזיה ברוממה.
אל תחמיצו את החוויה הנוסטלגית המרגשת.בואו בהמוניכם לאירוע שלא ישכח לפרק שלא היה כמוהו בתולדות התרבות הפופולארית הישראלית !

אתר הספר
קליפ וידאו
כנס איקון

_new_ הוספת תגובה



המופע של טונה והגולם
אלי666 (שבת, 18/10/2003 שעה 17:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביום רביעי ה-‏22 לעשירי בשעה 9 וחצי בערב יוצג במועדון כלל ברחוב גליקסון 5 מאחורי כיכר דיזינגוף , המופע של מקס טונה שרייבר והגולם.
במסגרת המופע יוצג סרטם המוקומנטרי של רועי ארד ושאול בצר ''זהירות מצלמה'' על חייו של אבי סרטי המתיחות בישראל , מקס טונה שרייבר, לאחר מכן תוצג פרזנטציה על ספרם החדש של אלי אשד ואורי פינק ''הגולם '' שיצא לאור בימים אלה בהוצאת מודן על תולדות סדרת הקומיקס המפורסמת של אוריאל רשף ותושמע הרצאה על המתיחות של שרייבר שהיו קשורות ישירות לגולם .
את האירוע תכבד בנוכחותה גם זמרת העבר הידועה מרגלית הדרי .
כולכם מוזמנים , הכניסה חופשית.

על מקס טונה שרייבר ראו :
על הגולם ראו :
_new_ הוספת תגובה



ביקורת על הספר ''הגולם ''
אלי666 (יום ראשון, 16/11/2003 שעה 6:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הופיעה במגזין הספרות והשירה המצויין ''אוקאפי'' ( מגזין הספרות היחיד כיום בעברית שגיליון קבוע שלו מופיע כסדרו אחת לחודש) :
_new_ הוספת תגובה



ביקורת על הספר ''הגולם ''
אלי666 (יום ראשון, 16/11/2003 שעה 6:51)
בתשובה לאלי666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הופיעה במוסף ''תרבות '' של מעריב. הביקורת של אחד, רז יובן ,כתובה בסגנון המקובל על המקומונאים של הטחת התקפות (''כתיבה תמהונית '') ללא הסבר וללא נימוקים כמקובל. אנחנו בכל אופן מביאים קישור לביקורת זאת ורק נציין את תמיהתנו על משפט מסויים ברשימת ביקורת זאת :
אשד, שמכנה עצמו ''בלש תרבות וחוקר תנ''ך וספרות פופולרית ואזוטרית'', ומי שאחראי לצד הכתוב של''הגולם'', מתכתב עם התופעות המרכזיות ששלטו בספרות הפופולרית בארץ, משנות השלושים עד אתגר קרת. אבנר כרמלי, מנחם תלמי, יגאל מוסינזון, יצחק אבנון, אברהם רוזן, דודו תדהר, פוצ'ו, עדו סתר ועוד, ששלטו בסצנת ספרות הילדים והנוער בין שנות הארבעים לשישים''.
דודו תדהר הוא כנראה דוד תדהר בלש שאכן מוזכר בספר ואינני מבין מה טעם היה בשינוי שמו הפרטי אולי הייתה זאת טעות דפוס ,אבל מיהו אברהם רוזן? לא ידוע לי על אף אחד כזה בספרות הפופולארית בארץ ובוודאי אין דמות בספר בשם כזה. טעות של המחבר ? אני חושד שהייתה זאת בדיחה פרטית משלו ( אולי בדיחה על רועי רוזן אמן מודרני שאכו מוזכר בספר ?) , אבל נשאלת השאלה אם אכן כך היה האם היה מקום להכניס בדיחה פרטית כזאת לרשימת הביקורת שלו? מאוד מוזר.

טרזן בג'נין
_new_ הוספת תגובה



הצגה חדשה- הגולם
גולמי (יום שלישי, 05/10/2004 שעה 1:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חשוב לציין כי בפסטיבל עכו 2004 מתקיימת הצגה בשם הגולם, בגרסה חדשה של דן ווסרמן, בגישה שונה. ההצגה חזקה ומרגשת. מומלץ.
_new_ הוספת תגובה



הגולם ולילית חוזרים בYNET
מספר 666 (יום שני, 21/02/2005 שעה 22:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שמח לבשר שדמויות הקומיקס הקלאסיות של גיבורי העל הגולם ולילית חוזרים לפעילות קבועה מידי יום ביומו בסיפורים בהמשכים באתר החדש באנגלית של YNET.

והפעם הגולם ולילית יפעלו על רקע ישראל המודרנית ובעיותיה הביטחוניות והאחרות מה שלא ימנע מהם לבצע מידי פעם גם מסעות בזמן אל תקופות שונות בעבר.

מכיוון שהסיפורים הם באנגלית יש לקוות שהם יגיעו לקהל נרחב ביותר בעולם כולו .

הגולם ולילית מידי יום ביומו באתר YNET אל תחמיצו.

_new_ הוספת תגובה



אלי, מי לימד אותם אנגלית?
דוד סיון (יום שלישי, 22/02/2005 שעה 5:26)
בתשובה למספר 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



קומיקס בעברית
נדב (יום שלישי, 28/06/2005 שעה 19:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם יש גם קומיקס עברי על הגולם?
איפה אפשר–להשיג?
כמה ₪ עולה?
_new_ הוספת תגובה



קומיקס בעברית
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 28/06/2005 שעה 22:32)
בתשובה לנדב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא בדיוק.

קטעי הקומיקס העברי הנראים כאן הם מתוך ספר מוקומנטרי שעניינו קומיקס „הגולם” בעברית. זהו תיאור של היסטוריה חלופית שלא היתה ולא נבראה. הספר „הגולם” מאת אלי אשד ואורי פינק, כבר הפיל ברשתו כמה אנשים שסברו שהוא אכן מתאר סדרת קומיקס שהיתה.

ביקורת על ספר „הגולם” הזה הופיעה בעבר אצלנו: דיון 1829 . בדיון המלווה ניתן למצוא קישורים גם לביקורות אחרות.
_new_ הוספת תגובה



הגולם בבית ליוויק
אלי אשד (יום שלישי, 12/07/2005 שעה 10:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היום יום שלישי ה-‏12.7 אתן בבית לייוויק ברחוב דב הוז 30 בתל אביב בשעה 8 בערב הרצאה על המחזה ''הגולם'' מאת ה. ליוויק ,שתדון במחזה המפורסם ביותר והחשוב ביותר של ספרות היידיש שהפך לאחד משני המחזות המפורסמים והמצליחים ביותר של תיאטרון ה''בימה '' העברי לתולדותיו .

ההרצאה תלווה בהקרנה של קטעים מהסרט הגרמני האקספרסיוניסטי ''הגולם'' של פאול ווגנר.
_new_ הוספת תגובה



מהו ספרו/סיפורו של א. קונן דויל
שאלתיאל (שבת, 05/08/2006 שעה 23:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבקש מהקוראים הנכבדים, ובמיוחד ממר אשד המציין זאת, לעזור לי לפענח את שם ספרו/סיפורו של ארתור קונן דויל המספר על תעלומת [הֿשָׁבַת] אבני (כצ''ל, ולא אבן)חושן המשפט [של. כצ''ל] בית-המקדש (ולא שביהמ''ק היה בלונדון...) {למוזיאון] בלונדון, שממנו שאב הרב יידל רוזנברג את סיפורו (הדמיוני?) ''חושן המשפט של הכהן הגדול'' (נמצא ב''אוצר החכמה'', למתעניינים}.ֿ
_new_ הוספת תגובה



צבי ביקלס שפיצר היה אחי סבי, ד''ר קובה ביקלס
מיכאל שרון. (יום שלישי, 05/09/2006 שעה 22:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וד''ר קובה ביקלס (שהיה רופאו של ביאליק, יו''ר הסתדרות רופאי קופ''ח, וכתב גם את הערך ''יהודי לבוב'' באנציקלופדיה העברית, שכן היה מנהיג ציוני בלבוב) הוציא את ספר צבי ביקלס שפיצר לאור. הופתעתי ושמחתי לגלות התייחסות בספרו של אשד לצבי ביקלס שפיצר, שמת בשואה (או בשחפת - בגיל צעיר מאד, איני זוכר כרגע ועלי לברר אצל אימי שאינה נמצאת בארץ כרגע, אך מצאתי איזכור שלו בספריית קיבוץ לוחמי הגטאות - כנראה שנספה בשואה). המעניין הוא שאדריכל מוזיאון לוחמי הגטאות ומשכן האמנויות בעין חרוד הוא בן דוד של סבי וצבי ביקלס שפיצר, מילק ביקלס שעבודותיו יוצגו בביאנלה השנה

התבשרתי על כך במכתב היום:

בעוד כשבוע תפתח בונציה הביאנלה העולמית לאדריכלות והביתן הישראלי עוסק במבני הנצחה. עבודתו של ביקלס בבית לוחמי הגטאות היא אחת המבנים הנבחרים ואם תרצה לראות יש להם אתר אינטרנט
http://www.labiennale-israeli-pavilion.orgה כולל גם ביוגרפיה של מילק.
_new_ הוספת תגובה



צבי ביקלס שפיצר היה אחי סבי, ד''ר קובה ביקלס
(יום רביעי, 20/06/2007 שעה 19:17)
בתשובה למיכאל שרון.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלום לך
במסגרת בנית עץ משפחה של משפחת שפיצר וחיפושים אחרי צאצאים של משפחה זו, הגעתי להתיחסות שלך אודות צבי שפיצר.
האם יש בידיך מידע על משפחה זו שחיה בירושליים העתיקה מזה מספר דורות?
אם כן אשמח אם תתייחס לכך באימייל המצורף
תודה
_new_ הוספת תגובה



הגולם והרווקה הדתיה
מספר 666 (שבת, 12/05/2007 שעה 16:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסופרת שהרה בלאו פירסמה לאחרונה רומאן ראשון על נושא הגולם את ''יצר לב האדמה '' ספר שזכה לתשומת לב תקשורתית עצומה שבו היא מציגה את הגולם בצורה לא אורתודוכסית קיצונית ככלי מיני ואגב כך מעוררת כמה שאלות מעניינות לגבי יחסי נשים וגברים בעולם המודרני ומי הוא זה שצריך להחזיק בשוט .
ראו
הגולם והרווקה הדתיה
_new_ הוספת תגובה



הגולם כשומר ישראל
מספר 666 (שבת, 12/05/2007 שעה 16:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תערוכה המבוססת על דמות הגולם הוצגה לאחרונה בידי האמן עידו שמי .
ראו :
הגולם כשומר ישראל .
_new_ הוספת תגובה



הגולם ואני
מספר 666 (שבת, 12/05/2007 שעה 16:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכמה מילים על קשרי המשפחתיים על הכותבים ןהחוקרים על הגולם ועל הקשר שלי עצמי לעניין .
_new_ הוספת תגובה



הגולם
דני הורוביץ (יום רביעי, 12/12/2007 שעה 14:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לידיעתך בשנת 1982 הוצג בתיאטרון ''לה מאמא'' בניו יורק הבכורה של ההצגה ''יוסלה גולם'' שזכה לבקורות נלהבות בני יורק טיימס וויליג' וויס'' המחזה נכתב על ידי ובוים על ידי רינה ירושלמי. המחזה הוצג שוב באותה שנה בתיאטרון חיפה ובפסטיבל ישראל בבימוי יעקב רז ושלי.המחזה יצא לאור במסגרת הספר ''ארבעה מחזות'' שיצא השנה (2007 בהוצאת ''אסף'' ואיגוד הסופרים בישראל.לידיעתך ולידיעת המעונינים.
_new_ הוספת תגובה



הגאון מוילנה והגולם
סתם אחד (יום שישי, 17/07/2009 שעה 8:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביהדות ישנם כל מיני סיפורים על גלמים ,אנשים מלאכותיים ויוצריהם שהם תמיד רבנים וחכמים ידועים.
אולם במציאות ההיסטורית ידוע לנו רק על שני אנשים ולא יותר (!) שככל הנראה אכן ניסו ליצור גולם.
ומבין השניים האלו יש רק אדם אחד שלגביו הדבר ידוע בודאות.
זהו הרב אליהו הגאון מוילנה ,ולהלן ניתוח של חוקר גרמני של הפרשה המוזרה של ניסיונו של הגאון מוילנה ליצור גולם.

ראו
הגאון מוילנה והגולם
_new_ הוספת תגובה



המדריך לבריאת יקום
סתם אחד (יום שישי, 17/07/2009 שעה 8:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בימים אלו יצאה בהוצאת המכון להוצאת כתבי הגר''א מהדורה של שלושה כרכים של הספר הקדום ''ספר היצירה ''עם הפירוש של הגאון מוילנה ופירושים לפירוש והקדמות מקיפות .
זוהי המהדורה המקיפה והמפורטת ביותר הקיימת של הטקסט הקדום והמסתורי ביותר הקיים בשפה העברית ,ספר שהוא כנראה מהמאות הראשונות לספירה שהוא הבסיס ואבן היסוד לכל המיסטיקה היהודית לדורותיה.שכל כולה נובעת ממנו.
על פי המסורת ספר היצירה הוא הספר שבאמצעות שימוש נכון בכתוב בו אפשר ליצור בעלי חיים וגולם ,אדם מלאכותי . ( כפי שסופר על הגר''א עצמו שעסק בכך בעת שפירש את ספר היצירה ) . ויש האומרים גם עולמות שלמים.
אלא שספר יצירה אינו רק מדריך לבריאת יקום.

זהו גם הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה והספר הארס פואטי הראשון שעוסק בניתוח של היצירה הספרותית כלשעצמה.
ולרגל האירוע אני פותח בזה פרויקט של מאמרים שעוסקים בספר היצירה ,מאת החוקרים הידועים פרופסור יהודה ליבס , פרופסור מאיר בר אילן ,ופרופסור יוסף דן. שיעסקו מזוויות שונות של תולדותיו בתיאוריות השונות הקיימות גם לגבי ספר היצירה המיסתורי זמן יצירתו ומטרתו.
האם היה זה ספר כישוף או מדע או ספר לימוד לילדים או ספר עברי ראשון של דקדוק הכתיב העברי מה שמסביר את העניין העמוק שיש בו באותיות השפה? או משהו אחר לגמרי ? דבר אחד בטוח זהו הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה. ובמשמעויותיה ככלי ליצירת עולמות.

ראו
המדריך לבריאת יקום
_new_ הוספת תגובה



הגולם על פי נורברט וינר
סתם אחד (יום שישי, 17/07/2009 שעה 8:20)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המדען היהודי נורברט וינר ידוע כיום כאב המייסד של תחום הקיברנטיקה ההפעלה של מכונות ''חושבות '' והוא השפיע מאוד גם על תחום התקשורת. עיון בכתביו מראה שרעיונותיו ביטאו דיון חדשני אך בהחלט לא חסר תקדים בנועזותו בשאלה מה מבדיל בין המכונה והאדם ,ומסקנתו היא תיאורטית שום דבר . מכונות יכולות להיות אינטליגנטיות בדיוק כמו האדם ,או אף יותר.ואין בכך כל רע.
.והשקפותיו אלו מבטאות לדעתי תפיסה קדומה הנמצאת אצל הוגים יהודים שונים ,וגם אצל סופרי מדע בדיוני שונים ממוצא יהודי כמו אסימוב ודיויד ברין..ומהן ניתן לצאת בהשקפה חסרת תקדים בפתיחותה כלפי ישויות שאינן ''ילודות אישה''. וכי ''אין הבדל משמעותי ואמיתי בין אינטליגנציה מעשה ידי אלוהים ואינטליגנציה מעשה ידי אדם.''
ראו
אידיאולוגית הרימום על פי נורברט וינר
_new_ הוספת תגובה



מי יצר את הגולם של המהר''ל מפראג ?
סתם אחד (יום שישי, 18/09/2009 שעה 22:38)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיליארדי מילים נכתבו על האגדה היהודית המפורסמת מכל בעולם הרחב ,סיפור הגולם והמהר''ל מפראג שבימים אלו נחגגים 400 שנה לפטירתו.
. ספרים ומחקרים רבים נכתבו בנושא זה.רומנים רבי מכר, הצגות , אופרות ,בלטים , אלבומי קומיקס , וסרטים קלאסיים נוצרו על פי האגדה הזאת .יש אנשים שונים ברחבי העולם שהקדישו ומקדישים למחקרים עליה את חייהם.
ההשפעה של האגדה על התרבות הפופולארית המודרנית ובמיוחד על הספרות והסרטים העוסקים באנשים מלאכותיים אינה ניתנת לשיעור , והיא משמשת כיום כבסיס לענף תיירות משגשג במיוחד של העיר פראג. צאצאיו המרובים של מהר''ל ברחבי העולם כולם מתגאים בראש ובראשונה על כך שהם צאצאיו של יוצר הגולם.
אולם עד כמה שזה מדהים העובדה היא שאיש עד כה לא ניסה לחקור ברצינות את השאלה החשובה מכל :
מי יצר את האגדה המפורסמת הזאת וביצע לראשונה את הקישור בין המהר''ל מפראג ובין הגולם ? קישור שאינו מובן כלל מאיליו ?
מתי זה היה ?
ולמה ?
והתשובה המפתיעה היא :בניגוד לכל מה שמקובל לחשוב לא הייתה שום אגדה עממית קדומה בעיר פראג על גולם ועל המהר''ל . הסיפור כולו הוא המצאתו של סופר יהודי גרמני ,ברטולד אוארבך, שהמציא את הסיפור חיש מאין בשנת 1837 .הסיפור התפשט במהירות והפך להיות בתוך שנים בודדות ל''סיפור עממי'' בעוד שיוצרו האמיתי נשכח לחלוטין.
ראו את התשובה לתעלומת מקורו של סיפור הגולם מפראג כאן

מי יצר את הגולם של המהר''ל מפראג?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי