|
|
|
חמור כחול לבן
הבל הבל תרדוף: שלושה הבלים אקראיים
אריה פרלמן
1) ''הרשות הפלשתינאית לא עושה דבר למנוע טרור''.
אין ספק שמדובר בשיפור-מה לעומת ימי אוסלו, שבהם נהגו לומר שהרשות ''לא עושה מספיק וגו'''.
אבל לא רמת הפעילות או המחדל של הרשות היא הבעיה - אלא הנחת היסוד.
מניחים שהרשות מתנגדת לטרור - אבל פשוט עצלה-משהו. מזכיר במידה רבה הצהרות כגון: ''משרד החינוך לא עושה דבר על-מנת להעלות את רמת הידע במתמטיקה'',
או ''משרד התחבורה מגלה אזלת-יד במאבק נגד תאונות הדרכים'', וגו'.
לפחות בשתי הדוגמאות לעיל - איש איננו חולק על כך שראשי משרד התחבורה אכן מעוניינים בצימצום תאונות-הדרכים; וראשי משרד החינוך אכן שואפים להעלות את רמת הידע במתמטיקה - אלא שעקב כשלים טכניים /רשלנות / עצלנות / סדר-עדיפויות שגוי -
אין הם מצליחים במשימתם.
אך הסיבה שהרשות הפלשתינאית נכשלת במלחמתה בטרור - כלל איננה דומה לסיבה שבעטיה משרד התחבורה נכשל במלחמתו בתאונות הדרכים.
הרשות הפלשתינאית היא הטרור, ולא רק שהיא 'לא פועלת נגדו' - היא מפעילה אותו.
הרי אילו היו ראשי משרד התחבורה פועלים להגברת תאונות הדרכים, על-ידי חבלה מכוונת בתקינות כלי-הרכב; באמצעות הרס שיטתי של תשתית הכבישים; שיבוש רמזורים וגו' וגו' - ללא ספק היתה קמה שערוריה-רבתי - וראשי המשרד היו יושבים מזמן בכלא כראוי לעבריינים פליליים כבדים.
עם זאת - הפסוק החלבי-אנמי: ''אינם פועלים למניעת תאונות דרכים'' - עדיין לא היה עומד בסתירה למציאות...
כך, למשל, אילו היה מופעל - בנסיבות דימיוניות - לחץ בינלאומי כבד על הוותיקן על-מנת שיחתור לדיכוי הדת הנוצרית-קתולית - ללא ספק היינו שומעים טרוניות חוזרות ונשנות - ש''הוותיקן איננו עושה דבר למאבק בקתוליות''. אכן - מדובר בפנטזיה מטורפת למדי - ולכן גם אילו היתה מתממשת במציאות - אנשים שפויים היו מסרבים בתוקף להתפלא על סרבנות הוותיקן, שהרי הוותיקן הוא הקתוליות בהתגלמותה!
אותו הכלל תקף לגבי ציפיות הזויות מהרפובליקה הצרפתית ''להילחם ביעילות נגד עקרונות המהפיכה'', או ציפיות מרפובליקת חתולים שתשמיד את כל מאגרי הטרוריזם החלבי, המלבין את חיינו לדעת...
ה''מאבק המזויין'' - דהיינו הטרור והאלימות - מושרשים עמוקות באידיאולוגיה של אש''ף, הם אינם מהווים רק אמצעי, אלא גם מאפיין מהותי של עצם הצדקת קיומו של האירגון.
לפיכך - כל ציפיה מהרשות ''להילחם בטרור'' - היא עדות דוקרת-עיניים לפתולוגיה של הונאה עצמית ואווילות קולוסאלית.
2) ''הודנא''
אורגיית ההודנא ששטפה את הארץ כאילו היתה גשמי-ברכה-שלא-בעיתם - מעמידה באור מגוחך במיוחד את העם היקר והמוכה הזה שלנו.
הודנא הוא מונח מוסלמי מסורתי, שפירושו אחד ויחיד: כאשר האויב ה''כופר'' חזק מהמוסלמים - כל כך חזק שאין שום אפשרות לנצח אותו בקרב פנים-אל-פנים - מותר להגיע איתו להסדר זמני של הפסקת-אש - אך ורק לשם התארגנות והחלפת-כוח, לשם המשך המאבק עד להשמדתו הסופית (או התאסלמותו) של האויב.
מדינת ישראל רחוקה ת''ק פרסה מהדימוי של ''אויב חזק עד כדי כך'' - וקרובה הרבה יותר לדימוי של 'נמר של נייר' - או ''קורי עכביש'' - כדברי ר' חסן נסראללה הצדיק.
כפי שהסביר בשעתו עבד אל-ווהאב דראושה, בזמן שנשיא המדינה נתפס לרעיון-עיוועים זה - הצד החלש, הוא זה שצריך לבקש הודנא - ואכן כך פורשה בקשתו של הנשיא ללכת אצל ''פרלמנט'' המחבלים ברמאללה ולנאום על שלום.
אם יחפצו החמאס והג'יהאד האיסלאמי להפסיק לרצוח בנו - אהלן וסהלן - אבל היהודים לא צריכים לחלק מתנות למי שמסכים ברוב טובו להפסיק ולטבוח בהם.
מבחינה מעשית - ישראל תיתבע לחדול מכל ''פעילות פרובוקטיבית'' - שכן הגנה על חיי יהודים וגביית מחיר על דמם תמיד נחשבה (וכנראה תמיד תיחשב במידה כלשהיא) ל''פרובוקציה'' - ואז - לאחר עוד כמה מאות נרצחים - שוב ''נתפכח'' - עד לסיבוב הדמים הבא.
3) ''צריך לסייע לאבו-מאזן להילחם בחמאס''.
ובכן - כאן מובלעת ההנחה - שאבו-מאזן מתנגד לטרור ומעוניין להילחם בחמאס. לכן צריך לעזור לו.
שוב אנו עדים להפרדה המלאכותית - המופרכת מכל פירכה - שבין ''רוצחים מתונים'' (או: ''ביריונים בחליפה'') - לבין ''רוצחים קיצוניים''.
אלה טובחים בנו מטעמים חשוכים וצרי-אופק, כגון קנאות איסלאמית ושנאה דתית; ואלה טובחים בנו מטעמים נעלים וטהורים - כגון הקמת 'מדינה פלשתינאית'; 'שיחרור מהכיבוש'; 'שלום צודק וכולל' - וקנאות לאומנית ואנטישמית - אבל לא פונדמנטליסטית חלילה - שהרי הם ''אירגונים חילוניים''. וכשאתה מחבר בין החליפה והגילוח הנאים של אוסאמה בן-מאזן ומוחמד דחלאן, לבין עובדת ''חילוניותם'' - אתה מקבל מעין גירסא ערבית חביבה של פעילי שינוי. טומי לעניים.
האשליה שכביכול קיימת בעולם האיסלאם או בעולם הערבי תופעה של ''חילוניות'' (ומודרניות) מול תופעה של ריאקציוניזם איסלאמי - היא אולי טיפשות שעשויה לשעשע כמה אינטלקטואלים במגדל השן האקדמי - אך הצרה היא שהיא עולה בדמים רבים.
האקדמאי המשכיל החילוני, הרופא החתיך שהתחנך באנגליה - במיטב המוסדות והממון - מתגלה לפתע כאנטישמי כה קנאי - עד שהוא מאמץ לעצמו את האשמת היהודים ברצח ישו - האשמה שהקוראן בכבודו ובעצמו שולל במפורש ובבוז. הכוונה היא כמובן לבשאר אל-אסאד. כך הם רוב-רובם של האינטלקטואלים ה'מודרניים' בעולם הערבי - שאם אינם מנהיגים בפועל אירגוני טרור - הם הקולניים והקיצוניים ביותר בשנאתם ליהודים ולמערב.
אמנם נכון - שבחזון אחרית הימים - ישנם הבדלים מסויימים בין אוסאמה בן-מאזן לאוסאמה בן-לאדן - אבל מכל היבט אפשרי ובכל גירסא קיימת - חזון זה של אחרית הימים חייב לעבור שלב-ביניים של השמדת מדינת ישראל.
והנה היום - בזכות צבא/משטרת הקלגסים הישראלית האיומה והשב''כ הנורא - נתפס מטען נפץ מחריד במשקל של כ-10 ק''ג (סדר גודל של בין 15 ל-20 הרוגים חלילה ועשרות פצועים שלא נדע). שני המחבלים - כולל זה המתאבד - משתייכים לאירגון המחבלים הלגיטימי, החילוני, המודרני והמערבי בשם ''תנזים''.
|
|
|
חמור כחול-לבן / טור שבועי
האם אני שומע ביקורת על ממשלת שרון?
