פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לבקר אצל ערפאת? מה פתאום?
אורי אבנרי (שבת, 10/05/2003 שעה 21:52)


לבקר אצל ערפאת? מה פתאום?


אורי אבנרי




''השתגעת? להיפגש עם ערפאת? עכשיו? הוא הרי לא רלוונטי! הוא הרי גמור!'' אלה היו התגובות של חלק מהאנשים אחרי שנראיתי הטלוויזיה הישראלית מבקר את הראיס במוקטעה.

האם ערפאת גמור? הוא לא שמע על כך. מצאנו אותו במצב-רוח טוב. בביקורי בשנים האחרונות הוא נראה לפעמים עייף, אפילו מרוחק, מכונס בעצמו. הפעם היה בשיא הכושר. השיחה הייתה ערה, תגובותיו מהירות, הוא התבדח בעדינות על חשבון עוזריו, וגם הערות עוקצניות לא חסרו.

(כאשר דיברנו, לדוגמא, על תביעת שרון שאבו-מאזן יבצע מעצרים המוניים, פרץ בצחוק: ''הרי צה''ל הרס את כל בתי-הסוהר שלנו! נשאר רק אחד - ביריחו. ואם אנחנו רוצים להעביר לשם פושע פלילי, אנחנו צריכים לבקש מכונית מהקוורטט, כדי שתוכל לעבור את המחסומים!'')

אפשר להבין את מצב-רוחו המשוחרר. בשנה האחרונה היו חייו תלויים על חוט-השערה. בכל רגע יכול היה שרון לשגר את אנשיו כדי להרגו. אחד הקצינים הישראליים התפאר השבוע ש''רק קיר דק הפריד ביני לבינו''. עכשיו הורחקה סכנה זו - אף שערפאת כלוא בבניין בודד, המוקף בים של הריסות מהסוג שהכרנו בלבנון.

ב- 45 השנים האחרונות היו חייו בסכנה פעמים רבות. נעשו עשרות ניסיונות להתנקש בחייו. פעם נחת מטוסו נחיתת-אונס קשה וכמה ממקורביו נהרגו. הוא עבר את הכל בשלום. ועכשיו גם את זה. הרגשת ההקלה מובנת.

יש בוודאי גם הקלה פיסית. מאז שחזר לארץ הייתה מוטלת עליו מעמסת-עבודה שלא-תיאמן. מכיוון שהתעקש לטפל בעצמו בכל עניין, כגדול כקטן, עבד שעות רבות תחת לחץ בלתי-אנושי, עד השעות הקטנות של הלילה. עכשיו הועבר חלק גדול מהעבודה השגרתית, והתוצאה ניכרת.

אבל מה שמתברר הוא שמעמדו חזק עכשיו יותר מכפי שהיה אי-פעם בעבר. ודווקא מינויו של ראש-ממשלה גרם לכך. מינוי אבו-מאזן, שנועד בעיני שרון ובוש ''להחליש'' את ערפאת או ''לדחוק אותו הצידה'', יצר דווקא מצב הפוך.

הסיבה לזה פשוטה: זה שנים רבות מתנהלת בישראל ובמערב מערכה מרוכזת ומתמשכת לדמוניזציה שלו. בעשר השנים שעברו מאז אוסלו נאמרו ונכתבו עליו בתקשורת הישראלית מיליוני מילים, אך אינני זוכר אפילו מילת חיובית אחת. הוא תואר באופן שיטתי כטרוריסט, דיקטטור, מושחת, שקרן, רמאי, הפכפך ועוד כהנה וכהנה. במיוחד תואר כמי שאמר ''לא'' להצעות הנדיבות מאין-כמוהן של אהוד ברק והנשיא קלינטון, דבר ה''מוכיח'' שמטרתו היא להשמיד את ישראל.

אדם שגדל על תעמולה והסתה כאלה אינו מסוגל להבין מדוע ערפאת נערץ על הפלסטינים. התשובה היא: בדיוק בגלל אותם הדברים עצמם.

בעיני הפלסטינים - כמעט כל הפלסטינים - ערפאת מצטייר כמנהיג אמיץ, המחזיק מעמד בתנאים הקשים ביותר, שיש לו העוז להגיד ''לא'' לגדולי העולם כשהם דורשים ממנו לוותר על זכויות-היסוד של עמו. הוא התעמת עם כל המנהיגים הערביים ולא נכנע להם, הוא עמד בקמפ-דייוויד מול הלחץ האדיר של קלינטון וברק ולא התכופף, הוא עמד בתנאים הנוראים של המצור על המוקטעה ולא נשבר.

הפלסטינים, כמו כל הערבים, ובעצם כל בני-האדם, מעריצים אומץ-לב. ערפאת הוכיח להם את אומץ-ליבו בתנאים ששום מנהיג אחר בעולם כולו לא עמד בהם. הוא מסמל בעיניהם את העמידה האיתנה של העם הפלסטיני. זהו מקור סמכותו - גם בעיני מבקריו הרבים מימין ומשמאל.

הסמכות הזאת חיונית למילוי תפקידו של אבו-מאזן. בניגוד לערפאת, אבו-מאזן מקובל במערב. בעוד שערפאת מקרין נחישות ועקשנות, אבו-מאזן מקרין על פניו מתינות ופשרנות. אלה הפנים שהמערב רוצה לראות. השניים מזכירים במידה רבה את הזוג דוד בן-גוריון ומשה שרת בעת הקמת המדינה. בן-גוריון היה אליל הציבור בישראל, שרת היה מקובל בזירה הבינלאומית.

אבו-מאזן מקובל בציבור הפלסטיני. אילו אדם אחר היה מקבל את התפקיד הזה בנסיבות כאלה, הוא היה עלול להיחשד כמשת''פ. אבל אבו-מאזן ידוע כפטריוט פלסטיני, הוא נמנה עם דור המייסדים של פת''ח, יש אליו כבוד. גם בהפגנות סוערות לא שמעתי קריאות-גנאי נגדו. אבל הוא איננו מנהיג כריזמטי, אין לו בסיס פוליטי רחב.

לכן זקוק אבו-מאזן לערפאת. בלי גיבוי איתן של ערפאת, לא יוכל לעשות שום ויתורים כלפי חוץ, וגם לא להפעיל שום כוח מבפנים. ערפאת חיוני עכשיו יותר מאי-פעם כדי להתקדם לקראת שלום.

אך האם רוצה ערפאת באמת בשלום? רוב הישראלים אינם יכולים לתאר זאת לעצמם. ואיך יוכלו? וכי שמעו אי-פעם את הסיפור האמיתי?

וזהו הסיפור, שאני יכול להעיד עליו מניסיוני האישי: בתום מלחמת-יום-הכיפורים הגיע ערפאת למסקנה, שאם צבאות מצריים וסוריה נחלו מפלה, למרות ניצחונם המפתיע בראשית המלחמה, הרי שאין פתרון צבאי לסכסוך. כדרכו, החליט לבדו והחליט מהר. הוא הטיל על איש-אמונו, סעיד חמאמי, לפרסם מאמר בלונדון הקורא להשגת הסדר-שלום עם ישראל בדרכים מדיניות. על סמך מאמר זה נפגשתי עם חמאמי בחשאי, ומאז אני עוקב מקרוב אחרי מהלכיו של ערפאת.

בשביל התנועה הלאומית הפלסטינית, השינוי המוצע היה כביר. תהליך מדיני במקום ההסתמכות הבלעדית על ''המאבק המזויין''. הסדר-שלום עם ישראל, שגזלה 78% מאדמת פלסטין וגירשה את מחצית העם הפלסטיני מביתו. זה חייב מהפכה נפשית ופוליטית, ומאז 1974 חולל ערפאת את המהפכה הזאת בעקביות אך בזהירות, צעד אחרי צעד (עקבנו מקרוב אחרי צעדים האלה - תחילה באמצעות חמאמי ועיסאם סרטאווי, אחר-כך במגע ישיר עם ערפאת). ב- 1988 קיבל סוף-סוף את אישור המועצה הלאומית הפלסטינית לקו זה, אחרי שורה של החלטות דו-משמעיות. אבו-מאזן היה שותף למאמץ.

בכל התקופה הזאת, יצחק רבין ושמעון פרס התנגדו לחלוטין לפתרון זה (גם על כך אני יכול להעיד אישית, מכיוון שהעברתי כמה פעמים מסרים מערפאת לרבין). זוהי עובדה שתפתיע רבים: לא רבין ופרס היו האבות הרוחניים של אוסלו, אלא ערפאת ואבן-מאזן. מתן פרס-נובל לפרס ולא לאבו-מאזן היה, על כן, אי-צדק היסטורי.

שרון, כמובן, אינו רוצה בהסדר-שלום שיביא להקמת מדינה פלסטינית בכל השטחים הכבושים, ולא כל שכן לפינוי ההתנחלויות. אבל הוא פיקח מכדי להכשיל בגלוי את אבו-מאזן, המקובל במערב. לכן הוא מרכז את כל מאמציו בשבירת ערפאת - ביודעו שבלי ערפאת אין קיום גם לאבו-מאזן.

מסקנה: ערפאת חיוני לתהליך השלום. ולכן ביקרתי אצלו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


פאתטי [*]
אלברט חומסקי (שבת, 10/05/2003 שעה 22:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* הוסרה התייחסות לא ראויה לגופו של אדם. המערכת.]

רשימה כל כך פשטנית ומהללת על פושע מלחמה מזמן לא קראתי.

איזה תיאורים מלבבים של אדם עלוב שהפך את המקום לשדה קרב חסר תוכלת.

אבנרי הימני עם העבר המפוקפק שלו נאחז באיש שהוא פאשיסט.

השמאל הישראלי נפל בידי אנשים שהמניעים שלהם מפוקפקים .

פשוט לא תיאמן הערצה העיוורת הזאת ללא מילת ביקורת אחת שכן מושמעת בחברה הפלסטינית ,בעולם הערבי להבדיל מדברי השקר שכותב פה אבנרי יש יחס מאד מסוים כלפי עראפת.

אבנרי נאחז בעראפת כמו היה עראפת הסיכוי היחידי ,הערצה זו מסמנת את אבנרי ודומיו בדיוק במקום הראוי להם היסטורית.

מזמן לא קראתי גבבה כזאת עלובה ובמיוחד מהכיוון ההומניסטי.
עיוורון מוחלט.
_new_ הוספת תגובה



ערפאת כבר לא רלוונטי. ואם אתה חושב שהוא רלוונטי
איתמר (שבת, 10/05/2003 שעה 23:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז צריכים לעשות אותו לא רלוונטי לכל קשיי התפיסה, בדרכים המקובלות.
_new_ הוספת תגובה



ערפאת,שה תמים??? וואללה לא ידעתי.
אודי (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 10:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תמיד האמנתי שהוא רוצח סאדיסט אולם זה כנראה בעקבות שטיפת המוח של התקשורת הישראלית שכבר מזמן אני יודע שהיא לא אמינה. אם במקרה אתה מתכנן צעדת תמיכה בערפאת ברחובות עזה או שכם אנא הודע לי באמצעות הפורום הזה, אני איתך לאורך כל הדרך. חזק ויאמץ ליבך! גם אם זה לא נראה על פני השטח,דע לך שרוב יושבי רח' שינקין איתך. טוב,אולי הם לא יקומו ויצעדו ברחובות עזה אבל בליבם- הם איתך.אנני מבין מדוע יש אנשים המשתלחים בך בכל פעם שאתה כותב את הכתבות הצודקות שלך, מדוע הם לא רואים את האמת? היתכן שזה בגלל כל אלפי ההרוגים ועשרות אלפי הפצועים כתוצאה מפעולות הטירור שערפאת יוזם ומעודד? האין הם יודעים (כפי שאתה ואני יודעים) שהוא עושה זאת רק למען השלום? חוץ מזה,מה קרה לישראלים חמומי המוח האלה,הם לא יודעים שלמען מטרה כה נעלה כמו השלום כדאי להם להתפוצץ לרסיסים? איפה הפטריוטיות? איפה החזון? איפה הקוקו והסרפאן?
_new_ הוספת תגובה



עראפת הוא העונש של עם ישראל בשל החוטאים החילונים
ארץ הבצ (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 14:28)
בתשובה לאודי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמחטיאים את כל הציבור
אתה צריך לאהוב אותו.
כל מעשיו הם מעשי צדק
_new_ הוספת תגובה



תזכורת לאי אילו סעיפים בחוק העונשין שהשמאל הקיצוני
ישראלי פזיז (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 12:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בז להם. ככל הנראה בגלל שאין בכוונת הממונים לאכוף חוקים אלה על המחנה הפוליטי ה''נכון''.

97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה
א. מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.
ב. מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
99. סיוע לאויב במלחמה
א. מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
ב. לענין סעיף זה, ''סיוע'' - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.
103. תעמולה תבוסנית
מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.
114. מגע עם סוכן חוץ (תיקון: תשכ''ז, תשל''ט)
א. מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
ב. ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
ג. בסעיף זה, ''סוכן חוץ'' - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.

136. המרדה - מהי
לענין סימן זה, ''להמריד'' הוא אחת מאלה:
1. להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
2. להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;
3. לעורר אי-רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;
4. לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.
144ד2. הסתה לאלימות או לטרור (תיקון: תשס''ב)
א. המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה - פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשית מעשה אלימות או טרור, דינו - מאסר חמש שנים.
ב. בסעיף זה,''מעשה אלימות או טרור'' - עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
_new_ הוספת תגובה



נו באמת, מה להם ולחוק?
איתמר (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 13:01)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הם מתעלמים ומפרים חוקים לא נוחים להם אבל עומדים על קיום חוקים לכאורה הנותנים להם שיניים לפעולותיהם הלא חוקיות.

מסובך קצת? אין מה לעשות, אלא החיים וצריכים להתמודד איתם. עם פורעי השמאל.
_new_ הוספת תגובה



לפי הסעיפים הללו אפשר לשפוט את כל המתנחלים למות
ארץ הבצ (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 13:20)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא ברור על איזה סעיף אחד לפחות בדיוק אתה רוצה להרג
דוד שרמן (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 22:27)
בתשובה לארץ הבצ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ברור לי איזה עבירה בדיוק שעברו התנחלים ושנוגדת איזה סעיף לפיהם מגיע להם עונש מות. אולי תבהיר?
_new_ הוספת תגובה



you name it
ארץ הבצ (יום שני, 12/05/2003 שעה 10:41)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המרדה
תבוסתנות
סיוע לאויב
טרור

רק תבחר
_new_ הוספת תגובה



לא על הכל עונש מוות, אבל הנה רשימה
חיים (יום חמישי, 15/05/2003 שעה 16:15)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קצרה של מעשי בגידה ופשע של מתנחלים ואנשי ימין:

פגיעה בריבונות המדינה והוצאת שטחים מרשות המדינה והשתלטות עליהם תוך התנגדות אלימה לכוחות הבטחון

סיוע לאוייב על ידי מכירת נשק למחבלים, הברחת מחבלים מתחומי רצועת עזה לתוך שטח מדינת ישראל

מסירת ידיעות לאוייב על תנועות הצבא, על אזלת ידו של הצבא ועל תכניותיו.

המרדה נגד סמכות שלטונות המדינה והעומדים בראשה
הסתה נגד ערבים ונגד מתנגדים פוליטיים

רצח של ערבים ושל מתנגדים פוליטיים יהודים וערבים
טרור ונסיונות פיגוע

איום בטרור ושימוש בנשק (למשל חבר הכנסת הנדל)

מגע עם סוכנים זרים (כגון נציגי ממשלת ארצות הברית או גורמים בממשל האמריקאי לסיכול תכניות מדיניות של ממשלת ישראל.

מה עוד אתה רוצה
_new_ הוספת תגובה



עושה רושם שהשקפת הבץ בהחלט מקובלת על הבג''ץ ונשיאו
ישראלי פזיז (יום שני, 12/05/2003 שעה 8:09)
בתשובה לארץ הבצ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומאין יבוא עזרי? עזרי מעם השם.
_new_ הוספת תגובה



היש ברשימה סעיף אחד שהשמאל ל-א עובר עליו?
דוד שרמן (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 22:24)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל כמובן שהאשם העקרי הוא ב''ימין'' (ימין רחמנא ליצלן ובמרכאות כי אין דבר כזה ימין בישראל, במובן שמקובל בעולם), שמאפשר לשמאל לנהוג כפי שהוא נוהג, גם כשהימין בשלטון.
זה בבחינת פרצה קוראת לגנב.
_new_ הוספת תגובה



יש בעיה, פזיז...
אריה פרלמן (יום שני, 12/05/2003 שעה 10:09)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה לך כי תלין על אבנרי שנפגש עם ערפאת, אם לפני שלושה ימים תא''ל עמוס גלעד נפגש עם דחלאן?

כל ההבדל בין דחלאן לערפאת הוא רק השערות על הפנים... ועוד כמה עשרות שנים בגיל.

האם תתבע להעמיד את ראש הממשלה לדין על בגידה בגלל שייפגש בקרוב עם אבו מאזן (שאיתו הוא כבר נפגש)?

הבה ניטול קורה מבין עינינו לפני שנתקע אותה בין עיניו של אבנרי.
_new_ הוספת תגובה



אורי אבנרי וערפאת
אלי 666 (יום שני, 12/05/2003 שעה 12:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפעמים אני תמה כיצד העיתונאי הדגול אורי אבנרי שבמשך כל שנות פעילותו הטיל ספק ונאבק בכל פוליטיקאי אפשרי , ואפילו בבן גוריון בשיא עוצמתו ,שלא לדבר על פוליטיקאים אחרים , מדוע הוא משנה את טעמו דווקא כשזה מגיע ליאסר ערפאת.
ואינני מתכוון דווקא לכתבה זאת אלא ליחס הכללי שלו של הערצת גיבורים ממש שאינני מכיר כמוהו אצלו לגבי פוליטיקאי ישראלי כלשהו.
בכתבות שלו על ערפאת לאורך השנים קשה למצוא דברי ביקורת ,ומסופקני אם אבנרי היה מעלה על דעתו לכתוב בצורה כזאת על פוליטיקאי ישראלי או עולמי כלשהוא שהרי זה עומד בניגוד מוחלט למדיניות העיתונאית שלו לאורך כל השנים : ''להטיל תמיד ספק , אף פעם לא לקבל שום דבר ללא ביקורת ''.
אז מדוע דווקא ערפאת עומד בניגוד לכלל הזה ? והרי אבנרי יודע יותר טוב מכל אחד אחר שמאחרי האיש הזה יש קופת שרצים גדולה ואמינותו היא בשפל המדרגה . זה דורש רק היגיון עיתונאי אלמנטרי מאוד לברר זאת ואני בטוח שאבנרי יודע זאת לא פחות ( וכנראה יותר ) ממבקריו אבל בכתבותיו המעריצות על ערפאת לאורך השנים נדיר מאוד אם בכלל למצוא התיחסויות לכך .
אני מנחש כאן שהיחס המיוחד הזה לערפאת משקף לא דווקא את דיעותיו האמיתיות של אבנרי על האיש ( שאני מנחש שהוא אינו מוערך בעיניו יותר ממרבית הפוליטיקאים שאותם תקף ו''חשף'' לאורך השנים) ,אלא את מדיניותו הפוליטית ש''ערפאת '' הוא המפתח למרות הכל .
ואם היחס המיוחד הזה לערפאת המופגן בכתבות הוא אכן אמיתי ( ואין לכך שום קשר לאמונה בצדקת העניין הפלסטינאי ,שאותו אפשר לאהוד גם בלי לחוש שום חיבה והערצה לערפאת ) אז אורי אבנרי של היום באמת שונה מאותו עיתונאי לוחם ומטיל ספק בכל של העבר .
_new_ הוספת תגובה



זהו סוג של דתיות
אריה פרלמן (יום שני, 12/05/2003 שעה 22:03)
בתשובה לאלי 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קח למשל נוצרי מאמין, אדם רציונליסט על לשד עצמותיו, שלא ייקח שום דבר כמובן מאליו: יחקור, ידרוש, יערער ויבדוק.

אך ברגע שתבקש ממנו לדון בסתירות (אם יש) בברית החדשה, או להטיל ספק בניסים שאירעו לישו ותלמידיו - תיתקל בחומה בצורה.

הדבר נכון לגבי כל אדם מאמין.

מדובר בהערצה דתית של ממש.

לא שלא תיתכן ביקורת. בהחלט תיתכן, אלא שהיא תחוג סביב שולי הדברים (כמו למשל: אולי חצי-מילת ביקורת על כך שהוא מדי פעם נוהג לסטור לאנשים בכירים בסביבתו) אבל אף פעם לא על עיקרי האמונה.
_new_ הוספת תגובה



ביום העצמאות הבא: ערפאת ואבנרי מדליקים משואה!
רפי אשכנזי (יום שני, 12/05/2003 שעה 19:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי