|
תימן מול ארה''ב צנעא מול בריסק | |||||||
מתנחל שקוף / אליצור סגל (יום שלישי, 06/05/2003 שעה 3:10) | |||||||
|
|||||||
הצגת המאמר בלבד |
מאמר מעניין!! ולשם שינוי לא חדור כעס... חג שמח | |||
|
|||
מה פירוש המילה דרדעיות? | |||
_new_ |
דרדעים | |||
|
|||
לק''י דרדעים זה צרוף של המילים - דור דעה. מתנגדיהם כונו בשם ''עיקשים''. אגב - לא ידעתי שקיים דבר כזה באינטרנט אגודת הדרדעים העולמית. נודע לי בזכות דוד סיון עורך המאמר. למרות שאני חלק מתנועה זו. אליצור | |||
_new_ |
הבנת את הרמז, אליצור? | |||
|
|||
כשאתה לא מדבר על פוליטיקה, אז אתה ''נחמד''. כשאתה מדבר על פוליטיקה אתה ''חדור כעס''. ככה הם רוצים אותך: חמוד, שקט וא-פוליטי. | |||
_new_ |
אפשר לדבר על פוליטיקה ועדיין להיחשב נחמד, | |||
|
|||
לא משנה אם אתה שמאל או ימין. משנה אם בהבעת דעתך, אתה עדיין מכבד את האוייב, או היריב ומה שאתה כותב אינו כולל ביטוי פוגעים. | |||
_new_ |
לאליצור: מאמר מעניין.-חג שמח לתושבי עופרה- | |||
|
|||
_new_ |
כמה הערות | |||
|
|||
ראשית, ברכותי על מאמר מאלף, אבל כמה הערות: 1. העברית של הקבלה היא בעיקרה עברית פרובנסאלית. 2. יש להניח שאם ''משנה תורה'' היה נכתב בערבית, הוא היה מתורגם במהירות לעברית, או שרבים היו לומדים ערבית. הספר היה הכרחי במשך זמן רב מאד. 3. בישיבות הליטאיות היתה הקריאה ב''מורה נבוכים'' אסורה, דבר שבין השאר מוזכר על ידי ביאליק ב''המתמיד''. 4. במהלך המחלוקת על ספרי הרמב''ם, הוסגרו ספריו לאינקוויזיציה על ידי מתנגדיו היהודים (על פי התיאור, שאין לקבלו ללא תהיה, מוסרי הספרים פנו אל האינקוויזיטורים הצרפתיים בדרישה של ''אתם דנים מינות; דונו את המינות שלנו''). במהלך משפט אינקוויזיטורי, נידונו ספרי הרמב''ם לשריפה בצרפת ב- 1232. דבר זה היה תקדים חשוב לקראת משפט התלמוד בשנת 1240, ולפחות אחד מתומכי הרמב''ם ראה בשריפת התלמוד עונש אלוהי על יהדות צרפת, משום שמסרה את ספרי הרמב''ם לשריפה לנזירים. 5. למרות שריפה זו, חלחלו ספרי הרמב''ם גם אל הנצרות. הרקע המקשר היה האריסטוטליות של כתביו. תומאס מאקווינס מתווכח עם דבריו, וגם מחברי ה-Malleus maleficarum, ספר ציד המכשפות הגדול, עושים כן. 6. ושאלה מציקה לסיום: שלש הברכות של ''לא עשני'' הן ''שלא עשני גוי'', ''שלא עשני אישה'' ו''שלא עשני עבד''. הקטיגוריות הללו מקבילות לקטגוריות בני האדם בעלי הנשמה הפחותה על פי אריסטו (עבדים, נשים וברברים). האם אתה יודע מי כתב את הברכות, באיזו תקופה, והאם היתה השפעה אריסטוטלית על הכותב? | |||
_new_ |
למשנביק ולגורביץ | |||
|
|||
לק''י למנשביק, לא כתבתי את המאמר על מנת להיות חמוד וא פוליטי. מה שקרה הוא שכתבתי מאמר על ספירת העומר לשיטת הרמב''ם ורס''ג שלחתי אותו למישהו מאנשינו שמפיץ חומרים דרדעים בתכתובת פנימית בדוא''ל. קיבלתי אחר כך את המאמר עם כולם בדו''אל עם פתיח שהוא הוסיף שאני תלמיד של מורי. והרגשתי עצב גדול ויתמות גדולה שהציפה אותי ולכן העליתי את הדברים על הכתב ואחר כך שלחתי אותם לפא''צ. אין לזה קשר ישיר או עקיף למה שקורה בפורום. וליוסי גורביץ - כפי שאתה רואה ממה שכתבי מקודם אין לי ענין להתפלמס על המאמר הזה. בכל אופן באשר לשאלתך בסוף דבריך הברכות הללו תוקנו בסוף תקופת התנאים כנראה. (לדעתי - לדעת מורי יוסף קאפח מקורן בימי עזרא הסופר - לא נראה לי דעה זו) יתכן שמתקני הברכות הושפעו מאריסטו ויתכן שלא על כל פנים אין לכך קשר לאריסטוטיאליות הרמב''מית המאוחרת. אליצור | |||
_new_ |
לאליצור סגל ולאלה שצועקים: ''מכות מכות'' | |||
|
|||
אנחנו כאן בשביל ה''פוליטיקה'' אבל אם נהיה כולנו, כולל אני , פחות חדורי כעס ומיליטנטיות ויתר קשובים ל''צד השני'' תהפוך ''ארץ הצבי'' לבמה המקדמת סובלנות הבנה וידעת האחר , במקום לעוד במה של הטחת רפש ושנאה זה בזה. בשביל שנאה והתקרנפות , מספיק, נאמר , YNET... אז מאמר של אליצור על הרמב''ם , מבחינתי, כוחו משולש: מלמד אותי עוד על ענק כמו הרמב''ם ומלמד אותי על ענקים כממשיכי דרכו התימנים מציג את אליצור כאדם משכיל ורחב יריעה, ולא רק כ''מתנחל שקוף'' בעצם העלאת נושאים בצורה כזו, גורם להתייחסות אנושית מצדו של כל קורא. בכלל, אחת הבעיות בכל קונפליקט, פנימי או חיצוני הוא הדה הומניזציה של האחר לקרוא ליהודים ''עכברושים'', לשחורים בארה''ב ''קופים'' , לערבים ''גוקים'' לפלשתינאים ''מחבלים'' או למתנחלים ''מתנחבלים'' אלו הן קריאות שבטיות של שנאה, שאם נקפיד כולנו, אפילו כשזה קשה לנו, לא להשתמש בהם, יהיה העולם מקום קצת יותר טוב לחיות בו. חג שמח לכולם | |||
_new_ |
מקסים, אליצור, מקסים! | |||
|
|||
מאוד נהניתי מהידע ומהרצאת הדברים. עליי רק להעיר הערה חשובה אחת: הערבית-יהודית, כמו היידיש וכמו הלאדינו - איננה שפה שמית כגון ארמית, כי אם ניב יהודי שהתבסס על השפה הלועזית הסובבת, ובדרך כלל מדובר בשפה הלועזית בתוספת מלים וביטויים רבים בעברית, בעיקר בעניינים הקשורים לקודש. ארמית היא שפה שמית עצמאית, שדוברה על-ידי עם שמי לא-יהודי, וכמוה כערבית. | |||
_new_ |
זה לא מדוייק אריה | |||
|
|||
לק''י זה לא מדוייק להגיש שהערבית היהודית כמוה כיידיש או הלדינו. אלו שפות יהודיות בלבד. הערבית היהודית היא דיאלקט של הערבית בכלל - הדימיון בינה לבין הערבית הכללית הוא כמו הערבית בניב פלשתנאי לעומת הערבית בניב מצרי לעומת הערבית בניב עיראקי. היא חלק מהערבית הכללית. הפילוסופים הגדולים שלנו רס''ג הרמב''ם ריה''ל ועוד השתמשו בעצם בלשון הבין לאומית של זמנם - זה כמו האנגלית האמריקאית מול האנגלית הבריטית. אליצור | |||
_new_ |
מקסים, אליצור, מקסים! | |||
|
|||
לגביי התימנית של היהודים זוהי שפה של יהודים בלבד והיא יותר ייחודית מהיידיש והלאדינו. היא שפה שיהודים משתמשים בה כבר אלפיים וחמש מאות שנה. עם הזמן היא ספגה לתוכה גם מילים בערבית אך עדיין ערבי לא יכירנה והיא נחשבת שפה יהודית! | |||
_new_ |
'צנעא מול בריסק' | |||
|
|||
שלום רב! הבדיחה על רבי חיים מבריסק על חשבון העדות המזרח שקרית דמיונית כמובן וחסרת טעם. יש לנו ליהודים הרגל לירות ברגליים תמיד. רבי סולובייציק מארה''ב הוא התגלמות אמיתית של חזיון הרמב''ם הקדוש. החלפתם העיקר בטפל וטפל בעיקר. לא העיקר האותיות הקטנות של השינויים בין מרן לרמ''א. העיקר אם עוסקים בתורה ומדע או לא. הריח של SEFARDI NATIONALISM נוסח ש''ס נודף מכתבתכם. בכבוד וברכה | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |