|
| ישראל חר''ג (יום שני, 24/03/2003 שעה 13:03) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
הכל מתגמד לנוכח העובדה שמילשטין חזה את תחילת המתקפה ויעץ לאמריקאים לצאת לקרב קצר עם כמות קטנה של נפגעים. סוף סוף משהו הקשיב לעצות שלו. | |||
|
|||
השגיאה החשובה ביותר של הגרמנים היא שהם הניחו שהשמדת הצבא הסובייטי הסדיר היא משימתם היחידה והשלמתה תשיג עבורם את ההכרעה. הגרמנים אכן השמידו ארבעה מיליון חיילים סובייטים תוך ארבעה חודשים. לתדהמתם ואסונם, המלחמה רק התחילה. כל שאר טעויות הגרמנים הם פועל יוצא של ההנחה הלא נכונה שלהם. אני חושב שעדיין מוקדם לקבוע האם האמריקנים אכן פותחים קווים ארוכים ומשאירים כיסי אוכלוסיה עצומים ללא פתרון צבאי. הקרב על בגדד ישמיד את ארבע הדיוויזיות העיקריות החשובות ויחשוף את אשר עלה בגורלו של חוסיין. לאחר מכן, תגיע ההכרעה והלחימה תסתיים למעשה. | |||
|
|||
1. הגרמנים לא חשבו שהם השמידו את הצבא הגרמני בהגיעם לסטלינגראד . בניגוד להמלצות הגנרלים של היטלר פון מנשטיים, פון פאולוס (שנשבה שם בסוף) ועוד לעקןף את העיר בדרך לשדות הנפט בקווקז הוא נכנס לכיס המפורסם . עובדה שהגרמנים עשו בהוראת היטלר רכבת אווירית של חיילים מגרמניה ישירות לחזית מה שלא עזר להם . הם לא ניתחו את עוצמת הלחימה הסובייטית ומשאבי כח האדם של העורף הרוסי . לזכות האמריקאים עכשיו את זה הם למדו והם עוקפים ערים מאוכלסות ולא נכנסם לכיסים. 2. מוקדם להסיק שהם מבטחים את קווי האספקה ? ארועי אתמול והיום ביתר שאת (יש ידיעות על אבדות כבדות לאמריקאים ממש ברגעים אלו באזורים ש''נכבשו'' לכאורה ) מוכיח שזה לא כך . | |||
|
|||
הידיעות על אבדות לאמריקאים בשטחים ש''נכבשו'' מעידות בעיני, בעיקר, על כמות הדיסאינפורמציה שהצבא האמריקאי מפזר, וכבר נתפס בה מספר פעמים בימים האחרונים. | |||
|
|||
סטלינגרד ארעה כחלק מהמתקפה הגרמנית של קיץ 1942, בשלב זה הגרמנים כבר שהו למעלה משנה בברה''מ ולא הצליחו במשימתם הראשונית והיא השמדת הצבא הסובייטי, ולכן ניסו יעד מוגבל יותר באמצעות המשאבים המוגבלים יותר ב 1942. היעד העיקרי נכשל במבצע ברברוסה (יוני 1941) מכיוון שהגרמנים לא הצליחו לחסל את הצבא הסובייטי לפני שנסוג מעבר לקו הנהר הראשון (הדנייפר נדמה לי), על פי התוכנית הגרמנית היה עליהם לחסל את הצבא הסובייטי כבר לפני הנהר. לכן לקבוצת הארמיות המרכזית והצפונית היו את מירב גייסות השריון ולדרומית פחות. את כיתור ה''כיסים'' הגדולים הראשונים ביצעו הגרמנים מעבר לנהר (כמו מינסק וסמולנסק ויותר מאוחר קייב) אך אז כבר הייתה הארץ רחבת ידיים יותר מכדי למנוע מהצבא הסובייטי לסגת ככל רצונו. ככל הנראה גם כיבוש מוסקבה לא היה עוזר לגרמנים. המבצע נכשל בחודשיים הראשונים כבר. למעשה היתה מחלוקת בתוך הוורמכט לגבי התקיפה. גורדיאן טען שצריך לדהור עם שיריון מבלי לחכות לחי''ר, להגיע לנהר ולכתר את הסובייטים כשהחי''ר יגיע אחרכך (בדומה לנעשה בצרפת) שאר הגנרלים חלקו עליו והיטלר קיבל את דעתם. האם דרכן של גורדיאן היתה מצליחה? לעולם לא נדע. לדעתי כל השוואה בין סטלינגרד או קרב אחר מלחמת העולם השניה לקרב העתידי על בגדד, לא רלוונטית לפחות לא בשלב זה. | |||
|
|||
האמריקנים מתקדמים בקצב של כ 100 ק''מ ליום. מאז תחילת המערכה עברו ארבעה ימים, והם כבר במרחק של 100 קילומטר מבגדד. איפה סטלינגרד??? בסטלינגרד היה לרוסים יתרון עצום בכוח אדם, באספקה, באיכות הטנקים, שליטה אווירית וכיוצא בזה. כל ההשוואה הזו מגוחכת. כל זה לא אומר שיהיה להם קל כפי שחשבו לכבוש את בגדד. | |||
|
|||
הלאומי שלהם !! זה גורם לי לחשוב שאפילו אנחנו עם כל הסאוב , הפינוק והשחיתות שלנו עולים עליהם בחוסן הנפשי הלאומי . אנחנו במלחמת יום הכיפורים בה היה לי הכבוד להשתתף אבדנו 140 הרוגים ביום !! 140 הרוגים ליום לאומה של 3.5 מיליון שהיינו אז ? והחזקנו מעמד ! וכאן אומה של 280 מיליון בוכה כמו שפנפנה (ולא של פלייבוי..) . זה ממש בושה ! איפה צבא ארה''ב של מלחמת העולם בה איבדו 10000 איש רק בפלישה לנורמנדי וכמספר הזה בקרבות פנים אל פנים באיוו ג'ימה , גואדלקנל , אוקנאווה וכ''ו . במלחמת וייטנאם הם אומנם הפסידו אבל איבדו בממוצע 15 חיילים ביום אז לצערי ,אם דוויזיית מדינה של סדאם עדיין מחזיקה מעמד בדקות אלה אחרי כתישה שלא היתה דוגמתה בהסטוריה זה נורה אדומה ענקית למערב , לטכנולוגיה ועלינו אני כבר לא מדבר . אנחנו חבורת קאקות יהודונים שלא ראויים להקרא לא מדינה , לא עם ובטח לא צבא !! | |||
|
|||
שיתחילו להתרגל | |||
|
|||
|
|||
|
|||
בהכירי כל כך טוב את האמריקאים אישית, זה נכון לומר שמבחינה נפשית אנחנו יותר חסונים ובהרבה. זה כנראה בגלל תרבותינו. לאמריקאים אין כמעט תרבות בכלל. גם לא היה להם מספיק זמן לפתח תרבות. בכלל, אמריקה זה לא עם, זה שוק. יש אמריקאים חכמים שיודעים זאת. מצד שני, מבחינה מנטלית, יש ליהודים את הבעיה כפי שאינשטיין הגדיר: ''מנטליות-העבד''. בעיה זו לא קימת אצל האמריקאים. ס''ה המאזן? אני לא בטוח. באשר לאבדות, אני לא מסכים. כל אחד יקר למישהוא או מישהם. אני חושש, שהאמריקאים למדו מישראל והרוח הדפיטיסטית שטבועה בנו. לפני 4 שעות שמחתי לשמוע ממקור אמריקאי אחד, שהשמועה על מה שקרה לנחתים בנסיריה (עם העירקים שהתחפשו לנכנעים והניפו דגל לבן ואחר הרגו באמריקאים וכן המקרה שחילים התחפשו לאזרחים) עברה מהר בין הכוחות והנטיה אצלהם היא עכשיו ''לירות תחילה ולשאול אחר כך'', למרות דבורי הגנרלים האמריקאים. אני מקוה שזה מבוסס ושאכן כך ינהגו כדי להשאר בחיים. ''כי בשאול מי יזכרך''. או כמו שאצלנו היו אומרים פעם: ''מבית סהר אפשר לצאת. מהקבר אף פעם לא''. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |