  
  
  
|
  ''סמרטוט אדום'' /טור שבועי | |||||
| גדעון ספירו (שבת, 20/04/2002 שעה 0:58) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  סמרטוט אדום |
|||
|
|||
קודם כל, אני מברך על כך שהחלטת לפרסם במקביל את טורך גם אצלנו. יתכן שכדאי היה לשקול להפרידו לשתי הודעות שונות, משום שעסק בשני נושאים שונים. אני אפריד את תגובותי על פי הנושאים האלה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שלילת פרס נובל מפרס |
|||
|
|||
סביר שבכל מקום שבו אתה שייך למחנה גדול, תמצא אנשים שאינך אוהב, למרות השתייכותם לאותו מחנה. אני מאמין שבין התומכים בשלילת הפרס מפרס תמצא גם שלל גזענים, ניאו נאצים, אנטי ציונים, מטורללים ושאר ירקות. האם העובדה שבמחנה שלך נכללים כל מיני עשבים שוטים צריכה למנוע ממך לתמוך במחנה זה? אני סבור שלא. לגופו של עניין, האם יש לשלול את הפרס מפרס? מערפאת? זה נראה קצת חסר טעם. אהיה מופתע אם יש בכלל נוהל שלילת פרס נובל ממישהו, ואינני רואה שום טעם במשאל המוני באינטרנט בנושא זה. אני מאמין שאצליח לגייס די אנשים לשלול את פרס נובל אפילו מהאם תרזה. ודאי שנגד פרס או ערפאת יתכן גיוס המוני אוטומטי של אנשים המתנגדים להם. האם מלכתחילה היה טעם להעניק את פרס נובל לרבין, פרס וערפאת? ידי איש מהם לא היו נקיות. האחד - חייל מצטיין שירה על בני עמו ועל בני עם אחר - הכל על פי הפקודה - ועסק בעצמו בטרנספר. השני - לא שירת בצבא, אך קידם מאד את הכנסת הנשק הגרעיני למזרח התיכון, הן לצורך הרתעה, והן לצורך השימוש בו. השלישי - טבח, רצח, שלח מפגעים. בבני העם שהוא מתיימר להשתייך אליו ולעמוד בראשו, בבני עם אחר, השתלט בכוח על שטחים של מדינה שאינה קשורה כלל לסיכסוך עד שגורש משם. אז שלושת הקשישים המיליטנטיים האלה הגיעו לאיזו שהיא הסכמה על הנייר, והוענק להם פרס נובל לשלום. בדברי ימי הפרס, ההחלטה הזו תיזכר כאחת הפארסות הגדולות, אם לא הגדולה שבהן. יתכן שניתן גם להצביע על הישגים מסויימים של כל אחד מהם לבני עמו, אך שלום לא יהיה אחד מהישגים אלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דמוקרטיה וג'ורג' בוש |
|||
|
|||
דמוקרטיה היא עניין יקר לליבם של אמריקאים, בעיקר דמוקרטיה לאמריקאים. אם הם היו רוצים דמוקרטיה לכל, הם לא היו חולמים לתמוך במשטר הסעודי, הכווייתי או הפלשתינאי. דמוקרטיה פירושה שלום. שלום פירושו ירידה בצריכת הנשק העולמי. הדבר מבשר צרות צרורות לבוש ולספונסורים שלו, הבונים על מכירת נשק ונפט (שגם ערכו עולה בתקופת מלחמה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הו, צביעות קדושה! |
|||
|
|||
גדעון, הייתי תומך בלקיחת הפרס מפרס, אם בו זמנית היה הפרס נשלל מיאסר ערפאת, אויב העם הפלסטינאי, שהקריב מאות ואלפי פלסטינאים על מזבח מקומו בהסטוריה, האיש שהצית את ירדן, האיש שהחריב את לבנון, האיש שהצמית לעשרות שנים את התקוות של פלסטינאים וישראלים לחיות בשלום. ולפני שתסתער עלי בסגנונך המוכר, אציין כמה דברים: 1. אני תומך במדינה פלסטינאית בגבולות 67' שבירתה ירושלים. 2. אני מכיר בזכות ההגדרה העצמית הפלסטינאית. 3. אין לי ספק כי הצד הנושא בעיקר האחריות לסכסוך הוא הצד הישראלי. 4. אני רואה בהתנחלויות פשע מלחמה ובמתנחלים - פושעים, שבמסגרת המלחמה שלהם יש חלק לא קטן בה, דמם מותר. כל אלה אינם מנקים את ערפאת מאחריותו. לא צריך להיות חסיד שוטה. הן פרס הן ערפאת נכשלו. כשלונו של ערפאת גדול יותר. יירדו שניהם מן הבמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליובל רבינוביץ ויוסי גורביץ- בענין שלילת נובל מפרס |
|||
|
|||
ליובל: אין ספק, כי על פי הרקורד של פרס, רבין וערפאת, ואתה מנית מעט משובל המעשים השליליים שכל אחד מהם גורר, איש מהם אינו ראוי לפרס נובל לשלום. אלא שהפרס ניתן בדרך כלל למי שפעלו בנושא קונקרטי של קידום או עשיית שלום, ללא קשר לעברם. כך קיבל דה קלרק את הפרס על החלטתו לסיים את האפרטהייד, אף ששנים היה מראשי המשטר המתועב הזה, והנרי קיסינג'ר קיבל את הפרס כאשר חתם על הסכם עם צפוןויטנאם לסיום מלחמת ויטנאם, על אף שהיה שותף לפשעי מלחמה (כמו ההפצצות על קמבודיה). גם לגבי בגין עלתה הדרישה לשלול ממנו את הפרס לאחר שיזם את מלחמת לבנון הארורה, שבוצעו בה פשעי מלחמה לרוב, אלא שמלחמה זו, גם אם תיזכר לדראון עולם, לא שללה את מעשה השלום שעשה בגין עם מצרים, שעליו קיבל את הפרס. רבין, ערפאת ופרס קיבלו את הפרס על אותו עקרון. אני סברתי בשעתו כי לא היה יסוד לתת להם את הפרס, משום שמעבר לחתימת מסמך והצהרת כוונות, לא עשו דברים משמעותיים בשטח, בוודאי שלא חתמו על הסכם שלום. שוחחתי בנושא עם אישיות נורבגית שקשורה במתן הפרס, והבאתי בפניה את דעתי השלילית על מתן הפרס לרבין ופרס (כישראלי התמקדתי בשני הישראלים), והתשובה שקיבלתי היתה, שחברי הוועדה סברו, כי באמצעות מתן הפרס, יעודדו את השלושה להמשיך במהלך עד סופו. ברור עתה שהנחה זו לא התממשה. ככל הידוע לי אין הליך פורמלי של שלילת פרס נובל לשלום; ולו משום שאין אפשרות להחזיר את המענק הכספי שמתלווה לפרס. יחד עם זאת, יש מקום לדרישה לשלילת הפרס משמעון פרס, כי הוא שותף למהלכים שקעקעו לגמרי את מהלכי השלום, בנושא עליו קיבל את הפרס. הדרישה והעצומה המתלווה אליה, הינן בעיקרן ביטוי למחאה ציבורית, שמטרתה לדרבן את חברי ועדת הפרס לגילוי דעת בו הם מביעים צער על מתן הפרס לפרס. נראה, כי המחאה כבר השיגה את מטרתה, משום שמספר חברי ועדת נובל הביעו צער כי שמעון פרס נימנה עם מקבלי הפרס. ליוסי: הסר דאגה מליבך. אינני עומד להסתער עליך. אינני שותף לדעתך כי שלילת הפרס משמעון פרס מותנית בשלילתו מערפאת. הדרישה הבין-לאומית לשלול את הפרס מפרס, עלתה בעקבות פשעי המלחמה שבוצעו בפלישה האחרונה לשטחי הרשות (''חומת מגן''), בפקודת ממשלת ישראל שפרס הוא מבכיריה. בישראל משתוללת עתה אופנה של השתלחות פראית בערפאת, כאילו הוא שורש כל רע, שלצערי נלכדו בה גם לא מעט אנשי שמאל. אינני מתכוון להיסחף אל תוך הגל האופנתי הזה. ערפאת איננו משוש חלומותי. אני יכול לכתוב על כך עבודה סימנריונית ולקבל עליה ציון מעולה. אבל אינני מוכן לטשטש את הגבול הברור, לפיו ערפאת הוא מנהיגו של עם הנמצא תחת כיבוש אכזרי, ושרון ופרס ומופז הם מנהיגים של מעצמת כיבוש קולוניאלית, השולטת מזה 35 שנים על העם הפלסטיני, יושבת על עורק הצוואר שלו וחונקת וכותשת אותו עד דק. שרון, פרס וחבורתם אחראים לאלפי ההרוגים, עשרות אלפי הפצועים ומאות אלפי המעונים, העצורים והמושפלים מקרב העם הפלסטיני. זאת המציאות שהובילה לצעדי היאוש של מתאבדים הזורעים מוות ברחובותינו. הטרור הממלכתי הישראלי הוא שורש כל רע, הוא ציר הרשע, אם תרצה. המצע קצר מדי כדי להיכנס לדיון היסטורי על ערפאת בירדן ובלבנון, אבל גם אם אלך לשיטתך ואתלה בו קולר של חטאים בשני מקומות אלה, אין הדבר רלבנטי לשלב הנוכחי של הסכסוך. כי הרי שם, בירדן ובלבנון, טרם הכיר בישראל, ועתה הוא מכיר בקיומה. המאבק אותו הוא מנהל עתה, הוא מאבק שיחרור לאומי קלאסי, תוך שימוש באמצעי טרור נגדי, שגם בי מעוררים סלידה, אבל, וצריך לחזור על כך שוב ושוב, מקורם בטרור הממלכתי של הכיבוש ובסרוב הישראלי לסגת לקווי 1967 ולפרק את ההתנחלויות (שהן מבצרי טרור). גם כיום, מוכן ערפאת להיכנס למו''מ עם ישראל, אלא שזו מסרבת. על בסיס 4 הנקודות המנויות בתגובתך, (שלא לדבר על היוזמה הסעודית), היה אפשר לסגור היום הסכם שלום עם הפלסטינים בראשות ערפאת. מי שמחבל בכך, הוא בן לאדן הישראלי המצוי עם אצבעו על ההדק הגרעיני ומסכן אותנו ואת כל העולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר ספירו להרגע בבקשה! |
|||
|
|||
אתה נסחף ידידי.....''אלפי הרוגים?..'' אפילו תעמלני הרש''פ לא משתמשים בהגזמה כזו. לשלוש פרס נובל לשלום? אני לא מבין את ההגיון שלך חוץ מזה פרס קבל ''רק שליש'' הפרס ניתן לכל הכנופיה פרס רבין וערפת ומי שתומך בשלילה מאחד צריך לשלוש מכולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה לא. רונן בענין מספר ההרוגים הפלסטינים |
|||
|
|||
רונן היקר, אינני יודע מדוע אתה דורש ממני להרגע. יתכן ששם בקנדה הכל רגוע והדברים מתנהלים על מי מנוחות. כאן היורה רותחת, יש מלחמה, יש הרוגים, יש פצועים, יש פושעי מלחמה שמנהלים את מדינת ישראל ומבטיחים לנו עוד הרבה מוות וצחנת גופות, יש דיכוי, יש הפרת זכויות אדם, אז מדוע להיות רגוע? אשר למספר ההרוגים הפלסטינים, אכן מדובר באלפים, ואין שום צורך שתשלח אותי לתעמלני הרשות הפלסטינית, כי אינני חי מפיהם, אלא ממקורות מוצקים של מידע אמין. אז תרשום לפניך: רק באינתיפאדה הזו, שקיבלה את השם אינתיפאדת אל אקצה, נהרגו למעלה מאלף פלסטינים (ביניהם מאות ילדים). באינתיפאדה הקודמת, עלה מספר ההרוגים אף הוא הרבה מעל לאלף. תוסיף את מספר ההרוגים הפלסטינים מאש חיילי צבא הכיבוש הישראלי מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967, שאת מספרם המדוייק איני זוכר כרגע, אזי תגיע גם אתה למסקנה שמדובר באלפי הרוגים. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי