|
אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק | |||||
יוסי דר (שבת, 22/02/2003 שעה 13:38) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
דברי השופט חשין על הפלייה וכירסומה במרקם החברתי | |||
|
|||
זו ממש קלסיקה של תאורייה משפטית/מדינית. והייתי מוסיף: תחושת התרעלה של ''לית דין ולית דיין'' שהאפליה נותנת לה מקום יותר מכל תופעה אחרת -כל אלה הם בבחינת זריית מלח על פצעי אזרחים רבים בארצנו, מוכשרים וטובים, שהתנסו ברעה חולה זאת חזור והתנסות. איכה הפך עקרון בסיס ראשיתי של שלטון החוק לרטוריקה ריקה, והנורמה - לפרובוקציה חוזרת ונשנית המפלחת את קרביו של האזרח שוב ושוב עקב הפרתה השרירותית בכל מגזרי החיים. | |||
_new_ |
מיסמך מזעזע | |||
|
|||
תאוות שררה והנטייה לשחיתות הן חלק בלתי ניפרד מהאופי האנושי. מי שמיתעלם מזה הוא בבחינת בת יענה הטומנת את ראשה בחול. כאשר נותנים בידיו של אדם סמכות הוא יישתמש בה, ורוב הסיכויים הם שהוא ישתמש בה לרעה. כאשר נותנים בידיו של אדם סמכויות בלתי מוגבלות, הסיכוי שהוא ישתמש בהן לרעה הופך לוודאות. שופטים הם בסך הכל בני אדם, ותאוות השררה עולה להם לראש כמו לכל בן תמותה אחר. סיפרו של יוסי דר הוא מיסמך מאלף, אבל לא פחות מאלף החומר המובא מדי שבוע במדורו של העיתונאי יואב יצחק ב''מעריב''. | |||
_new_ |
באמת | |||
|
|||
סיפור מזעזע אבל דבר ידוע הוא שיש משוא פנים בעליון:כאשר מופיעים עורכי דין מהשורה הראשונה שם-ראה מקרה שבס-לעומת אחד האדם.סתם בסוגריים אעיר נניח שאצל אבא אבן התיק נסגר האם הוא גם צריך היה להסגר אצל הזוג רבין? | |||
_new_ |
מה שצריך להיסגר זאת | |||
|
|||
הקריירה של כבוד השופט ברק! | |||
_new_ |
אין סיכוי, בארץ שלנו מי שמשלם זה מי שיש לו הכי | |||
|
|||
פחות מה להסתיר. גם אז לא כולם משלמים אלא רק החלשים. אני חושב שזוהי בעיה מאד מרכזית בחיים שלנו: אין לנו רצון כן לנקות את השחיתות/טעויות במערכות הציבוריות שלנו. את ההגדרה לכך נתן לפני מספר שבועות, לפני הבחירות, ישראל הראל כאשר הכתיר מאמר בנושא במשהו כמו ''עדיף השחיתות שלי''. | |||
_new_ |
יוסי !! עכשיו אני מבין לאן נעלמת לי | |||
|
|||
כתבת ספר. יופי | |||
_new_ |
האם זהו יוסי יוסי... אותו יוסי?! | |||
|
|||
מזל טוב יוסי! | |||
_new_ |
שכנעת אותי! | |||
|
|||
לק''י שכנעת אותי שיצחק רבין נפל קורבן לתרגיל מכוער. (ומי שעוקב אחר כתיבתי בפורום יודע שאינני מאוהדיו) לענין זה מצטרף גם לזכויו של שבס לא מזמן. זה מוכיח במידה רבה שלא כמו שאני נטיתי לחשוב שהפרקליטות שונאת אנשי ימין - הם פשוט חולי מגלומניה ומנסים לכפוף את הממשלה (כל ממשלה) תחת שלטונם. מאז כדור השלג התקדם מאוד. השאלה הפרקטית שלפנינו היא האם נסיונו של אביעד ויסולי לתפור למצנע שלושה תיקים וכן הנסיון להדביק לשרון תיק צריכים להבדק במערכת המשפטית עכשיו או שאולי עדיף לדחות את הדיון בהם בכמה שנים עד שלדיון לא יהיו השלכות פוליטיות. ממילא הסחבת בפרקליטות היא ברמה כזו שדיה בחמש שש שנים היא ממש לא משמעותית. אליצור | |||
_new_ |
לא הבנת, או שהבנת לא נכון | |||
|
|||
אליצור, לפי המאמר (הספר) מי שפשע היו יצחק רבין ואבא אבן. עם יצחק רבין מוצה הדין, ובצדק (שום תרגיל מכוער). עם אבא אבן הדין לא מוצה, בגלל שיקולים זרים (כאן היה התרגיל המכוער). תגובתך מזכירה לי הפגנה ענקית של חרדים נגד אהרון ברק בירושלים, שהתקיימה בתקופת אהוד ברק. לא עשית צדק היה בדרשות החרדים, אלא המשך אי-צדק, אבל לטובתם. מספר האנשים שדורשים אי-צדק לכל, במקום צדק לכל הם בכל המחנות הפוליטיים ומהווים רוב בציבור ישראלי, לצערי. בגלל המצב הזה, הרבה לא השתנה עד היום ראה מאמר באתר NFC. פסגת ברק - רובינשטיין מאת פנחס (פיני) פישלר נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il פסגת ברק - רובינשטיין: http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=3&Do... | |||
_new_ |
עו''ד דר: אני מאוד מתרשם! | |||
|
|||
קראתי על הספר ב''גלובס'', וגם מאת יואב יצחק. עיינתי בו מעט בחנות הספרים - אך המחיר הרתיע אותי. לכבוד ולעונג הוא לי לזכות ולקרוא פרק מעולה זה מתוך הספר. מדובר אמנם בפובליציסטיקה, ולא בספרות יפה - אך בכל זאת המחבר מצליח לשלב בין השניים. אני נהניתי. | |||
_new_ |
הפועל ''נהנה'' היה במקום אילו היה מדובר | |||
|
|||
בסיפרות יפה. כאן מדובר במה שהוא מהחיים, בתופעה שיש לה השלכות חמורות ביותר על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. כאן בפורום מרבים והירבו לדבר בעבר על אספקטים שונים של הדמוקרטיה הישראלית. יותר מבחירות או חופש דיבור, מערכת מישפט בלתי תלויה ונקייה משחיתות היא מרכיב מרכזי של הדמוקרטיה. צער או, אולי בכיה, הן תגובות יותר הולמות מאשר הנאה. | |||
_new_ |
בטח שנהנית | |||
|
|||
אתה הרי חותר תחת שלטון החוק, אתה תשמח אפילו אם יגלו שאישתו של פרופ' אהרון ברק עזבה אותו... | |||
_new_ |
נמרוד, הפעם פיספסת | |||
|
|||
הרי ברור שברק ראוי לבקורת נוקבת על חלק קטן מהקרירה שלו שמוזכר כאן. זה לא סותר את העובדה שהקטע של עו''ד דר כתוב היטב בצורה מהנה. אם ראש מערכת המשפט לא נקי לגמרי אז מי כן? לא פלא שמחפשים דרך להחליש את מערכת המשפט (ואכיפת החוק). א. כפי שרואים כאן היא לא נקיה, ב. יש כוח שרוצה לקרוא דרור לשחיתות, ג. היא לא עומדת במבחן בוזגלו. נתקלת כבר בסיפורים איך מי שגרם נזק יצא זכאי במערכת המשפט כי התובע לא ידע לנהל את ענייניו בפני השופט? | |||
_new_ |
אני אשמח מאוד אם יהיו לאהרן ברק | |||
|
|||
חיי משפחה ארוכים ומספקים, מלווים בקריירה פובליציסטית וספרותית עניפה. אבל מחוץ לכס המשפט. אני מודע לכך שמאוד חורים לך הנסיונות שלי לבצר ולשפר את הדמוקרטיה בישראל, ובמיוחד הפרדת הרשויות, בעניין זה. אבל אני לא מתפלא. כמי שחבר במפלגה שניסתה באמצעות ''שלטון חוק'', לחוקק ''חוק'' שסותם פיות ליריבים פוליטיים - אתה לא מפתיע. | |||
_new_ |
הבחירה של אהרן ברק | |||
|
|||
אינני בטוח שלברק היו הרבה ברירות. הבה ונבחן את הנתונים ואת האפשרויות: תרחיש א': אהרן ברק רוצה 'לדפוק' את רבין. תרחיש ב': אהרן ברק רוצה להוציא את רבין ללא פגע. נניח שברק היה מאשר תשלום כופר בגין אותן עברות שגרמו לבית המשפט העליון לקבוע עונש מאסר על תנאי לאשר ממן. ממן היה יכול לפנות לבג''צ בטענה של הפליה, ובג''צ לא היה מנפנף אותו בטענה של חוסר זכות עמידה. זאת במיוחד לאור העובדה שיש נוהל ברור מתי ניתן להסתפק בכופר, ומקרה רבין לא עמד בקריטריונים של הנוהל הזה. סביר שבג''צ היה פוסל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ורבין היה מוצא את עצמו על ספסל הנאשמים ומורשע (שהרי אין מחלוקת על העובדות). מה היו סיכוייו של רבין, לאחר שהורשע בעבירות מטבע זר ונדון לעונש, לרוץ שוב לכהונת ראש הממשלה? כך שהחלטה לאשר כופר לא היתה מחזיקה מעמד בבג''צ, וגם מעמד היועץ המשפטי היה ניזוק. כעת, נניח שכל התרחיש הפוטנציאלי דלעיל מובן לכל הנוגעים בדבר, מה סביר לעשות? אם ברק רוצה 'לדפוק' את רבין, הוא לא יאפשר לו כופר בשום שלב. אם, לעומת זאת, הוא רוצה לסייע לו, הוא אינו יכול להסתפק בהטלת כופר, כפי שהראיתי לעיל, וחייב לתת למהלך להתגלגל הלאה. אך ברגע שרבין התפטר, קבע היועץ ''שרבין נענש עונש כבד על כך שנאלץ לפרוש מתפקידו'' ולכן הוא יכול להסתפק בתשלום כופר. האם היתה עומדת לאשר ממן הזכות להסתפק בכך שאיבד את מקום עבודתו וכיוצא בזה כדי להימנע מהעמדתו לדין? מובן שלא. צא וראה כמה הושג בהחלטתו של ברק. יוקרתו נשמרה, והוא הצליח לחלץ את רבין ללא העמדה לדין וללא הרשעה, כך שרבין המשיך להיות פוליטיקאי צמרת, לרוץ בראשות מפלגת העבודה ולהיבחר לימים שוב לראשות הממשלה, שכן לא הועמד לדין ולא הורשע. אחר כך הצליח ברק לחלץ את אבא אבן מהעמדה לדין ובהמשך לחלץ את פרופ. איתמר רבינוביץ' מתסבוכת דומה (בפרק הבא של הספר, שלא הובא כאן). מכאן שלמרות שאינני מתלהב מאהרן ברק, בלשון המעטה, ובמיוחד לאחר שקראתי את הספר המצויין הזה, אינני מסכים עם המחבר באשר למטרותיו של ברק במקרה דנן. ודאי שאינני מסכים עם הקביעה שלרבין 'לא היו קשרים ב''מקומות הנכונים'''. היו גם היו. מי שבישל את המרקחה הזו שבה רבין מתפטר, יוצא מהתסבוכת על ידי תשלום כופר ונשאר פוליטיקאי צמרת, הוא גאון. אינני יודע מי בישל זאת כך. הדבר קיבע את הדעה השגויה שלאה רבין היא זו שהחזיקה את חשבון הדולרים, ועד היום אנחנו נתקלים בסיסמה הזו, גם בפא''צ. כפי שצויין במספר מקומות, רבין הוזהר מראש שסופו של החשבון להתגלות. אורי אבנרי גם יעץ לו להיפטר במהרה מהחשבון, אחרת יעלה מנחם בגין לשלטון. רבין לא שעה לאזהרות, שהתממשו. ברגע שהתחילה העגלה להתגלגל, שום דבר לא היה יכול למנוע מהמערך לאבד את השלטון. הדרך שנבחרה מזערה עד מאד את הנזק. | |||
_new_ |
יובל מה עם העבירה לכאורה של אבא אבן? | |||
|
|||
אין כאן בעיה של אפליה. אם ברק פעל נכון במקרה של רבין לא יכול להיות שהוא פעל נכון במקרה אבן. | |||
_new_ |
אני אמרתי שברק בסדר? להיפך. | |||
|
|||
לכאורה נראה שבשני המקרים ברק נהג שלא כשורה. בשני המקרים הוחלט שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד, ובכך ניצלה הקריירה הפוליטית של החשודים. במקרה של רבין ברק לא היה מצליח למנוע את ההדחה, אבל היה עלול לעשות צחוק מעצמו. אבל יש עוד הבדל אחד, די מהותי: רבין הודה במה שמיוחס לו, ורצה לשלם על העבירה שלו תשלום נמוך ככל האפשר. אבן כפר במה שיוחס לו, וטען לחפותו. נכון שמן הדין היה שבית משפט יכריע בסוגיות האלה, אך המקרים אינם זהים. | |||
_new_ |
יובל: בין רבין לאבא אבן -יצירה רוחנית מול חלטורה | |||
|
|||
עם כל הכבוד, יש הבדל בין יוצר הכותב בעמל אינטלקטואלי מפרך ספרים אודות ההיסטוריה היהודית והישראלית, תקומת ישראל והיהדות בהיסטוריה, תוך שימוש באוריינות אישית עצומה ומרהיבה, ועבודה קפדנית ביותר בעמל נמלים עד לפרטי פרטים, כולל עיצוב הספר ואיוריו כדוגמת אבא אבן; ובין לחיצות ידיים בתשלום בבר מצוות, והרצאות חטופות עטופות קיטש אודות בטחון ישראל כדוגמת רבין. נכון שהרצאות כאלה קידמו את ההסברה הישראלית, אבל רבין היה שליח ישראל ובמשכורת גבוהה, ולא היה אמור לקחת לכיסו תשלום נוסף מהקהילות היהודיות בהן הירצה. אבא אבן היה בראש וראשונה עובד אינטלקטואלי בעל שיעור קומה ענק, ויש מן האמת בדברי פרס אודות היותו יצואן (ויבואן) של קניין אינטלקטואלי אותו יצר ועיצב ובמו ידיו. במקרה של רבין דומה שמדובר בחלטורות שמטרתם ממון אישי קל. האם ניתן להעלות על הדעת שאבא אבן, ענק הרוח, היה רושם את שכר הסופרים מהמוציאים לאור על שם אישתו סוזי אבן? בין רבין ואבן יש הבדל של יום ולילה. אבן נידחק לשולי ההוויה הישראלית בביטול שחצני על ידי רבין וחבריו, והתוצאות ידועות. ראו למטה הרשימה ''געגועי לאבא אבן'' בעקבות פטירתו, ועוד רשימות. קישורים: געגועי לאבא אבן ורשימות נוספות אודותיו: תגובה 17750 | |||
_new_ |
אבא אבן היה ענק הרוח, אך אולי גם מעט מפוזר בעניני | |||
|
|||
פקידות וביורוקרטיה, שלא היו בראש מעייניו. כנראה שבשיחה כלשהי, איזכר את שכר הסופרים שלו בפני שר האוצר ונאמר לו ''אל תתעסק בזה, אין כאן כל בעיה, אנו נותנים היתרים להחזיק במטבע זר, למשל ליהלומנים וכיוצא בזה'' או משהו בדומה. אבן, סופר עמל מאד וענק הרוח, לא העסיק עצמו בעניני אספקת אסמכתות מדוקדקות לשיחה הזאת תוך פנייה לפקידים כאלה ואחרים. מספיקה לגביו היתה העובדה העקרונית כי: *יש מקום מבחינת החוק ובאופן עקרוני לקבל היתר ממשרד האוצר להחזקה בדולרים*, כשם שיהלומנים למשל קיבלו היתר כזה. אילו היה עוסק בנברנות פקידותית, דבר המנוגד באופן קוטבי לאופיו, היה אולי טורח לרשום את הכנסותיו מהמו''לים על שם אישתו, כשם שנהג רבין. | |||
_new_ |
לרבינוביץ: רק גאון? ארכי -גאון! האלהת | |||
|
|||
רבין כמופת החצוב באש בפוליטיקה הישראלית של יושר אישי ללא דופי בעקבות ההתפטרות. במשך השנים, פרשת ההתפטרות הפכה למיתוס מרהיב של יושר אישי ללא חת, דבר שסייע לאיש בשנת 92 ואילך להוביל מהלכים מדיניים ''מפליגים''. ראו בעניין זה דוגמא מייצגת בקישור למטה, של האלהת האיש בעקבות ההתפטרות שהפכה למיתוס מרהיב ונשגב. קישורים: ההתפטרות שהפכה למופת מרהיב לאחר שפרטי הפרשה נישכחו.: תגובה 5387 | |||
_new_ |
פרשת רבין וחשבון הדולרים על שם אשתו היתה חמורה | |||
|
|||
פחות לעומת פרשת הרווחים שלו בארה''ב מלחיצת ידיים לנערים שהגיעו לגיל מצוות, בהיותו שגריר ישראל.ואגב, מכיוון שללאה רבין אל היו הכנסות הרי הכסף בחשבון בא מהכנסותיו האסורות והלא מדווחות ויש בכך גם יסוד של הונאה כפולה ומכופלת. ציבור שמעריץ אדם כזה ובוחר בו לראש ממשלה ראוי למצב שאליו נקלע. | |||
_new_ |
רבין המנוח, בתקופה בה כיהן כשגריר | |||
|
|||
ישראל בארה''ב, נהג לגבות תשלום ($3,000) עבור הופעות הסברה בפני קהילות יהודיות, למרות שהופעות אלה היו חלק מתפקידו עבורו שולמה לו משכורת. אינני יודע אם הוא דיווח על הכנסות אלו או לא (זו בעיה ששילטונות המס היו צריכים לתת עליה את הדעת) אבל עצם קבלת התשלום היתה עבירה על החוק, מאחר וזה היה מעל ומעבר למה שניתן היה להגדיר כ''כיסוי הוצאות''. $3,000 זה רחוק ממה ששילמו לנתניהו לפני שהוא היצטרף לממשלת שרון, אבל נתניהו עשה זאת כאזרח פרטי. מסופר שגם אבא אבן בעת שכיהן כשגריר ישראל באו''ם נהג לגבות תשלום עבור הופעותיו (גם כן הרבה יותר מ $3,000 . . .) אבל על כך אין לי ראיות. | |||
_new_ |
מי המושחת? | |||
|
|||
לק''י אורי מילשטיין וישראל בר ניר העלו את האפשרות שרבין לא שילם מס - אם כך הדבר הרי שבאמת עבר עברה מהותית. אבל, בענין חשבון הדולרים אני עדיין מחזיק בדעה שלא רבין המושחת אלא מי שחוקק את החוק הזה ומי שפעל לאכיפתו. חוק זה מזכיר את הימים הטובים שאבותינו ספרו לנו עליהם שבהם הקצו לישראלים הטסים לחו''ל שנים וחצי דולר ליום. ובכל זאת בדרך פלא כל הישראלים שטסו לחו''ל לא נתקעו בלי מזומנים. רבין היה שגריר בארה''ב ח''כ ושר וראש ממשלה ובתוקף תפקידיו החזיק חשבון דולרים בארה''ב. האם מישהו מעלה בדעתו שאדם כזה לא היה מקבל היתר להחזיק חשבון בחו''ל? אני בהחלט יכול להבין את הרגשתו של רבין שבעצם הוא לא צריך לבקש היתר. מה, הוא צריך לפנות לאיזה פקיד בדרג ד' (במקרה הטוב) כדי שההוא ישתכנע שראש הממשלה צריך קצת כסף זמין? איזה מן שטות זו? חוץ מזה, עשרים אלף דולר זה סכום זניח. אני לא יודע אם זה מכסה אפילו חופשה שבועית במלון ברמה שראש ממשלה ורעיתו ופמלייתו אמורים להתאכסן שם. (או שהייתי רוצה שראש הממשלה שלי יתאכסן שם בצורה מכובדת כראוי) בקיצור, כמו שאמר פה דוד סיון - מי שיש לו הכי פחות להסתיר (או שחושב שיש לו הכי פחות להסתיר) הוא שמשלם הכי הרבה ביוקר. אני לא מתיחס לשאלת ההכנסות הצדדיות שהיו לו אולי. על זה יכתוב מישהו אחר שמבין בזה. אני מתיחס רק למה שכתב פה יוסי דר. אליצור | |||
_new_ |
אליצור, יש לך שגיאה בסיסית | |||
|
|||
החוק היה חוק טפשי ומיותר. בזה אתה צודק. אבל הדרך להיתמודד עם חוק כזה היא לשנות או לבטל אותו (וזה לא כל כך מסובך) ולא להפר אותו. אף אחד לא מתייחס לזכותו של ישראלי להחזיק חשבון בחו''ל בעת שהוא חי ומתגורר שם. התקופה בה מדובר היתה יותר מארבע שנים אחרי שרבין סיים את כהונתו בחו''ל ושב לארץ. החוק באותה תקופה הגדיר בצורה ברורה את חובותיו של ישראלי חוזר לגבי חשבונות הבנק בחו''ל, ואף היה פרק זמן סביר בו הוא היה רשאי להמשיך להחזיק את החשבון ללא היתר מיוחד. גם אני גרתי בחו''ל מיספר שנים באותה תקופה, וכששבתי לארץ עברתי על בשרי את כל התהליך. המשך החזקת החשבון מיספר שנים אחרי השיבה ארצה היתה הפרה בוטה של החוק ע''י רבין, כולל הפיקציה שהחשבון היה על שם רעייתו. באשר לתשלומים שגבה עבור הופעותיו - עצם הדרישה שישלמו לו היתה עבירה. זה כלל לא משנה אם הוא שילם או לא שילם עליהם מס הכנסה. | |||
_new_ |
לאליצור, בשנת 76 20,000 דולר היו סכום | |||
|
|||
ענק. ב-180 דולר לחודש יכולת ב-78 לחיות במעונות הסטודנטים כולל 3 ארוחות מעולות, מכונית משומשת טובה עלתה ב-78 1,000 דולר וליטר בנזין עלה בסביבות 15 סנט (גלון עלה בסביבות 75 סנט). ואילו ב-75, בטרם העלאת מחירי הנפט, היה זה סכום גדול עוד יותר. | |||
_new_ |
לעומת זאת עם מליון וחצי דולר ב-2003 אתה בקושי יכול | |||
|
|||
לחם וחלב. | |||
_new_ |
לאן נעלמת ונאלמת ד''ר מילשטיין? חסרת לי מאד! | |||
|
|||
_new_ |
אם אכן כך התנהלו העניינים - הספר הזה פשוט פצצה | |||
|
|||
הבנתי שהספר יצא בהוצאה פרטית מסיבות שאפשר לנחש; בכל אופן, אפשר שמאותן סיבות ממש יהיו נסיונות לחבל ביחסי הציבור של הספר, להשתיק, להסיר מסדר היום הציבורי - כי זה בדיוק מה שצריך להיות: הספר צריך לעמוד במרכז סדר היום הציבורי בארץ, היום עכשיו, וצריכות להתקבל תשובות. מעניין מה יקרה ליוסי - בהצלחה! | |||
_new_ |
לחברי הפורום: | |||
|
|||
תודה מקרב לב לקוראים, למגיבים ולמברכים. כיף לחזור למקום מוכר. היוזמה הברוכה היא של ד''ר יובל רבינוביץ. שלכם, יוסי דר (''יוסי''). | |||
_new_ |
תודה רבה עו''ד יוסי דר | |||
|
|||
תודה רבה עו''ד יוסי דר, רק עכשיו הבנתי מה זה ''עורך דין מהשורה הראשונה''. קודם חשבתי שמדובר בעורך דין שמכיר היטב את כל החוקים, תקדימים, תקנות, שמכיר את כל התהליכים הפרוצדורליים בבית המשפט, שמכיר את הפרופילים המנטליים של השופטים ואת הגישות השונות אל ליבם. אבל המשפט שלך: ''רב יותר הסיכוי שעורך דין מן השורה הראשונה לא ייאלץ לשכנע את בית המשפט בחפותו של נאשם, שכן הוא כבר הקדים לעשות כן בפרקליטות.'' הוא המפתח להבנת מושג ''עו''ד מהשורה הראשונה'' לפי הדוגמה שלך (עם עו''ד יעקב נאמן) הדבר החשוב ביותר זה אלו אמצעי ''שכנוע'' יש בידי עו''ד. אם יש אמצעים רבים וחזקים אזי העו''ד הוא מהשורה הראשונה. עו''ד מהשורה האחרונה הוא זה שאין לו אמצעי ''שכנוע'' בכלל. נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
_new_ |
גפן: הייתי נהנה מיכולתך המושחזת לקרוא בין השורות | |||
|
|||
הייתי נהנה - אילולא מה שקוראים בין השורות - אבוי לכולנו (או ל- 90 אחוז מאיתנו). | |||
_new_ |
גם לך תודה | |||
|
|||
תודה מיכאל, אני גם חושב שאין לבוא בטענות כלפי אהרון ברק, כי הרי אף אחד לא שאל אותו האם יעקב נאמן עורך דינו. לא כך? לו היו שואלים, אזי יש להניח שלא היה מסתיר את העובדה הזו. נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
_new_ |
ספור חביב אבל די שגרתי | |||
|
|||
הספור החביב של יוסי דר על החלטתו המחמירה של היועץ המשפטי ברק באשר לחשבון הדולרים של רבין, שאילצה אותו בסופו של דבר להתפטר, לעומת הכרעתו המקלה (לסגור את התיק) בקשר לחשבון הדולרים של אבא אבן, מפתיע רק את אלה שאינם מצויים בנעשה במערכת המשפט ישראלית. סיפורים כאלה שהכרעות שיפוטיות מעורבות בהיכוריות אישיות עם מי מהצדדים, הם כמעט עניין של יום ביומו. הטקסטים של שופטים כוללים מטבעות לשון שמאפשרות להם להחליט כמעט בכל נושא בהתאם לרצונם או מצב רוחם. די אם שופט יאמר כי ''העד לא השאיר עליי רושם אמין'', אפילו אמר דברי אמת, בכדי לגמור עניין. גם הציטוטים שמביא דר מפיהם של ברק וחשין בגנות האפלייה, הם לתפארת המליצה שהשופטים עצמם לא נוהגים לפיהם, והם נועדו בדיוק למטרה כמו זו של דר, הבאת מובאות בספרים והרצאות. זכור המקרה של יו''ר מועצת המנהלים של קונצרן טבע, המיליונר הורוביץ, שהורשע בהעלמת הכנסות בבית המשפט המחוזי על ידי השופטת אילה פרוקצ'יה, וזוכה לאחר מכן על ידי הרכב של בית המשפט העליון, בו ישב תיאודור אור, חבר קרוב של אחד מפרקליטיו של הורוביץ. לא סתם חבר קרוב, אלא כזה שמשפחת אור ומשפחתו של אותו פרקליט יוצאות מדי שנה לחופשה משותפת בחו''ל. אמנם הוגשה בקשה לשופט אור כי יפסול עצמו, אבל הוא דחה אותה, וברק, למיטב זכרוני, אישר זאת. תחושתם של רבין ורעייתו כי ברק היפלה אותם לרעה לעומת אבא אבן, לא סחטה ממני דמעות צער, כי רבין עצמו ניהל מדינה ומדיניות שהיו מבוססים על אפלייה. הוא לא הפנים את אשר חש על בשרו כלפי החלשים בחברה הישראלית. הוא היה חברם של עשירים ואילי הון בדיוק כמו שרון או נתניהו. מערכת המשפט הישראלית היא מערכת גזענית במהותה. האפלייה טבועה בה כמו במשטר אותו היא משרתת. מערכת זו, החל מהיועץ המשפטי, וכלה בשופטי כל המערכות, מהשלום ועד לעליון, מפלה את העני לעומת העשיר את הערבי הישראלי והפועל הזר לעומת היהודי, את הפלסטיני מהשטחים הכבושים לעומת המתנחל המתגורר באותם שטחים, וכך הלאה. נשיא בית המשפט העליון ברק ראוי להוקעה והוקאה על פסיקותיו הגזעניות והמגבות את פשעי הכיבוש; פסיקות שאישרו ענישה קולקטיבית כמו הרסת בתים, עוצרים על מיליוני תושבים, הגליות, הפקעת קרקעות למען מתנחלים, אישור הקמת ההתנחלויות, אישור ירי על אוכלוסיה אזרחית, מעצרים מינהליים, מעצר פלסטינים מבלי שיוכלו במשך שבועיים או שלושה לראות עורך דין, מעצר בתנאי בידוד לאורך שנים, ועוד ועוד. אינני יודע אם סיפרו של דר עוסק באפליות המהותיות הנ''ל או מתרכז באנקדוטות נוסח ברק-רבין-אבא אבן, שאם כן, זה אולי קליל וקליט, ראו מחיאות הכפיים של הפשיסטים באתר, אבל לא עוסק בעיקר. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |