  
  
  
|
  איזו הנהגה כלכלית? | |||||
| עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 20/02/2003 שעה 14:10) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  פורמלית ד''ר קליין עומד בהגדרות שלך |
|||
|
|||
ובהגדרות תפקידו, אבל משום מה הוא מתנהג לעיתים כפיל בחנות כלי חרסינה, והפיצוצים של מעידותיו מחרישי אוזניים. התבטאויות אלה שלו מעידים על היעדר קישרי עבודה תקינים בין המבקר לשר האוצר ולממשלה בכלל לעיתים עד כדי נתק מסוכן. נבצר ממני להבין את שיקוליו של קליין, האם יכול להיות שהוא מתכוון להיכנס לפוליטיקה עם סיום תפקידו? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| דוד, מילה בסלע שתיקה בתרי |
|||
|
|||
השבוע כתב הפרשן הכלכלי של עתון ''הארץ'', שלאחר פרסום דו''ח מבקר המדינה הראשון שלה, ראתה הגב' מרים בן-פורת שהגשת הדו''ח כשלעצמה, לא הזיזה מרבצם לא את שרי הממשלה ולא את חברי הכנסת. ואז היא החליטה כי היא תאלצם להתייחס אליה - דרך העתונות. זה גם מה שעשה נגיד בנק ישראל, הד''ר דוד קליין. אלא שאין דין אחד להבעת דעתם בפומבי לשני האנשים הנכבדים האלה. ולכן בין הכישורים הנדרשים לתפקיד נגיד בנק ישראל, שכחת לציין שהוא צריך להיות מצוייד בנר של הבעת דעה. אורו של הנר זועק: מילה בסלע, ושתיקה בשניים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון, לא שכחתי כלל |
|||
|
|||
המצב הכלכלי הקשה שישראל נמצאת בו כעת הוא תוצאה של מדיניות שגויה של הממשלה (שמסיימת בימים אלו את תפקידה) ועוד יותר התיחמונים בהצגתה והצגת תוצאותיה לציבור. על הרקע הזה הגיבו השווקים על דברי הנגיד: הסתבר בברור שהממשלה לא עושה את מה שצריך. לא הדברים גרמו לנזקים אלא חוסר הטיפול של הממשלה בבעיות. האמת מזיקה יותר ממי שמגלה אותה לאחרים. פרופסור אמיר ברנע אמר על זה בימים האחרונים מנסים להרוג את השליח שמתריע בשער. אני שוב נזכר בסיפור על בגדי המלך החדשים.... בשנתיים האחרונות ויותר (כהונת סילבן שלום כשר האוצר) היא מדיניות הממשלה. חד וחלק | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאחר שאכל את הדגים המסריחים, קיבל את המכות, |
|||
|
|||
הוא גם יגורש מהעיר... ואין לו לקליין להלין, אלא על עצמו בלבד. נקודת הכשלון שלו הייתה בשלהי 2001 כאשר סוכמה עיסקת חבילה בינו לבין האדונים הנכבדים שרון ושלום, והוא זיהה כי מרמים אותו, ושאין בכוונתם לעמוד בחלקם (קיצוץ בתקציב והעברה לתשתיות), היה עליו לחזור בו מהורדת הריבית תוך הפגנת מנהיגות כלפי המוליכים בכחש. מאחר ולא עשה זאת, הוא סלל את הדרך למצבו כיום בו הוא עומד להיות מפוטר עלידי אותו בעל שמחה. אין פתרונות קסם, ואת זה קליין מבין היטב. לו היה מחולל את המשבר אז, כאשר כוחו היה עדיין במתניו, יתכן וההלם היה גורם לממשלה לעשות את הצעדים הנחוצים כבר אז. והצעדים הללו ידועים: 1) קיצוץ תקציבי, (כולל קיצוץ מסיבי בתקציב הבטחון, ובתקציבי ההתנחלויות השונים) והעברת הכספים לענפים מחוללי צמיחה, (והכוונה לצמיחה אמיתית , ולא צמיחה לבטלה כמו השקעה בהתנחלויות שבמהרה בימינו יתפנו, ולא ניתן יהיה לקבל הרבה תמורת ההשקעות חסרות התוחלת והתועלת בהן) 2) שינויים מבניים במנגנון הממשלתי. ללא שינויים אלה, המשק הישראלי ימשיך להצטמק , עד לנקודה ממנה ייכנס לסחרור וקריסה מהירה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מקבל את עמדתו של רפי, שבנסיבות הקיימות |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדדים כלכליים כאינדיקטור לסאוב לאומי |
|||
|
|||
תקציר: ****** גורמי ביזה עצימים בממשות החברתית שואפים להכרה אונטולוגית. זאת ביצאם כנגד כל מה שסביר בממשות ונוכח תחושת אפסיותם הקיומית המציקה והערכתם העצמית הנמוכה - תחושה הנעוצה באקט הבחירה בדרך אותה העדיפו. אך בוחן המציאות מתגנב בדלת האחורית - קריסה כלכלית וצרת הרבים, פרי עצימות גורמי הסאוב החברתיים/כלכליים. ___________________ אני מדבר על כלכלה ואתחיל דווקא מהפילוסוף הגל: ב''פנומנולוגיה של הרוח'' (1807) הוא מציג מניע אנושי בסיסי של אדם - והוא לזכות להכרה בתודעתו של הזולת. השתקפותך בתודעתי. בתצורות חברתיות בוזזות עתירות-לגיטימציה חשוב המניע הזה - ההכרה של הזולת בך. הדבר נועד להעניק לפרט הבוזז מעמד אונטולוגי (כלומר חיזוק תחושת נוכחותו במציאות.) בתצורות אלה ישאפו גורמי הביזה לחנוק גורמי יצור, רבעי העוף כביכול יפרעו בחבורות כנגד אנשים המגלמים את כל מה שהם לא - יצרנים. לכן, לעיתים ישאפו גורמי הביזה ליצור מה שניתן לכנות אחידות חנק סביב גורם הייצור האנושי: מכל עבר ינסו להשמיט באמצעי הדריסה, שהושגו כמובן על ידי ביזה, ינסו להשמיט את הקרקע ולהסית כנגד מושא הביזה. לביים משברים חוזרים ונישנים ולתפוס ספין על כל צל של התנודדות היוצר הניבזז. הרמטיות החנק חשובה להם. לא להתיר חלון פתוח. אבל: המעניין הוא שהם ניתקפים בפניקה וקולם מצטרד כאשר מתברר שלא הכל הלך באופן אחיד -נותר איזה צוהר פתוח. פניקה זו מענינת שכן אינה רציונלית -הרי הם חזקים. מה כאן? תחושת אפסותם הקיומית, הידיעה שהם פועלים בניגוד לממשות הטבעית, שהלא יוצלחים הקיומיים קמים כנגד המפרנסים ומאכילים אותם, ומשמיטים מהם את הקרקע. הם אומרים: צריך לשבור, על הבירכיים, חנקן ועוד חנקן, עד שיכיר בנוכחותנו, יתן לנו מעמד אונטולוגי. ולמה זה חשוב? משום שאפסותם הקיומית המענה, הערכתם העצמית הנמוכה, דומה עליהם שתקוזז על ידי הכרתו של היצרן הניבזז בכוחם, בנוכחותם הקיומית, בזעקת הביבים של טרור חידלי האישים לכל דבר. ''אנו תובעים בראש וראשונה מעמד בהכרתך, מכירים עצמנו היטב, יודעים עד כמה אנו מסואבים, חשים אפסים, אך הכרתך היא שתתן לנו, המעוותים, נוכחות אונטולוגית''. אנו דורסים באופן הרמטי - לכן אנו קיימים דרך הכרתו של המעונה. נשמע דרמטי? זוהי פנומנולוגיה פשוטה של תודעת הבוזז הלגיטימי. זה המכובד, הצדקתני, הבוטח. הדבר מסביר אבסורדים רבים בנוסח המציאות המשתקפת באספקלריית הצהרת הביבים הפשיסטית של גד יעקבי (ראה קישור למאמרי: ''מקורות להווצרות הפסיכופתיזם הביטחוניסטי'', בהודעתי הקודמת). ''המדינה רשאית לעשות כל דבר, את האבסורדים הגדולים ביותר''. אבל המדינה לא עושה כלום. כנופיות לכל דבר המציגות עצמן ''אני זה המדינה'' כן עושות. אבל המציאות, המציאות הארורה. זו בכל אופן מתגנבת לה, השובבה, מבעד למחול הפרע ההרמטי והסוגר. כן, הרס הכלכלה. לא פחות. לפעמים גם הרס אחר. ממש כשם שבתשוקת תאוות הפריעה מכנסיך עשויות להשתרבב להם, וערוותך תבצבץ בנידנוד עליז, כך גם הכלכלה מראה באלף ואחד מדדים את עוצמת הפריעה הלאומית. ''לאומי'' זה מטעה לאמר. עשבים שוטים על גב הלאום - אולי כבר לא. קישורים: מקדמי ביזת יתר של אוכלוסיות - תצורות יסוד: דיון 946 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על המשוש לבזוז |
|||
|
|||
מאפיין הביזה באדם עתיק יותר ממאפיין היצור. לפני המהפכה החקלאית התקיימו חבורות אנשים מביזת הטבע, ומביזת חבורות אחרות. המהפכה החקלאית שהמטפורה שלה הוא הגרוש מגן העדן (של הביזה), יצרה את האדם היצרני. אבל הוספת מאפיין היצור לא ניוון את תכונת הביזה שהיא עתיקה יותר ושורשית יותר. לפיכך גם היצרן המעולה ביותר שש לבזוז, גם אם הוא בעל פרס נובל או בעל פרס ישראל שלא לדבר כמובן על ראשי ממשלות,רמטכ''לים רקטורים של אוניברסטיאות ואפילו מנכ''לי בנקים שלכאורה יש להם הכל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נישה בוזזת מול נישה המצמצמת ביזה. אורי, |
|||
|
|||
Lead us not into temptation אומרים בעלי התרבות האנגלו-אמריקנית, ואצלנו נאמר: פירצה קוראת לגנב. הנקודה החשובה היא לא מהו הטבע האנושי ברמת הפרט. הרי ברור שאם כל אחד יענה לחמדנותו, הרי סך הכל התפוקות יקטן, שכן תקטן גם המוטיבציה לייצר מצד פרטים יצרניים יותר. זה אגב בדיוק מה שקורה בארץ, בנבדל מסין או ארה''ב, צרפת, גרמניה ואנגליה, ובדומה לארגנטינה. הנקודה היא שהפעולה האנושית נעשית בהקשר קבוצתי, ועוד מרקס היצביע על כך. לכן, יש קבוצות המדכאות את יצר הביזה האינדיוידואלי. מה שמאפיין קבוצות ומסגרות חברתיות הינו האקלים האתי והאירגוני/חברתי. ההבדל בין חברה משגשגת וחברה פורעת הוא בדיוק זה שבראשונה יש מנגוני בלימה והענשה כלפי התנהגות בוזזת. מדובר גם באקלים מוסרי וגם בהדגשת היושרה (אינטגריטי) האישיים עליהם מדבר אלאן גרינשפאן. אלה הם מנגנוני בקרה חברתיים המווסתים את יצר הביזה למטרת התנהגות יצרנית המכוונת לגרוף רווחים, כשבחברה קפיטליסטית חלה כאן היד הנעלמה המתעלת את אנוכיות הפרט להשגת העושר והאושר הכללי - עליהם דיבר הכלכלן הסקוטי אדם סמיט במאה ה- 18 . ברור שבחברה בולשביקית נעלמות העכבות והבקרות החברתיות, שכן הביזה מובנית לתוך האתיקה הרווחת שם: חלוקה מחדש של ההכנסות, שלך -שלי ושלי --גם שלי. ועולה הבזיזה הבוטה והברוטלית והתוצאה, בדומה לישראל במובן מה - עושר המעטים הבוזזים ומצוקת הרבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: כפי שלימד אותנו פרויד הזקן והטוב לדיכוי |
|||
|
|||
היצר יש מחיר כבד אפילו אם לדיכוי קוראים סובלימציה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: אני מנסה לחשוב אם לבני אדם באמת יש יצר לבזוז |
|||
|
|||
את הזולת במובן המקובל. אנו ממילא ''בוזזים'' משאבים שונים כמו גם את החי והצומח המשמשים למחייתנו. תחושתך כשאתה יכול לגמוע מרחקים על גבי סוס דוהר, בניגוד להשתרכות איטית ברגל - יש בה כנראה מתחושת הבזיזה: יתרונות הנופלים לידיך ברגע מסויים כמעט ללא מאמץ. אך נעבור הלאה: כוון ההתפתחות האנושי הוא החלפת הסוס ברכבת, מכונית ואחר מטוס או חללית -כל אלה הובאו לידי קיום בעזרת ההמצאתיות האנושית, מה שאין לחיה. מה נפלאה היא תחושת הטיסה - אותו מעוף חסר מאמץ, שהופך אפילו נושא שכיח לחלומות (ראה סיפור דדלוס ואיקרוס). דווקא ניצול המוח האנושי, דהיינו מאמץ אינטלקטואלי מורכב למטרת צמצום מאמץ בעתיד, דורש פחות משאבים, מביא ליתר יתרונות והינו פחות מסוכן מביזה הדורשת לוחמה ואת מחיר התקוממות המשועבד (ראה נושא העבדים, מרידות העבדים, ושיעבוד אנושי אחר, תכופות תוך הסתאבות המרקם החברתי של המשעבד). כנראה שביזת בני אנוש מביאה לסאוב ממש כמו קניבליזם, שכן יתכן ואין אנו מוכוונים באופן טיבעי לגזול את אמצעי קיומם של אחרים, ממש כשם שאין אנו אוכלים אותם למטרת השגת חלבון. כך, בצבאות מתורבתים קיימת תחיקה צבאית המענישה ביזה בחומרה יתירה, שכן הדבר מביא להתפוררות הצבא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי מילשטיין: ברוכה חזרתך. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי צודק, צריך היה להכות בברזל בעודו חם |
|||
|
|||
בנסיבות הקיימות זה נכון לומר כי ירו בשליח. אבל הנגיד היה צריך להכות על השולחן, כבר בראשית הדרך, כאשר נוכח כי מוליכים אותו שולל. קראתי היום ראיון עם אלי הורוביץ, יו''ר מועצת המנהלים של ''טבע''. והוא כאיש כלכלה מן המעלה הראשונה, אומר, כי ''מנהל כלכלי'' שנכשל, אסור לו להמשיך בתפקידו, כיון שהוא איבד את אמון הצבור - וחמור יותר את אמונם של אנשי הכלכלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן השגיאה הגדולה והמשמעותית של הנגיד |
|||
|
|||
היתה תגובתו האיטית למדיניות הממשלה לאחר שהסכים להוריד את הריבית (בדצמבר 2001). זוהי תחושתי, למרות שיתכן שיש עוד דברים שאנחנו לא יודעים. במדינה שאף אחד לא משלם על כשלונות (למשל ראש הממשלה שנבחר מחדש עם תוספת כוח) קשה להגיד שצריך להתחיל מהנגיד. הייתי תומך בפיטורי הנגיד אם לא היה חשש שתהליך ההחלפה הכפוי יזיק למשק וגם מחשש שלא יבחר איש מתאים לתפקיד אלא אחד שמתאים למנהיגות הפוליטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני נוטה לתמוך בפרנקל לתפקיד שר האוצר. |
|||
|
|||
לא ששואלים אותי מי-יודע-מה... אבל שיהיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צריך איש חכם ויהודי חם לתפקיד הנגיד, ולא נוקשות |
|||
|
|||
קרה בעלת חיוך מתנשא וצדקתני, המחפה כנראה על חבורת מושחתים בעלי הטבות ענק. לפעמים יש חשיבות בפעילות מישקית גם לאנשים שמקרינים חום ואהבה, בצד תבונה מפוכחת. הרי יש להודות: משהו הסריח בבנק ישראל - פרשת משכורות העתק והטבות הענק, כשהמשק במצוקה ואנשים רעבים - הטבות שנומקו בצדקתנות (ראו הפרשה מלפני כשנה). האם מדיניות פיסקלית לא גמישה וחד קווית היא חזות הכל - בפרט שהיא חסרת השראה, נוקשה וחוזרת רק על קו יחיד, ככרוכיה. תוך התנשאות. ראו למשל בניגוד ובהשוואה את מדיניותו הגמישה והרגישה של אותו יהודי חם, אלן גרינשפן, נגיד הפד, תלמיד של איין רנד, אגב, שכתב בספר שערכה: Ayn Rand: Capitalism: The unknown Ideal את הפרקים הבאים: Antitrust ופרק חשוב ביותר :Gold and economic freedom The assault on Integrity ההתקפה כנגד היושרה - שהאדונים קליין יחד עם חבורות הפורעים הכלכליות/חברתיות כאן צריכות לקרוא שוב ושוב ולשנן.ויש עדויות גם לשחיתות ומעילות בבנק ישראל - ראו הקישור הראשון: קישורים: שחיתות, ופריעה בבנק ישראל - והעלובים האלה יוליכו המשק?: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=976&rep=68435&... חנק המשק והבלימה על ידי טיפוסים ''ביטחוניסטיים''-לכאורה כגד יעקבי ודומיו: http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=50... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דברי ראובן רק מחזקים את הדרישה לניקוי השטח |
|||
|
|||
בתקופת לימודי באוניברסיטה בירושלים, בנו של שר האוצר האגדי, פנחס ספיר, למד במחזור שלי. והוא פעם סיפר לי שאביו אמר לו: להרוויח לירה בעסק הרבה יותר קשה מאשר להרויח אותה במשכורת. את זה לא לומדים בשום מוסד אקדמי. אני מעלה את זכרו של אדם גדול שהיו כלכלנים שצחקו על ''הפנקס הקטן'' שהיה אז המחשב הנייד שלו. ספיר הסתובב מעיר לעיר ומעיירה לעיירה, ודאג שיהיה יום עבודה לאדם העובד. כמו אלן גרינספן. למען האמת אני לא בטוח כלל שלפנחס ספיר היתה השכלה אקדמית. אבל איך אמר ראובן: היה לו לב חם לאדם באשר הוא אדם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סיוון מכובדי, משום מה דילגת על תפקידו העקרי של שר |
|||
|
|||
האוצר. דאגה לרוחיותו של המשק (להביאו למאזן חיובי) וזאת באמצעות פעילות אינטנסיבית לצמיחה כלכלית מתמשכת + פעילות ליצירת תנאים לתעסוקה כמעט מלאה (אחוז מסוים של אבטלה, יש טוענים שהיא חיונית). זאת באמצעות עידודו של הסקטור היצרני (המביא מט''ח או מונע הוצאת מט''ח). דבר זה יכול להעשות אך ורק באצעות עידוד של מעמד הבורגנים, העצמאים הקטנים והבינוניים. רק סקטור זה שהינו סקטור דינמי, חדשני, לא ביורוקרטי, הפועל בגמישות ובמהירות המסוגל להשתנות ולהתאים לתנאי השוק יכול להוציא את המדינה מהאבטלה ששיעוריה עוד יגדלו. עידודו של סקטור זה יעשה בדרכים הבאות: הוזלת עלויות ההון (מחיר ההלואות, הורדת הריביות, המיסים הישירים והעקיפים ,פישוט הביוקרטיה שנזקק לו מעמד זה (למשל - מס מחזור נמוך נוסח מע''מ ללא שום הכרה בהוצאות, דבר זה יבטל הצורך בתשלומים והעסקת מתווכים כלכליים כמו יועצי מס, רואי חשבון, עורכי דין, איסוף קבלות ומעשי מרמה). כן לתת למעמד זה כלים להגיע לשווקי חוץ. מתן סיוע בידע הנדרש לשיווק ולמכירות לשווקי חוץ. שר האוצר - חייב להביא להורדת המיסים על ידי מכירה של קרקעות המדינה, חברות ממשלה וכדומה. שר אוצר נוסח מנכ''ל טבע הקודם למשל המכיר את משמעות השווקים הבינלאומיים במקום פקידי אוצר הצונחים מהאוניברסיטה ישירות למשרד האוצר כאשר הם חסרי ניסיון, הבנה במשמעות האמיתית של שוק חופשי, של הקושי הרב שעומדים מולם העצמאים והעוסקים הזעירים ? הם אינם מבינים מה משמעות להרויח ולו שקל אחד תוך כדי תחרות ומאבק במתחרים בארץ ובחו''ל ומאבק עוד יותר קשה מול הפקידונים השכירים שמשכורתם מובטחת וכן גם הקידום בדרגה. רק שר אוצר כזה יכול להביא את המשק להצלחה ואסור בתכלית האיסור שהוא יבוא מהמנגנון הממשלתי. סילבן שלום, אדם שבחייו לא ניהל עסק בחייו לא התאמץ להרויח כסף כעצמאי - פועל על פי הספר של האוניברסיטאות המנותקות מהמציאות הקשה והמרה. (על הלוח כאשר מחזיקים פרמטרים מורכבים כקבועים - קל לפתח מודלים). רצוי מאד שגם נגיד הבנק והממונה על המסים יבואו מהסקטור של העצמאים. רק אנשים כאלה יביאו את המפנה. (כמובן שהסכם שלום /הפסקת אש עם הפלשתינאים לא תזיק - אבל לא מעניין מאמר זה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראובן, כמה הערות |
|||
|
|||
א. הוזכר תפקידו של שר האוצר בנוגע לפיתוח כלכלי (החוק לעידוד השקעות הון ועוד) וכן אסטרטגיה של פיתוח כלכלי. ב. אין לשר האוצר דרך ישירה להשפיע על הריבית חוץ מאשר דרך הורדת העלאת החוב הציבורי - טיפול בגירעון. שרי אוצר רבים, בטעות כמובן, מנסים להשפיע על הנגיד שיריד את הריבית של בנק ישראל שכביכול תוריד את הריבית במשק. זה לא עובד כך - במיוחד שיש גירעון תקציבי שצומח (למרות הקיצוצים). 3. אין ביטחון שנציג הסקטור העצמאי יפעל בכיוון הנכון (גם אם הסכמנו שצריך לעודד יזמות ותמיכות בעוסקים קטנים וזעירים). 4. שר האוצר ובעקבותיו הכנסת שינוי במדיניות המיסוי שהוכנה על טהרת העצמאים. נדמה לי שאינך תומך בתכנית הזו שיצאה לדרך לפני מספר שבועות ובחיפזון שהיא הופעלה. 5. כתבת סיבלן (במקום סילבן) [* בינתיים תוקן בעריכה] וזה אולי אומר הכל. קשה לי לבטל את התחושה הקשה שיש לי לגבי תיפקודו כשר אוצר וכשר בכלל. המלחמה שהוא ניהל מול הנגיד פגעה ביכולת של הנגיד להיות גמיש - דווקא בנושא הריבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דויד, מה אם הנפקת אגרות חוב ממשלתיות? אין בכך |
|||
|
|||
השפעה על הריבית בשוק? האם להיקף הביקושים של הממשלה המתחרה בביקושים של המשק החופשי על כספי הציבור אין השפעה על הריבית? מה אם היקף האשראי המותר של הבנקים (נדמה לי שזה תפקידו של בנק ישראל ואם כן, לא רלוונטי),מה לגבי המיסים למינהם: יותר מיסים, פחות מזומנים, יותר ביקוש --> יותר ריבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק, אבל זוהי השפעה לא ישירה |
|||
|
|||
זוהי הסיבה מדוע המלחמה של שר האוצר עם הנגיד על הריבית היתה מזיקה מאד. מצד אחד הוא לא שמר על גירעון והריבית בשוק עלתה (בגלל עליה בגיוס דרך אג''ח ממשלתיות) ומצד שני הוא צעק שהנגיד לא בסדר. בגלל המדיניות של הממשלה נוצר מצב שהורדת הריבית לא עוזרת למשק בכלום אבל כולם מטיחים בו האשמות בנוסח: ''למה הוא לא מוריד את הריבית....?'' תקרא מה גטניו כותב במקום אחר בפתיל הנגיד אכן טעה שלא פעל להעלאת הריבית של בנק ישראל יותר מוקדם בתחילת שנת 2002 כאשר כבר היה ברור שהממשלה לא ממלאת את חלקה בעסקה. על כך היה צריך ''לקנוס'' את הממשלה ומיד - ואחר כך את הנגיד, אבל אנחנו עושים הפוך: נותנים לטועים (שרון וסילבן שלום) מינוי מחודש וגם רוצים לערוף את הנגיד שכבר תיקן את הטעות שלו לפני כמעט שנה. אנחנו עם מאד מוזר. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי