פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ג'נין קינג-סייז
רוני קליין (יום שלישי, 11/02/2003 שעה 21:27)


ג'נין קינג-סייז


רוני קליין


כל מה שרציתם לדעת על הסכנות וההתמודדות איתן



מתי תפרוץ המלחמה?


מידיעות שהתפרסמו באמצעי התקשורת נאמר, כי האמריקנים מתכוונים לתקוף את סדאם במהלך שלושת השבועות החל מה- 15 לפברואר. כלומר, במחצית השניה של פברואר ולכל המאוחר בשבוע הראשון של חודש מרץ.
זה מה שנוח לאמריקנים, וזאת צריכה להיות הנחת העבודה של כולנו.
חשיפת חומר מודיעיני רגיש ע''י שר החוץ האמריקני במועצת הבטחון היתה שלב מתוזמן מראש בדרך למלחמה.

תרגיל מחשבה:
כיון שהכל אפשרי, יתכן שהמלחמה תפרוץ מוקדם מהצפוי בכמה תסריטים:
א. האמריקנים מקדימים את התקיפה כדי להשיג הפתעה טקטית. כיון שהאמריקנים מצטיינים בלוחמה פסיכולוגית, דיסאינפורמציה לגבי תאריך המתקפה ממש מתבקשת.
ב. העיראקים, או גורמי טרור מוסלמיים, מצליחים לבצע מגה-פיגוע בכוחות האמריקנים או בני בריתם. מגה-פיגוע, לצורך ההגדרה, הוא פיגוע בקנה מידה של מאות הרוגים במקרה הטוב.
קיימות גם אפשרויות של עיכוב נוסף בפתיחת המלחמה:
במקרה של שיבוש חמור בתוכניות המוכנות של הכוחות האמריקנים.
מה דעתכם על אפשרות פיגוע מיקוח בקנה מידה גדול יותר ממה שהצ'צ'נים עשו במוסקבה?
ומה דעתכם, למשל, על פעולה התקפית חמורה של צפון קוריאה (ידידתו של סדאם) שתאלץ את האמריקנים להפנות משאבים אדירים לכיוון שלה?
צפון קוריאה חמושה יותר מעיראק וההנהגה שלה יותר טיפשה מסדאם, ולכן יותר בלתי צפויה.
בשלב זה, בואו נחזור להנחת העבודה שהוזכרה לעיל: המחצית השניה של פברואר.

מה הם האיומים מכיוון עיראק?


סדאם תמיד היה חסיד גדול של נשק לא קונבנציונלי. בפעם הראשונה ''התאהב'' סדאם ברעיון בתקופת מלחמת איראן-עיראק, בעת שעיראק עמדה בפני התקפות איראניות גדולות בנסיון לפרוץ לתוך אדמת עיראק. נשק כימי הוא תשובה צבאית מעולה כנגד נחשולי אדם איראניים כאשר יש חשש ששימוש בנשק קונבנציונלי לא יצליח לעצור את הנחשול.
לאחר מלחמת המפרץ הוטלו על סדאם מגבלות רבות ע''י האמריקנים שכללו איסורים להחזיק צבא גדול ומניעת גישה אוירית וצבאית לדרום וצפון עיראק.
התוצאה: צבא עיראקי מדולדל אך המון מאגרים של נשק כימי וביולוגי.
כבר הבנתם שזה נובע מתוך חולשה של סדאם. ''אם אני לא יכול לאיים באמצעים קונבנציונליים אז …''.
גם מדינות ''נורמליות'' עושות בסתר מחקרים המיועדים להגיע ליכולות לייצר רעלים כימיים וביולוגיים, אך מהרגע שהגיעו ליכולת לייצר אמצעים ואמצעי-נגד לאמצעים הן עוצרות.
בזמן חרום תמיד אפשר, בלוח זמנים קצר, להגדיל את הכמויות.
עיראק ייחודית בכך, שמייד לאחר שהגיעה ליכולת ייצור היא ייצרה וייצרה כמויות גדולות שהעידו, שהם מתכוונים לעשות בהם שימוש תוך זמן לא רב, ו/או לייצא אותם לגורמים לא ידידותיים לסביבה.
לעיראקים יש סופרמרקט של אמצעים לא קונבנציונליים.
בתחום הכימי יש להם כל הגזים הידועים בסיפרות:
גזי עצבים כמו VX וסארין.
גז חרדל. ציאניד. מה שלא תרצו. ובכמויות.
פלא שהם נתנו במחירי מבצע הרבה חומר לאל-קאעידה ולחיזבאללה? במיוחד לפני שפקחי האו''ם הגיעו. קחו מהר כמה שתרצו. תשלמו כשתוכלו. יאללה, רק קחו.
בתחום הביולוגי הם ייצרו את כל סוגי הרעלים הידועים וכן, גורמי מחלות כגון אנתראקס ואבעבועות שחורות.
מפחיד?

טוב, אז בואו נדבר על הצד השני של המטבע.
הבעייה הגדולה של העיראקים היא, במילה אחת: שינוע.
בדרך כלל הצרכנים באים מרצונם לקחת את הסחורה.
במקרה של מרכולתו של סדאם הצרכנים לא מתלהבים לקבל את הסחורה.
גם שיכנוע לא יעזור.
צריך להביא את הסחורה עד לפתח ביתו של הצרכן הסרבן. וגם מטיפ הם יכולים לשכוח.
אתייחס כעת לזוית הישראלית.
איך יביאו העיראקים את ''הסחורה'' שלהם לישראל?
עומדות לרשותם רק 3 אפשרויות. שתי הראשונות ממש מבאסות את סדאם:
1. טילים
2. מטוסים
3. שליחים: אל-קאעידה, חיזבאללה, ארגוני ''צדקה'' פלשתינאים, שכירי חרב מוסלמיים וכו'.

אפשרות הטילים:
אני יודע שרוב הדיבורים בתקשורת מתייחסים דווקא לטילים.
לא בגלל שזה האיום הגדול שלנו, אלא בגלל שזה האיום המוכר לנו ממלחמת המפרץ.
ככה זה הטבע האנושי. כדי למנוע חוסר אונים מאי-ודאות מחליטים שמה שהיה זה מה שיהיה והולכים לישון כדי לקום להפתעה.
לעיראקים יש שורה של בעיות קשות כדי להגיע בכלל למצב של שיגור טיל.
אין להם הרבה משגרים.
צריך כל הזמן להחביא אותם תחת מעקב עיניים אלקטרוניות ממטוסים ולוויינים, וכוחות קומנדו מערביים ששוהים כל הזמן במערב עיראק באיזורי השיגור.
אם בכל זאת מצליחים העיראקים לשגר טיל/טילים ב''חפוז'' ממתינה להם מערכת התרעה ויירוט בישראל. אין היום מדינה בעולם שמוגנת טוב יותר מישראל מירי טילים בליסטיים. נקודה.

אפשרות המטוסים:
קיימת הערכה שהעיראקים ינסו (אם יוכלו, עם הרבה הרבה מזל מבחינתם) להביא לאזורנו מטוס עמוס בחומרים לא סימפטיים.
מדברים על אפשרויות כמו מטוס ללא טייס, מטוס עם טייס מתאבד, מטוס עם טייס לא מתאבד, מטוס עם מתאבד שהוא לא טייס, או כל האפשרויות יחדיו: מטוס עם טייס שמתאבד בקפיצה באמצע הדרך והופך את המטוס למטוס ללא טייס.
הבנתם? לא חשוב.
עכשיו, למטוס בודד כזה מחכה חיל האויר הטוב בעולם בגיבוי סוללות ''פטריוט'', שלפי השמועה מטוסים הם דווקא כן יודעים להפיל.

אלה שתי האפשרויות שלדעתי, גם העיראקים לא כל כך אופטימיים לגביהם.
שימו לב, שכמעט כל המידע שמוסרים לאזרחים מסתובב סביב שתי האופציה שתיארתי.

אפשרות השליחים:
האפשרות ההגיונית ביותר מבחינתו של סדאם ולהערכתי כל הסימנים מראים שהוא ''בונה'' על זה.
השליחים פותרים כמעט לחלוטין את בעיית השינוע של סדאם.
הם לא נראים ע''י לויינים ומכ''ם.
הם לא יפעילו אזעקות.
הם לא יגרמו לנו לרדת למקלט.
הם לא יפספסו את המטרה (אם לא יחוסלו קודם).
והכי חשוב: בניגוד לצבא העיראקי הם ימשיכו את המלחמה גם לאחר מותו הוודאי של סדאם.

זאת הסיבה שאני חושב שאמריקנים מגזימים בהערכתם שהמלחמה תהיה קצרה.
''100 שעות''! נו, באמת!
הצבא העיראקי בלי נשק לא-קונבנציונלי אינו מסוגל לנהל קרב הגנה אפילו חצי שעה בשטח פתוח אך יוכל לתת לאמריקנים בערים החשובות בגדד ותיכרית (עיר הולדתו של סדאם) מופע בסגנון ''ג'נין קינג-סייז''.
לאמריקנים יש כח האש הגדול בעולם, ואם הם יכינו שיעורי בית יש סיכוי לא רע שלאוהדי סדאם והמוסלמים הקנאים לא יהיה שום קרב גבורה להתרפק עליו בנוסטלגיה - כל עוד נשארים נאמנים לעובדות, כמובן.

ומה עם האיום של החיזבאללה?


בניגוד למלחמה נגד עיראק, שבה ישראל היא רק שחקן משנה, האיום של החיזבאללה על ישראל בתקיפת צפון הארץ עם טילים ורקטות היכולות להגיע עד חיפה הוא ישיר וחמור.
אם זה יקרה אנחנו מדברים כאן על הסלמה חסרת תקדים.
במידה וההרתעה הישראלית לא תמנע אירוע בסדר גודל כזה הייתי אומר, שמובטחת תקיפה מסיבית של חיל האויר לא רק במקומות שחיזבאללה נמצא בהם בנוהל חרום, אלא גם בנוהל מנהלתי, כולל בביירות.
האם נסראללה, שנחשב למנהיג הערבי הפיקח מכולם, יפול בפח שנפלו בו המנהיגים הערבים ערב פרוץ מלחמת ששת הימים? רצון לנצל משבר פוליטי כדי לשתף כוחות לפגוע אנושות בישראל ולהתחלק בשלל. האם הוא חושב שהגיעה השעה ''לשחרר את ירושלים''?
אמנם האמריקנים הגדירו, ובצדק, את החיזבאללה כארגון הטרור המסוכן בעולם אך לחיזבאללה יש הבעיה שיש לסדאם ואין לאל-קאעידה: טריטוריה.
כבר כתבתי במאמרי הקודם, שנוהל הטיפול בחיזבאללה יפתיע אותם כמו שהפתיע את שחאדה בעזה.
אפשר, כמובן, להניח שהחיזבאללה ינסה לחמם את הגיזרה באופן מבוקר יחסית (כדי לכבול כוחות ומשאבים ישראליים לצפון על חשבון גזרות אחרות) אך כולם יודעים שזה משחק באש - וזה כאשר האמריקנים, כבאי האש של העולם, כבר שלחו את כל הניידות שלהם לכבות את סדאם.
לבנון תחזור להראות כמו החזיונות מהסרט ''שליחות קטלנית'', כמיטב המסורת של אמצע שנות ה- 70 עד אמצע שנות ה- 80.

לסיום כמה הערות.


על הנייר האיומים נראים איומים.
חלקם, לצערי, יתממש. מרחץ דמים נראה בלתי נמנע במקומות שונים בעולם.
הייתי מתנחם בשתי עובדות ברורות בתוך ים אי-הוודאות:
א. לכולם ברור מי הצד החזק במשוואה ומי ינצח בסופו של דבר. המחיר, כמובן, מדאיג אבל התוצאה הסופית אינה מוטלת בספק.
ב. במהלך שנות ה- 90 צמחו בעולם גורמי כח טרוריסטיים מוסלמים שרגע האמת שלהם הולך להגיע וסופם קרוב.

ב- 11 בספטמבר 2001 נתפסה ארה''ב בלתי מוכנה ובמשך 30 דקות ספגה למעלה מ- 3000 הרוגים ע''י חבורת מוסלמים חמושים בסכין יפנית.
מאז האמריקנים והעולם למדו להתמודד עם מי שעומד מולו.
מאז אנשי אל-קעידה בורחים, מתחבאים וסופגים. מי שעדיין לא חוסל יודע שהוא חי על זמן שאול. מדי פעם הם מצליחים לייצר פיגוע אך היום זה קשה להם יותר מבעבר.
השורות שלהם אומנם מתמלאות אך להיות טרוריסט רציני זה מקצוע הדורש מקצוענות.
ומקצוענות באה מנסיון. שום התלהבות דתית לא תחליף מקצוענות. שום ספר דת לא ימנע מכדור בין העיניים לסיים את חייו של המאמין. עם או בלי בתולות.
האמריקנים מוכנים.
הבריטים מוכנים.
אנחנו מוכנים.
העתונות מלאה בתאורי האיומים אך מקמצת בתאורי התשובות לאיומים.
תחשבו על זה.

בואו נקווה שאחרי הבלגן יהיה סדר חדש שיעשה יותר טוב לבני האדם.
לא סביר שהאמריקנים יקיזו כאן הרבה דם רק כדי להשאיר את המצב באיזור כפי שהיה בשנות ה- 90.
אחרי מלחמת העולם השניה גרמניה ויפן חזרו לדרך המלך. הצבא שלהם עד היום, קרוב ל- 60 שנים מאז, מנומנם וחסר נסיון קרבי. לקצינים שם יש קריירה פקידותית מסעירה.
נקווה שזה מה שיקרה לנו עוד בדורנו.
שימרו על עצמכם.

קישורים:
מידע טכני והדרכה באתר הרשמי של צה''ל


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כמה ספקות
עמית מנדלסון (יום שלישי, 11/02/2003 שעה 22:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא נראה שארה''ב מצליחה ללכוד את מנהיגי אל-קאעידה, כמו שגם מנהיג הטליבאן המולה עומאר חמק בעור שיניו מהאמריקאים.
המצב מסתבך בגלל העדר אפשרות אבחנה בין ידיד ואוייב: משטרים במזרח התיכון, תחתיהם משגשגת התשתית הרעיונית והאידיאולוגית לפעילות אל-קאעידה, קשורים לארה''ב בעבותות אינטרסים - בעיקר הנפט הערבי ותעשיית הנשק האמריקאית, ומצד שני מקשים על ארה''ב לפעול ודי לזכור את 19 חוטפי המטוסים מסעודיה.
בתנאים אלו, הצלחתה של ארה''ב במלחמה אינה מובנת מאליו, וזאת עוד בלי לציין את סירובן של מדינות מרכזיות באירופה להשתתף במלחמה זו.
_new_ הוספת תגובה



סקר מענין
ארז לנדוור (יום שלישי, 11/02/2003 שעה 23:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מראה שהבריטים פוחדים יותר מארה''ב מאשר מעיראק למרות שהם לא מחבבים במיוחד את סאדם חוסיין.

קישורים:
הסקר הבריטי: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי