פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
עגל הזהב / טור שבועי
דוד סיון (יום שישי, 31/01/2003 שעה 1:26)




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


סיוון, הרשה לי לאתגר אותך. סמית פעל
ראובן גרפיט (יום שישי, 31/01/2003 שעה 21:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסביבה אופטימלית, סטרילית ואתה ציינת ובצדק את משפחת רוקפלר ודוגמאות נוספות המחייבות מעורבות ממשלתית. אבל - הקושי הגדול מתחיל דווקא מגישה הומנית, חברתית הרוצה למקסם את טובת הציבור כולו, ובמיוחד לשפר מצבם של החלשים.

ניקח דוגמה שאינה מעוררת התנגדות, כיום.
חינוך חובה וחינם לכלל האוכלוסיה. לצורך זה יש צורך בביורוקרטיה גדולה שעולה כסף. החזקת הביורוקרטיה - מחייבת מיסים. גביית המיסים - מחייבת מנגנון פיקוח וכפיה, אשר הפעלתם יוצרת אי שיוויון וחוסר צדק, כי מתעוררת בעיית הנהנה מן ההפקר. בשם הצדק וחופש הדת, נוצרים מוסדות חינוך דתיים ואחרים, אשר הקמתם אינה משרתת את כלל החברה ואשר יוצרים בעיות נוספות.

על פי היד הנעלמה - כפי שאנו רואים בכל המדינות שאין חינוך חובה וחינם, אין השכלה ובאם יש, אזי הרמה נמוכה. ראה כל המדינות העניות בעולם ואף בארה''ב, בכל אזורי העוני - רמת הלימודים נמוכה, כן גם בארץ.

ללא השכלה ברמה גבוהה - החברה והמדינה אינה מסוגלת לצמוח ולהתחרות בשווקי העולם. הנה דוגמא - שהיד הנעלמה לא פועלת. המילכוד הוא - שהניסיון להתמודד עם כשל שוק כזה יוצר כשלים חדשים, כפי שאנו רואים עם החינוך החרדי בארץ או עם החינוך הפלשתינאי-ישראלי המחנך כנגד קיומה של המדינה היהודית.

כמובן שניתן להעלות בעיה נוסח ההשקעות העתק בתוכניות החלל בארה''ב, שרבים שם טוענים, ובצדק, שבכסף זה ניתן היה להתמודד עם העוני בארה''ב.
האם הפניית משאבים לנושא זה הינו על פי היד הנעלמה? האם זוהי בעיה של כשל שוק? כיצד מתמודדים עם יעדים פוליטיים/חברתים/לאומיים וכיצד מסווגים אותם?
_new_ הוספת תגובה



ראובן, כל מה שאמרתי לא בהכרח סותר את הקמת
דוד סיון (שבת, 01/02/2003 שעה 8:24)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מערכות פרטיות לכל מיני מטרות. כבר נאמר כאן יותר מבפתיל אחד שאפשר לסמוך על אנשים ושמרביתם לא מטומטמים ולכן ידעו לדאוג לצרכיהם לבד.

היום בישראל הממשלה/כנסת מעורבת בנושא תשלומי הארנונה. החוק מחייב כל אזרח לשלם וגם קובע את התעריף והרשות המקומית רק מבצעת. אין לזה היגיון שדבר כזה כמו שירותים מקומיים יקבע בדרך זו. כל מה שצריך הממשל/רשות לעשות בנושא המוניציפלי הוא ליצור את התשתית החוק ואכיפתו ואילו הקהילה תקים ותארגן לעצמה מערכת מוניציפאלית כולל חינוך. לפי טעמה בהתאמה למטרותיה.

אם הקהילה רוצה היא יכולה למסור את ביצוע השירותים ליזמים פרטיים ולקבוע כמה ישלמו האזרחים ישירות וכמה באמצעות הרשות. הדבר יעבוד יפה אם היזם יוכל לגבות את עלות השירות מן האזרחים וגם ישלם את העלות המלאה של תהליך היצור. במקרה הזה תפקידה של המדינה/הרשות הוא להסדיר את התשתית החוקית שתתפקד כמו מערכת השמן במכונית. מערכת כזו לא בהכרח כוללת התערבות בנושא תכנים ובדברים אחרים שמשרד החינוך מתערב היום בדומה למה שקורה במערכת החינוך החרדי. אם החרדים יצטרכו לדאוג למימון המערכת, כמו בגולה, הממשל לא יצטרך לדאוג לתכנים. במקרה של מערכת החינוך, מאחר שהיזם הפרטי עשוי לספק את השרות למשך תקופה ארוכה, יתכן שהממשל יצטרך להיות מעורב בקביעת יעדים מסוימים

בדרך דומה ניתן להפריט הרבה מערכות של שירותים שהיום מקובל שהמדינה נותנת במימון מערכת המס. יחד עם זאת תמיד ישארו שירותים כמו הגנה בפני פשיעה והאויב החיצוני שבהם תידרש מעורבות ציבורית. לכן גם המנגנון הציבורי האופטימלי- מינימלי הזה יהיה בעל גודל מורגש אבל הרבה יותר קטן וזול ממה שיש לנו היום.

תמיד ישנה אפשרות שמערכת הרווחה הציבורית תצטמצם ותשאיר משימות למגזר הפרטי. כמו שיש בתי אבות פרטיים יתכן שהמגזר הפרטי יכול לטפל בדברים נוספים. כל אותם דברים שהמגזר הפרטי יכול לייצר וגם מוכן לשלם את מלוא העלות מצד אחד והצרכן הפרטי מוכן לשלם ניתן לארגן ללא מעורבות הממשל.

התוצאה של גישה כזו היא ממשל הרבה יותר קטן וזול ואמצעים כלכליים רבים יותר שישארו בשליטת האזרח. אזרח כזה עשוי, מרצונו, לתרום באופן פרטי אמצעים לרווחת הקהילה.
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון: אני חותם על תגובתך לראובן גרפיט
אריה פרלמן (שבת, 01/02/2003 שעה 11:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהחלט אין שום מחלוקת שהמדינה חייבת לדאוג לצבא לשם ביטחון חוץ, ומשטרה לשם שמירת החוק והסדר פנימה. איש מעולם לא עירער על כך - גם לא אדם סמית. כפי שאמרתי: קפיטליזם אינו אנרכיזם.
_new_ הוספת תגובה



דויד, עם הדעות שלך הייתה זוכה כאן למושב כבוד
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 02/02/2003 שעה 10:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכותל המיזרח של המיפלגה הרפובליקנית. אז מה אתה מספר לי שאתה שמאלי בדעותיך?
אני בהחלט מסכים לדעותיך בנושאים הכלכליים.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, כותל המזרח במפלגה הרפובליקנית
דוד סיון (יום ראשון, 02/02/2003 שעה 18:44)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בעצם המפלגה הדמוקרטית. זוהי הגישה שלא מאמינה שהיד הנעלמה יכולה לפתור הכל ובעצם צריכה עזרה בלא מעט דברים.

מצד שני כמי שגדל במערכת חינוך שהיתה, למעשה, עצמאית ייחודית אני יכול להעריך את התרומה של מערכת כזו לחינוך ולהשכלה של הדור הצעיר. כנ''ל יש עוד לא מעט יעדים שהמגזר הפרטי יכול לספק בצורה יעילה.

הרקע החינוכי שלי, מחנך מרקסיסט, עוזר לי בהערכת המציאות. בתחילת הדרך למדתי לבחון את העובדות בצורה קונסטרוקטיבית. לכן, שלא כמו רבים בפורום, אני מוכן ומזומן לקבל/לשמוע להארות והערות גם אם הן לא מתאימות להשקפת עולמי.

אני פתוח כמו ומקשיב לרבים ומשונים.
_new_ הוספת תגובה



אם כך, אז שיהיה ''כותל המערב''
ישראל בר-ניר (יום שני, 03/02/2003 שעה 2:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל זאת, ''חינוך מרקסיסטי'' לא כל כך מסתדר לי עם הדעות שלך בנושאי חברה וכלכלה. אנחנו כנראה צריכים לשבת יחד וללבן דברים.
אולי אנחנו לא מדברים על אותו קרל מרקס?
_new_ הוספת תגובה



תקרא בפתיל של פרלמן את מה שאמרתי על
דוד סיון (יום שני, 03/02/2003 שעה 6:12)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרקסיזם. יש בישראל, ובודאי בעולם,מקומות שחיים בשיתוף ובאחווה מרקסיסטית (שיתוף באמצעי ייצור וגם ערכי שוויון בחלוקת התוצר). מקומות שאם מרקס היה מתהלך בהם היום היה מרגיש קרבה רעיונית אל אנשיהם.

לצערי לא אוכל ברגע זה להציג את תורתו של מרקס כי כבר שנים שלא עסקתי בכך. יחד עם זאת אני בטוח שיש בתורה זו היגיון פנימי וגם הרבה מה ללמוד על החיים בכלל. אבל בדיוק כמו עם תורתו של אדם סמית מרחק הזמן והשינויים במציאות של האדם העלו צורך בהתאמות שונות.
_new_ הוספת תגובה



דוד סיון, אני חסיד של היזמות הפרטית, אבל הדוגמה
ראובן גרפיט (יום שני, 03/02/2003 שעה 22:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהבאת לגבי החינוך החרדי - מימנה את הלמד ההפך. חינוך זה אינו מחנך את בוגריו להשתלב בשוק החופשי . בוגרים אלה, למרות היכולת השכלית הגבוה אינם מסוגלים לדבר מעבר לשירותי דת. לכאורה- אתה יכול לאמר - זו הבעיה שלהם, אבל מדינה מודרנית שואפת למכסם את הרווח והרווחה הכללית שלה באמצעות העלאת רמתם של אזרחיה ושיעסקו בנושאים התורמים את המכסימום לטובת המדינה = אזרחיה. אנשים מוכשרים ומשכילים יוצרים ויוזמים תעסוקות חדשות, מפתחים מקומות תעסוקה, עצמאים בשטח. אוכלוסיה נבכית, הופכת להיות נזקקת סעד, כפי שהציבור החרדי הפך להיות.
שמעת לבטח על קרן הפנסיה של פועלי הבינין ושאר קרנות ההסתדרות, זו דוגמה שלילית של יזמות פרטית שבה הציבור הרחב הולך שולל, לפי גישתך כל אותם מאות אלפים של מבוטחים אשר נפגעו על ידי קרנות הפניסה האלה הינם מטומטמים.
_new_ הוספת תגובה



ראובן, לא החרדים ולא המבוטחים בקרנות
דוד סיון (יום שלישי, 04/02/2003 שעה 8:55)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההסתדרותיות מטמטמים (בעצם אף אחד לא מטומטם). הבעיה שלהם מתחילה מזה שהם סומכים על מישהו אחר. גם המגזר החרדי יבין בסוף את הנזק.

ראית שעמיר פרץ התחיל לטפל בפיטורים בהסתדרות. לפני הבחירות הוא ''דאג'' למעשיה של גברת אריסון בכדי לזכות במנדטים של הועדים הגדולים. כעת לאחר הבחירות הוא ידאג לפיטורי עובדי ההסתדרות ואף אחד לא יצעק. זה אותו עמיר פרץ שנלחם על הקיום של הקרנות הללו ללא שינוי מהותי.

לגבי חינוך לא אמרתי זהיזמה הפרטית היא הדבר היחידי וגם ציינתי שיתכן והמדינה תצטרך ליסד את התשתית (זה כולל תוכן ומהות אבל לא בצורה פרטנית כמו שזה נעשה היום).
_new_ הוספת תגובה



כמה הערות למאמר הרציני והמעניין.
אריה פרלמן (יום שישי, 31/01/2003 שעה 23:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1) מונופולים טבעיים.

אדם סמית לא הכיר את החשמל - אבל אין לכך שום משמעות. אין שום מניעה להפריט את משק החשמל.

תחנות כוח יכולות להיות מופעלות לא רק באמצעות פחם, אלא באמצעות גז טבעי, או כוח הידרו-אלקטרי, או פצלי-שמן, או אפילו מימן - והשיטות להפקת אנרגיה רק משתכללות ומתגוונות כל הזמן.
חברת אורמת, בראשות יהודה ברוניצקי הקימה ומקימה תחנות-כוח להפקת חשמל בכל רחבי העולם; חברת הענק האיטלקית ''אנאל'', היתה בסוף 1999 בתהליך של הקמת תחנת כוח פרטית בירדן, שהיתה אמורה לספק כ- 1,000 מגה-וואט, כשביעית מהספק משק החשמל בארץ. רוב החשמל היה אמור להימכר לצרכנים פרטיים בישראל. אינני יודע מה עלה בגורלה של התכנית - אבל אני כן יודע שחברת החשמל התנגדה - איך לא - לייבוא חשמל מחו''ל.

קרא את הקטע הבא, המתאר את הפריחה של היזמות הישראלית במערב-אירופה, ובין השאר מעורבות במשק החשמל:

להערכת [עו''ד שי] גרנות, היבשת האירופית מציעה מגוון רחב-הזדמנויות, ברמות שונות של מחירים. ''בספרד, איטליה, פורטוגל, צרפת וטורקיה, נוצרות בשנים האחרונות הזדמנויות להשקיע בפרויקטים של אנרגיה, ביניהם הפרטת משק החשמל והקמת תחנות-כוח פרטיות, בחלק מהמקומות כעסקה פיננסית, ובמדינות כמו טורקיה ויוון במסגרת עסקאות BOT. אומנם פרויקטים אלה יכולים להתאים למספר מצומצם של חברות ישראליות, אך גם חברות קטנות יותר מחפשות כל הזמן הזדמנויות עסקיות''.

(''גלובס'', 07/11/2002).

להלן קטעים נוספים, טריים, מ''גלובס'' (29/01/03) :

חברת קצא''א, שבבעלות משותפת של ממשלת איראן וממשלת ישראל וקבוצת משקיעים פרטיים, באמצעות חברה בשם דורעד, עומדים להקים תחנת כוח פרטית בהספק של ''כ-‏450 מגוואט, בהשקעה של כ- 250 מיליון דולר, במיתקני קצא''א באשקלון. כך נודע ל''גלובס''.[...]

מנכ''ל משרד התשתיות, יאיר מעיין, שאישר את הידיעה, אמר, כי מדובר במהפכה במשק החשמל, בעיקר בשל העובדה שהתחנה תמכור את תוצרתה לצרכנים בשוק החופשי. לדבריו, ידוע לו שהיזמים כבר מקיימים מגעים מתקדמים בנושא, בעיקר עם מפעלים.

התחנה תוקם בהון עצמי של 20% מצד הבעלים, קצא''א תממן 20% נוספים, ואילו 60% נוספים מהמימון יבואו מליווי בנקאי שהיזמים יקבלו רק אחרי שיציגו חוזים חתומים עם צרכנים גדולים. מעיין מעריך, כי התחנה החדשה תוכל להעניק הנחות של 10%-5% לעומת תעריפי חברת החשמל.''

תהליכים דומים מתרחשים במשק המים.

2) זיהום אוויר.

אכן קיימת תופעה של ''כשל שוק'' - זו תופעה שפרופ' מילטון פרידמן לא מתכחש לה. הבעיה היא שהתרופה הממשלתית גרועה במקרים רבים מהמחלה הפרטית.
אך עדיין יש מקום - גם על-פי פרידמן - להתערבות הממשלה במקרים כאלה. דוגמא אחת היא שפכים תעשייתיים. הם בהחלט מזיקים לסביבה - אך מצד שני - מי שמתעקש על ייצור ללא שפכים או עם שפכים מטוהרים - יצטרך לשאת בעול היחסי ולשלם יותר בעד המוצרים שמיוצרים בתהליך נקי ויקר יותר. ניתן להטיל היטלי שפכים על-פי כמות מוגדרת - ובכך לעודד את התעשיינים להימנע מכך. אך אם בכל זאת היטל מסויים לא ימנע את הזרמת השפכים - אות הוא כי המוצר עדיין רווחי, ואם ההיטל יצמצם את הזרמת השפכים - הנה הרווחנו איכות סביבה.

אבל אתה מתעלם מהצד השני של המטבע: ישנו ''כשל שוק'' הפוך - שבו גורמים פרטיים מועילים לצד שלישי מבלי שהתכוונו לכך ומבלי שהם מקבלים על כך תשלום. למשל: אורחנים ופונדקים על אם הדרך - שלא נועלים את חדר השירותים במפתח - ובכך מאפשרים לכל מי שחונה - גם מי שלא קנה בפועל משקה או מזון - להתשמש חינם אין כסף בשירותים (ובכך למנוע נזק לסביבה על-ידי השתנה בלתי-מבוקרת בצד הדרך...).

3) מוצרים ציבוריים. כאן אני מסכים איתך ולמיטב ידיעתי גם אדם סמית מסכים איתך: המדינה צריכה לדאוג לקיומם של מוצרים ציבוריים - שאין לאף גורם פרטי עניין או רווח או יכולת לדאוג להם. אבל זהו פתח מסוכן מאוד להחליט שכל דבר הוא ''מוצר ציבורי'': ממחיר דני שוקולד ועד לאורך השלט בפתח המכולת של מוישה.

4) לכידות חברתית.

סולידריות חברתית - ידידי היקר דוד סיון - איננה עניין ממשלתי הנכפה מגבוה. זה הרי מגוחך. סולידריות חברתית היא עניין אישי: אתה לא יכול לכפות על אדם את הכלל ''ואהבת לרעך כמוך'' או ''מבשרך לא תתעלם'' או ''עניי עירך קודמים''. אתה כן יכול לכפות עליו לממן את עניי עירו ועניים שאינם בני עירו; אתה יכול לכפות עליו לממן שירותי פנסיה להורים שאינם שלו וחינוך לילדים שאינם שלו, ואתה יכול להוציא צווים ולשלוח פקחים ולהטיל מכסים ופקודות שיהפכו את החברה שלנו ל''סולידרית'' לתפארת העם היהודי ועמיר פרץ.

הלכידות החברתית נפגעת - כאשר קבוצות אינטרסים הולכות ומתרבות - נאבקות על-פי מיטב תרבות ה''מגיע לי'' - על עוגה הולכת וקטנה. כך אנו צפויים להחרפת ההתנגשויות והפיצול והקצנת המאבקים - בדיוק כפי שקורה על אי בודד שמלאי המנגו שבו הולך ומצטמצם ללא כל מקורות מחיה אפשריים אחרים.

לעומת זאת - אם כל אזרח יהיה חופשי לטפס לבדו בסולם הכלכלי - יהיו הרבה יותר אזרחים שיקימו עסקים קטנים; שירחיבו עסקים בינוניים; שיתחרו ביניהם וישפרו את השירות ויוזילו את המחיר ויגבירו את התעסוקה ואת הייצור - ובכך יגדילו את העוגה - ויקטינו את המתחים החברתיים הנובעים ממאבק על משאבים מתכלים.

בחברה שכזאת - כפי שהוכח בסוף המאה ה- 19 בארצות-הברית - פורחת ותפרח הסולידריות החברתית: לאנשים יהיה הרבה יותר כסף, והרבה יותר הזדמנויות לתת כסף, וכך יותר ויותר אנשים יוכלו לפנות משאבים לצדקה, לתמיכה בעניי שכונתם, להשקעה בפרוייקטים חברתיים לשם האדרת כבודם העצמי ושאר מיני פילנתרופיה.

אמת - זה לא יהיה מאורגן ולא מכוון על-ידי הממשלה, ואזרח עני שאין ידו משגת לקניית טלויזיה או חינוך גבוה - יילך לא אצל הממשלה לתבוע ''מגיע לי'' (ולקבל יחס מנוכר מפקידים אדישים) - אלא ללכת לקרנות פרטיות שמעניקות מלגות, או לאירגונים שמוכרים מקררים משומשים במחירים סמליים.

לסיכום - אם אדם סמית היה מסתובב בעולמנו - הוא היה אומר שישנם מעט מאוד מקומות בעולם אשר אכן מממשים כהלכה את תורתו - וזוהי סיבת הכשל הכלכלי-חברתי בעולמנו.
_new_ הוספת תגובה



אריה, יש לי מספר הערות נוספות
דוד סיון (שבת, 01/02/2003 שעה 9:03)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מונופולים טבעיים
אכן החסרתי כמה נקודות חשובות במאמר כמו האפשרות שתחנות כח ליצור חשמל יוקמו על ידי יזמים פרטיים שגם יספקו אח''כ את החשמל. זהו שינוי שהתאפשר בגלל השיפורים הטכנולוגיים של מאה השנים האחרונות. זוהי גם הסיבה שאפשר היה להפריט את שירותי הטלפון.

עדין יש בנושא הזה יתרונות לגודל ומערכת ההולכה היא מונופול טבעי. לכן גם ההפרטה של היצור לא תביא למצב של תחרות חפשית וישאר תפקיד למנגנון הממשלי. לקבוע את תנאי המכרז ולשמור שאכן יקויימו.

2. External Cost
אכן לאחר הרבה שנים שלא עסקתי כמעט בנושא השמטתי את האפשרות הזו שאתה קורא לה ''כשל שוק הפוך''. אכן בעל תחנת הדלק או האורחן שאני לעיתים משתמש בשירותיו נותן לי שרות בחינם בכדי למנוע זיהום סביבתי בסביבה הקרובה. יחד עם זאת אין מניעה שיגבה מחיר על השרות הזה.

3. לכידות חברתית
אני איתך - הממשל לא צריך לספק לאזרח לכידות חברתית אל ליצור תשתית שתמנע פגיעה בה. אין גם צורך, כמו שאנחנו רואים במציאות, שהממשל יספק שירותים חברתיים.

יחד עם זאת החברה בארה''ב של סוף המאה ה- 19 גילתה את הצורך לטפל בכשלי שוק. כבר הזכרתי את הצורה בה פעלה משפחת רוקפלר לצבירת נכסי ייצור בתעשיית הנפט. אכן בשנת 1890 נחקק החוק הראשון נגד מונופולים ובהמשך היו עוד מספר חוקים נוספים נגד מנופולים

אני לא בטוח שאני מסכים במאת האחוזים עם פיסקת הסיום שלך בה אתה בביטחון רב תולה את כל הכשלים הכלכליים-חברתיים באי יישום תורתו של אדם סמית. אני הייתי קובע באופן יותר מינורי שהחברה האנושית היתה יכולה להיות יותר טובה אם היו מיישמים את העקרונות שעולים מספרו.
_new_ הוספת תגובה



כמה הערות למאמר הרציני והמעניין.
דורעד (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 15:40)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידעת שיש מישהו שקוראים לו דורעד? הנה אני
_new_ הוספת תגובה



היצגת באופן סביר. אך לא פירטת את מנגוני היד הנעלמה
מיכאל מ. שרון (שבת, 01/02/2003 שעה 14:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא אמרת שהוא ''טבע את המושג''. אבל המושג הזה הרי סותר את כל מה שחשבו עד זמנו (הכלכלה המרכנטליסטית, וסוגי פרוטקציוניזם של המונרכיות האבסולוטיות).

לכן עדיף אם תתן מעט תחושה של ''פעולת היד הנעלמה'' -מנגנוני ההתמחות הדיפרנציאלית והשלכותיהם על יעילות, מחיר ואיכות; התחרות, ומנגנון פיקוח האיכות והמחירים ה''נעלם'' של השרידה בשוק חופשי.
_new_ הוספת תגובה



צריך אולי להזכיר כי בניגוד לחוקי האנטי-קרטליזם
מיכאל מ. שרון (שבת, 01/02/2003 שעה 14:39)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנאכפים על ידי המדינה במערב, הרי בישראל קיימת רשת של קרטלים ''אפורים'', כנראה בחסות לא רישמית של הממסד. כגון בשוק הפירות היבשים, הירקות והפירות, הדלק, חומרי הבנייה לדיור ומה לא (מדי פעם מתפרסמת בה''ארץ'' - שהוא עדיין, בפרקטיקה עיתונאית, העיתון הליברלי/כלכלי היחיד שנותר בפועל במדינה - ידיעה נוספת על קרטל שחור נוסף בשוק זה או אחר.).

בישראל אם כן קיימת מערכת אכיפה כפולה וסותרת הדדי כלפי מונופוליזם.
מחד - רישמית המחקה על פני השטח את את המקובל במערב, אך כמעט שאינה נאכפת. וזו הלא רישמית, המטפחת מונופוליזם וחונקת בפועל יוזמות עוקפות מונופול, תוך שיתוף של אנשי ממסד והון פרוטקציוניסטי-ממסד.
_new_ הוספת תגובה



הצגת היד הנעלמה נעשתה על ידי אריה פרלמן מספר
דוד סיון (שבת, 01/02/2003 שעה 18:59)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ימים לפני המאמר שלי (בתאריך 29.1.2003). לכן כל מה שצריך זה ללכת לקישור שמצורף כאן.

קישורים:
היד הנעלמה והעלם השלום: דיון 1188
_new_ הוספת תגובה



קראתי כרגע. פרלמן פשוט פנטסטי מבחינה דידקטית
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 02/02/2003 שעה 1:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהיר וחד כבדולח, עונה על מחשבות ותחושות שיכולות להתעורר בקורא במהלך פיתוח הנושא, ומכוון לכל אותם צדקתנים שרק בורותם הבסיסית מתחרה בצדקנותם הלוחמנית.

עלה על דעתי כשקראתי את מאמר פרלמן שלעיתים אנו כועסים סתם: שהרי תכופות מדובר בצעירים מנושלים ממושגי יסוד, שמוריהם לכלכלה בתיכון כנראה גרועים, או לא מבינים בעצמם... ולכן הם נוהגים לאמר: X גורס כך, Y טבע את המושג Z . זאת ממש כשם שמלמדים פילוסופיה בתיכון כאוסף של דעות: זה אמר כך (איזו פראזה כללית) ו-Y אומר ש''האדם רע מנעוריו'', או ''התינוק לוח חלק'' או ''הכל סוביקטיבי'' וכיוצא בזה כותרות. זאת כתחליף לשיטה הטעונית ומערכות הגיוניות המוצגות תוך הבנת הבעיה או הבעיות איתן התאורייה מתמודדת, ופרוט הלוגיקה השיטתית של הפתרונות והמצבים המתהווים כתוצאה מהם צעד אחר צעד.

כשאני קורא את הסבריו של פרלמן, ברור לי מדוע יש לשנות את שיטות ההוראה ולהעלות את רמת המורים...
_new_ הוספת תגובה



אני מתרגש - ומודה לך על ההערכה והעידוד.
אריה פרלמן (יום ראשון, 02/02/2003 שעה 15:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי