|
| ראובן גרפיט (יום ראשון, 24/11/2002 שעה 22:02) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
התחזקות החמאס אינה כתוצאה של פעולת שמאל או ימין ישראלי, אלא תהליך מדוד ומתמשך בחברה הפלסטינית והערבית בכלל. מה שאנשי שמאל לא הבינו בספטמבר 2000, הרבה מהם מבינים היום. אין פרטנר אמיתי לשלום בהנהגה הפלסטינית הנוכחית. התעצמות האופוזיציה החמאסית מסנדלת כל אפשרות נדירה. נטייתך להאשים את הימין באינתיפאדה ובתוצאותיה אינה נגזרת משיקול הגיוני, אלא מרצון להפיץ תעמולה. אולי גם ממשבר ספטמבר 2000 השמאל יפיק תועלת? ומה אתה מלין על פגיעה הערפאת? כיצד אתה יכול לעשות שלום, או סתם הסדר מדיני, עם אחד שפעל תמיד בניגוד להסכמים והעדיף מהלך צבאי לקידום אינטרסים פוליטיים? הלוואי ומטרת הימין היתה פגיעה בערפאת, זה היה מסייע למוטט את הצמרת הפוליטית הפלסטינית השותפה לדך האלימות. אך שרון, כמו ברק, לא העיז ללכת את הדרך השלמה להגלות את ערפאת ולהניח לרשות הפלסטינית להצמיח הנהגה נטולת רקע של טרור. | |||
|
|||
אין פתרון למשבר עם הפלסטינים. נצטרך לחיות (עדיף מלמות) עם הבעיה ולמצוא דרכים עוקפות לה. | |||
|
|||
אבל מה לעשות שאף אחד לא יכול לתת שום תשובה אמיתית. אם היינו פועלים כארה''ב של אמריקה היינו מוחקים את הפלסטינים (הטרוריסטים) מן האדמה כפי שעשו האמריקאים באפגניסטן, אולי היינו פועלים כפי שהרוסים פועלים בצצניה, מה לעשות שאנחנו הישראלים קפופים לחוקים של העולם, ומה לעשות שאת החוקים האלה קובעת אמא אמריקה. | |||
|
|||
עוד אפילו לא התחיל. ובקיצור - שטויות | |||
|
|||
|
|||
או בולשביקיות | |||
|
|||
-- על הסכמים מפה ועד הודעה חדשה, הם תנועות שלנו מול הראי. חבל שאנשים טובים לא מתעוררים מהאילוזיה הזאת. חבר'ה אנחנו במילחמה, כמה שזה עצוב לכולנו. גם לי יש שני בנים קצינים בצבא. -כמעט שכחתי, ביילין חוזר הערב באירופה על טקס החתימה עם אבו מאזן... | |||
|
|||
מבשלים לנו. יהיו לך השלכות קשות , אני מניח שהתנאילקבלת הערבויות והסיוע הצבאי בסך 4 בליון דולר יותנה בקבלת ההסכם. | |||
|
|||
--מראשית שנות השבעים שבגינה יצא אז גח''ל {קודמו של הליכוד} מהממשלה. לכל מימשל יש את התכנית שלו ובינתיים אנחנו צועדים בשביל החיים ואפילו גדלים ומתפתחים. השוה אותנו מ 1969-70 מועד הרוג'רס להיום ואין מה להיות חרד. רק צריך לשים לב ולא להירדם בשמירה כפי שהעיר האלוף זאבי ראש אמן. | |||
|
|||
3000 חיים צעירים ומפלה גדולה. אבל מהם 3000 איש לעומת עזיבת הממשלה על ידי בייגין וחבריו... | |||
|
|||
לא חשוב עד כמה מתוחכמים תנסו להיות בסופו של דבר אין דבר כזה הסכם שלום. לכל היותר יש הסכמים מדיניים שלא יהיו שווים את הניר עליו הם כתובים במקרה שצד אחד (מספיק אחד) לא יכבד את הכתוב. מה שמגוכח בכל העסק הוא שמצפים מהערבי דבר שאין בכוחם לתיתו (קיום הבטחות שלום) לא מנטלית ולא דתית כלפי מדינה יהודית. בתמורה נדרשים היהודים לשלם במשאב שגם אין להם (באדמות) עודפים, בלשון המעטה, ממנו. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |