פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_9286

סדרות טובות בערוץ 11 בטלוויזיה
יוסף אליעז (יום שישי, 11/12/2020 שעה 12:00)


סדרות טובות בערוץ 11 בטלוויזיה

יוסף אליעז



אינני מתיימר להיות כתב תרבות או כתב בידור, אך שלוש סדרות טובות שראינו בחודשים האחרונים בערוץ 11 ראויות בעיני למספר מילים.
כמי שהיה ילד בירושלים בימי הכרזת המדינה, המצור, וימי ה''צנע'' לאחריהם, עת לא היתה אז טלוויזיה ולא היו בידינו מעות לתשלום ביקורים בבתי קולנוע – הנה משבגרתי ושבתי משירות בשריון והשתחררתי מעט מעומס הלימודים מצאתי עצמי מקדיש זמן יקר, אולי יקר מדי, לצפיה במכשיר זה.

בדרך כלל אני מעדיף, בצד החדשות, לצפות בסדרות טבע, היסטוריה, גיאוגרפיה, עתיקות ודומיהן דווקא בערוץ 11, באשר בשני ערוצי החדשות האחרים משולבות לדעתי יותר מדי תוכניות בישול ופטפטת אינסופית על דוגמניות, זמרים ושחקנים, למעט תוכניות
''המקור'' שמגיש רביב דרוקר בערוץ 13 ותכניות ''עובדה'' שמגישה אילנה דיין בערוץ 12 (לפני אותו תיאור כוזב בדיעבד על הקצין הדרוזי שירה למוות בילדה וששופט מסוים המציא עבורה מושג מוזר של ''אמת לשעתה'', מאז אמינות אותה תכנית מסופקת בעיני, וחבל)..

לאחרונה הועלו ברשת שלוש סדרות: ''טהרן'', שהיתה טובה מאד; ''מנאייכ'', שהיתה מעולה; והאחרונה: ''שעת נעילה '' שהיתה מצוינת.
''טהרן'' בהחלט היתה טובה, אך לי הפריע משהו שנראה לי בלתי אמין בתסריט: סוכנת מוסד נשלחת ללוע הארי באירן ללא דרכון? והיא חוברת לקבוצת צעירים מתנגדי משטר לשם השגת אותו דרכון, כאשר מדרך הטבע אותה קבוצה נתונה לפיקוח שירותי המודיעין, ה''מוחבראת'', ''משמרות המהפכה'' ו''הבאסיג' ''? אותה סוכנת [שאגב משחקת היטב] גם מתייצבת לביקור אצל משפחתה בטהרן?! זהו תסריט שהוא כמעט עלבון ל''מוסד''.

''מנאייכ'', הסדרה המשטרתית המעולה, במשחקו הנהדר של שלום אסייג, מסתיימת בסיום שלא רק משאיר טעם רע בפה, אלא הוא גם מעט לא אמין. אמנם המשטרה התגלתה בשנים האחרונות במערומיה. בזמנו - כמעט רק בצמרת: חמישה ניצבים (כלומר גנרלים!) מיהרו להתפטר מהמשטרה בטרם יחקרו מעשיהם. חלקם משום שכניצבים לא ''ניצבו'' במאונך אלא דווקא במאוזן, עם שוטרות שהיו כפופות להם. הניצב ניסו שחם הגדיל בהאמינו גם במהלך משפטו שהתנהלותו הייתה תקינה.

אכן כבר לפני שנים תיאר חברי, ששירת במשטרה בדרגת ניצב, את מערכת היחסים במשטרה, ובעיקר בצמרת, כמאורת צפעונים. מאוחר יותר מונה והודח מפכ''ל; ראש הממשלה מתייחס למפכ''ל שהוא עצמו מינה, לוחם שהיה מועמד לראשות השב''כ, כאויב. מונו שרים לביטחון פנים שלא היו ואינם ראויים לתפקיד. כבר חזינו גם בקצין ששיתף לכאורה פעולה נפשעת עם הגב' רות דוד, פרקליטת מחוז תל-אביב; נוכחנו ששוטר שימש כרוצח עבור ארגון פשע עד שנרצח בעצמו; ובכל זאת דומה שהשחיתות שתוארה ב''מנאייכ'' היתה מעט מוגזמת: קצין בכיר שכבר מועמד לכהן כמפכ''ל מנהל במקביל, ממש בתוך המשטרה, ארגון פשע רצחני ומשרתים אותו קצינים רוצחים. אוי לנו אם אין כאן הגזמה. מכל מקום - הסיום אינו מתאים לאישיות שאותה מגלם אסייג.

''שעת נעילה'' היתה ריאלית וחזקה. בשונה מאותן שתי קודמותיה. שעסקו בסוכנת מוסד ובקציני משטרה בכירים, הנה כאן הוצגו לוחמים שכמוהם היינו גם אנו, אם גם רק מעטים שירתו בקרבות כה קשים כמו בעמק הבכא בגולן או במעוזי התעלה שנכבשו ע''י הצבא המצרי. כל מי ששירת בשריון בעת מלחמה, או אפילו רק בתרגילים בימי שלום, חש זעזוע שהעלה ממעמקים שלל זכרונות ואולי גם פחדים ותחושות קשות, בצד גאווה על השירות. אתה חוזה בקרבות שריון קשים עד אימה, בהרוגים ופצועים, בהתחבטויות לוחמים שהופקרו לעתים בדלית ברירה בשדה הקרב. לא בכדי יצאו הלוחמים שנותרו בחיים או שבו מהשבי להפגנות כנגד הממשלה, ובעיקר כנגד משה דיין וגולדה. שדות הקרב שבסרט היו מוכרים לכל לוחם שלחם בגולן או בסיני או עבר בין הגופות והשריונים השרופים שנותרו בשדה המערכה. היו בסדרה קטעים קשים ביתור, כמו האימה כאשר לוחמי השריון נחשפים להתקפת פתע של מטוסים, ולאחר מכן מבחינים בפגיעה במטוס שלנו; או האימה השוררת כאשר חיילים ממתינים לשווא לחילוץ, או למוות ושבי במוצב החרמון או במוצב מוקף בתעלה. יש גם עוד קטע מזעזע כאשר הלומים נוכחים שרכב חילוץ נשלח לחלץ טייס שהופל אך לא אותם, הצנחנים והשריונאים שנותרו בשטח למול השריון הסורי ומטחי הארטילריה.

כתבתי שהסדרה היתה ריאלית עד כדי התרגשות ואפילו גרמה לרגעי אימה. עם זה, כאשר אתה מביט על הסדרה מהצד, לא בעיין סוביקטיבית, אתה מוצא בה הפרזות וערוב מין בשאינו מינו.

אכן קדמו למלחמה פעולותיהם של מעט ''הפנתרים השחורים'' משכונת מוסררה הדלה והנידחת לרגלי חומת העיר העתיקה. פעולת אותם פנתרים ראויה לסרט או לסדרה כשלעצמה. אך ההתמקדות בשלושה פנתרים שהם חברים בדם ובנפש אך מתגלים בהם אותם מומים של בגידה והלשנה למשטרה, ולצידם סיפור שלא יאומן על עיתונאי פציפיסט בכיר היוצא ברכבו האזרחי לחפש את בנו בקווי החזית ולבסוף גם נלחם, כאזרח, לצד בנו באותו טנק, קצת מופרך. גם דמותו המרתקת של אבינועם, הנער הגאון (ספק אם ניתן היה לתארו כחייל) שחברו היחיד בשירות ובבת עינו הוא קיפוד לבן (?), אותו הוא מגדל במוצב ונוטלו עמו בהיחלצותו ללא נשק מהמוצב הנכבש יוצרת קטעים מרתקים אך לא כה הגיוניים.
סיפורם של הלוחמים נוגע ללב ומשחק השחקנים בסרט ממש מעולה.

כחייל באותה מלחמה, ובכלל בשירותי בצה''ל בסדיר ובמילואים לא חשתי באפליה או אבחנה בין ספרדים לאשכנזים. הסיפור על שלושת הפנתרים מעולה ומבחינה קולנועית הוא אולי משולב נכון ותופס תשומת לב, אך במציאות - לא הורגשה כל אפליה בצה''ל, שבין רמט''כליו המהוללים היו צבי צור, ניצול הטבח בחברון, משה וחצי, מופז ואיזנקוט. לא בדיוק אשכנזים דווקא, ולא רמת אביב בתל-אביב או רחביה שבירושלים.

חישבו על זה: שלושה פנתרים שחורים, נער חכם שהתבגר רק במהלך הסרט, קיפוד לבן ועיתונאי פציפיסט ניצבים בסדרה זו בשורה הראשונה של מגיני המדינה.

בסדרה חסר לי תיאור מפורט יותר של מוצב החרמון, ''עיניה של המדינה'' כתיאורו של לוחם גולני בראיון אחר, מוצב שהופקר למעשה בחוסר הגנה. כידוע מוצב החרמון היה אז בשיפוצים ולא היה במוכנות מלאה להגנה. על נכס אסטרטגי כה חשוב ויקר הגנו למעשה רק 15 לוחמים של גולני ולצידם מספר טכנאים ואנשי מודיעין. איני בא למתוח ביקורת או לחלק כאן ציונים למפקד פיקוד צפון דאז שלא דאג, עם החששות הראשונים לפריצת מלחמה, לתגבר מיד את המוצב, שהיה אמור להיות מוגן היטב גם בשגרה. משנודע כי פשטו עליו אנשי קומנדו סוריים בשלושה מסוקים לא שלח לשם תגבורת מיידית במסוקים משלנו. ככל הידוע אלוף הפיקוד לא עלה לרמת הגולן עד להגעתו של רא''ל חיים ברלב שתמה על מחדל זה. רבות נכתב על המחדלים בסיני ערב במלחמה, מעט מדי, אם בכלל, נכתב על המחדלים שהביאו לכיבוש הסורי של מוצב החרמון, שכיבושו מחדש עלה בחייהם של כחמישים לוחמי גולני. תאור מצב זה חסר לי, כישראלי וכחייל לשעבר באותה סדרה מצוינת.







http://www.faz.co.il/thread?rep=178077
בצלאל פאר (יום ראשון, 03/01/2021 שעה 0:05)

מנהלי ערוצי הטלויזיה רוצים לספק לאזרחים עלילות ולא אמת. כך זה בחדשות - 11, 12 ו-‏13 - מציגות חדשות לפי האינטרסים של השמאל. מפמפמים לציבור ''רק לא ביבי'' ומעלימים כל חדשות שפוגעות באמינות המשטרה, הפרקליטות, מנדלבליט. חוץ מזה שם מספקים שעשועים לממוצע הישראלי הסוציומטי - בישול, נינג'ה, האח בגדול ושאר שעשועים לעניים האינטילגנציה.

''המקור'' של רביב דרוקר בערוץ 13 כמו ''עובדה'' של אילנה דיין בערוץ 12 הפ פשקווילים פוליטיים ו''תחקירי'' הקליקה השמאלנית. לעולם לא נראה שם חקירה אמיתית נגד פוליטיקאי או מפלגת שמאל. ולא שאין מה לחקור. פשוט מסתירים את זה. למשל, מה בקשר לתביעתה של העוזרת הפרלמנטרית לשעבר של מירב מיכאלי כנגדה על סנקציות אישיות ועונשים, שכללו יחס תוקפני, השפלות, הטחת האשמות, טרטורים, התעמרות? הציבור לא שמע על זה ממה בחדשות. האם דרוקר או דיין יעשו איזשהו תחקיר על התנהלותה של מיכאלי? כמובן שלא. היא שמאל. ובטח שלא לפני בחירות. אבל תגידו את האמת - אם היה מדובר בח''כית מהליכוד - האם ה מידע הזה חא היה מדווח לציבור מיד, בשעות שיא הצפיה יום אחרי יום? האם לא היה נעשה סרטון תחקיר מהיר כדי להספיק ולשדר את זה לפני הבחירות?

אני ציפיתי להתייחסות עיתונאית מקצועית עם המתרחש בתיק נתניהו. צוות השופטים מחזיר את כתב התביעה לפרקליטות לתיקון בעשרות סעיפים. עורכי הדין של נתניהו מגישים לבית המשפט כ-‏250 סוגיות בכתב האישום שנחקרו עוד בטרם פרקליט המדינה אישם למשטרה/פרקליטות לחקור את חשדות נגד נתניהו. בכתב האישום נגד נתניהו אין שום הוכחה שנתניהו דיבר, ביקש, איים לקבל סיקור אוהד או מתנה. בתיק 1000 אין עדות אחת מובהקת שנתניהו קיבל סיגר ואישתו קיבלה שמםניה ארדומה. הפרקליטות הדליפה והעיתונות חסרת המוסר והאחריות פרסמה שנתניהו קיבל מתנות ממילצ'ן ''בסך 462,602 שקל. טובות ההנאה ניתנו לנאשם נתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל''. איך בדיוק הגיעו בפרקליטות לסכום כל כך מדוייק, בעוד שהם לא יכולים להציג לבית המשפט מתי בדיוק, כמה בדיוק ובאיזה שווי בדיוק קיבל נתניהו את מתנותיו לכאורה? הסכום המדובר הוא ספקולטיבי וכלל את כל סך קניותיו של מילצ'ן בתקופה של 3 שנים, לעצמו, לבריו, ולפוליטקאים שאיתם היה בשר. לא רק נתניהו, אלא גם יאיר לפיד. אז למה הפרקליטות משיתה את כל הסכום על נתניהו ללא אסמכתאות? למה הפרקליטות לא חרקה את לפיד על הקשרים שלו עם מילצ'ן וניסיונו של לפיד כשר האוצר להעביר תיקון להארכת תוקף פטור ממס לישראלים חוזרים לפי בשת מילצ'ן? אז לפיד ניסה כי היה חבר של מילצ'ן וגם קיבל ממנו קצת סיגרים. אבל לפיד לא היווה מטרה פוליטית לפרקליטות, אז הוא רק נחקר בעד נגד נתניהו. כמובן שלפיד לא סיפק את הסחורה, כי לא היתה לו.

לגבי ערוץ 11 אני הבחנתי שיש לו כמה סדרות תוכן מעניינות. למשל ''זמן אמת'', ''בראש של המוסד'' התחקיר מקיף, מעניין ואמין על המוסד. תחקיר אמת ולא סרט דימיוני מנותק מהמציאות כמו ''טהרן''. אולי בתור דרמה טלוויזיונית זו היתה סידרה טובה, אבל בלתי ריאלית. יותר מדי הוליוודית. גם ''שעת נעילה'' היא סידרת דרמה, מנותקת ברובה מהציאות. לעיתים הדו-שיח בין 2 לוחמים מדמה אותם כנמצאים בפיקניק ולא בחזית המלחמה. אין בין הסרט לבין המציאות דימיון של ממש. אבל שוב, אולי בתור סרט אווירה, סרט הוליוודי, יש שמוצאים בו עניין ומתח. זבש''ם.

השאלה הנשאלת האם אזרחי ישראל צריכים לשלם כמיליארד ש''ח (מקופת המדינה ובנוסף במצעות אגרת רישוי הרכב השנתית) לשנה בעבור ערוץ 11 שהפופולריות שלו נמוכה ביותר?

אני מרה לזפזף לתוכניות האקטואליה בערוץ 20 כדי לנקות את השכל מתעמולת האנטי ביבי ב-‏12 ו-‏13. לעיתים בשישי בערב אני צופה בחדשות איילה חסון בערוץ 13 שם עוד אפשר למצוא שפיות כלשהיא.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.