פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אחרי שמתייצבים, הולכים
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 11/09/2020 שעה 11:00)


אחרי שמתייצבים, הולכים

נסים ישעיהו



המסר הברור של המגפה הזאת הוא שהפתרון אינו בידי המדע כפי שהוא מוכר לנו, הפתרון הוא בשינוי אמיתי, בדילוג מרהיב אל עבר רפואת העתיד שהזכרנו כאן לפני שבוע
שבת זו היא האחרונה לשנת תש''פ וכמו בכל שנה בשבת האחרונה קוראים את פרשת ''נצבים'' (דברים כ''ט): ט אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. ובהתאם לכלל שבלשון הקודש השם של כל דבר משקף את התוכן ואת המהות שלו, הרי התוכן של הפרשה הזאת הוא היציבות והאיתנות של עם ישראל, כולל ובעיקר ביום הדין, בראש השנה, שממנו יוצאים זכאים בדין אחרי שמתברכים בשנה טובה ומתוקה. אלא שבמרבית השנים וגם השנה, קוראים בשבת האחרונה שתי פרשות, גם את פרשת וילך (פרק ל''א): א וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. הליכה עניינה הוא תנועה, לכאורה הפך היציבות של פרשת נצבים, איך זה מתחבר?

מסתבר שהתורה אכן דורשת מאתנו דבר והפוכו לא בזמנים שונים אלא בו זמנית, מצד אחד להיות נצבים ובו בזמן להיות בתנועה. הכיצד? ובכן, העולם נע קדימה כל הזמן, כך ברא אותו הקב''ה, ובהתאם גם אנחנו נדרשים להתקדם כל הזמן, ללכת, יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל..., כמו שהיטיב לבטא את זה משורר התהלים (פרק פ''ד) לא דורכים במקום. ומהיכן שואבים כוחות להתקדם כל הזמן? ואין הכוונה להתקדמות מלשון קידום לתפקיד בכיר יותר או קידום מכירות, זו התקדמות בתוך המסגרת שהיא בעצם דריכה במקום, הכוונה היא להתקדמות אמיתית, יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל..., וזה לגמרי לא פשוט. כי הנטיה הטבעית היא לקפוא על השמרים או במקרה הטוב לנוח על זרי הדפנה, אז איך מתקדמים?

על כך עונה משורר התהלים מוקדם יותר בפרק:ב מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת. ג נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'... על יסוד חוויה נפשית של געגועים עזים לקשר חי עם הקב''ה, יכול יהודי לחיות בהתקדמות תמידית. כי הגעגועים האלה הם העוגן שלו, הם המעניקים את היציבות הנפשית שהיא הבסיס וגם המניע להתקדמות של יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל... שהרי הוא מתגעגע לקשר חי עם הקב''ה, שהוא ה'אין סוף' בכבודו ובעצמו, ממילא הגעגועים הם אינסופיים ומניעים אותו לתנועה מתמדת. וזה הרעיון שמציע לנו משה רבנו בצירוף שתי פרשות אלו בשבת אחת, בפרשת נצבים הוא מציע את הבסיס הערכי היציב: יא לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ... ובפרשת וילך הוא דורש מאתנו התקדמות מתמדת.

לדלג אל העתיד

והוא גם מזהיר אותנו מפני האשליה של הסתפקות בהתקדמות שבתוך המסגרת, מפני החלפת הדבקות בה' יתברך בהיסמכות על המדע שיפתור את הבעיות, או על הטכנולוגיה (פרק כ''ט): יז פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱלֹקֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם: פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ--וְלַעֲנָה. התוצאות של גישה כזאת צפויות להיות קשות מאוד, כי ה' אינו מוותר עלינו, הוא נשאר נאמן לברית שכרת עימנו. מצד שני אנחנו לא אמורים להתעלם חלילה מהמדע או מהטכנולוגיה. להפך, אנחנו אמורים להתעדכן בהם כל הזמן ולהשתמש בהם לעבודת ה' שלנו, ככל יכולתנו. וזו הדרך ללכת מחיל אל חיל, כאשר מנצלים כל אפשרות מזדמנת לעבודת ה'.

והנה, מעבר לעובדה שאת הפרשות האלה קוראים כהכנה לראש השנה, בשנה זו הן מוצעות גם כהכנה לקראת סגר כללי שאמור להיות מוטל עלינו בתקופת החגים, במסגרת המאבק בקורונה. רבים וטובים כבר התייחסו למבוכה ולבלבול שיוצרות ההוראות המשתנות תדיר ובעיקר לאכיפה הבררנית של אותן הוראות. אבל אם בוחנים את הקורונה לאור המסר של פרשת השבוע, של חיבור שתי הפרשות בשבת אחת, אפשר להבין שלמרבה הצער עדיין לא התחלנו להבין מהו המסר שמנסה להעביר לנו הקורונה הזאת. אולי מפני שלא מחפשים מסר, מתייחסים לזה כאל תופעה טבעית; פעם במאה שנה יש מגפה וצריכים להתמודד. כעת המאמצים אצלנו ובכל העולם מתמקדים במציאת חיסון לנגיף הזה.

אינני יודע אם ומתי ימצאו חיסון ועד כמה הוא יהיה יעיל אם בכלל. מה שברור שלמדע ולטכנולוגיה אין באמת אפשרות להעלים את הקרונה מהעולם, לכל היותר ילמדו להתמודד איתה במחיר כזה או אחר כמו שלמדו להתמודד עם נגיפים וחיידקים אחרים למיניהם. אבל לענ''ד המסר הברור של המגפה הזאת הוא שהפתרון אינו בידי המדע כפי שהוא מוכר לנו, הפתרון הוא בשינוי אמיתי, בדילוג מרהיב אל עבר רפואת העתיד שהזכרנו כאן לפני שבוע בהקשר של פתיחת ספרו של הרמב''ם. הרי אנחנו כבר על סף הגאולה השלמה ואחד המאפיינים שלה הוא שלא יהיו מחלות, איך זה? ובכן בסוף ספרו הגדול כותב הרמב''ם שלא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה', והתקדמות מתמדת כזאת משאירה את המחלות מאחור.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מה יש ומה אין?
(שבת, 12/09/2020 שעה 11:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המציאות היא מה שמוצאים כשבודקים וחוקרים.
יש יקום.
יש כח משיכה בין גופים ביקום.
יש ביקום גזים, אבק, אנרגיה, תנועה.
אין ביקום אלוהים.

מאז שנכתב התנך ונאסף ונחתם בפני כל שינוי נמצאו הרבה עובדות, אף כי לא כולן.
בתנך בכל ובתורה במיוחד נכתבו הרבה דברים שאינם המציאות.
לא נמצא אלוהים ולכן אנו קיים.
_new_ הוספת תגובה



מה יש ומה אין?
בצלאל פאר (יום שני, 14/09/2020 שעה 23:15)
בתשובה לarieeiran@gmail.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך העובדה שיש יקום, כוח משיכה, גזים ואבק מעידים על כך שאין אלוהים?
הטעון שלך חסר ערך ותוקף.

כפי שציינתי אנשים מאמינים שיש אלוהים, בהיעדר ידע וודאות לקיומו. אבל אי אפשר לשלול את ההיתכנות לקיומו של כוח גדול יותר מהמוכר לנו. ורק תחשוב למשל על = מה היה קיים לפני שהתרחש המפץ הגדול? כל ההסברים המדעיים שלך נשענים על הכרת היקום מאז הוא נוצר.
אבל האם אתה יכול לרמוז לנו, מה היה קיים לפני המפץ הגדול?
מה משמעותו בכלל של קיום היקום? קיום התודעה?
מאיפה באנו ולהיכן אנחנו הולכים?
לצערי המדע, הידע של היום, לא נותן לנו תשובות ולא יכול לתת.

לגבי התנ''ך הוא ספר תולדות עם ישראל ב-‏2000~ השנים הראשונות שלו, מימי תולדות אברהם במאה ה-‏18 לפנה''ס ועד ימי מרדכי ואסתר במאה ה-‏6 לפנה''ס, עם קדימון של קיצור תולדות האדם עד לאברהם. כמובן שהתנ''ך כספר היסוד של העם היהודי הוא גם ספר אמונה, שכן הייחוד היהודי הוא שהדת היא אקסקלוסיבית ללאום ומגדירה אותו. הלאום והדת הם שני הצדדים של מטבע היהודי.

אני שולל את טענתך שהסיפור ההסטורי של התנ''ך אינו מציאות. המחקר הארכיאולוגי מאושש את הסיפור התנ''כי בודאי מתקופת כיבוש הארץ ואילך בצורה מובהקת. הממצאים הארכיאולוגיים הם רבים ורחבים ותומכים בחלקים גדולים של ההיסטוריה התנ''כית. גם המסופר בתנ''ך עד כיבוש הארץ מבוסס על אירועיפ היסטוריים שנחקקו בזכרון בעם ומאחר ולא נרשמו בזמן הקרוב אליהם, הם עברו שינויים שמתקיימים בכל המסורות של עמים אחרים שדור בעביר את סיפוריו לדור שאחריו וכך הלאה.

התופעה הזאת נצפת יפה מאוד בהיסטוריה ההלנית והרומאית. למשל ההיסטוריה ההלנית עד המאה ה-‏6, 5 לפני הספירה היא סיפורי מיתולוגיה, ומאותה עת ואילך היא ההיסטוריה כתובה ומתועדת, ע''י ראשוני ההיסטוריונים המוכרים בתולדות העולם העתיק, היסטוריונים ואנשי רוח כמו הרודוטוס, אריסטו ואובידיוס.
_new_ הוספת תגובה



מה יש ומה אין?
(יום רביעי, 16/09/2020 שעה 15:36)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרק א בספר בראשית מפרט מה היו מעשיו אלוהים בששת הימים הראשונים.
כל התצפיות השיטתיות והמסודרות מראות שהכתוב בפרק זה אינו מתאים לממצאים.
המדע מסביר טוב כיצד הפכה אנרגיה לחומר ראשוני וממנו לכל היסודות בטבלת החומרים.
המדע מסביר טוב כיצד חומר מפוזר ביקום נעשה שמש, כוכבים, גאלקסיות וכמובן כדור הארץ.
המדע מסביר טוב כיצד תהליך אקראי יצר את מורכבות החיים בכדור הארץ.

לא רלוונטי לזה שיש בתורה בפרט ובתנך בכלל חלקים היסטוריים שיש להם אימות ארכיאולוגי.
כי
ספר התנך מכיל אלפים רבים של תאור עובדות לכאורה. זה שחלקם מתאים ןמאושש ממקורות אחרים אינו הוכחה ששאר הדברים הכתובים נכונים גם הם.

להדגמה של הכשל הלוגי שלך =>
לכלב יש 4 רגליים.
זו אינה הוכחה שלציפור יש 4 רגליים.

סיפור המבול ככתוב בתורה הוא בלתי אפשרי וכולו שקר.
פירוט חיי מתושלח הוריו וילדיו הוא שקר.
לקיומו של אברהם אבינו אין שום הוכחה.
סיפור יצאת מצרים הוא שקר.
מתן תורה לא היה ולא התקיים.
לקיומו של אלוהים אין שום הוכחה.
המקסימום שאפשר לטעון באמינות זה שהדבר לא ידוע.
אי ידיעה אינה מצדיקה הפצת שקר מדומין ובלתי מוכח.
_new_ הוספת תגובה



אם הפתרון אינו בידי המדע אז איך הפתרון הוא בדילוג מרהיב ?
בצלאל פאר (שבת, 12/09/2020 שעה 17:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הפתרון אינו בידי המדע אז איך הפתרון הוא בדילוג מרהיב אל עבר רפואת העתיד?
האם רפואת העתיד אינה חלק מהמדע?
האם האדם יכול להגיע לרפואת העתיד בלי פתרונות מדעיים וטכנולוגיים עכשוויים?
יש סתירה בדבריך.

אין ב''ניצבים'' וב''וילך'' סתירה ואין בינהם גם ''בו זמנית''. אין עמידה מתקיימת בהליכה, אלא אם אתה מתכוון לומר שהאדם הולך זקוף על שניים בעמידה .... אבל ''ניצבים'' משמעותו עומדים על מקומם ולא הולכים בעמידה.

מדובר קודם כל בשתי פרשיות קצרות שנקראות בשבת אחת זה ה''בו זמנית'' היחיד בינהן. ה''ניצבים'' מדובר על עם ישראל שעמדו מחכים לבואו משה לשאת את צוואתו לפני העם, ובעצם את פקודת המבצע של קיום ביהדות והישיבה בארץ. בקיצור, מצע ציוני למהדרין. ובעוד העם מחכים, ויילך, ויבוא משה, ויעמוד לפני העם ויישא את דברו. ושניהם עמדו זה אל מול זה.
הטכנולוגיה והמדע הם מעין עבודה זרה. במדע לא מאמינים. מדע יודעים. ומה שיודעים בבירור, לא צריך להאמין בו, משום שאנחנו ידועים אותו. כלומר, ברור לנו שמים ירתחו על פני הים ב-‏100% צלזיוס. אני לא צריך שזה יקרה, וגם בפעם במאה אני אחריה בטוח שכך יקרה. אנחנו מאמינים באלוהים, כי אין לנו עדות ראשונה משל עצמנו לקיומו. אנחנו מאמינים שאלוהים דיבר אל משה בסיני, אבל איננו יודעים זאת על בסיס הקלטה או סרטון. אלא רק מתוך עדות צד שלישי שכתב זאת במקרא.

המדע הוא אובייקטיבי ומבטא את הכוחות בטבע. זה לא שאלה של אמונה, אלא מחקר וידיעה. ולכן הוא לא יכול לסתור את האמונה וגם בעצם לא מאיים עליה. היו הרבה משענים ואנשי רוח חובשי כיפה ב-‏200 השנים האחרונות, והתגליות השונות לא פגעו באמונתם ואלי רק העצימה אותן.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי