המגמה במציאות הפוליטית בעולם היא כזאת שמובילה לבחירה ''הגיונית'' בגישה פופוליסטית – שימוש בהענקת מתנות לציבור הבוחרים; שימוש בשקרים (טראמפ), שימוש באפקטים קצרי טווח ופרופגנדה שלילית נגד היריבים (''הם שכחו מה זה להיות יהודים'', ''שמאלנים בוגדים''). כיום המנהיגות שמובילה את המדינה (הליכוד למשל) מנהלת תעמולה שלילית וטיפוח שנאה נגד האופוזיציה, במקום להעלות ''על נס'' את האידיאולוגיה שלהם. בסופו של דבר, לציבור הבוחרים אין עניין לבחור לפי אידיאולוגיה או בצעדי מדיניות שהתוצאות שלהם מתבטאת רק בטווח הארוך.
במקרה של נתניהו יש לנו נימוק נוסף להיות פופוליסט. בניגוד, אולי, לפוליטיקאים אחרים בעולם, נתניהו כבר שילם מחיר כבד (בבחירות 2006) על בחירת מדיניות ''הגיונית'' ורציונלית, בעת שהיה שר האוצר (2003 – 2005).
לכן קשה מאד להצליח במשימה שמטרתה הנהגת מדיניות כלכלית ''נכונה'' – לדאוג לרווחת הציבור באמצעות המלצות על מדיניות כלכלית שתטפח פיתוח כלכלי אמיתי. הרי טיפוח שנאה ופופוליזם מתגמלים פוליטיקאים ביתר קלות. טיפוח פופוליזם ושנאה ''מחביאים'' את הכישלונות. במקרה של נתניהו נזכיר שני תחומים מדיניות כלכלית כושלת (עשור אבוד – מגמת ירידה בצמיחת רמת החיים) ובחצי שנה האחרונה גם הטיפול הכושל במגפת הקורונה (כולל בהקשר הכלכלי). אבל להערכתי הכישלונות הללו לא ממש מעניינים את ציבור הבוחרים כדי ליצור שינוי מתבקש, במיוחד לא בין אלה שמעדיפים ללכת לים במקום למצוא מקום עבודה.
ישנם עוד שני נימוקים רציונליים להחליף את נתניהו ואת שניהם למדנו מנתניהו עצמו. הראשון נוסח על ידי נתניהו ב-1997, כאשר נשאל כמה זמן הוא רוצה לכהן כראש ממשלה (
נתניהו בוידיאו):
יש לי תשובה חקוקה סלע... שראש ממשלה לא יוכל לכהן בחוק החדש יותר משתי קדנציות. אני אגיד לך למה. אם לא תעשה את זה בקדנציה הראשונה אז אולי תעשה את זה בקדנציה השניה. יותר מזה אתה לא צריך.
הנימוק השני שנתניהו ניסח היטב בקשר לכהונתו של אולמרט (
נתניהו ב-2008):
מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל... קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי...
בעצם כבר בשנת 1997 ובשנת 2008 התריע נתניהו שכהונה ארוכה מידי בראשות הממשלה היא דבר לא ראוי. נתניהו כ''מר כלכלה'', בהחלט הכלכלן הבחיר בין הפוליטיקאים, הבהיר לנו היטב מדוע היו כישלונותיו צפויים ביותר. היה עלינו להתכונן בהתאם להמלצותיו...