|
|
|
חָתוּל וּבֵיצִיםיוסף אליעז
לְבֶּנִי גָּנְץ, הַבַּרְוָוז לֵב-הָאֲרִי בִּימֵי הַקּוֹרוֹנָה נְאַחֵל שֶׁתִּשָּׁאֵר בָּרִיא טָעִינוּ, חָשַׁבְנוּ שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מַהֵר פָּשׁוּט תִּתְנַדֵּף, חָשַׁבְנוּ: לֵב נָמֵר וְשֶׁלֹּא חִישׁ מַהֵר פָּשׁוּט תִּיגָמֵר לְךָ נַקְדִּישׁ סִיפּוּר עַל יְצוּר קָט אַחֵר:
מַעֲשֶׂה בֶּחָתוּל לְמוּד קְרָבוֹת שֶׁהֶאֱמִין כִּי מִשָּׁמַיִם נִיתַּן לוֹ הָאוֹת כִּי יָבוֹא וְיַעֲלֶה וְיַגְבִּיהַּ רָחוֹק לוֹ הֵרִיעוּ כּוּלָּם, כְּדָת וְכָחוֹק נִיצָּב שָׁם רוֹב הָעָם, צָפוּף הַקָּהָל אֲשֶׁר עָמַד וְעוֹדֵד, בּוֹ בָּחַר וְצָהַל הֵן לְפָנֵינוּ לֹא חָתוּל סְתָם עָלוּב אֶלָּא לְפָנֵינוּ נָמֵר רַב-אַלּוּף לְאָחָר שֶׁעִם יְדִידַּיו עֵצוֹת טִיכֵּס חָמַד הַבֵּיצִים אֲשֶׁר בַּקֵּן בְּרֹאשׁ עֵץ עָלָה וְהִגְבִּיהַּ וְאָכֵן אֵירַע נֵס הֶחָתוּל, בְּלִי סוּלָּם, הֵעֵז וְטִיפֵּס וּבְעוֹד הַקֵּן מֵעַל רֹאשׁוֹ מִתְנוֹסֵס בְּהַגִּיעוֹ לַצַּמֶּרֶת נִמְלָא פָּחָד אֵין קֵץ כִּי בַּצַּמֶּרֶת יֵשׁ רוּחַ וּמְרִיבוֹת וּמְהוּמָה מִפָּחָד גְּבָהִים נִכְסָף אֶל הָאֲדָמָה וּפֶתַע נוֹכַח כִּי הַקֵּן הוּא קֵן נֵץ חָשַׁשׁ לְחַיָּיו, לְבַל יִמְעַד, יִתְנָפֵּץ בַּתִּקְוָוה שֶׁלֹּא יִפּוֹל, מוּכֶּה מָגוֹר נֶאֱחַז בְּעָנָף מִינָּה עַצְמוֹ לְיוֹ''ר שָׁם הִיסֵּס וְהִיסֵּס עַד שֶׁלָּכְדוּ הַנֵּץ לְכָל חֲלוֹמוֹת בּוֹחָרָיו חִישׁ בָּא הַקֵּץ עֲלָּיו נְרַחֵם, לֹא נִתְקַע בּוֹ חִצִּים הֶחָתוּל הָיָה וְנוֹתָר בְּלִי בֵּיצִים.
|
|
|
|