  
  
  
|
  עגל הזהב / טור אישי | |||||
| דוד סיון (יום חמישי, 31/10/2002 שעה 8:27) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  השאלה היא כמו תמיד - מאיפה לקחת. |
|||
|
|||
לתקציב המדינה מקורות, שבתקופה האחרונה מצטמצים כתוצאה מהקטנת הפעילות, ושימושים שנשארים קבועים או גדלים, כי כך טבעו של מנגנון שהוא רק מתנפח ולא מתכווץ. ממשוואה זו נגזר גירעון שיילך ויגדל כל עוד לא תטופלנה הבעיות הבסיסיות של המשק. אז נכון כי כדי שהעתיד יהיה יותר טוב צריך להשקיע אמצעים ממה שיש היום, אולם לצורך העניין יש לקחת מאותה קופה מצטמקת, ומה לעשות, והמבנה הפוליטי אצלנו הוא כי מי שיש לו יותר מה לחלק, הוא בעל העוצמה הפוליטית הגדולה ביותר ? ומי מוכן לותר על עוצמתו ? אין שר לענייני העתיד, כולם עוסקים במה שקורה היום ומקסימום מה יקרה בשבוע הבא. תקציב הוא עניין של סדר עדיפויות, ואם לא ניתן להגיע להסכמה על סדר עדיפויות , הרי שכל מגזר חוטף ככל יכולתו לצריכה היום, וזה משאיר כלום, או כמעט כלום לצמיחה. לכן יותר משצריך אחריות , צריך שתהיה הסכמה, ולפי זה לפעול. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אחריות היא תנאי להסכמה |
|||
|
|||
אינטרסים מנוגדים כאשר המקורות מוגבלים יוצרים מצב של מאבק על חלוקת העוגה. במצב כזה אי-אפשר להשיג הסכמה אלא אם נוהגים באחריות ומסכימים על יעדים ודרך. אחריות תאפשר הסכמה גם אם האינטרסים הסקטוריאליים קצרי הטווח מנוגדים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברור שצריך לקחת מתקציבי ההתנחלויות |
|||
|
|||
כולם כאן עוצמים עין מהעובדה שממלאים אותם בכסף ומפרנסים אותם בפרנסות סרק, בכל ישוב חצי מהתושבים הם שוב''ים, מורים, קבטים ושאר ירקות. (ועוד לא דברנו על השקעות ביזאריות כגון ''תיירות'') אבל הפתרון הוא בהגדלת העוגה ולשם זאת צריך שלום. מי שרוצה לבלוע את השטחים הכבושים בסוף נחנק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למי שזוכר - עלמנת לקחת מההתנחלויות, צריך |
|||
|
|||
קודם לנצח בבחירות. לשם כך , יש לעבור מבית לבית וממשפחה למשפחה, גם תחת כל עץ רענן בכל גינה ציבורית, ולשכנע את האנשים כי אחזקת 2.5 קרוואנים על הגבעות בשטחים, היא על חשבון החוגים של הילדים שלהם, שאין ידם משגת לשלם היום, ומחר זה יהיה על חשבון האוכל שלא יוכלו להביא הבייתה , כי המצב רק ילך וידרדר. יש להסביר כי לאנשים כי המיתון יימשך כל עוד הממשלה תמשיך במדיניותה העיקשת למנוע כל הסדר שמחירו החזרת שטחים. אני מאמין שבסופו של דבר, המסר ייקלט. כי אין כמו המציאות עצמה על מנת לחדד את הכרתם של האנשים. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון שעיקר המיתון הכלכלי נגזר מאירועים שאינם |
|||
|
|||
בשליטת ישראל. כולל האינתיפאדה. אך הממשלה היתה צריכה לקצץ כ- 5 אחוזים נוספים מהתקציב, בעיקר מתשלומי ההעברה ותקציב משרדי הממשלה המנופחים. תשלומי ההעברה נמסרים ברובם ללא בקרה אמיתית ולציבור שאינו זכאי באמת לכסף הזה, בעיקר במגזרים החרדי והערבי. כספים אלה מעודדים אותם לברוח ממעגל העבודה (בעיקר כשהיתה עבודה לכל דורש). דבקותו של פואד לתמוך בגמלאים, בסטודנטים ולקצץ בתקציב ההתנחלויות, היתה מהלך דמגוגי על רקע מצוקתו הפנים מפלגתית. שרי העבודה הבינו זאת, ופעלו להשארות בממשלה בתנאים שהציב מולם שרון. אך פואד ניכשל בשל אטימותו וחששו הרב, שהסיטו אותו מדרך הישר. הגמלאים והסטודנטים תוקצבו בהתאם להסכמים שלהם עם שר האוצר ותקציב להתנחלויות צומצם. לא היה מקום לעשות רעש גדול, בודאי לא בנושאים אלה. פואד הולך לחטוף אותה בפריימריס, וזאת ע''פ פניהם והתבטאויותיהם של חבריו השרים. הממשלה חייבת להעביר יותר כספים לפרוייקטים כלכליים רווחיים, כמו האצת והרחבת 'כביש חוצה ישראל', הקמת מסילת ברזל לאילת, פרוייקטי ייעור רחבים יותר (גם משיקולים אקולוגיים), הקמת 2-3 יישובים קהילתיים בצפון הנגב-חלוצה ופרוייקטים לאומיים דומים, שברובו יהיה בתקציב פרטי לא-ממשלתי (כמו חוצה ישראל), ובכך להזרים תאוצה למשק הישראלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המילה המתאימה היא הגדלת העוגה |
|||
|
|||
נחוצה החלטת ממשלה, עם מבט ארוך טווח, שתשנה את מבנה התקציב במטרה שחלק גדול יותר ממנו יופנה להשקעות בפרוייקטים כאלו שהזכרת. כמובן במשק בו אין מחסור במקורות מימון, כמו המשק שלנו כרגע, אפשר להקים את הפרוייקטים האלו כמו את כביש חוצה ישראל (עם ישראל - התקציב ישלם אחר כך). לפני מספר ימים ראיתי ידיעה שגם חברת דרך ארץ (כביש חוצה ישראל) מתקשה לגייס מקורות ומבקשת סיוע מהממשלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקושי בגיוס כספים נובע מהמצוקה הכללית |
|||
|
|||
במשק, בישראל ובחו''ל. משקיעי חו''ל מקצצים קודם כל השקעות מחוץ לארצם, וזה טבעי. זה מראה עד כמה מצב כלכלי רעוע יכול לגרור אחריו גם פרוייקטים תקינים וכשרים. הייתי מצפה מראש הממשלה ומשר האוצר לסגור פרוייקטים כאלה בימים אלה עם חברות שונות, עם תוכנית לתכנון ולבניית פרוייקטים, מימון וגיוס משאבים ועובדים ולאחר שהכל מסוכם וחתום לצאת למסיבת עיתונאים מתוקשרת ולהציג את התוכניות ומשמעותן, וכמובן לתמוך ולדחוף את הפרוייקטים האלה המרץ. התהליך יתן דחיפה למשק ויעורר אותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבנר - הקושי לגייס כספים נובע בעיקר בגלל מדיניות |
|||
|
|||
הממשלה המעדיפה שטחים על נסיון להגיע להסדר והרגעת האזור. וכעת, לאור ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, שיחזקו בטווח הקצר עד הבחירות את מגמת העדפת השטחים, המצב רק ילך ויחמיר. אתה צריך להבין, שבחו''ל נושא ההתנחלויות הוא מוקצה מחמת המיאוס, ויש לא מעט מקומות המחרימים את תוצרת ישראל בגלל שחלקה מיוצרת בהתנחלויות.(גם אם החרם הוא אפור ולא רשמי) המשך המצב של התכתשות עם הפלשתינאים,מוריד את האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעה. במצב פוליטי אחר, על אף הצטמצמות ההשקעות בעולם , ישראל יכלה במצב של מיתון להיות דווקא גן עדן למשקיעים, בגלל עלות העבודה הזולה כיום כתוצאה העודף היצע של עובדים. עצם זה שזה לא קורה מראה עד לאיזה שפל מדרדרת אותנו מדיניות השטחים של הממשלה. אני מקווה שעד למועד הבחירות יותר ויותר אזרחים יבינו את המחיר שהם משלמים בשביל הלוקסוס הזה שנקרא שטחים, וניתן יהיה לאחר הבחירות להרכיב ממשלה עם מדיניות שונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון- אבל גם חשוב לנסח מדיניות כלכלית נכונה |
|||
|
|||
האינתיפאדה היא אכן גורם ראשי להרבה בעיות שמציקות לנו. יחד עם זאת מדיניות כלכלית נכונה בתזמון נכון (מה שלא קורה בכל תקופת כהונתו של מר סילבן שלום) יש חשיבות בשמירה על הקיים ואולי בשיפורים קלים בטווח הקצר. ודאי שהתחלה במדיניות נכונה כעת תועיל בטווח הארוך (לאחר שהאינתיפאדה תסתיים, יתחיל מו''מ לשלום ויסתיים המיתון העולמי). נ.ב. המשך/לא המשך האינתיפאדה תלוי בנו | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי