פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מדינת חוק? מדינת משטרה? דמוקרטיה או אנרכיה?
יוסף אליעז (יום חמישי, 11/07/2019 שעה 19:00)


מדינת חוק? מדינת משטרה? דמוקרטיה או אנרכיה?

יוסף אליעז


בשנים האחרונות אנו עדים להפגנות סוערות, רובן מוצדקות כשלעצמן בבואן לבטא זעם ציבורי, מחאות על פגיעות מיותרות, כנס פוליטי או דתי, או לצורך הבעת דעה. גם אין חולק שבמדינה דמוקרטית המעלה על נס את חופש הדיבור וחופש הבעת הדעה יש לאפשר לציבור להביע דעתו, הסכמתו, הזדהותו, התנגדותו או מחאתו גם באמצעות הפגנות בשטחי ציבור בכללים שנקבעו בחוק.
עם זה - קיימת תמיד בעיית המידתיות ביחס בין חופש ההפגנה לזכות הציבור, וכל פרט בתוכו, לחיות בשלום במדינת חוק מבלי שהוא, גופו, רכושו, החופש שלו או שמו הטוב ייפגעו שלא כדין.

בשנים האחרונות אנו עדים להפגנות וכינוסים אחרים לסוגיהם, בין שהם נערכים כחוק, בתיארום ועם אישור משטרתי, ובין ללא אישור כזה, אשר חורגות בהרבה מחופש הבעת הדעה או הזעם וגולשות להפרות חוק בוטות, לפגיעה בציבור הרחב או בחלקים ממנו, ומגיעות עד לפגיעה בגופם של שוטרים ואזרחים אחרים, בפגיעות ברכוש, ומתבטאים לעתים גם בְּוַנְּדַלִּיזְם לִשְׁמוֹ.
גם ידוע שיש אנרכיסטים הששים להצטרף לכל הפגנה בלי קשר לתוכנה או סיבתה והם מנסים להלהיב ולהסית את המון המפגינים להחריף את ההפגנה ואף להפר את החוק על מנת להתפרע, להביא לנזקים לרכוש ולעתים גם לָבוֹז בָּז.
אחרים הם פוליטיקאים המנסים ''לרכב'' על ההפגנה, לנסות להשפיע על ההמון בכוון שהם מעוניינים בו וגם לזכות בכותרות ובפרסומת בתקשורת.
אלו גם אלו אחראים תכופות להתפרעויות ואת אלו צריך לבלום בראש ובראשונה. באופן זה לא פעם הפגנות שקטות הופכות לסוערות, בלתי חוקיות ומביאות להתערבות משטרתית שלעתים מסלימה עוד את המהומה.

הנושא רחב ביותר וברור שברשימה קצרה זו נבצר להקיף את הבעיה מכל צדדיה והיא באה רק להתריע מפני מגמות אנרכיסטיות ההולכות ומתפשטות, ולעתים - תוך האשמת המשטרה, מפקדיה ואף השרים העומדים בראשה באשמה לתוצאות הקשות.

אמר פעם שופט אמריקאי-יהודי ידוע, דומני שהיה זה השופט ברנדייס, שחופש הבעת הדעה וההפגנה מסתיים מספר סנטימטרים לפני אפו, או לִסְתּוֹ, של האחר.

ראינו הפגנות מסוגים שונים. אנו זוכרים גם את שביתת הימאים בראשית שנות החמישים שפוזרה בכח תוך שימוש גם בחיילי צה''ל. אנו זוכרים את ההפגנות האלימות נגד פינוי סיני כאשר בין המתבצרים על הגגות היה צעיר ושמו צחי הנגבי, שלימים שימש כשר המשטרה ובימים אלו דיבר בגעגוע ובהסכמה על אותה הפגנה אלימה ונראה שגם בחלוף השנים והמשרות לא למד מאומה. בהשוואה לאותן הפגנות ראוי לזכור את פשע ההתנתקות החד-צדדית שיזם אריק שרון אשר הסתיימה בהפגנות פסיביות ובדמעות על הפינוי ולא בדמעות מחמת פגיעות אלימות בגוף או בכבוד המפנים והמפונים כאחד, ושוב בשינוי מהפינוי הראשון בָּעֲמּוֹנָה כאשר הקצין הבכיר בשטח הסית את שוטריו להכות ולפגוע במפונים.

חווינו, לצערנו, גם בהפגנה בשנת 2,000 שכמעט הפכה למסע רצח ולמרד בצפון, הפגנה אלימה ומסוכנת אותה בלם מפקד המחוז הצפוני דאז, הניצב אליק רון, והסתיימה במות 13 מפגינים מההמון המוסת, הפגנה שעלתה לניצב רון במשרתו ובלימת קידומו הצפוי למפכ''ל, ובביקורת בלתי צודקת עליו ועל המשטרה מפי השופט בדימוס תיאודור אור (תמהני כיצד אותו שופט נכבד היה פועל בנסיבות כאלו מול המון מוסת לפרעות העולה, מזוין בגרזנים וקלשונים, לפרוע בתושבי ישובים שלווים, תוך קריאות ''אטבח אל יהוד!'').

ההפגנות הגדולות כיום מתאפיינות בחסימת צירי-תנועה מרכזיים ובפגיעה קשה בציבור הרחב ובמיוחד בציבור המשתמשים בדרך. כך היו הדברים מההפגנות הזכורות בואדי סאליב בחיפה, בהפגנות הפנתרים השחורים בירושלים, בהפגנות החוזרות של חרדים בשל חילול שבת או מעצר עריק שלא התייצב לשירות (או להשתמטות) בבקו''ם.
ראינו את מחאות הכאב של מפוטרים שֶׁאִבְּדוּ את מטה לחמם, אם מְפוּטֲרֵי ''פרי גליל'' בצפון או מפוטרי ''חרסה'' בדרום. ראינו את ההפגנות הכואבות של הנכים שנבצר מהם לחיות מההקצבה הדלה שהם מקבלים, או הפגנת התפרעות של עובדי התעשיה האוירית שמשהו בשכרם הלא מועט לא מצא חן בעיניהם ויצאו וחסמו כבישים. ראינו גם את הפגנות הבדווים בדרום בשל הרס בתים שנבנו ללא היתר על אדמה לא להם כמו בכפר אל-ערקיב או באום אל-חיראן.

כל קבוצה כזו חפצה למשוך את תשומת-לב הציבור ולשם כך היא פוגעת בו, והאופנה האחרונה שמתפשטת והולכת כאמור היא חסימה אלימה של כבישים. הדברים הוקצנו לאחרונה בהפגנות העדה של יוצאי אתיופיה שמחו בכאב רב על מותו של בן-העדה מירי שירה קצין משטרה. זכותם היא למחות ולהפגין אך לא היתה להם כל זכות לפגוע בציבור, במשטרה או ברכוש.

המפגינים בהפגנה זו השביתו את מרכז תל-אביב וכבישים אחרים בארץ למשך שעות רבות, כאשר הנוסעים בכלי-רכב נותרו עצורים ברכביהם הלוהטים בשמש לשעות ארוכות על לא עוול בכפם, לרבות באמבולנסים שעוכבו ואין יודע חייו של מי קוצרו בשל הפגנה זו. רבים מהנהגים ומשפחותיהם שהסכימו בראשית ההפגנה עם המפגינים הנה אחרי שלוש וארבע שעות בהיותם תקועים ברכביהם בשל חסימת הרחובות שינו את עמדתם. הפגנה זו לדעתי הפכה לבומרנג כלפי העדה היקרה הזו. התגלו שם תופעות של שרירות לב של ''מנהיגים מקומיוים'' שֶׁסֵּרְבוּ לאפשר לכלה להגיע לחופתה כאשר מוזמנים רבים ממתינים שעות לבוא הזוג, או לְפַנּוֹת חולים או פגועים בכלי-הרכב לבתי-חולים. ועמדו בסירובם גם כאשר החלו התפרעויות קשות כולל תקיפות וחבלות ברכוש.

כואב הלב על אותו צעיר אתיופי שנהרג, אולי ערב גיוסו לצה''ל, אך מה לכך ולפרעות? לתקיפת שוטרים שגם להם משפחות דואגות, תוך ונדליזם? להשלכת בקבוקי תבערה, ניפוץ שמשות, תקיפת נהגים ושריפת רכב?ופגיעה בחפים מפשע.
במה אשם אותו נהג שהותקף באלימות וכמעט שנרצח ורכבו הוצת ועלה באש?
סח לי חבר בעל מפעל קטן שהוא מהסס עתה להעסיק עובדים מיוצאי אתיופיה או בדווים שמא בשל מחלוקת על שכר או פיטורים יתייצבו כנגדו במפעלו משפחה, עֵדָּה, חמולה או שבט שלם.

בכלל – התרגלנו כבר לפגיעות בכלל הציבור בשל בעיה, לרוב פְּתִירָה במו''מ, של חלק קטן בציבור. ההסתדרות הכללית ממהרת להכריז על שביתות ואפילו השבתה כללית במשק, תוך גרימת סבל עצום לציבור רחב, שרובו או חלקו הגדול חבר באותה הסתדרות המאשרת ירידה לחייו. למה הכוונה? לסירוב המתמשך לחוק בוררות חובה, אפילו בשירותים החיוניים, להשבתת רכבות, נמלי תעופה וים. אכן, בהסתדרות הכללית קיימת בעיה של שכרון הַכֹּחַ. תמהני מניין לוקחים משביתים אלו חירות לעצמם לפגוע בציבור, ותכופות גם בחוק. משום מה משביתים אלו לא עומדים לדין ולרוב גם לא נתבעים לפצות מכיסם את הנפגעים. (אגב – גם הממשלה אינה טומנת ידה בצלחת ופוגעת בכלכלה, במעסיקים ובמשק הרבה מעבר לנחוץ, כמו בהכרזת יום שבתון מיותר לחלוטין בימי בחירות לכנסת או לרשויות המקומית).

שמענו את דבריו חסרי-השחר של מפקד מחוז המרכז שהתגאה בכך שהוא והשוטרים גילו איפוק ו''הכלה'', וכי הוא החליט אישית עד מתי לאפשר את חסימת הכבישים. למחרת החרה החזיק אחריו השר הממונה, שהוא חסר כל סמכות בנדון, שהצהיר שיש לגלות איפוק ואחר-כך איים על שוטריו שכל שוטר שיפגין חוסר סובלנות יסולק מהמשטרה. כמו תמיד שר אומלל זה גורם נזק בדבריו הן לציבור הרחב, הן לשוטריו שמקבלים מסרים מבולבלים והן לעצמו, כמו גם בפרשת אום אל-חיראן. אילו החריש היה נחשב למעט יותר חכם.

ראש ממשלתנו הכמעט נצחי התערב בהפגנה על מות הצעיר האתיופי מעט מדי ומאוחר מדי כדרכו – כמו באישור הקמת הגדר בדרום נגד מסתננים באיחור של שלוש שנים כאשר מאות אלפים מסתננים כבר חדרו למדינה והשוטרים והחיילים לא קבלו פקודות כיצד לנהוג, כמו בהזמנת מטוס הכיבוי ''הטנקר'' הענק לאחר שהכבאים כבר השתלטו על עיקר הדליקה הנוראה בכרמל, וכמו בהתעלמות ארוכה מבעיית המנהרות גם לאחר חטיפת חיילים, כולל שביט, תוך שימוש במנהרות אלה, וכמו בעצירת מכלול בזבוזיו של כחלון שגרם לחורבן התקציב ללא פיקוח מֵרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁטָּרוּד בִּבְעָיוֹתָיו הָאִישִׁיּוּת תּוֹךְ בזניחת יֶתֶר הַתְּחוּמִים שֶׁהוּא מוּפְקָד עֲלֵיהֶם מִכֹּחַ החלטותיו עצמו, כמו מצבה החולה של מערכת הבריאות, הקטסטרופה בכבישים וברכבת, התמוטטות שירות החוץ, התמוטטות ההרתעה של צה''ל בכלל ומול חיזבאללה וחמאס בפרט, השלמתו עם שריפות הבלונים בעוטף עזה תוך אִיפְשׁוּר העברת סכומי ענק לאויב [לאחרונה גם אושרה העברה לעזה של משאית נושאת הליום המשמש למילוי בלוני-התבערה! וכו' וכו'] ברצוני להזכיר לשר לביטחון פנים, למפכ''ל ולמפקד המחוז הצפוני במשטרה כי לא להם לקבוע עד מתי מותר לחסום כביש ו''להכיל'' הפרת החוק . בוודאי לא כאשר מתחילות הפרות חוק חמורות.

על הממשלה, ראשה, שרי הפנים והמשטרה לדורותיהם, וקציני המשטרה לדרגותיהם, לדעת כי חסימת הכבישים היא עבירה על החוק ועל המשטרה היה לעכב מיד את המפגינים הראשונים שירדו מהמדרכה לכביש, שלא לדבר על מעצר מיידי של מסיתים לעבירות, של משליכי בקבוקי תבערה או אבנים, של תוקפי-שוטרים ושל מציתי דליקות. תפקיד המשטרה אינו ''להכיל''.
אוזלת-יד, הססנות שלא במקומה והעלמת-עין מפשיעה חמורה אינן ''הכלה''. קצין משטרה אינו מוסמך להסכים לפגיעה בחוק ובאזרחים, לא לשם כך מונה לתפקידו. אין צורך באלימות אך שריפה מכבים בראשיתה ולא ממתינים שתתלקח ותהפוך לאסון!




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי