|
|
|
שִׁיר עַל סִיריוסף אליעז
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם
יָצָא עַמּוֹ גַּם עֵרֶב-רָב
נוֹשֵׂא טַעַם בָּשָׂר בִּקְרָבַיִים
הַטָּעַם לֹא נִידָּף עַד עַכְשָׁיו
יָצָא אָז הָעָם מִמִּצְרַיִם
אַךְ מִצְרַיִם נוֹתְרָה בְּלִבּוֹ
סִיר הַבָּשָׂר בֵּין עַרְבַּיִים
עוֹד מְעוֹרֵר גַּעְגּוּעִים בְּקִרְבּוֹ
אַחֲרֵי אֲלָפִים שְׁלוֹשֶׁת
הוּא עֲדַיִין לָהוּט אַחֲרֵי סִיר
וְנוּכַל לוֹמַר בִּיבוֹשֶׁת:
בְּלִבּוֹ נוֹתָר עֶבֶד, אָסִיר
הֵקִים מַלְכוּת, נִבְצְעָה לִשְׁתַּיִים
יִשְׂרָאֵל נִפְרָד מִיְהוּדָה
גָּלָה הָעָם פַּעֲמַיִם
כֵּיצַד שָׂרַד? זוֹ חִידָה
חָלְפוּ בַּגּוֹלָה אַלְפַּיִים שָׁנִים
יָדַע הָעָם סֵבֶל, רְדִיפָה וְמָוֶות
לֹא קִדְּמוּ אֶת פָּנָיו זֵרֵי שׁוֹשַׁנִים
נוֹתָר הָעָם הַמּוּכֶּה בֶּן אַלְמָוֶות
שָׁב עָם לְאַרְצוֹ וְהֵקִים מְדִינָה
כְּבָר חֲסוֹנָה, חוֹגֶגֶת שִׁבְעִים
אַךְ צְמָחִים שׁוֹטִים בַּגִּינָּה:
סִיר הַבָּשָׂר בְּחוּ''ל כֹּה טָעִים
יוֹרְדִים יִשְׂרְאֵלִים מִן הָאָרֶץ
בְּפִיהֶם שִׁבְעִים טְעָמִים
לֹא עוֹמְדִים מַנְהִיגֵנוּ בַּפָּרֶץ
מוּל הַגַּעְגּוּעַ לְאוֹתוֹ סִיר טָעִים
יָצָא עַמֵּנוּ מִמִּצְרַיִם
מִצְרַיִם נוֹתְרָה בּוֹ, אֲנִי עֵד
''לֵךְ לְךָ'' מֵאָז בָּרֹאשׁ, בְּרַגְּלָיִם
נוֹתָר אוֹתוֹ ''גֶּן'': ''הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד''
|
|
|
|