פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שטרסלר במירעו, מגן בחרוף עט על תאגידי הגז
אמנון פורטוגלי (יום חמישי, 27/12/2018 שעה 19:00)


שטרסלר במירעו, מגן בחרוף עט על תאגידי הגז

אמנון פורטוגלי



{הארץ בהתאם לפטנט הקבוע של שלו ושל דומיו, הוא שם מילים בפי אלו שהזהירו מפני מתווה הגז ומחיר הגז, שהוא קורא להם אנשי כת הגז. יותר מזה, שטרסלר מתיימר לדעת מה במוחם ובלבם פנימה, מה עמד ומה עומד מאחורי ההתנגדות שלהם ל'מדיניות' של משרד האנרגיה וראש הממשלה שהביאה למחירי הגז המופקעים, ולהעברת הכסף המסיבית מכספי האזרחים לשותפויות הגז ולטייקונים השולטים בהן.
לפי שטרסלר, יחימוביץ', גלאון, זליכה וכל אלו שהתנגדו למתווה הגז, רוצים, לא סתם רוצים, יש להם רצון עז, שהגז יישאר עמוק באדמה, רצונם בחורבן הכלכלה הישראלית, במטרה שאז שלטון נתניהו ייפגע וייפול. לא עולה בדעתו שאלו פשוט מתנגדים לשוד הגז הגדול, להעברת הכסף המסיבית מאזרחי ישראל לכיסי טייקוני הגז.


שטרסלר מספק בדותות וחצאי אמת. הוא כותב שהזרמת הגז מתמר לחברת החשמל הביאה לירידה במחיר החשמל, אבל שוכח לספר שמחיר החשמל הועלה שנתיים קודם לכן בגלל הפסקת הזרמת הגז ממצרים. וכאשר הגז חזר, מתמר, המחיר חזר לקדמותו.
לדברי שטרסלר, הציבור יקבל 60% מהרווח מהפקת הגז, הוא לא מציין מתי. לפי חוק ששינסקי, שותפי תמר ישלמו 60% מהרווח מהפקת הגז רק אחרי שיחזירו את השקעתם פי 2.8. אפשר גם לסמוך על תאגידי הגז שימצאו את הטריקים החשבונאיים המתאימים כך שתשלום זה ידחה לשנים רבות, אולי אחרי שהגז יגמר או בימות המשיח.


שטרסלר צודק כאשר הוא כותב שיש בעיה והיא בהסכם לרכישת הגז שנחתם ב–2012 בין חברת החשמל לחברות הגז שלדבריו: ''זו היתה טעות קולוסלית שהיא הגורם להתייקרות הגז''. מי שאחראי להסכם גרוע זה, להצמדת מחיר הגז למדד המחירים האמריקאי הוא שאול מרידור, אז רפרנט אנרגיה במשרד האוצר. אבל שטרסלר זורק את ה'אשמה' על חברת החשמל, ועל אורית פרקש־הכהן, אז יו''ר רשות החשמל.


ולטיעון הכי הזוי שנשמע עכשיו מפי שטרסלר ומפי תועמלנים אחרים של תאגידי הגז.
לדברי שטרסלר, שרלטן הוא מי שאומר שעלות הגז היא 40 סנט, אך הוא נמכר ב–6 דולרים. ושטרסלר מנסה להסביר את הפער: ''ש–40 סנט הם רק ההוצאה השוטפת. ומה עם עלות הקידוחים והמתקנים בלב ים בסך 4.5 מיליארד דולר? ומה עם הוצאות המימון, תמלוגי המדינה, מס החברות והיטל ששינסקי?''
מדובר בקשקוש אחד גדול. עלות הקידוחים והמתקנים, כבר הוחזרה מהרווחים של תמר, צריך רק לקרוא את הדוחות של השותפות. מסתבר שהשרלטן הוא שטרסלר.

יתרה מזאת, זו זריית חול בעיניים, גם אם נתחשב בעלויות אלו נוסיף את הוצאות המימון, ותמלוגי המדינה, נקבל שעלויות ההפקה ובכלל זה תמלוגים, עומדות על כ-‏1.2 – 1.5 דולר ליחידה, נמוך משמעותית ממחיר המכירה שלו לצרכנים הגדולים בארץ בכלל ולחברת החשמל בפרט. גיא רולניק הרחיב בנושא זה.

לפי שטרסלר צריך להוסיף מס החברות והיטל ששינסקי לחישובי העלות. זה מורה על הבורות התהומית, על השרלטנות של שטרסלר בתחום זה. מס חברות והיטל ששינסקי אינם חלק מעלויות ההפקה. מס חברות והיטל ששינסקי מחושבים מהרווח לפני מס לאחר ניכוי כל ההוצאות שהוצאו לצורך הפקת הגז.

תשואת פרויקט תמר, המבחן הכלכלי היחיד לפי שטרסלר, עומדת לדבריו על כ–20%, שזה לדעתו סביר יחסית לסיכון ולקידוחים דומים במים עמוקים. אלא שזה כלל לא סביר, להיפך, זו תשואה גבוהה מאוד.

חברת המחקר ווד-מקינזי, שתאגידי הגז מרבים להשתמש בה, כותבת שהתשואה בתמר עומדת על כ-‏21.8%, בעוד שהתשואה של פרויקט זוהר במצרים היא בסביבות 17% (IRRs for West Nile Delta and Zohr are both in the mid to high teens by our calculation).

במילים אחרות תשואת שדה הגז תמר גבוהה בכ-‏30% מתשואת שדה הגז הענק זוהר במצרים.

גם מומחי הממשלה, אלה שכתבו את מתווה הגז, חושבים אחרת משטרסלר: לדבריהם הרווחיות של תמר בפועל יותר גבוהה ממה שסברנו שתהיה (מוריס דורפמן).
לדברי מוריס דורפמן, לשעבר בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, וחבר צוות הממשלתי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, שהביא למתווה הגז, ועדת ששינסקי התמקדה בקביעת מיסוי רווחי גז, בכפוף לזה שהמיסוי לא יפגע בפיתוח מאגרים. המומחה הבינלאומי שעבד עם המדינה, פרופסור פינדייק, קבע שתשואה של 11.6% למאגר קטן סבירה ולא תפגע בתמריץ פיתוח מאגרי. זאת לעומת עמדה של ועדת קנדל, לפיה התשואה הנדרשת היא לפחות 20%. בהמשך הוסיף דורפמן כי הרגישות לכמויות הפקה גבוהה ולכן הרווחיות של תמר בפועל יותר גבוהה ממה שסברנו שתהיה.

הנקודה החשובה היא שתאגידי הגז שודדים אותנו באור יום ובחסות הממשלה. רווחי העתק של תאגידי הגז מעידים על כך, ומורים שמחירי הגז גבוהים, בערך פי 2 מהמחיר שצריך להיות.

המכירות של גז מתמר ב-‏2017 הסתכמו בכ- 6,757 מיליון שקל, והרווח הנקי (לאחר תשלומי תמלוגים למדינה ולצדדים קשורים, עלויות הפקה, הוצאות פחת והפחתות, הוצאות הנהלה וכלליות, והוצאות מימון), עמד על 3,852 מיליוני שקל, או כ- 57% מהמכירות. אלו הם שעורי רווח שהמאפייה הייתה גאה בהם.

חברת החשמל שלמה ב-‏2017 לשותפי תמר כ-‏4 מיליארד שקל עבור הגז הטבעי שהיא צרכה (סעיף 7.9.3 לדוחות הכספיים ל-‏2017).
אם מחיר הגז היה 4 דולר ליחידת חום, אזי חברת החשמל היתה משלמת כ-‏2.67 מיליארד שקל. כלומר בשנת 2017 בלבד, כ-‏1.33 מיליארד שקל עברו מכיסי האזרחים, דרך חברת החשמל, לשותפי תמר.
וזה עוד לפני שכללנו את התשלומים של יצרני החשמל הפרטיים והתעשייה עבור הגז מתמר.
להשוואה, הצעת תקציב המשרד להגנת הסביבה לשנת הכספים 2019 מסתכמת ב- 1.2 מיליארד שקל.

הפתרון הנכון הוא פיקוח על מחירי הגז, לדעתי ברמה של 3 – 4 דולר ליחידת חום. כחלון ושטייניץ צריכים לחתום על צו פיקוח על מחיר הגז. לכחלון ולשטייניץ ולכל המתנגדים לפיקוח מחירי הגז, אזכיר שמחירי הבנזין, הלחם, השמנת, הביצים ומוצרים אחרים מפוקחים, כך צריך לעשות עם הגז.

בושה לשטרסלר ובושה להארץ שפרסמו מאמר זה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי