פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_8945

על מחירי הגז בישראל - חלק שני
אמנון פורטוגלי (יום שישי, 21/12/2018 שעה 10:00)


על מחירי הגז בישראל - חלק שני

אמנון פורטוגלי



צריך להבדיל בין התייקרות, או העלאת מחיר החשמל לבין מחיר החשמל הבסיסי, לפני ההתייקרות. באופן כללי, העלאת מחיר החשמל נובעת מהתייקרויות שונות כמו עלית שער הדולר, עלית מחירי הדלקים, וכו'. ומבחינה זו היא מוצדקת ומחייבת המציאות, בלי להיכנס לפרטים אם ההעלאה צריכה להיות 6% או 7%, או 8%.

מחיר החשמל הבסיסי, הוא הבעיה. הוא נגזר בין השאר ממחירי הגז המופקעים.

''סברנו שמחיר הגז יכול להיות נמוך יותר, אבל שההתעקשות על המחירים פחות קריטית'' כך אמר בכיר לשעבר במועצה הלאומית לכלכלה ובועדת קנדל למתווה הגז, בדיון בתביעה הייצוגית נגד מחיר הגז בעסקה של חברת החשמל עם מונופול הגז דלק-נובל אנרג'י.

במהלך הדיונים על מתווה הגז, המסקנה של הממשלה הייתה שמפיקות הגז היו יכולות להשיג תשואה ראויה גם אם מחיר יחידת אנרגיה יהיה 3.80-3.70 דולר ליחידה. המסקנה התבססה על עבודה שבוצעה עבור רשות הגז והוגשה לוועדה לפיקוח מחירים, כשזו בחנה את האפשרות להטיל פיקוח מחירים על הגז.

כך אמר מנכ''ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, בדיון בתביעה הייצוגית נגד מחיר הגז בעסקה של חברת החשמל עם מונופול הגז דלק-נובל אנרג'י, שנידונה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד. את התביעה הגישו עוה''ד גלעד ברנע ויצחק יערי ב-‏2014, עוד לפני אישור מתווה הגז. לדברי אדירי, אם מאגר קטן כדוגמת כריש-תנין מוכר גז בפחות מ-‏4 דולרים ליחידת אנרגיה ומרוויח, ניתן להקיש מכך שמאגר גדול יכול למכור גז בסכום נמוך מזה ולהישאר רווחי.

בדיון נוסף בתביעה הייצוגית אמר מוריס דורפמן, לשעבר בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, וחבר צוות הממשלתי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, שהביא למתווה הגז: סברנו אז שמחיר הגז יכול להיות נמוך יותר ממחיר הגז של חברת החשמל, אבל ההתעקשות על המחירים פחות קריטית. מחיר הגז שעליו דובר באותו מועד היה 5.5 דולרים ליחידת אנרגיה. כיום, מחיר הגז לחברת החשמל עומד על כ- 6.15 דולר ליחידה. הרווחיות של תמר יותר גבוהה ממה שסברנו שתהיה.

דורפמן אישר בחקירה הנגדית כי ועדת ששינסקי התמקדה בקביעת מיסוי רווחי גז. בכפוף לזה שהמיסוי לא יפגע בפיתוח מאגרים. המומחה הבינלאומי שעבד עם המדינה, פרופסור פינדייק, קבע שתשואה של 11.6% למאגר קטן סבירה ולא תפגע בתמריץ פיתוח מאגרים. זאת לעומת עמדה של ועדת קנדל, לפיה התשואה הנדרשת היא לפחות 20%. בהמשך הוסיף כי הרגישות לכמויות הפקה גבוהה ולכן הרווחיות של תמר בפועל יותר גבוהה ממה שסברנו שתהיה.

כדאי להשוות רווחיות זו עם הרווחיות של שדה זוהר במצריים. לאחרונה כתבתי על מחיר הגז הטבעי בארץ, ועל הרווחים המופקעים של תאגידי הגז: לא צריך הערכות אם מחיר הגז מופקע או מונופוליסטי, רווחי העתק של תאגידי הגז מעידים על כך, ומורים שמחירי הגז גבוהים, בערך פי 2 מהמחיר שצריך להיות.

תגובת תועמלני הגז לא אחרה לבוא. בין השאר בעקבות הציוץ של שהעלה לאחרונה גיא רולניק: בדוחות Q3 של דלק קידוחים, היא מדווחת שהעלות הממוצעת ליחידת גז היא 30 סנט. היא מוכרת לנו הגז ב-‏6.1 דולר – אחרי שכבר החזירה את כל ההשקעה. מיליארדים של רווחים עודפים כל שנה''.

לדברי אנשי הגז '' זאת בדיוק דוגמא מעולה לשימוש מניפולטיבי וחסר ביסוס במספרים למען אג'נדה פוליטית''. וההסבר של אנשי הגז: עלות ההפקה היא אמנם 30 סנט, אבל איננה כוללת את עלות של חיפושים + קידוחי ניסיון + בניית אסדה ותשתיות שמגיעה בפרויקט הנוכחי (פרויקט תמר) במקרה הטוב ל- 15 מיליארד ,ובנוסף עלויות מימון, בהיקפים של מאות מיליונים. אלא שזו זריית חול בעיניים, גם אם נתחשב בעלויות אלו נקבל שעלויות ההפקה ובכלל זה תמלוגים, עומדות על כ- 1.2 – 1.5 דולר ליחידה. אייל עופר הרחיב בנושא זה.

ה'הסבר' של אנשי הגז הוא חצי אמת, חסר ציון ההכנסות והרווח. ההכנסות השנתיות מתמר הן בהיקף של כ-‏7 מיליארד שקל, והרווח, אחרי כיסוי כל ההוצאות המימון ותשלום 'תמלוגי על' למנהלים עומד על כ-‏3.5 עד 3.75 מיליארד שקל. וההשקעה בחיפושים ובהקמת הפרויקט הוחזרה כבר ב-‏2018.

זה לא הכל, תועמלני הגז מעלים מהאוב את סיפור המיסים והתמלוגים. למרות שתאגידי הגז לא שלמו עד היום את מס רווחי היתר, ואפשר לסמוך עליהם שהם יצליחו לדחות את מועד כניסת ההיטל (מס שישנסקי) לעוד שנים רבות.

עם זאת צריך לציין שנציג תאגידי הגז כותב במפורש, בניגוד לטיעוני תאגידי הגז עד כה, כי ''מס שישנסקי אינו המצאה ישראלית: בכל העולם מקובל לאפשר לחברות להחזיר השקעה ולהרוויח ורק אז לעלות את מיסוי הרווח בצורה דרמטית''. בהמשך בא ההסבר – הנכון עקרונית- שרווחיות של פרויקט נמדדת על פי תשואה לאורך כל הפרויקט, והממוצע העולמי של תשואה לפרויקט כזה עומדת על 22-25 אחוז והתשואה בתמר נמוכה מזה. 22% או פחות.

גם כאן זה רק חלק מהסיפור. התשואה של פרויקט זוהר במצרים לפי ווד-מקינזי היא בסביבות 17% (IRRs for West Nile Delta and Zohr are both in the mid to high teens by our calculation). בעוד שהתשואה בתמר לפי ווד-מקינזי, עומדת על 21.8%.
אציין שכבר בדיוני ועדת ששינסקי טענו מומחים (פרופ' פינדייק) כי התשואה של פרויקט כזה (תמר) צריכה לעמוד על כ-‏8% עד 10%. כאמור, התשואה בתמר גבוהה בהרבה.

הנקודה החשובה אינה השוואה המופרכת בין מחירי הגז בישראל למחירי הגז בעולם. אין צורך בדיון אם מחיר הגז בישראל גבוה או נמוך בהשוואה למחירי הגז בעולם, ואין צורך בדיון אם מחיר הגז בישראל מופקע או מונופוליסטי. הנקודה החשובה היא שתאגידי הגז שודדים אותנו באור יום ובחסות הממשלה. רווחי העתק של תאגידי הגז מעידים על כך, ומורים שמחירי הגז גבוהים, בערך פי 2 מהמחיר שצריך להיות.

המכירות של גז מתמר ב-‏2017 הסתכמו בכ-‏6,757 מיליון שקל, והרווח הנקי (לאחר תשלומי תמלוגים למדינה ולצדדים קשורים, עלויות הפקה, הוצאות פחת והפחתות, הוצאות הנהלה וכלליות, והוצאות מימון), עמד על 3,852 מיליוני שקל, או כ-‏57% מהמכירות. אלו הם שעורי רווח שהמאפייה הייתה גאה בהם.

חברת החשמל שלמה ב-‏2017 לשותפי תמר כ-‏4 מיליארד שקל עבור הגז הטבעי שהיא צרכה. (סעיף 7.9.3 לדוחות הכספיים ל-‏2017).

אם מחיר הגז היה 4 דולר ליחידת חום, אזי חברת החשמל היתה משלמת כ- 2.67 מיליארד שקל. כלומר בשנת 2017 בלבד, כ- 1.33 מיליארד שקל עברו מכיסי האזרחים, דרך חברת החשמל, לשותפי תמר. וזה עוד לפני שכללנו את התשלומים של יצרני החשמל הפרטיים עבור הגז מתמר.

להשוואה, הצעת תקציב המשרד להגנת הסביבה לשנת הכספים 2019 מסתכמת ב- 1.2 מיליארד שקל.
הפתרון הנכון הוא פיקוח על מחירי הגז, לדעתי ברמה של 3 – 4 דולר ליחידת חום. כחלון ושטייניץ צריכים לחתום על צו פיקוח על מחיר הגז. לכחלון ולשטייניץ ולכל המתנגדים לפיקוח מחירי הגז, אזכיר שמחירי הבנזין, הלחם, השמנת, הביצים ומוצרים אחרים מפוקחים, כך צריך לעשות עם הגז.







מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.