|
יורם יקירי, כרגיל הסיפור מרתק, במיוחד למי שמכיר את זירת ההתרחשויות וכן והדמויות המככבות.התאור שלך ביחס לדמויות מזכיר את תיאוריו של מנדלי מוכר ספרים - שהרבה לתאר בפרוטרוט את דמויותיו, ולפעמים
עד כדי גיחוך, כי הוא רצה שהאנשים יצחקו על עצמם.
לגבי מנדלי, לא הכרתי את זירת ההתרחשויות ואת הרקע
האנושי של גבוריו, כך שאינני יכול להעיר לגבי הדיוק. אבל ביחס לסיפוריך, אני יכול גם יכול.
ובכן, ''שכחת'' לציין כי רחוב הסולל היה סמטה
מרכזית בחיי הבוהמה של אותם ימים רחוקים. כי בנות
חווה התביישו להסתובב ברחוב לונץ עם בתי הקפה
המפוארים שלו, ולכן רחוב הסולל והסמטאות שהסתעפו
ממנו, בפרט ''הרחבה'' שהובילה לרחוב הלני המלכה,
שמשו ''כיכר היצאניות''.
יצרו של האדם, מאז שחר ההיסטוריה תקף את בעליו,
וזה היה נאלץ לעשות מעשה. אלא שבאותם ימים רחוקים
הבושה היתה עדיין אביזר חיוני לבני אנוש, ולכן הם
הרבו להצטנע. מעבר לכל האמור תמשיך ו''תמכור'' לנו
סיפורים ואנו נמשיך ליהנות. |
מברג היד של מוריס היפה באג'יו וחרפת חפציבה
יורם מוכר ספרים בנוסח מנדלי
