|
| אסף ברטוב (יום ראשון, 14/04/2002 שעה 15:26) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
...הוא עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה. אסף, הבעיה היא לא שישראל לא ''מסבירה'' את עצמה טוב מספיק. הבעיה היא המעשים שישראל, המדינה, עושה. האנטי-ישראליות נובעת מהתמיכה הניכרת של אנשים (למשל, חברי הקהילות היהודיות בארה''ב) במעשים שעושה המדינה ואשר יש רבים שאינם תומכים בהם. הפעילות של המדינה והתמיכה האוטומטית שהיא זוכה בקרב הקהילות היהודיות מחוץ לישראל אכן מהווה סכנה עצומה לחברי קהילות אלה. אבל הבעיה היא בתוכן, לא בצורה -- חברי הקהילות הללו מתייצבים כאחד *בעד* פשעי המלחמה שמבצעת ישראל. קום ממקומך ועצור את הפשיעה. ''שיפור ההסברה'' לא יועיל כל עוד המעשים שיש להסביר נעשים. [הערת עורך: הודעה זו שונתה בתאריך 15.4.2002 על פי בקשת המחברת] | |||
|
|||
לא טענתי כי ''ה''בעיה, בה''א הידיעה, היא הסברה. הצבעתי על בעיה, אחת מני רבות, ושאלתי כיצד ניתן לפתור אותה, או להפחית את נזקה. בכך שנדרשתי לסוגיה הזו, אין כדי להעיד שרק היא ממלאת את מחשבותי, או שהיא ראש מעייני. בחרתי להוסיף לאוסף הדיונים והאמירות המופיעים כאן את השאלה הזו, ואיני מבין מה מצאת לנכון לתקוף את עצם העיסוק בשאלה, כאילו הוא מונע עיסוק במקביל בשאלות אחרות. אני חושב שההסברה הישראלית אכן מהווה בעיה, ושיש לתת את הדעת על הסיבות לכך, ועל פתרונות אפשריים. ושוב, נוכח תגובתך אני חש צורך להבהיר שבכך שאני גורס שיש לשפר את ההסברה, איני גורס שאין מה לשפר בתחומים אחרים (התנהגות הצבא, איכות השלטון, וכו'). אני חולק על קביעתך כי האנטי-ישראליות ''נובעת'' מהתמיכה של קהילות וארגונים כגון הקהילות היהודיות בארה''ב באופן בלתי-מסתייג במדינת ישראל. מקובל עלי שגם זה מייצר סנטימנט אנטי-ישראלי, אך אני בהחלט סבור שיש גם גורמים אחרים, וכתבו על כך טוב ממני מר קרני ואחרים. אני מסכים שאת עיקר המאמץ יש להפנות להפסקת המצב הנורא בו שרויים תושבי האיזור, אך בהתחשב בכך שמדובר בתסבוכת איומה, יש לתת את הדעת גם על ההווה, ולא רק על העתיד. ובהווה יש גם לשפר את ההסברה; אין סיבה לספוג האשמות לא-מבוססות בנוסף להאשמות המבוססות. הרי גם בזה מדובר בחיי-אדם, דינה! גם הפגנה אלימה בצרפת נוכח ליבוי השנאה האירציונלי מטעם ארגונים מוסלמיים עלולה לגזול חיים, ולא רק צה''ל. אינני גוזר גזירה שווה בין הדברים, אך דומה שאת מתמקדת רק בצד אחד, שאולי הוא עושה העוולה העיקרי, אך בהחלט לא היחיד. באשר ל''ניתוק האחריות של עם למעשי מנהיגיו'', אני מסכים שמדובר בסימפטום של דמוקרטיה חולה. כבר מזמן אני בדעה שהדמוקרטיה הישראלית מקרטעת ושמצבה מחמיר מרגע לרגע, ואין לי מחלוקת עמך כאן. אוסיף שמדובר במהלך תגובתי ולא חד-צדדי: הולכת ורווחת בציבור בימים אלו ההכרה שנציגיו מועלים באמונו בצורה פושעת, וההתנערות, או ניתוק האחריות כפי שקראת לו, של הציבור מאחריות למעשי מנהיגיו נתפסת כתגובה להתנערותם של המנהיגים עצמם מאחריות כלפי הציבור שבחר בם, וכהבעה חריפה של אי-אמון ומיאוס מהמערכת הפוליטית בכללה. אכן, מסמרים בארונה של הדמוקרטיה. | |||
|
|||
התנועות המתנגדות למלחמה ולכיבוש הן שוליות בהשפעתן. אפילו מרד הסרבנים לא הועיל. התמקדות בהן תעוות את התמונה, משום שרוב מוחלט של אזרחי ישראל תומך במדיניות פשעי המלחמה, וניתן אף לומר שמינון פשעי המלחמה אינו מספק אותו. תנועות ההתנגדות הן חשובות, ללא ספק, ולו כעדויות עתידיות בפני טריבונל לפשעי מלחמה, אבל הן רחוקות מהשפעה על המתרחש. גם אם תכנס עכשיו חצי מליון בני אדם בכיכר רבין, זה לא ישנה שום דבר. פשוט יסמנו את האנשים האלה כבוגדים, וקולם ייאלם. התקשורת, עד כמה שאוהבים לשנוא אותה בימין, היא ימנית. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |