פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_8831

על פסקת ההתגברות
דוד סיון (יום שלישי, 08/05/2018 שעה 15:00)


על פסקת ההתגברות

ד''ר דוד סיון



עד עכשיו חוקקה הכנסת 12 חוקי יסוד. על חוקים אלה כתוב באתר הכנסת:
בתוכנם חוקי-היסוד אמורים להביא לידי ביטוי את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עליהם לקבוע את מבנה המשטר, להגדיר את סמכויות רשויות השלטון ואת מערכת הגומלין בין הרשויות ולהבטיח את זכויות האדם והאזרח.
עוד כתוב שם:
רבים רואים בהכרזה על הקמת מדינת ישראל, העוסקת ביסודות הקמת המדינה, באופייה, בחלק ממוסדותיה, בעקרונות פעולתה ובזכויות אזרחיה, מסמך המצהיר על עקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל. רשויות השלטון רואות בהכרזת העצמאות מסמך בעל חשיבות ערכית-משפטית המנחה אותן בעבודתן.
פרושו של דבר שחוקי היסוד מבטאים את עקרונות מגילת העצמאות שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית והיא ... תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה... כולל ובמיוחד הבטחת זכויות של מיעוטים (פוליטיים ולאומיים). בעצם מעמדם של חוקי היסוד עדיף על החוקים הרגילים – חוקים רגילים לא אמורים לשנות או לסתור חוק (חוקי) יסוד.

עליונותם של חוקי היסוד, במיוחד זה שעוסק בזכויות האדם, ''חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו'', היא שעוררה לאחרונה את הדרישה לחקיקת תיקון ''פסקת ההתגברות''. באמצעות התיקון הכנסת תוכל לחוקק חוק שנפסל בפסיקת בית המשפט, משום שהוא סותר את חוק היסוד הזה, ברוב רגיל (61). המטרה נועדה לאפשר לשלטון הנבחר, נציג רוב העם, לעקוף את פסיקות בתי המשפט – לתת לציבור באמצעות נבחריו את זכות המילה האחרונה. הסיבה האקטואלית היא פסילת חקיקה שמאפשרת גירוש מסתננים (בית המשפט צריך איזון...).



לפי נחישות חלק מהמחוקקים (בנט, שקד) אפשר לחשוב שבית המשפט העליון עוסק כל הזמן בפסילת חוקים של הכנסת. אבל מסתבר שמאז 1992 פסל בג''ץ 18 חוקים בלבד כאשר מאלה כמה שעסקו בכליאת המסתננים וכמה בעניין הגיוס. יוצא שמדובר בפסילה של 0.72 חוקים בשנה ושזה שיעור מהנמוכים נמוך, באופן משמעותי ביחס לפסילות בארה''ב, בקנדה ובגרמניה וארצות אחרות (סערת...). ראוי גם להדגיש שבחלק ניכר מן המקרים נפסלו רק סעיפי חוק יחידים. לבסוף, בעניין המסתננים בית המשפט לא אמר לממשלה אל תגרשי, אלא 'דאגי לעשות זאת בצורה שוויונית והוגנת (ערכי שימוע, ראי שהגירוש איננו הפקרה וכו')'.

בעצם כפי שאומר פרופ' עמיחי כהן: לרשות המחוקקת בישראל יש כוח פוליטי שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי כולו. אין לנו שני בתי פרלמנט שנבחרים בצורה שונה, אין לנו נשיא שמחזיק בזכות וטו על חקיקה. אנחנו לא כפופים לאמנות האיחוד האירופי ולא קיימים אצלנו מחוזות שיש להם סמכויות חקיקה עצמאיות. לכן אם תתקבל ההצעה הנוכחית בדבר הכללת ''פסקת ההתגברות'' בחוקי יסוד שמשמעותה לדבריו: ביטול יכולתו של בג''ץ לפסול חוקים יהפוך את הכנסת לפרלמנט כל יכול.



לפני כשבע וחצי שנים כתבתי: אנחנו נוהגים להתפאר בעובדה שיש אצלנו דמוקרטיה אבל לאחרונה נבחרינו ממהרים לחוקק חוקים שבמהותם מהווים פגיעה באיכות הדמוקרטיה – חוקים אנטי דמוקרטיים... ברור לי שבתהליך הזה מעורבים לא מעט מחוקקים שערכי הדמוקרטיה לא חשובים בעיניהם. נראה לי שמיותר לציין שהתהליך הזה עדין נמשך ועניין ''פסקת ההתגברות'' הוא אחד השיאים שלו שמבטא את תחושת הכוח והביטחון של בכירי השלטון ומחוקקים שמניעה אותם לוותר על ערכים דמוקרטיים. מבחינתם, כך נראה, אפשר לפגוע באיכותו של עיקרון הבטחת זכויות האדם והאזרח הגלום במגילת העצמאות ובמספר חוקי יסוד; אפשר לפתח את עריצות הרוב, ולהמשיך לדרדר את איכות הדמוקרטיה.

עם זאת, מאחר שאין חוק שקובע איך מחוקקים עדיף ששינויי חקיקה בנוגע לחוקי יסוד, יעשו בצורה שקולה באמצעות ''חוק יסוד חקיקה'' ברור ומאוזן שיחזק גם את הכנסת וגם את בית המשפט, כי זה חשוב לקיום הדמוקרטיה. בדרך הזאת אפשר יהיה לשמור טוב יותר על העיקרון של הבטחת זכויות האדם והאזרח.

הנסיון מלמד שהסיכוי של הדרך השנייה, שינוי שקול ומאוזן, קטן מאד ולכן אני עצוב ומודאג.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.