פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המודיעין, התקשורת והמדיניות
שלמה גזית (שבת, 03/03/2018 שעה 7:00)


המודיעין, התקשורת והמדיניות

אלוף (דימ.) שלמה גזית



מלחמת ויאטנם, נמשכה כשש עשרה שנים (1959 – 1975). כארבעה מיליון איש נהרגו במלחמה – מחציתם אזרחי המדינה, ייתרם – חיילי הצפון והדרום, ועוד כ-‏60 אלף חיילים אמריקאים. היה זה ניסיון אמריקאי כושל למנוע את השתלטות הצפון הקומוניסטי על המדינה.

שלושה נשיאים אמריקאים היו מעורבים במלחמה – הנשיא קנדי, הנשיא ג'והנסון והנשיא ניכסון. בארה''ב של אותן שנים נהוג היה עדיין שרות חובה צבאי, אך העם האמריקאי לא תמך ולא הזדהה עם המלחמה, והמדינה ראתה הפגנות קשות נגד המעורבות בויאטנם, ואלפים רבים התחמקו מן השרות, חלקם – אף מצאו מקלט בקנדה.

הסרט ''העיתון'' (THE POST) עוסק באפיזודה אמריקאית אחת – שורת דוחות בפנטגון, אשר חזרו והצביעו על חוסר הסיכוי להכריע את הוייטקונג ולנצח במלחמה. דוחות אלה הוצגו בפני שלושת הנשיאים בעוד שאלה הסתירו אותם מעיני הציבור וחזרו שוב ושוב על הצהרות אופטימיות, על הצורך להרחיב את המעורבות לקראת הכרעה צבאית.

עובד מחלקת ההגנה, דניאל אלסברג, נשלח לויאטנם והתרשם באופן בלתי אמצעי מן המצב. מזכיר ההגנה, רוברט מקנמרה, מקבל את דיווחו ואף נראה כמזדהה עם חוסר התוחלת שבהמשך הפעילות הצבאית, ואף על פי כן – הוא יוצא לתקשורת ובפיו ההערכות האופטימיות.

אלסברג מצליח להוציא ולצלם את מסמכי הפנטגון ומוסר אותם לפרסום. הסערה הציבורית שהתעוררה הייתה גורם חשוב בהחלטת ארה''ב לסיים המעורבות ב-‏1975.

במושגים של היום קשה להבין כיצד הצליח המימשל להסתיר את העובדות מן הציבור. אף על פי כן, מאז הורה הנשיא ג'ורג' בוש הבן, לפני כחמש עשרה שנים על מעורבות אמריקאית בעיראק, מוצאת ארה''ב את עצמה מסובכת שוב בלחימה חסרת תוחלת. העובדה שמדובר עתה בצבא קבע מקצועי, היא שמונעת, אולי. סערה ציבורית חדשה.

המקבילה הישראלית למסמכי הפנטגון אלה הערכות המודיעין, מסמכי המל''ל, המוסד והשב''כ. הערכות אלה מובאות בדרך כלל ומוצגות בממשלה ובוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אך תוכנם חסוי בפני הציבור, ואיננו יודעים אם, ואילו מסקנות והחלטות מתקבלות בעקבות סקירות-הערכות אלה.

אך גם בישראל כבר אין שמירת סודות הרמטית.

לפני מספר שנים צפינו ב''שומרי הסף'', ראיון מרתק עם כל ראשי שרות הביטחון הכללי שפרשו, הסוקרים ומסכמים את ישיבתנו בשטחים, כולם ביקורתיים ופסימיים להחריד.

הסרט הצליח באולמי הקולנוע, אך לא זכה לדיון ולהסקת מסקנות בדרג הממשלתי. ומה שמטריד במיוחד – זו ההתעלמות של התקשורת מעיסוק בנושא, וכמובן, התעלמות של דעת הקהל. מעניין שגם המפלגות – בקואליציה ובאופוזיציה – לא בקשו לדון בנושא.

לפני מספר שבועות, פרסם רונן ברגמן ב''ידיעות אחרונות'' את הצלחת ראש המוסד (מאיר דגן) ועמיתיו בקהילת המודיעין, לסכל תוכנית מדינית של הכנות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן. שוב, היה זה פרסום פומבי שלא זכה לכל תגובה במערכת הפוליטית והציבורית.

פרסום המסמכים החסויים בוושינגטון חולל סערה בארה''ב. חוששני כי פרסום דומה בישראל אינו מעניין איש, לא את הפוליטיקאים ולא את התקשורת, וזאת כאשר ההשלכות לגבינו חמורות לאין ערוך.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  לא כל לובש מדים לשעבר צודק   (בצלאל פאר) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי