פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מפולת מדינית – מה הלאה?
שלמה גזית (שבת, 30/12/2017 שעה 8:00)


מפולת מדינית – מה הלאה?

אלוף (דימ.) שלמה גזית



לפני כשלושה שבועות, למחרת נאומו הקצר של דונאלד טראמפ בו הכירה ארה''ב בירושלים כבירת ישראל, הפצתי טור בכותרת ''ירושלים בירת ישראל''.

כרוב המכריע של אזרחי ישראל ציינתי בסיפוק את סיומו של המאבק המדיני, מאבק שתחילתו בהסכם שביתת הנשק עם ירדן מלפני 69 שנים, הסכם אשר חילק את השליטה בעיר בין ישראל לירדן אך נמנע מלהכיר במערב ירושלים כבירת ישראל.

הייתי אופטימי. קיוויתי כי הכרה אמריקאית זו תשים קץ לוויכוח וכי תפתח את הדלת לרוב מכריע של המדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל להעתיק את שגרירותן לירושלים. מאזן הביניים של פרשה זו, נראה היום שונה לחלוטין מן התקוות שתליתי בה. להיפך - תמונת המצב המדינית מדאיגה לאין ערוך מן המצב בו נמצאנו קודם ההכרזה.

הגם שהשגרירויות הזרות היו ממוקמות בתל-אביב, לא היה מי שלא הכיר והשלים עם העובדה כי ירושלים היא בירת ישראל. זה לא הפריע לשגרירים הזרים להגיש את כתב-האמנה לנשיא המדינה בירושלים, ולנהל ענייניהם במשרדי הממשלה שבבירה.

בשטח זה נראה ככל הנראה שיפור – מספר שגרירויות תעבורנה לבירה, אף כי ספק רב אם נראה את שגרירויות מדינות אירופה, מוסקבה, סין וכמובן מצרים, ירדן ותורכיה עוברות לירושלים.

אך מה שחייב להדאיג אותנו אלה שתי התפתחויות חדשות וחמורות, אשר השלכותיהן תרדופנה אותנו זמן רב.

הצעד האמריקאי לא תואם עם הרשות הפלסטינית, לא תואם עם מדינות האזור ולא עם המערכת הבינלאומית. חוששני כי מי שמנעה תאום זה הייתה ישראל. ירושלים ביקשה להשיג שני הישגים – העברת שגרירות ארה''ב לירושלים יחד עם ההכרה בירושלים המורחבת, כולל העיר המזרחית, כבירת ישראל.

וזה מה שחולל את הסערה הבינלאומית היה הניסוח המעורפל בהצהרת טראמפ אשר השאיר אמנם שאלה זו פתוחה, אך לא קבע את ההיפך – הכרה בעיר המערבית כבירת ישראל, ובוודאי שלא נאמר בה כי וושינגטון רואה במזרח ירושלים את הבירה העתידה של המדינה הפלסטינית.

ההצבעה המביכה בעצרת הכללית, שמה לאל את משקלן של אותן השגרירויות שתתמקמנה בעיר המערבית, הצבעה זו ביטלה גם את משקל הוטו האמריקאי במועצת הביטחון, והשיגה תוצאה חמורה לאין ערוך – איננו יודעים מתי וכיצד תצליח וושינגטון לשקם את מעמדה הדומיננטי בזירה הבינלאומית. שיקום זה איננו רק אינטרס אמריקאי, זהו אינטרס ישראלי ראשון במעלה.

ההתפתחות השנייה הייתה הופעתו הקיצונית והעוינת של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. בתגובה למהלך האמריקאי הציב עצמו בחוד החזית העוינת לישראל והוא עשה זאת עם מופע אימים כאשר העלה על המסך את ''זוועות'' ההתנהגות של צבא הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון.

הופעתו הדרמטית של ארדואן איננה עוד צעד כושל של ה-BDS, אינני יודע אם יגיעו הדברים לניתוק יחסים, אך הופעתו זו מהווה מסע השמצה קיצוני של הכיבוש הישראלי וסימן-דרך לכל העולם הערבי-מוסלמי, במערכה האנטי ישראלית.

אחרי הופעתו זו של ארדואן – אין עוד משמעות להוכחת טענותיהם של אנשי ''שוברים שתיקה''. לאחר הופעה דרמטית זו יקשה על ישראל לטעון כי ''אין לה אחות''.

סיכומו של דבר – מהלך אמריקאי זה הוא הכישלון המדיני החמור והמסוכן ביותר אותו ידעה ישראל. אין אלו שמפנייה או סיגרים – זו שאלת עצם הקיום.

ובהזדמנות זו, שנה אזרחית טובה ומבורכת




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי