|
|
|
הָבָה נֹאמַר מִסְפָּר מִלִּים לַמְּאַבְטֵחַיוסף אליעז
הַיּוֹם הַשִּׁיר הַזֶּה מוּקְדָּשׁ לְאַשֵּׁר אֶלְמַלִּיחַ
אֲשֶׁר בְּגוּפוֹ שְׁלוֹם בָּאֵי הַתַּחֲנָה בִּירוּשָׁלַיִם הִבְטִיחַ
סַכִּין בְּלִבּוֹ, עַל מִשְׁמַרְתּוֹ דִּימֵּם, מִילֵּא מְשִׂימָה
וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל מְאַחֵל לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה
לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. |
| מְאַבְטֵחַ |
|---|
הָבָה נֹאמַר מִסְפָּר מִלִּים לַמְּאַבְטֵחַ
אֲשֶׁר בּוֹ כָּל לֵב בּוֹטֵחַ
אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם, פָּנִים וְגוּף
הוּא נִרְאֶה בָּעֵינֵינוּ כְּ''אָדָם שָׁקוּף''
בֵּין אִם לָרַע, וּבֵין אִם לְטוֹב
הוּא נִטְמָע בָּרֶקַע, כְּחֵלֶק מִן הַנּוֹף
רַק עֵת מֵהָאֹפֶל יַגִיחַ שׁוֹדֵד אוֹ מְחַבֵּל
הוֹפֵךְ הַמְּאַבְטֵחַ לָאִישׁ הֶחָשׁוּב בַּתֵּבֵל
הוּא חוֹסֵם בְּגוּפוֹ, כֹּה טִבְעִי וּבָרוּר
פְּצָצָה, סַכִּין, מִטְעָן-נֵפֶץ, כַּדּוּר
אִם יִפּוֹל- יוּרַד בִּדְמָמָה אֱלֵי בּוֹר
אִם הִצְלִיחַ – לְרֶגַע יַבְלִיחַ שְׁמוֹ כְּגִבּוֹר
וּלְמָחֳרָת, בְּשׁוֹךְ הַסַּעַר, אִם יִּנָּצֵל
יָשׁוּב בְּשֶׁקֶט לִמְקוֹמוֹ: אֵי-שָׁם בַּצֵּל...
הַמְּאַבְטֵחַ בְּרֹב יֶגַע, תָּמִיד נָכוֹן בְּכָל רֶגַע
שׁוֹמֵר עֲלֵינוּ מֵאָסוֹן וּמִפֶּגַע
בְּגוּפוֹ הוּא נִיצַּב בַּשַּׁעַר
וּבְנַפְשׁוֹ מַשְׁלִים אֶת הַפַּעַר
בֵּין בִּטָּחוֹן לְחִדָּלוֹן
בֵּין ''עוֹד אֵירוּעַ'' לְבֵין אָסוֹן
אֵין זֶה שֶׁהָעַם כְּפוּי-טוֹבָה
הוּא רַק מִתְקַשֶּׁה לְשָׁלֵם, ו...לְגַלּוֹת אַהֲבָה
בְּיוֹם חוֹל כִּבְיוֹם חַג, עֵת יוּנַף דֶּגֶל לַגֹּבַהּ
הַמְּאַבְטֵחַ עַל הַמִּשְׁמָר, בְּפָנָיו נָסִיר הַכּוֹבַע !
שַׁאפּוֹ!!
|
|
|
|
הָבָה נֹאמַר מִסְפָּר מִלִּים לַמְּאַבְטֵחַ
