פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תגובות והבהרות
שלמה גזית (שבת, 25/11/2017 שעה 8:00)


תגובות והבהרות

אלוף (דימ.) שלמה גזית



קבעתי לעצמי מדיניות שאינני מגיב ואינני מנסה להתדיין עם קוראים המגיבים והמערערים על תוכן הטורים שאני מפיץ מדי שבוע. הטור-המאמר שנשלח לפני שבוע (בכותרת ''תכנית-מרשל לרצועת עזה'') זכה בדרך הטבע להרבה תגובות, והפעם, בשל החשיבות שאני מייחס לנושא, החלטתי להגיב-להסביר את השיקולים שהנחו אותי בכתיבת הטור.

התגובות-הביקורת התמקדו בשלוש הטענות הבאות:
  • הסתייגות מיזמה ישראלית חד-צדדית. טענו כנגדי ''אתה כותב מה צריכה ישראל לעשות, אינך כותב מה צריך החמאס לעשות'', וכן, ''סיוע לפיתוח הרצועה אכן חיוני אך יש לעשות זאת רק כחלק מהסכם כולל''.
  • טענה אחרת גרסה שחלילה לנו מייזום תכנית לפיתוח הרצועה ללא פירוז הרצועה מנשק, ''והיה והחמאס ידחה יזמה ותביעה לפירוז כזה – ייפול האונוס עליו''.
  • טענה אחרת באה והשוותה את התנאים שרווחו בעת הפעלתה של 'תוכנית מרשל' באירופה, תנאים שאינם דומים למצב ברצועת עזה.
הנקודה העיקרית שהדריכה אותי בהעלאת ההצעה והיזמה – זו הדחיפות. המציאות הקיימת היום ברצועת עזה, ובכל התחומים, היא קטסטרופלית. אין לנו זמן לתלות תקווה כי מצב הדברים שבשטח ישתפר מאליו. להיפך - אם לא תינקט מיד, בהקדם, יזמה לפיתוח ולשינוי פני הדברים - ואין זה חשוב כלל בידי מי – עלולה הרצועה, על שני מיליון תושביה, לקרוס, וההשלכות הקשות מקריסה זו עלולות לנחות גם אצלנו, בשטחה של ישראל;

העולם איננו מכיר ב''התנתקות הישראלית שמלפני 12 שנים כסיום הכיבוש הישראלי של הרצועה''. העליתי נקודה זו כבר בהזדמנויות קודמות - יש אינטרס ישראלי חיוני לקבל גושפנקה של ''סיום הכיבוש''.

התניית תוכנית פיתוח הרצועה בהסכם כולל ומוקדם עם השלטון הפלסטיני שבשטח היא חסרת סיכוי היום. אינני רואה סיכוי שארגון החמאס ינקוט ביזמה חד-צדדית ופומבית, ויבטל את האמנה הלאומית שלו אפילו יהא זה חלק מתוכנית מדינית מוסכמת. אכן, אני ממליץ על צעד ישראלי חד-צדדי, על יזמה ישראלית שתהא כרוכה בנטילת סיכון לא מבוטל, אך זו הדרך היחידה העשויה למנף תפנית בסדר הקדימות של תושבי הרצועה. אני מציע לעשות זאת כיוון שהסיכון הביטחוני שניטול, אם תיכשל היזמה, איננו גדול .

ואולי אף, עם הזמן, ניתן יהיה למנף את היזמה ולהגיע להבנה ולהידברות עם ישראל.

לבסוף, תגובה להערה השלישית. השתמשתי בכותרת ''תכנית מרשל'' מתוך התייחסות לכותרת ההצעה שהועלתה במאמרו של האלוף מרדכי. אין ספק שהמציאות והתנאים שברצועת עזה שונים מאלה ששררו באירופה שלאחר מלחמת העולם. השם ''תכנית מרשל'' נבחר רק מתוך כוונה ליזום תכנית פיתוח נרחבת ורב-תחומית, תכנית שתביא לשינוי המציאות הקיימת ברצועה,

ולבסוף, הגיעה השעה גם ליזום מהלכים אשר ייתנו סיכוי לשינוי המציאות. בימים אלה ציינו ארבעים שנים לביקורו של הנשיא סדאת בישראל ולהסכם השלום. בהליכה להסכם זה נטלה ישראל סיכונים אשר הוכיחו עצמם במהלך ארבעים השנים שחלפו מאז.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


עזה נשארה לעזאזל
בצלאל פאר (שבת, 02/12/2017 שעה 18:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המצב בעזה קטסטרופלי, אבל למה שישראל תתערב שם? הרי היינו שם ויצאנו, כי חשבנו שזה ישפיע לחיוב איכשהו. וזה לא עבד. גם יצאנו וגם מאשימים אותנו שאנחנו עדיין שם. אז למה לסגת גם מיו''ש?

אם שלטון החמאס מצהיר כל שני וחמישי שמטרתו היא להשמיד את ישראל, אז לא צריכים לחוס עליהם. ומי שבחר בהם צריך לקחת אחריות ולסבול. ישראל עושה מעל ומעבר כדי לתת לעזה לנשום – היא מספקת להם חשמל, מים, דלק, מוצרי צריכה, רפואה ומזון (בהיקף של 1000-700 משאיות בממוצע ליום), בין אם בהספקה ישירה מארגונים ממשלתיים וציבוריים או ביבוא אישי של סוחרים עזתים. ישראל לא כופה על העזתים את הסיוע הזה, אלא זה אינטרס עזתי קר והכרחי. זה לא כיבוש, אלא זו תלות של ישות במדינה שכנה שלה. אם מצרים תיתן לעזתים את כל צרכיהם, אז הם יהיו תלויים במצרים. היום הם תלויים חלקית במצרים בשל צרכיהם לצאת לחו''ל ולחזור דרך הגבול המצרי [מצרים שיפרה את נוהלי היציאה מעזה והרחיבה את כמות היוצאים]. ישראל מאפשרת לעזתים לקבל טיפולים רפואיים מצילי חיים בבתי חולים בישראל. אני רואה התנהגות אנושית שמעבר לנדרש ממדינה שנמצאת במלחמה עם עזה. אין שום חוק ושום מוסר שמחייב את ישראל לכל אלה ובכל זאת היא מגישה סיוע לאוייביה, שמתנדבים מרצונם לחצות גבול ולהיכנס לישראל. זה לא כיבוש, אלא לכל היותר קיבוש [כיבוש דימיוני].

אני לא מסכים לטענה ש''העולם איננו מכיר ב'התנתקות הישראלית שמלפני 12 שנים כסיום הכיבוש הישראלי של הרצועה'.'' יש מדינות וארגונים שמכירים ויש שלא, כי זה שייך למשחק הפוליטי. יש עובדות בשטח. ישראל לא צריכה להניד עפעף, אלא רק להישאר צמודה למציאות בשטח. אין אף ישראלי ברצועת עזה זולת 2 גופות חיילים ו-‏3 אנשים מעורערי נפש שעברו לשם מיוזמתם. זו לא ריבונות ישראלית! זו התנהגות ברברית של החמאס. אז שלא ימכרו לנו לוקשים!

אין טעם שוב להכניס את הראש לגיהנום העזתי, כי בסוף הראש ייפגע. תוכנית ''מרשל'' באה רק לאחר תבוסה מכרעת של גרמניה הנאצית והכרת הגרמנית בתבוסתם ובלעדיה היא לא היתה מצליחה. אז אולי כדאי להבין שסיוע לעזה יכול להיות רלוונטי רק לאחר תבוסת ארגוני הטרור האסלאמיים שם? אם לעזתים היתה ערגה לשלום, אז אולי היה כדאי לנסות שוב מאה פעמים. אבל אחרי מאה פעמים למה להסתכן על בטוח שוב בפעם המאה ואחת?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי