פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לא אבדה התקווה
שלמה גזית (שבת, 14/10/2017 שעה 7:00)


לא אבדה התקווה

אלוף (דימ.) שלמה גזית



ח''כ זאב בנימין בגין פרסם לפני מספר ימים מאמר ב''הארץ'' ( 9 באוקטובר) בכותרת ''כל קורא מבין''. הייתה זו תגובתו למאמר של שאול אריאלי, מספר ימים קודם לכן, בכותרת ''פתרונות מיוחדים לסכסוך יחיד במינו''.

התזה העיקרית של ח''כ בגין הייתה מאד פסימית – ההנהגה הפלסטינית איננה מוכנה לקבל את הצעות הפשרה הנדיבות שהציעה לה ישראל, והוא מונה את הצעות אהוד ברק ואהוד אולמרט, הצעות שמזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליסה רייס, הופתעה ולא העלתה על הדעת כי ישראל תהא נדיבה ומרחיקת-לכת כל כך.

אני שותף לתמונת-המצב הפסימית של ח''כ בגין. מחמוד עבאס איננו מוסמך לייצג את העם הפלסטיני, ולבטח איננו מדבר בשם פזורת הפליטים הפלסטינים. היום, אין מנהיג פלשתיני היכול לדבר ולהחליט על פיוס בשם שלושת מרכיבי העם הפלסטיני – גדה-מערבית, רצועת עזה ומחנות הפליטים.

מה שאיננו מקובל עליי במאמרו של ח''כ בגין זו המסקנה הפסימית. תמונת-המצב שהציג איננה מוגבלת להיום, למנהיגות הנוכחית ולאווירה הפלסטינית הקיימת. אין זו – להערכתו – עמדה פלסטינית עכשווית, אלא זו העמדה הבסיסית והבלבדית. ההתנגדות הפלסטינית לציונות המדינית החלה למן ימיה הראשונים לפני מאה שנים. הסכם-קבע עם הנהגת שכנינו איננו בנמצא, יהא אשר יהא הרכב הממשלה בישראל. והגישה הפלסטינית לגבי עתיד הסכסוך גורסת –''סבלנות, סבלנות כי לנו הניצחון והשחר יבצבץ מן החשיכה''.

אם אכן זו המסקנה הנכונה, או אז חוזה לנו ח''כ בגין עתיד שחור וחסר תקווה

המסקנה אליה הגעתי אנוכי, והמבוססת על אותו ניתוח קשה, היא הצורך לאמץ מדיניות ישראלית חדשה. היעד הנוכחי, פתרון כולל של הסכסוך, אכן איננו מציאותי. מה שנדרש היום זו חתירה להסדר ביניים זמני, הסדר ששני הצדדים יראו בו פתרון חלקי. הסדר שיאפשר חיים זה לצד זה ללא, או לפחות כמעט ללא, עימותים, תוך המתנה לשעת הכושר שתאפשר מעבר להסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים כפתרון הקבע.

מה הם מרכיביו של מצב-ביניים זה?
  • זהו מצב שישראל תוכל ואף תהיה חייבת ליישמו חד-צדדית;
  • ישראל תגדיר את גבולות הגושים כ'קו ירוק' חדש, קו שמעבר לו אין לה שאיפות מדיניות ואיננה מתכוונת ליזום ולהתיר צעדים אזרחיים כלשהם;
  • שטח C יועבר כולו לאחריות הרשות הפלשתינית, במעמד של שטחי B - כאשר ישראל ממשיכה לשאת שם באחריות לביטחון;
  • בשלב זה, תישארנה ההתנחלויות הקיימות במקומן אך תוך החלטה ברורה שלא תותר הרחבתן, ואף יוצע למתיישביהן לחזור לישראל בהסדר של ''פינוי-פיצוי'';
  • במקביל – תבטל ישראל את הסגר הימי והאווירי ברצועת-עזה ותיזום הקמתה של מערכת בינלאומית, שתפעל לכינון פתרון דחוף לבעיות האוכלוסייה;
  • כן תפעל ישראל ותשתתף בהקמתה של קרן בינלאומית אשר תציע פיצויים לכל הפליטים הפלשתינים שיבקשו זאת וכן תפעל לשיקומם במקומות שיוסכם עימם.
אם, ולאחר שניזום כל אלה, תידרש, בשני הצדדים, סבלנות. נצטרך לחיות במצב-ביניים זה עד שהצדדים יבינו כי ניתן ואפשר לחיות גם דרך-קבע זה לצד זה.

זה עשוי להיות תהליך ממושך, תהליך שיימשך ככל הנראה גם עשרות שנים, אך בסופו נראה גם את חיסול סדר האיומים ההדדיים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי