פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
קפה
ראובן גרפיט (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 19:41)


קפה

ראובן גרפיט


  1. ההיסטוריה של הקפה
  2. צמח הקפה ואזורי גידולו
  3. המרכיבים המשפיעים על קפה טוב:
  4. שמירה על איכות הקפה
  5. מילון מונחי קפה ובחינת הקפה
  6. סוגי משקאות של קפה ואופני הכנת קפה
  7. מתכונים לקפה
  8. מתכונים מיוחדים עם קפה

ההיסטוריה של הקפה




אתיופיה – מולדת הקפה
(באדיבות sweet maria's ©)המוצא של כל זני הקפה, מקורו בעץ קפה בחבש/אתיופיה – בממלכה העתיקה שנקראה קאפה. יש אגדות שונות המספרות כיצד החלו בני אדם להשתמש בפרי עץ הקפה. אחת האגדות מספרת על עזים שנהגו לאכול מפרי עצי הקפה, והרועה ששם לב לעודף הטמפרמנט של עיזיו אשר החלו לרקוד ולהשתולל, טעם גם הוא, והנה מצא עצמו רוקד עם עיזיו.

איש דת מקומי אשר שמע על התופעה של הפרי אשר גורם לאלה האוכלים אותו להיות ערים ופעלתנים, לקח מפירות העץ, ראה כי טוב והנהיג את השימוש בו בין אנשי הדת, אשר המעיטו בשנות שינה ונעזרו בקפה לצורך השגת מטרה זו. מאז ובמשך תקופה ארוכה, הקפה נהיה לחלק מפולחן דתי בעולם המוסלמי.

סיפור אחר מייחס את גילוי הקפה לערבי בשם עומר דריוויש אשר הוגלה למדבר אתיופיה. אוכל לא היה בסביבה והוא ניסה לאכול מפרי העץ, אך הפרי היה קשה ולא אכיל. עומר הרתיח את הפרי על מנת לרכך אותו ואחר שתה, והנה חש שכוחותיו חוזרים אליו. הוא אסף מזרעי העץ ומפירותיו, חזר בסופו של דבר לתימן ושם הפיץ את שתיית הקפה כתחליף לשתיית האלכוהול האסורה באיסלאם. התימנים נוהגים לשתות מים רתוחים המכילים לא את הפרי עצמו, אלא את קליפת הפרי.


אתיופיה – ארץ הקפה
(באדיבות sweet maria's ©)הקפה היה סוד שמור בארצות ערב למשך תקופה ארוכה, עד אשר הגיע לקונסטנטינופול בשנת 1554 ומשם לאירופה.

במשך שנים רבות נהגו לשתות פולים לא קלויים אשר הושמו במים רתוחים.

עד המאה ה-‏17 היתה תימן המגדלת הבלעדית של הקפה. בתחילת המאה ה-‏17 הצליחו ההולנדים להעביר שתילי קפה וניסו לגדלם באירופה ובמקומות בהם שלטו. עצי הקפה נקלטו באיי הודו המזרחית (סרילנקה – ציילון של אז, יאווה) הודות לאקלים הטרופי, אך טעם הקפה שם שונה מזה הגדל בדרום אמריקה.

לאמריקה הדרומית הגיע צמח הקפה לראשונה בעקבות מתנה שקיבל מלך צרפת לואי ה-‏14 במאה ה-‏18.

מאוחר יותר הפכו הספרדים והפורטוגזים את גידול הקפה לתהליך מסחרי באמצעות הקמת חוות ענק וניצול כוח העבודה הזול של התושבים המקומיים, אשר הפכו למעשה לעבדים בחוות הקפה והקקאו.

התורכים היו הראשונים אשר טחנו פולי קפה במקום כתישה באמצעות מכתש ועלי וזאת רק במאה ה-‏18.

האירופאי הראשון אשר כתב ופרסם את הקפה באירופה היה רופא ובוטניקאי מאיטליה בשם אלפינו וזאת בשנת 1580. הוא שימש בן לוויה לקונסול ונציה בקהיר וראה עץ מוזר בגנו של תורכי בשם עלי ביי. המצרים קראו לעץ ''באן'' והוא שימש אותם לשתיה במקום יין. לשתיה הם קראו קהווה. אלפינו הביא עמו מספר שקים לונציה וזכה להצלחה רבה. מאז הפך הקפה להיות קומודיטי, מוצר יוקרה בתחום הסחר הבינלאומי.

הקפה הראשון ללא קפאין נוצר על ידי יבואן קפה גרמני בשנת 1903, כאשר שילם לחוקרים להפריד בין הקפה לבין הקפאין. המשקה נטול הקפאין נקרא ''סנקה'' – ללא קפאין.

בתי הקפה הראשונים הוקמו בארצות ערב בערים כמו מכה, דמשק וקונסטנטינופול, ושמשו כמקום מפגש לשתיה, עישון נרגילה, האזנה למוזיקה, משחקי קוביה ודיונים בנושאים שונים.

באנגליה הוקם בית הקפה הראשון של ג'ייקובס, מהגר תורכי, בעיר אוקספורד בשנת 1650 ושנתיים לאחר מכן הוקם בעיר לונדון.

בעיר וינה שבאוסטריה הוקם בית הקפה הראשון לאחר סיום המלחמה עם התורכים אשר הביאו את הקפה לאזור.


בית הקפה פלוריאן בונציה – נוסד בשנת 1720
(באדיבות Caffe' Florian ©)הוונציאנים הם אלה שלטו או חלשו על נושא יבוא הקפה והכנתו. באיטליה בית הקפה הוונציאני פלוריאן, אשר הוקם בפיאצה סן מרקו בשנת 1720, פועל עד היום.

באמריקה בשנת 1670 הוקם בית הקפה הראשון בבוסטון ולאחר ''מסיבת התה של בוסטון'' הפך הקפה למשקה תחליפי במקום התה האנגלי.

צמח הקפה ומקומות הגידול הנפוצים

לצמח הקפה יש שני זנים עיקריים: האחד – ערביקה שמקורו מאתיופיה/תימן והתפשט לשאר העולם. השני – זן נחות הינו הרובוסטה, הנקרא גם קנפורה, ואותו משלבים בקפה הערביקה בריכוז של בין 10% ל-‏30%, היות שזן זה עשיר בקפאין ויש בו כמות גדולה של שמן אתרי, שחשיבותו רבה לטעם ותצורת משקה הקפה.


קטיף קפה באתיופיה
(באדיבות Klekolo World Coffee ©)צמח הקפה מזן עראביקה נראה כמו שיח או עץ קטן שגובהו עד 5 מטר. הוא גדל לאורך קו המשווה ובגובה 1500 מטר. הוא זקוק לכ-‏2000 מ''מ משקעים ולאקלים טרופי. הוא שייך מבחינה בוטנית למשפחת הפואתיים.

רק לאחר 5 שנים הוא מניב פרי בגודל דובדבן. הפרי מכיל שני פולים בצבע סגול או אדום בעת הבשלתו, וצורתו עגולה או אליפטית.

זן הרובוסטה או קנפורה גדל בעיקר באפריקה והתגלה מאוחר מאד יחסית לזן האתיופי, הערביקה. הוא התגלה ב-‏1898 בקונגו הבלגית. זן זה גדל לגובה של 12 מטר, עמיד מאד למחלות ומזיקים. עשיר בקפאין ובשמן אתרי אך טעמו אינו עומד בקריטריונים של הערביקה. הוא טעם אדמתי, דל.

יש כ-‏60 זנים של צמח הקפה הגדלים פרא באפריקה, באינדונזיה, במלזיה ובמדגסקר וכעשרה זנים מתורבתים, הגדלים במטעים לצורך תעשיית הקפה.


צמח הקפה
(באדיבות telecom.net ©)הארצות העיקריות שבהן מגדלים ומשווקים קפה הינן: ברזיל (שהינה המדינה המגדלת העיקרית), קוסטה ריקה (טעם הקפה ייחודי חזק ועדין), קולומביה, פורטו ריקו, ג'מאיקה (הקפה שלה הינו היקר בעולם), גואטמלה (טעם חזק מאד ומתוק), מקסיקו (טעם הקפה שלה שונה מהותית מטעם הקפה הדרום האמריקאי האחר), ניקרגואה, וייטנאם, אינדונזיה, הודו (טעם הקפה שונה מטעם הקפה הדרום אמריקאי), תימן (קפה מוקה ייחודי וחזק) סומטרה, פפואה. חבש/אתיופיה (זן הערביקה הינו חזק, מריר עם טעמים וריחות של פרחים), קניה – קפה משובח, טנזניה, חוף השנהב, תימן (הקפה התימני או הערבי). הפולים היקרים ביתר הנם מפפואה ניו-גינאה, ברזיל – סנטוס, סומטרה – מנדילינג, אתיופיה – סידמו2: שהינם פולי קפה מזן ערביקה. הקפה הנחשב הטוב בעולם הוא ''ההר הכחול'' מג'מאיקה, הגדל על הר גבוה מאד ותהליך עיבודו ארוך ויסודי.

המרכיבים המשפיעים על קפה טוב

איכות הקפה הינה פונקציה של גורמים שונים. חלקם, עניין של טעם וריח. טעם הקפה, בדומה ליין, מותנה בתנאי הקרקע והאקלים שבהם הוא גדל. על זה לא ארחיב הדיבור.
  1. אופן קטיף הקפה ותהליך עיבודו.


  2. מכשיר לקליית קפה
    (באדיבות Ineedcoffee ©)
    תהליך קליית הקפה: הקפה צריך להיות טרי ,ולכן קליות וטחינתו רצוי שיעשו מה שיותר קרוב להכנת הקפה. לכן רבים, קונים פולים ירוקים בהתאם לטעם האישי, מערבבים אותם ביחסים שהם מצאו לנכון לאחר מבחני טעימה. קולים אותם בבית (יש 4 שיטות: מחבת, תנור, מכשיר קלייה נוסח המכשיר לקליית פופקורן ומכשיר מיוחד לקליית קפה Precision Coffee Roasr). השיטות הטובות הן אלה שבהן ניתן לשלוט על זמן הקלייה ועוצמת החום. לגבי הקלייה – ארחיב בהמשך.

  3. זן הקפה ומקור מוצאו משפיעים מאד על הטעם. לכל קפה הבא מארץ אחרת טעם שונה וארחיב לגבי מושגי הטעמים וההבחנות שביניהם בהמשך.
    בחירת הפולים: קניית פולים ירוקים מוזילה את הקפה ביחס של בין שליש לחמישית ממחירו כפולים קלויים באריזת ואקום. המחיר משתנה לפי מקור הקפה. בחירת הפולים מאפשרת בחירה של פרי משובח ולא פגום וכן מאפשרת בחירה של הזנים הטובים.



  4. מטחנת קפה
    (באדיבות sweet maria's ©)
    טחינת הקפה: למטחנה טובה יש מד עובי לטחינה. טוחנים אותו ומגישים אותו טרי וריחני. אופן הטחינה חשוב ביותר. עובי/דקות הפולים הטחונים חייב להתאים לאופן הכנת הקפה. לאספרסו חזק עובי טחינה של 1-1.5, לפילטר 2-3. קפה מבושל – קפה ''בוץ'' , טחינה של 1-1.5. ככל שהזמן בין טחינת הקפה להכנתו קצר יותר, ריחו וטעמו ניכרים יותר. מקסימום אורך החיים של קפה טחון החשוף לאוויר הינו 10 ימים. ככל שהטחינה דקה יותר הזמן שלוקח למים במכשיר האספרסו לעבור דרכו – רב יותר ואזי המיצוי של הקפה רב יותר ויש יותר קפאין וטעמו חזק יותר. אלה הרוצים קפה חלש – טוחנים טחינה גסה עם מספר גדול – 3,4,5 ושמים את הקפה בפילטר.

  5. עירוב פולי קפה מארצות שונות. מקובל מאד עירוב זן קפה עראביקה ורובוסטה. אנשים הבאים מארצות שונות התרגלו לטעמי קפה שונים, יעדיפו פולים שונים. אני אישית מעדיף את הזנים הדרום אמריקאים ושאחוז הרובוסטה בקפה ,שמקורו מאפריקה, לא יעבור את ה 30% ורצוי אף פחות.

  6. הקלייה. יש 8 רמות קלייה מהקל לכבד, מהבהיר לשחור שרוף. אני אישית מעדיף קפה לא שרוף, קלייה בינונית כהה ברמה 3 – בטמפרטורה של 435-445 (המכונה full city) שהגוון המתקבל הינו חום בהיר פלוס, כשרואים שבפולים יש מידה של שומניות. לחילופין אני אוהב קלייה בדרגה אחת מעליה (דרגה 4) בטמפרטורה ל-‏445-455 בה הפולים נעשים חומים כהים ויש להם שומן אתרי. קלייה זו נקראת קלייה וינאית. קליית
    אספרסו – הינה בטמפרטורה גבוהה יותר ומגיע ל 465 מעלות והפולים נעשים שחורים. דרגה מעליה הינה הקלייה הצרפתית בטמפרטורה של בין 465-475 והפולים נעשים שחור כהה וטעם שרוף. הרמה הגבוהה ביותר
    הינה הקלייה האיטלקית בטמפרטורה של 475-480 הפולים שחורים וללא שומן אתרי. הטעם כמובן מריר ביותר.

  7. איכות המים. רצוי מים שעברו פילטר (בריטה וכדומה) ואשר אינם עשירים בסידן וכלור.

שמירה על איכות הקפה

לאלה הקונים קפה טחון באריזה – אם כבר קונים, אזי קפה טחון באריזת ואקום. הקפה הטחון (''קפה טורקי'' או קפה פילטר) יקר בסדר גודל מאשר רכישת פולי קפה. חיסרון נוסף – אין אנו יודעים מה באמת הכניסו פנימה לאריזה, לעתים עובדים עלינו ומכניסים קפה בררה או תחליפי קפה. חיסרון נוסף – לאחר שהקפה נפתח, בדומה לפתיחת בקבוק יין, הקפה מאבד מהארומה ומהטעם שלו.

שמירת הקפה: לאלה הקונים קפה טחון – קונים בחנות קפה טובה ואמינה את הפולים המבוקשים, טוחנים במקום. קונים בכמות קטנה ומבקשים לארוז במספר אריזות קטנות. שומרים בכלי פלסטיק סגור רצוי של טפו-ואר. ניתן לשמור במקרר אך לא בפריזר.

לאלה הקונים פולי קפה משובח הארוזים באריזת ואקום יקרה. מוציאים כמות קטנה לפי הכמות המתוכננת לשתייה וטוחנים במקום. לאחר פתיחת השקית יש לסגור באופן מהודק ולהקפיד להוציא את האוויר, במידת האפשר, על ידי קיפול השקית והידוקה וכן לשמור אותה בכלי ואקום מיוחד. חלק גדול מהתענוג הינו ריח הקפה הנהדר הממלא בניחוחו את הבית. את הקפה מכינים באחת מהשיטות הרבות הקיימות שאפרט בהמשך.

מושגי קפה:

בדומה ליין, יש ניסיון ליצור טרמינולוגית שפת קפה. (שמות משקאות הקפה, ראו פרוט בהמשך)

איכות הקפה נמדדת על פי עוצמת הניחוח, החיוניות שלו והגוף של המשקה. הבחינה נעשית לאחר שמזגו 180 סמ''ק של מים שהגיעו לטמפרטורת 96 מעלות על גבי 7.5 גרם אבקת קפה. הניחוח (flavor) נבחן מיד עם יצירת הבסומת (aroma) והטעם (taste).

הלגימה של הקפה נעשיית בטמפרטורה של כ-‏60 מעלות (בכוס של אספרסו קצר) ללא סוכר. לפני כן מתבוננים בקפה ובצבע וכן מריחים אותו. הכינויים המקובלים הנם: טעם/ריח עשיר, מריר, מתוק, גס, מתקתק, חמצמץ, נותר זמן רב בפה. מאבחנים היכן נותר הטעם, בחלל הפה, בעיקר בחלק העליון או בלשון.

מונחים מקצועיים הלקוחים מעולם היין:

Aroma – הארומה, הניחוח משתחרר עם הכנת האספרסו. הארומה מותנית בזן הגידול, טמפרטורת הקלייה ושונה מזן לזן. ככל שהארומה עשירה יותר – הקפה משובח יותר.

Acidity – חיוניות, כינוי למרכיבי טעם תוססים, לעתים אף חריפים מעט המותירים בחלל הפה (ולא רק בקצה הלשון) תחושה רעננה ונעימה למשך זמן. טעם חומצי (acidic) הינו טעם שעוצמתו משתנה מזן קפה אחד למשנהו. כנראה פונקציה של סוג הקרקע עליו גודל הקפה. לעתים הטעם בלתי נסבל.

Bitterness – מרירות, מרירות הקפה משתנה מזן לזן וכן הינה פונקציה של עוצמת הקלייה. יש מרירות מענגת, בדומה לשוקולד קפה מריר עדין, או שטעמו יכול להיות בטעם של שקדים מרירים שאינו ניתן לשתיה אלא עם תוספת סוכר או ממתיק מלאכותי.

Body – גוף, מבטא את עוצמת הסמיכות והכבדות שיוצר מרקם הקפה בכוס (לפי מראה עיניים) ובלשון. המילים המקובלות: מלא, כבד, חזק, קל, דומה לסירופ. להשגת גוף מלא ומושלם חשובה תערובת הקפה (מומלץ עירוב של רובוסטה) ואופן הטחינה.

Crema – קציפה, שכבת קצף המכסה את האספרסו – איכותה נמדדת בצבע זהוב, עובייה, מרקמה הקטיפתי ואורך זמן קיומה. התנאים לקציפה עשירה: איכות הקפה, טמפרטורת הקלייה, טמפרטורת הכנת הקפה ולחץ גבוה (BAR) (ניתן לשים במכשיר האספרסו כלי גומי מיוחד בצלוחית שבו מניחים את הקפה הטחון ובו חור דק המסיע ביצירת הגוף).

Bouquet – בוקה, אוסף רב של ארומות. אספרסו מצוין מצטיין בפתיחות, בעושר ארומות המזכירים שוקולד, קרמל, אגוזים ועוד. בקפה לא טוב הארומה סגורה ומזכירה ריח שרוף, עץ, אדמה, גומי, עובש, ובקיצור – ריחות וטעמים לא נעימים.

Remanence – מונח שנוכחותו מתארת אספרסו שיש לו טעם עשיר הנשאר בחלל הפה למשך זמן ארוך.

Fruity – פירות, מונח הבא לתאר טעם וריח של קפה אספרסו המכיל ניחוחות של פירות.

בחינת טעם הקפה: בעת טעימת קפה – בדומה ליין מריחים את הקפה לפני מזיגת המים ואחר. מגלגלים את הקפה בחלל הפה ויורקים ושותפים את הפה לפני הטעימה הבאה. יש כאלה הטועמים את הפולים הקלויים, בוחנים את הצבע שלו על מנת לבחון את עוצמת הקלייה (חום בהיר, חום, שחור בהיר, שחור כהה וכן האם נותרה עליהם שומניות אתרית. לועסים אותו על מנת לדעת את עוצמת המרירות והחיוניות שלו. בטעימה ניתן גם לדעת האם הפולים טריים או יבשים, אחר יורקים את פולי הקפה.

סוגי משקאות קפה ואופני הכנת קפה




סוגי משקאות הקפה הנפוצים הינם:
  1. קפה טורקי: קפה שעבר טחינה דקה המיועד לבישול (יש כמה טכניקות):

    • שמים בכוס מים כפית גדושה של קפה טחון, ברגע שהקפה רותח, בוחשים כמה פעמים כדי למנוע מהקצף
      לעלול למעלה. לאחר מספר בחישות נותנים לקצף לעלות ומורידים מהאש. נוהגים לשתות אותו לאחר שהתקרר
      לכ-‏60 מעלות כי אז ניתן למצות את הטעם. רצוי בלי סוכר.
    • מרתיחים מים ולאחר מכן מנמיכים את טמפרטורת הגז, מוסיפים את הקפה, בוחשים ללא הרף (המים לא
      גולשים) ומכבים את החימום. נותנים לקפה להתקרר.
    • לאוהבי קפה עם סוכר: מבשלים מים עם סוכר עד לרתיחה, מנמיכים את החום ואחר מוסיפים את הקפה.
    • יש המוסיפים תבלינים לקפה כמו הל, חוויאג'.
    • ראו בישול מיוחד בהמשך.

  2. קפה בוץ: (שופכים מים רותחים או חמים על הקפה הטחון – בוחשים ומוסיפים סוכר.

  3. קפה מקיאטו (מקיאטו = כתם חלב)

  4. קפה נמס: תהליך הכנת קפה נמס.לאחר קליית פולי הקפה, מעבירים אותו תהליך בישול בו ממצים
    מהפולים את הקפה. מקבלים נוזל כהה וסמיך. נוזל זה מותז בלחץ ממגדל ייבוש שגובהו כ-‏20 מטר ומיובש
    באוויר חם. כל טיפת קפה המותזת ומתייבשת – מגיעה לתחתית המגדל בצורת גרגר קפה נמס.

  5. קפה מגורען: בדומה להכנת קפה נמס אך לאחר התהליך הקודם מגבשים את הגרגרים בעזרת קיטור לגבישים
    גדולים יותר. מיבשים אותם ומתיזים עליהם שמן קפה.

  6. קפה פילטר: פולי הקפה עוברים טחינה גסה. מיועד להכנה במכונת פילטר, פרקולטור, קונוס פלסטיק עם
    ניר סינון.

  7. קפה אספרסו (קצר , כפול , ארוך): עובר טחינה בינונית, מיועד להכנה במכונת אספרסו בלבד.
    קצר – בכוס קטנה, כפול – כמות כפולה, ארוך – כמות גדולה יותר. יש מכונות אספרסו שמותאמות לקפסולות קפה
    חתום ואין צורך לטחון את הקפה ולבצע את ריטואל הכנת קפה האספרסו שרבים אוהבים לעסוק בו.

  8. קפה יפני: קפה הנעשה באמצעות קפה בקופסאות. ספלי הקפה שומרים על החום או הקור של הכוס. הכוס
    עצמה חתומה וסגורה כמו פחית בירה.

מתכונים לקפה:



המתכונים מובאים באדיבות אתר אילן'ס.






חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לראובן
Doron Arazi (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 21:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נהדר! אני תיכף הולך לנסות את המתכונים.
הערה לשונית: רוטב Worcestershire יש לבטא ווסטרשיר - ו''ו שרוקה, סמ''ך שוואית, טי''ת סגולה, רי''ש שוואית, שי''ן חרוקה.

ושאלה לראובן: מהיכן המומחיות? האם אתה עוסק בקפה
באופן מקצועי או כתחביב? ואם תחביב -היש תשתית של אגודות, מועדוני חובבים וכד' (לא מסחרי)?
_new_ הוספת תגובה



תודה. אני עוסק בקפה וביין כתחביב. יש לי מספר אנשים
ראובן גרפיט (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 22:11)
בתשובה לDoron Arazi
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שעימם אני מבצע טעימות קפה ונסיונות. ממש בדומה לתהליך בדיקת וטעימת יינות.
_new_ הוספת תגובה



לכל חובבי הקפה - ממליץ לפנות לאתר של חבר לטעימות
ראובן גרפיט (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 16:02)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ערן כרמון

www.cafewiz.com

קישורים:
קפה וויז - כל מה שרצית לדעת על קפה: http://www.cafewiz.com
_new_ הוספת תגובה



וקפה מוזיקלי : ראשית, קנטטת הקפה של באך
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 13/10/2002 שעה 2:24)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

- בפרץ התלהבות לא רק למשקה, אלא לעידן עטיר האדרנלין והפעלתנות החדשה שהוא מסמל - עידן היצירתיות, היזמות המחשבתית התוססת והעבודה הקשה הפרודוקטיבית - הנמצא בתחילתו יחד עם המהפכה המדעית בשנת 1720 לערך.

ואיך לא - שירו הדגול של איב מונטן: ''לנטוע קפה'', (ו''לשתות קפה'') Planter Cafe - הנותן טעמו הקסום של הקפה והכרוך בו, בצליל, מילים ואינטונציה (וגם בתנועה וכוריאוגרפיה - למי שחזה בהופעותיו).

קישורים:
משמעות הקפה (וגם סיגריות) - עידן תסיסת החשיבה והיזמות - כאנטי תזה לקנאות וצדקתנות טהרנית: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=681&rep=34112&...
_new_ הוספת תגובה



נהנתי מאד- מה בנושא הקריאה בקפה ?
סוריא (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 22:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יש לי חומר בנושא, אך היות וזה שייך לתחום השרלטנות
ראובן גרפיט (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 22:45)
בתשובה לסוריא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדומה לקריאה בקלפים, אסטרולוגיה וכדומה, לא התייחסתי לכך.
_new_ הוספת תגובה



ראובן, רשימה לעניין ! מה עם הקפה הבידואי ?
יוסי (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 22:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לראובן.תודה,יפה ומרענן!
יורם המזרחי (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 0:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תודה ותוספת המתכון שלי
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 3:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר גרפיט, תודה על רשימת המתכונים המקיפה ביותר שראיתי אי פעם לקפה. אתה גם הצלחת לגרום לרשימה להיות בלתי-משעממת. יישר כוח.

והרי התוספת הקטנה שלי:
הכנת קפה ערבי: ככל הידוע לי - משמש בארץ גם את הפלשתינאים וגם את הבדואים.
שופכים לפינג'אן כפיות קפה כמספר המנות הדרושות. מעל זה שופכים מים בכמות הכוסות הדרושה. לא להוסיף סוכר בשום אופן! מחממים. כאשר נוצרות בועות גדולות והקפה מתחיל לעלות, מורידים את הפינג'אן מהאש לחצי דקה, ומחזירים שוב לאש. הפעם נוצרות בועות קטנות יותר, וגם עלייתן לגלישה אינה מהירה. כשהקפה עולה שוב ומאיים לגלוש, מורידים שוב מהאש לחצי דקה ומחזירים לאש. חוזרים על התהליך כמה פעמים עד שהבועות הנוצרות הן זעירות והקפה אינו עולה יותר. מורידים מהאש לחמש דקות, ורק אחר כך מוזגים בזהירות את נוזל הקפה ללא הגרגרים (ששקעו לתחתית הפינג'אן).

שותים את הנ''ל יחד עם אכילת בקלאווה: את הבקלאווה שוברים בתוך הפה, ולאחר מכן שותים את הקפה כשחתיכת הבקלאווה עדיין בתוך הפה. מתוק וטעים מאין כמוהו.
_new_ הוספת תגובה



רבינוביץ - תודה וברשותך - אני מעדכן את הקובץ.
ראובן גרפיט (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 14:59)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הקשר היהודי לקפה
ישראלי (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 12:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגדת עם עתיקה מספרת על המלך שלמה שכאשר נודע לו על מחלה מסתורית שתקפה אנשי עיר באתיופיה הוא הורה להם לרקוח משקה מפולי הקפה על מנת להרפא. כמובן שאת המתכון הוא קיבל מהמלאך גבריאל בחלומו.

אני עצמי מאוד נהנתי לקרוא את המאמר מאחר ואני ממוצא טורקי הקפה תמיד היה חלק אינטגרלי מסגנון חיינו. בעבר אבי היה קולה ומוכר קפה בשוק בלווינסקי (אני עדיין מתגעגע לניחוחות). מעניין לציין שהיה לקפה התנגדות בקרב חוג מסוים של מוסלמים בטורקיה (במאה ה16 או ה17) והם רצו לאסור את שתייתו, דבר שנכשל בגלל התנגדות ציבור המאמינים (יש כמה פטוות בנושא).
_new_ הוספת תגובה



תעלומת הנס קפה
מי שזוכר (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 15:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי באמת מישהו יוכל לעזור לי להבין למה אני לא מסוגל לשתות נס קפה אלא אם אני מכין אותו לעצמי בבוקר. אני לא מדבר רק על כל מיני תועבות הקרויות קפה נמס (כגון משהו שפעם נתנו לי בטעם וניל איכסה...) אלא גם אצל חברים, או בעבודה או אפילו בבית.

וזה מעשה הקפה, אני מתעורר ומקרטע בעיניים טרוטות אל המקרר ומוציא ממנו את קרטון החלב העמיד (1.5% ), בתנועה אחת אני מגיע עד השיש ולוחץ על הפתור של הקומקום, מוריד שתי כוסות מהמזווה (כאלה חומות שקופות שמוכרים בסופר בשני שקלים), ומניח אותן ליד קומקום הסימנס הכחול כסוף.

הולך במחילה להשתין ולשטוף את הפרצוף, יוצא להכניס את העתון.
חוזר למטבח, נותן בכוסות גלולת סוכרזית בכל אחת, ובכפית קבועה מוסיף את גרגרי הקפה 18 קראט, כפית בהריון חודש תשיעי, לא פחות ואף לא יותר, הנכנסת ויוצאת מהצנצנת בתנועה מדוייקת אחת ואין בלתה.

מוזג לעצמי כוס אחת (את השניה לאשתי אמזוג לאחר שהיא תתעורר ותבקש קפה עם חלק מהעתון), שני שליש מים רותחים ושליש מהחלב, בוחש ומניח על השולחן במטבח, מביא את המלבורו לייט, את משקפי הקריאה, טועם טיפה, מצית סיגריה וסוחב את הכוס הזו עד סוף העתון, יחד עם עוד שתי סיגריות. הכי אני אוהב את הלגימה האחרונה.

זה הקפה הנמס שלי, אין עוד אחר כמותו.

והבעיה שאם אני משנה אפילו דבר הכי קטן, כגון כשאני מוציא את החלב אחרי שהמים רתחו, זה כבר לא זה.

שמישהו יסביר לי את התופעה, האם כל ה''סמולנים'' סובלים ממנה? האם גם אצל דתיים זה ככה? אולי זה בכלל עניין של האולקוס? מה בכלל הולך כאן?
_new_ הוספת תגובה



ידידי מי שזוכר: חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין..
מוטקה צביאלי (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 15:36)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא יסור ממנה (ספר משלי) זה כוחו של הרגל. אינני סבור שזה כורח המציאות והמתכון. התיאור שלך מראה תרגולת כמעט כפייתית ל''טקס שתית הקפה''. שינויי טמפרטורה בגלל ההמתנה ממצב אחד למשנהו. העיתון וקריאתו עם פסקי הזמן המתבקשים מהקריאה. שאכטות המהוות פסקי זמן מדודים. ככה זה החיים. אצל הדתיים יש דבר דומה. נטילת ידים לפני עשיית כל דבר אחר. שפיתת המים לקפה, ברכות השחר תוך כדי רתיחתו. סיום ברכות השחר וגישה לקפה על מרכיביו השונים. לפי הדתיים ''יותר'' אין לקחת סוכר לפני התפילה אז זה בלי סוכר כמו שכתב יובל רבינוביץ (רק מה שהדתיים לא אוכלים בקלוואה,זה שמור לאחר התפילה..)
בסך הכל התיאור שלך גרם לי לעשות עוד כוס קפה. שתהיה בריא. אולי עוד נשתה קפה ביום מן הימים..כמה סוכרזית אמרת?
כשאומרים סליחות בחודש אלול מנהג הספרדים (שמתחילים לומר סליחות מיד לאחר ראש חודש אלול בשונה מהאשכנזים המתחילים בערך שבוע לפני ראש השנה) מוגש קפה בבית הכנסת. קפה של סליחות יש לו טעם מיוחד. שחור,קצת מתוק (כי זה לפני עלות השחר ומותר לשתות עם סוכר) אולי פעם עוד אכתוב משהו עגנוני על ימי הסליחות.
בכל אופן תהנה מהקפה, מהאשה,מהעיתון,מהסיגריות ובכלל מהחיים. יש כל כך הרבה דברים קטנים שמנעימים את החיים...
לבריאות.
נ.ב. איניני בקיא ברזי שתיית הקפה אצל השמאלניים.. אבל,מכירות הקפה מעידות שגם שם שותים קפה.
_new_ הוספת תגובה



בכל אשמה הסוכרזית...
שקד (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 10:48)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וקצת גם השמרנות :-)
_new_ הוספת תגובה



ומה על המרובעות?
מי שזוכר (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 11:20)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואיפה הכפייתיות
ולאן נעלמה לה היצירתיות
ומה יהא על קצת חדשנות
וכיצד נתגבר על השגרה האוכלת בנו בכל פה

עולמות שלמים ומפתיעים, עולים ומפציעים, וכל זאת רק מקריאה בקפה ובעתון הבוקר.

אכן, עולם חדש ומופלא.
_new_ הוספת תגובה



והרי כל אלו...
שקד (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 12:16)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אויבי השמרנות.

לגילוי עולמות החדשים, וסתם כך לעורר את השגרה, לא נותר לי אלא להמליץ להמיר את הניסים ואת העיתונים בקריאת בוקר בקפה שחור.

ורצוי נטול סוכרזית...
_new_ הוספת תגובה



אמנם למדנו שלא אומרים
מי שזוכר (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 12:46)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איכסה על אוכל... אבל בכל זאת
_new_ הוספת תגובה



שקד: הסוכרזית והשמרנות..יש משהו בזה..העיקר הדיאטה.
מוטקה צביאלי (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 16:19)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לגרפיט: אחלה רשימה עם ריח של קפה חזק עם האל
רפי אשכנזי (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 18:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ראובן, מה עם מתכון לאייריש קופי?
ארז לנדוור (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 5:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ארז. יש לך קשר לקפה לנדוור ?
יוסי (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 8:08)
בתשובה לארז לנדוור
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כן. קירבה רחוקה.
ארז לנדוור (יום שישי, 11/10/2002 שעה 0:34)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יריש קופי - בדומה לקפוצ'ינו איריש קופי אך ללא חלב
ראובן גרפיט (יום חמישי, 10/10/2002 שעה 16:05)
בתשובה לארז לנדוור
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מה פתאום? זה בכלל עם ויסקי!
אילן שנהב - אילן'ס (יום שישי, 11/10/2002 שעה 23:01)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אספרסו,
ויסקי,
קצפת מעל ומגררים תפוז!
_new_ הוספת תגובה



למר שנהב - תודה על התוספת!
ראובן גרפיט (שבת, 12/10/2002 שעה 14:38)
בתשובה לאילן שנהב - אילן'ס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מר גרפיט העתיק ממני את כל המתכונים!!!
אילן שנהב - אילן'ס (יום שישי, 11/10/2002 שעה 22:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אדון ראובן גרפיט,
הופתעתי והתאכזבתי לראות את מאמרך כפי שפורסם בפורום ארץ הצבי וכפי שהועתק ברשותך לאתר הקפה של מר ערן כרמון.
האכזבה הגדולה נובעת מכך שאנשים לא מורשים מעתיקים חומר שנכתב ע''י אחרים במאמץ רב ורושמים אותו על שמם, ללא כל בושה או תחושות אשמה.
מר גרפית, הופתעתי מכך מכיוון שקשה להאמין שהיום, בעידן שבו התקשורת כה קלה, וניתן לגלות זיופים כאלו בנקל, עוד יש מי שילך ויעתיק ועוד בנוסף לכך יתן הרשאה להשתמש בחומר כאילו הוא שלו.
זאת ועוד, אני רוצה לומר לך שהדרך שבה אתה מתבטא במאמרך נראית כאילו אתה מבין משהו בתחום עליו כתבת, אך המגוחך הוא שכמות השטויות שכתובה במאמרך מגיבוב ההעתקות מגיעה לידי גועל.
כדי להסביר לך מה אני מרגיש כעת, עדיף היה לו היינו נפגשים בבית המשפט שם היית עומד מבוייש על תרמית כה אוילית.
רוצה דוגמה? - מה דעתך להשוות בין שתי צורות ההכנה לקפה טורקי הרשומות זו מתחת לזו? (השניה מתוכן מועתקת מאתר אילן'ס שאת תכניו אני כתבתי). כמובן שיש עוד.

ובכן מר גרפיט, לא רק שאני דורש ממך להסיר את מה שהעתקת מיד מכל מקום בו הדברים כתובים, אלא שאני דורש התנצלות ברורה וחד משמעים עם הבטחה שלא לשוב על העתקה כזו ממני.

מכתב זה ישלח מיד גם לעורכי ''ארץ הצבי'' ואני מקוה לא למצוא את מה שכתבתי שוב בשום מקום נוסף.

אילן שנהב,
אילן'ס

קישורים:
אתר אילן'ס, ובו החומר המקורי: http://www.ilans.co.il
_new_ הוספת תגובה



לאילן שנהב - לאחר שיחתנו הטלפונית ולידיעת החברים
ראובן גרפיט (שבת, 12/10/2002 שעה 13:36)
בתשובה לאילן שנהב - אילן'ס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפורם. שוחחתי עם מר שנהב והוסבר לו מספר דברים:
ראשית - לא העתקתי את החומר מאתר של מר אילן שנהב ולא ידעתי שיש שלו אתר. יכול היה להתקשר אלי נולברר זאת באופן ישיר.
שנית: תפריטי הקפה הועברו אלי ממכון ויצמן למדע בפורוורד. חומר זה הורץ לאורך זמן בין הרבה מאד אנשים ואלי הגיע, במסגרת איסוף החומר כקובץ וורד, על ידי הבן שלי (אשר שוחח עם מר שנהב והסביר לו שחומר זה כמו כן חומר רב נוסף מסתובב במכון ומועבר מאחד לשני ושמו לו מופיע בו וכן לא כתובת או ציון האתר שלו).
שלישית: כל החומר הרב שיש לי בבית, כולל אוסף של מאמרים, פרסומים מתכונים ממקורות שונים כולל מספרי בישול למינהם. כן גם אופני הטחינה והקליה לקוח מחומרים שהתפרסמו והופצו לצרכי פרסום. אין בחומר - דבר מקורי שלי! כן גם אוספים שיש לי בנושא היין למשל.
רביעית: אשמח ששמו של מר אילן שנהב יתוסף למאמר ויווצר קישור לאתר שלו.
חמישית: אין לי כל יומרה לזכויות יוצרים או לעשות רווח כספי מהחומר. עם מר שנהב נפגע - אני מתנצל.
_new_ הוספת תגובה



תגובה ראוייה ומכובדת ! אבל יותר מכך...
יוסי (שבת, 12/10/2002 שעה 14:01)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כיוון שהתכתובת הזו מתנהלת בפורום - וכדי לאזן את התמונה - אוסיף כאן:
בעקבות תגובתו של גרפיט יש להמתין להתנצלות - בפורום - מצד מר שנהב כלפי גרפיט על השפה המתלהמת והביטויים העולבים שהטיח בו.
עד אז - יש, לדעתי, להימנע מצירוף הקישור של האתר שלו, כדי שלא לספק לו פרסומת חינם.
אם לא תפורסם התנצלות הולמת - אעשה מעשה:
כיוון שאחד מסניפיו של מר שנהב נמצא סמוך למקום מגורי מישהו מבני משפחתי, ואני נוהג לבקר שם מידי פעם - אדיר את רגלי מהסניף של אילן'ס (וכך גם אמליץ לבני משפחתי).
_new_ הוספת תגובה



כשיעתיקו את דבריך וינכסו אותם לטובת האחר...
אילן שנהב - אילן'ס (שבת, 12/10/2002 שעה 17:19)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או אז תוכל, מר יוסי, לבחור כיצד לנהוג ולהגיב. אינך יכל לשפוט את דרך תגובתי כאשר אתה לא נפגעת עדיין ממכת המדינה - העתקות. לידיעתך, אני עומד מאחורי דברי אחד לאחד, ולאחר שיחותי עם עורכי ''ארץ הצבי'' וגם עם מר גרפיט, יש לי סיבה טובה לכך, למרות שמר גרפיט ''לא חיפש כיצד לעשות הון מהעתקת מתכוני'' אלא רק ''לא ידע מה מקורם כי קיבל אותם במייל מבנו''. אני מאמין שהיתה לי ויש לי הזכות המלאה להפגע מכך.
עניין מרגיז נוסף הוא שיש כאן מין התהדרות בנוצות של מומחה למי שבאמת כתב המון שגיאות במאמר, מעבר להעתקת חלק מאתרי. זה פוגע בענף הקפה עליו אני יושב!
ובאשר לך, יוסי, אני בהחלט אבין אם מצפונך לא ירשה לך שוב לפקוד את אחד מסניפי אילן'ס, וצר לי על כך (כספית) אבל מאד ברור לי שגם בפעם הבאה אגן על היקר לי ועל זכויות היוצרים שלי בכל דרך גם אם אני עלול להחמיץ את ביקוריך.
מציע לך לחשוב על ''הרצון לאזן'' שוב, ואם תרצה אני זמין במייל המצ''ב.

שמח שהכל הסתיים לטובה ושלמדנו מזה משהו,
מבקש להודות לעורכי ''ארץ הצבי'' על פעולתם הנחרצת, העניינית והמהירה.

אילן שנהב
_new_ הוספת תגובה



מר שנהב הנכבד, איש אינו חולק...
יוסי (שבת, 12/10/2002 שעה 17:58)
בתשובה לאילן שנהב - אילן'ס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על זכותך המלאה להיפגע כתוצאה מהעתקת חומר שעמלת עליו והשקעת בו מאמץ רב.
אלא שאתה מתעלם מדבר אחד שעושה את כל ההבדל, והוא שראובן גרפיט - לדבריו - עשה את שעשה בתום לב ובלא שאפילו ידע על קיומו של האתר שלך.
מתגובתך אלי אני למד שאתה מקבל את הסבריו של גרפיט ואינך חולק על תום לבו בעניין זה.
למה הדבר דומה ? לאדם שדרך על רגלך ואכן הכאיב לך, אך מתברר שהוא עשה כן בלי כוונה.
ובכן, האין הבדל מבחינתך - גם אם הכאב הוא אותו כאב - אם אותו אדם דרך על רגליך בכוונה להכאיב לך או שהוא דרך עליה בלי כוונה?
עכשיו, כאשר גם אתה אינך חולק על כך שגרפיט עשה את שעשה בלי כוונה (ואף התנצל על כך) - האם עדיין אתה עומד מאחורי דבריך אליו שבהם אמרת, בין היתר כי ''היית עומד מבוייש על תרמית כה אווילית''?
האם עדיין הינך עומד מאחורי טענתך שהמעשה הוא ''תרמית''?
הרי לא תחלוק על כך שאילו ידעת - מראש - שגרפיט העתיק את הדברים ב''העתקה סיבובית'' - כלומר שלא מהאתר שלך ובלא שידע על קיומך - לא היית מגדיר את מעשהו כתרמית.
עכשיו, כשמתברר לך שגרפיט נהג בתום לב, כל שעליך לעשות הוא לחזור אל דבריך ההם, לעשות תרגיל מחשבתי לא ממש מסובך, ולבחון את עצמך אלו מהכינויים שהיטחת בו היית נמנע מהטחתם אילו ידעת שהוא עשה זאת בתום לב ואפילו בלא שידע שיש לך אתר.
ולאחר שתעשה כן, עליך להתנצל בפני גרפיט על הכינויים ה''עודפים'' הללו.
מסובך ? לא ממש.
אנושי ? בהחלט !
_new_ הוספת תגובה



מר שנהב -יישר כוח! לו ירבו בישראל כמוך
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 13/10/2002 שעה 0:04)
בתשובה לאילן שנהב - אילן'ס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גניבת זכויות יוצרים וקנינים אינטלקטואלים הינה מכת מדינה קשה ביותר במקומותנו המביאה לסאוב כללי וציניות פרוורטית ההורסת כל חלקה טובה ופוגעת ביצירת ויזימת דברים בעלי ערך.

ישראל, אגב, דורגה על ידי משרד הסחר האמריקני כנמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בגניבת זכויות יוצרים. לפני כחודש גם משטרת ישראל הודיעה על לוחמה בגניבת זכויות יוצרים כיעד אסטרטגי ראשוני במעלה, בצד לוחמה בפשע המאורגן, ו- 4 או 5 יעדים אחרים.

גם עבדך הנאמן נפגע מגניבת יתר של זכויות קניין אינטלקטואלי, שהיו מלוות בפגיעה נמרצת במעמדי ונסיונות קבירת המקור לפי מיטב מסורת Carry and bury .

מר שנהב, אני מצרף כאן קישור למאמר שלי בנושא.

ואסיים בשתי פסקאות: אחת, מאמר חז''ל:
''המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם''.

פסוק זה אינו פראזה ריקה, כפי שמתברר והולך במציאות מהפכת המידע בתקופה הנוכחית. הכשל או הזדון להמנע מכך, עשוי להביא למעשי הרצחת וגם ירשת מסוג כרם נבות, ולסאוב עמוק מבעבע אדי תרעלה וגולש במעין אפקט דומינו.

פסוק אחר הוא של פילוסוף הנאורות וולטיר:
Ecrasez l'infame שפרושו בלשון קודש ''מחץ את הטינופת''.

בברכה,
מיכאל

קישורים:
מאמרי בנושא המצאתיות, קניין אינטלקטואלי והסאוב ההיסטורי: דיון 632
_new_ הוספת תגובה



סיום פרשת המתכונים
המערכת (שבת, 12/10/2002 שעה 15:08)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו
לאחר בירור כל העניינים העומדים בין כל המעורבים, המערכת מקבלת את הסברו של ראובן גרפיט על השתלשלות העניינים וכי לא העתיק את המתכונים מאתרו של אילן שנהב, ומכבדת את זכויות היוצרים של אילן שנהב על המתכונים.

על מנת להביא זאת לידי ביטוי, החליפה המערכת את קטע המתכונים במאמרו של ראובן גרפיט בקישור ישיר לאתר של מר אילן שנהב, (בהסכמתו של אילן) והכניסה קישור בולט לאתר הנ''ל כולל הדגשת זכויות היוצרים על המתכונים.

אנו מאחלים הכנה ושתיית קפה טוב ואיכותי לכולם.
_new_ הוספת תגובה



ושתדעו לכם ש-תה הרבה יותר בריא :-)
אנה (שבת, 12/10/2002 שעה 16:42)
בתשובה להמערכת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אני עובר לציקוריה.
יוסי (שבת, 12/10/2002 שעה 17:16)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אז אתה סבא יוסי
אנה (שבת, 12/10/2002 שעה 23:02)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אנה, אם את יודעת לקבוע שאני סבא - את סבתא !
יוסי (שבת, 12/10/2002 שעה 23:50)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא נכון
אנה (יום ראשון, 13/10/2002 שעה 1:19)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכלל לא נכון.

פשוט סבא שלי אהב תמיד לשתות קפה ציקוריה, שתחייה עד מאה ועשרים!
_new_ הוספת תגובה



זכויות יוצרים על מתכונים?
מי שזוכר (שבת, 12/10/2002 שעה 18:12)
בתשובה להמערכת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין דבר כזה.
כולם רשאים לבשל כל דבר ולאכול כל דבר ולכתוב כל דבר שעולה בדעתם.
_new_ הוספת תגובה



מי שזוכר, זכות היוצרים היא לא על המתכון, אלא...
יוסי (שבת, 12/10/2002 שעה 18:22)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על הטקסט שמבטא אותו.
_new_ הוספת תגובה



אני מתחיל לקבל הרגשה שאתה קרוב
מי שזוכר (שבת, 12/10/2002 שעה 18:45)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעניינים משפטיים
_new_ הוספת תגובה



שאלת משהו ?
יוסי (שבת, 12/10/2002 שעה 18:51)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא, סתם אמרתי
מי שזוכר (שבת, 12/10/2002 שעה 19:36)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כלומר ...
אנה (שבת, 12/10/2002 שעה 23:00)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה בטח מתבדח מר יוסי

מה פירוש ''הטקסט שמבטא אותו''. הרי מתכון ש-ל-א נאמר בעל פה, מסבתא לאימא לנכדה, תמיד נכתב איפשהו - והוא תמיד ''טקסט שמבטא אותו''. וגם, מתכונים תמיד כותבים כדי לא לשכוח

מהו מתכון - מתכון הוא טקסט המתאר 1460#&מחבר-צירוף של חומרים היוצרים מאכל כלשהו.

1460#&מחבר - חיריק מתחת ל-מ'
_new_ הוספת תגובה



אנה, האם מה שכתבתי...
יוסי (יום ראשון, 13/10/2002 שעה 0:44)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה כמו בדיחה ?
ובכן, שימי לב צעד אחר צעד:
החוק אוסר להעתיק יצירות ספרותית.
יצירה ספרותית - עפ''י החוק - איננה דווקא סיפור של עגנון, אלא כל טקסט שהושקע מאמץ מינימלי כלשהו בחיבורו - לרבות טקסט של מתכון.
אבל מתכון כתוב - נוסף על היותו יצירה ספרותית - מגלם בתוכו גם רעיון (כלומר אופן הכנה של מאכל או משקה וכו').
במילים אחרות, למתכון כתוב יש תכונה נוספת (שאיננה קיימת בסיפור של עגנון למשל) - והיא הרעיון איך מכינים את המאכל או המשקה.
החוק איננו אוסר על העתקת הרעיון אלא רק על העתקת הטקסט המסויים המבטא אותו.
כלומר שאני יכול לקחת רעיון של מתכון וליצור טקסט חדש לאופן הכנתו.
כך למשל, אם המתכון המקורי כתוב בפרוזה, אין מניעה חוקית שאקח את הרעיון הזה ואבטא אותו בשירה ובחרוזים (או בפרוזה שונה טקסטואלית וכו' וכו').
האם הצלחתי להסביר את העניין ?
_new_ הוספת תגובה



טוב סדר
אנה (יום ראשון, 13/10/2002 שעה 1:17)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הנה למשל רצפט לקפה, מוגן בזכויות יוצרים
מי שזוכר (יום ראשון, 13/10/2002 שעה 12:31)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל כל כך יפה שבא לשתות, מקווה שלא שכחתי כלום.

Il a mis le cafe
Dan la tase
Il a mis le lait
Dans la tase de cafe
Il a mis le sucre
Dans le cafe au lait
Avec la petite cuiller
Il a tourne
Il a bu le cafe lait
Sans me parler
Il a allume
Une cigarette
Il a fait des ronds
Avec la fume
Il a mis les cendres
Dans le cendrier
Sans me parler
Sans me regarder
Il s'est leve
Et moi j'ai pris
Ma tete dans ma main
Et j'ai pleure.

ז'אק פרוור,
_new_ הוספת תגובה



שיר מתוק. אני מכירה אותו בעברית. שיר מימים רחוקים
אנה (יום שני, 14/10/2002 שעה 0:56)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



חוצפה - זה מועתק!
אילן שנהב - אילן'ס (יום שישי, 11/10/2002 שעה 23:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלק גדול ממה שפורסם כאן בשמו של ראובן גרפית הועתק ממני, והשאר או שהועתק או שכתובים בו גיבובי שטויות.

קשה להאמין שיש אנשים שפשוט לוקחים חומר שאחרים עמלו עליו כה רבות ופשוט לוקחים להם את הקרדיט.

מצטער לערב כאן את הפורום הנפלא הזה, חשוב לי שתדעו את הדברים לאשורם!!

אילן שנהב,
אילן'ס - בית של קפה

קישורים:
אתר הקפה של אילן'ס: http://www.ilans.co.il
המיקום הרלוונטי באתר אילן'ס - השוו ותהנו.: http://www.ilans.co.il/coffee_recipes/coffee_recipes...
_new_ הוספת תגובה



לחברי הפורם - ראו תגובתי לאילן שנהב !
ראובן גרפיט (שבת, 12/10/2002 שעה 14:37)
בתשובה לאילן שנהב - אילן'ס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לאילן שנהב.
אליצור סגל (יום ראשון, 13/10/2002 שעה 11:18)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לאילן שנהב - קודם כל טוב שבאת לפורום ונשמח גם להבא להנות מדבריך.
אבל התקפתך על ראובן גרפיט אינה צודקת - יש חמור רב ופתוח בכל מקום אין סיבה לחשוב שהוא העתיק ממך.
וחוץ מזה אם הוא לא היה כותב כנראה שגם אתה לא היית
מעדכן אותנו ולכן לפחות על זה מגיע לו הוקרה.
אני לפחות אשמח אם תתרום לפורום גם בלי להשמתש בדבריו של גרפיט כנקודת מוצא.
אליצור
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי