פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חמש החלטות גורליות
שלמה גזית (שבת, 10/06/2017 שעה 8:00)


חמש החלטות גורליות

אלוף (דימ.) שלמה גזית



אנו מציינים השבוע חמישים שנה למלחמת ששת הימים, חמישים שנה לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, שליטה בשטח ושליטה בקרוב לשלושה מיליון פלסטינים.

רובה המכריע של האוכלוסייה היהודית בישראל נולדו או שהגיעו ארצה לאחר אותה מלחמה, זו אוכלוסייה שאיננה מכירה את ה''קו הירוק'' ואיננה מודעת לכך שישראל שבתוך ה''קו הירוק'' התקיימה רק 19 שנים.

אינני מתיימר להיות החוקר שלמד ובדק את הנושא. בטוחני כי יעסקו בכך רבים כאן בארץ, במזרח התיכון הערבי, ובמחקר האקדמי העולמי. אף על פי כן מצאתי לנכון להצביע על חמש החלטות שנתקבלו בישראל בימים ובשבועות הראשונים שלאחר המלחמה, החלטות שקבעו והשפיעו על מכלול היחסים שבין ישראל ה''כובשת'' לבין האוכלוסייה הפלסטינית ''הכבושה''.
א. הר הבית – ב- 7 ביוני, ביום השלישי של המלחמה, השתלטו כוחות צה''ל על העיר העתיקה בירושלים, ובכלל זה גם על הר הבית. שר הביטחון, משה דיין, שהגיע למקום, ראה את דגל ישראל מתנופף מעל כיפת-הסלע והורה להסירו מיד.

שם ואז נקבעה עובדה – הר הבית, הרחבה הגדולה עם מסגד אל-אקצה וכיפת- הסלע, נשארו באחריות הוואקף המוסלמי. אכן, יש נוכחות משטרה ישראלית במקום, יש אישור למבקרים ישראלים וזרים לעלות להר – אך בהחלטה זו נמנע עימות בין האיסלם ליהדות.

ב. תקציב השטחים - ימים ספורים לאחר סיום הלחימה החלו להתעורר הבעיות מן השטח. כבשנו אוכלוסייה וכבשנו משקים כלכליים ואלה תבעו תשובה ופתרונות מיידים – אספקת דלק, מזון ותרופות, שיווק התוצרת המקומית שהתנתקה מן הקשרים שהיו לה עם הגדה המזרחית של ירדן וקשרי רצועת עזה עם מצרים.
סגן שר הביטחון, רב-אלוף צבי צור, בא בדברים עם מנכל משרד האוצר, הד''ר יעקב ארנון, וסוכם שתקציב הפעולות בשטחים יהיה מרוכז, כנתח נפרד, בתקציב הביטחון, הגם שתקציב זה ישמש את פעילות כל משרדי הממשלה, בכל אחד מאזורי הממשל. החלטה זו, המיושמת עד היום, עיקרה את המעורבות של שרי הממשלה בפעילות משרדיהם בשטח, ואפשרה ניהול מדיניות ישראלית-ביטחונית מרוכזת.

ג. מזרח ירושלים והאגן הקדוש – החלטה מדינית זו, של הממשלה והכנסת, לא העריכה את המשמעויות שתהיינה בזירה המקומית-ירושלמית ובמכלול היחסים עם העולם המוסלמי. החלטה זו הציתה את ההתנגדות לשלטון הכיבוש הישראלי, במועד מוקדם כל כך לאחר המלחמה.

ד. הגשרים הפתוחים – פתיחת התנועה לאנשים ולסחורות בגשרי הירדן לא הייתה פרי החלטה ישראלית. יזמו זאת התושבים הפלסטיניים בגדה המערבית, אלה חדשו את התנועה והעמידו את צה''ל בפני עובדה. ההחלטה הישראלית הייתה שלא למנוע ולא להפריע לתנועה, ועד מהרה אף הוחלט למסד זאת.

התוצאה הייתה חד-משמעית. כיבוש השטח לא ניתק את האוכלוסייה הפלסטינית שבשטח הכבוש מן העולם הערבי.

ה. אי התערבות – הנחת היסוד הייתה שאין עם ואוכלוסייה המוכנים לחיות תחת כיבוש. מדיניות הממשל הישראלית השתדלה שלא להתערב, לא לשנות את אורח חיי התושבים, ובמידת האפשר להצניע את עצם נוכחות הממשל הישראלי.

שלושה חודשים לאחר המלחמה עמדה להיפתח שנת הלימודים בשטחים הכבושים. משרד החינוך שלנו התכוון להחיל את תכנית הלימודים הישראלית, זו שבמגזר הערבי, על מערך בתי הספר בשטחים. כוונה זו הולידה את המאבק המקיף והראשון בין ישראל להנהגה הערבית המקומית.

ידענו שאין בידינו אפשרות להקים מערך של אלפי מורים ומורות שיחליפו את סגל המורים המקומי הקיים. מדיניות משרד הביטחון התקבלה – בתי הספר המשיכו ללמד את התוכנית הקודמת, לאחר פסילה מינימלית של ספרי הלימוד שהיו נהוגים.
היום, לאחר יובל שנים, היו אלה חמש החלטות ישראליות שהטביעו חותם על מערכת הממשל הישראלית. חמש החלטות שמשפיעות – לטוב ולרע – על השליטה הישראלית גם היום בשטח ובאוכלוסייה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  כאן מחמוד-חאראם אל-שריף בידינו...  (דניאל143)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי