פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_8531

טראמפ – קוו ואדיס?
שלמה גזית (שבת, 08/04/2017 שעה 7:00)


טראמפ – קוו ואדיס?

אלוף (דימ.) שלמה גזית



שלשום, יום חמישי בערב, השלמתי את הטיוטה הכמעט-סופית של הטור שנועד להיות מופץ בשבת בבוקר. הכותרת שנתתי לטור הייתה ''והעולם שותק!''. ביקשתי להתייחס לפער המשווע בין הזעזוע והגינוי הכמעט כלל-עולמי, למראה הילדים שנהרגו באש הנשק הכימי בסוריה לעומת היעדר התגובה בין במישור הצבאי ובין במישור המדיני.

קמתי למחרת, אתמול יום שישי בבוקר, ושמעתי על טילי הטומהוק ששיגרה ארה''ב לעבר בסיס חיל האוויר הסורי בחומס, הבסיס ממנו יצאו המטוסים הסוריים להתקפתם הנפשעת.

דבר ראשון – גנזתי את טיוטת הטור שכתבתי. גנזתי, אך טרם השמדתי. מוקדם עדיין לקבוע אם התקיפה האמריקאית מבטאת שינוי אסטרטגי במדיניות וושינגטון, או שהיה זה צעד נקודתי, החלטה חד-פעמית של הנשיא החדש שביקש להפגין את השוני בינו לבין קודמו, ברק אובמה, בהקשר לנשק הכימי שבידי דמשק .

אפשר, וכולי תקווה שזו תהא אכן המדיניות החדשה של ארה''ב, אפשר שלא היה זה צעד הפגנתי בודד, אלא תחילתה של אמריקה אחרת, אמריקה המבקשת להחזיר לוושינגטון את מעמד המעצמה הגדולה והמובילה בזירה העולמית. את התשובה נדע במועד קרוב, יש שורה של מוקדי מתיחות בעולמנו מוקדים אשר בכולם יש לארה''ב תפקיד דומיננטי, בין אם יהא זה תפקיד של מעורבות פעילה וקובעת, ובין אם יהא זה של עומדת מן הצד. על סדר יומו של הנשיא החדש, נשיא שטרם מלאו שלושה חודשים מאז נכנס לתפקיד ואשר טרם השלים אף את הרכבת צוות עוזריו שורה של נושאים החייבים החלטה, החלטה שאי אפשר יהיה לדחותה, וכל העולם נושא אליו עיניים ומבקש לראות מה תהיינה החלטותיו. אמנה כאן רק את הדחופות והגורליות שעל סדר היום - צפון קוריאה, רוסיה, איראן וכמובן, ההתמודדות בטרור האיסלמי.

אין צורך שהנשיא יפעל מיד בכל אחד ואחד ממוקדים אלה. העולם צופה וממתין לראות מה מדיניות-חוץ אותה מתכוון דונאלד טראמפ לאמץ, וכל המעורבים בדבר כבר יסיקו לבד ומיד את המסקנות.

ומכאן, אינני יכול שלא להתייחס לזירה שלנו ולסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני. בזה אחר זה עולים לרגל ראשי מדינות האיזור ומתייצבים בבית הלבן. בימים הקרובים עומד הנשיא לפגוש את מחמו ד עבאס, מי שעומד בראש הרשות הפלסטינית. לדונאלד טראמפ יש שם של אוהב יהודים ותומך גדול בישראל, הוא חוזר ומתהדר בבתו שהתייהדה ובנכדיו היהודים, אך עדיין איננו יודעים לאן תביא אותו תמיכה זו בישראל. טראמפ חוזר ומצהיר על כוונתו לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא שהדרך שיוכל ללכת בה עשוייה להיות בכיוונים ממש מנוגדים. השמחה הגדולה שהציפה את מנהיגי הימין הישראלי משנבחר טראמפ לנשיא – הצטננה. מה שראינו עד כה – היו הוראות ברורות מוושינגטון שלא לשנות את המציאות בשטח וכי יש להמתין להחלטות שתתקבלנה בבית הלבן. וכולנו ממתינים.

את פיתרון החידה נראה ככל הנראה במועד קרוב. דונאלד טראמפ איננו נמנה על המתלבטים ומהססים.

וזו גם ההזדמנות לברך את ידידינו הרבים, את כל ציבור הקוראים טורים אלה, בברכת חג שמח, חג לכם, למשפחותיכם ולכל בית ישראל.







http://www.faz.co.il/thread?rep=177468
טראמפ מחפש, תוהה, מגשש ומנסה לבנות את את דרכו 'תוך כדי תנועה'
בצלאל פאר (יום שלישי, 25/04/2017 שעה 14:51)

• ראשית – התקיפה האמריקאית דווקא כן מבטאת שינוי אסטרטגי במדיניות וושינגטון, שהרי צריך לומר שלאחר שהסורים תקפו בחומרים כימיים כ-‏15 פעמים ואמריקה לא הגיבה, הרי שלראשונה היא תוקפת גם כצעד הפגנתי ומתרה באסד. הרי טראמפ לא היה מאשר את התקיפה אם היה מעריך או שזה לא ישפיע על אסד והוא ימשיך להשתמש בנשק כימי או שלחילופין ישנה אפשרות שטראמפ לא יגיב שוב, וסביר שאף בצורה חמורה יותר, אם אסד יחזור וישתמש בנשק כימי. ברור שטראמפ נחוש לפעול אם אסד יתעלם מהאזהרה, גם במחיר הגברת המתיחות עם פוטין. אני שולל את ההנחה שטראמפ תקף רק כדי להראות לכולם שהוא שונה מאובמה. זה לא שיקול במדיניות אסטרטגית. מה שכן, זה נכון שטראמפ ישתמש בהחלטתו כדי להמשיך ולבקר את אובמה על תפקודו בכלל כנשיא, כולל בשאלה הסורית.

מדיניות טראמפ בעניין הסורי לא החלה עם התקיפה של שדה התעופה שועיראת שליד העיר חמה (חמאת) במרכז סוריה. אחת ההחלטות הראשונות של טראמפ כנשיא היתה לשלוח כוח צבאי של כמה מאות לוחמים לצפון-מזרח סוריה כדי לעזור לכורדים בלחימת בדאע''ש. משמע, טראמפ כבר נמצא בשלבים אחרונים של גיבוש מדיניות אמריקאית אחרת אל מול סוריה. טראמפ, שלא כמו אובמה, אינו מכריז על המטרה בציבור, אלא משאיר אותה לעצמו לאנשיו. לכן קשה לפרשנים להעריך את הצעד הבא בו ינקוט טראמפ.

סביר שטראמפ לוקח את העניין הסורי כזירה בה הוא מתכוון להחזיר לאמריקה את מעמדה המדיני הבין לאומי. הדבר מתיישב עם עמדותיו המפתיעות כנגד פוטין בעניין הסכסוך באוקראיינה ובמתיחות בכלל במזרח אירופה, מול התכונה הצבאית הרוסית בגבולה עם פולין, לטביה, ליטא, אסטוניה. גם עמדתו מול סין, המחלוקת בעניין ההתנהגות הכלכלית-מסחרית שלה הפוגעת באינטרסים אמריקאים והצהרותיו של טראמפ בקמפיין הבחירות שהוא הולך להחזיר עסקים אמריקאיים מסין לאמריקה; ההתבטאויות הקשות של טראמפ בעניין האיים הסיניים המלאכותיים בים סין; והביקורת שלו שסין תומכת למעשה בהתנהגותה הלא-רציונלית של צפון קוריאה; והינה השבוע טראמפ תוקף בסוריה כשהוא מארח את נשיא סין בטירתו הפרטית בפלורידה. מה סימלי יותר מהסצינה הזאת?

•• שנית, בעניין הסכסוך הפלסטיני טראמפ הוא פיל שנכנס לחנות חרסינה, ולכל היותר להערכתי הוא יוכל, בסוף תהליך קפקאי, להאיץ את המלחמה הבאה. הפלסטינים לא ישחקו את המשחק שלו אם הם לא יוכלו להשיג את כל היעדים שאין נסיגה מהם:
- א. נסיגה ישראלית מלאה לגבולות 67.
- ב. הכרת ישראל ב''זכות השיבה'' של כל מי שמוגדר היום כפלסטיני (כנראה מדובר על כ-‏7 מיליון איש הפזורים בכל העולם).
- ג. הפלסטינים לא יצטרכו להכיר בישראל כמדינת העם היהודי, למרות שהם דורשים שישראל תכיר בהם כמדינת ''העם הפלסטיני''. הפלסטינים עומדים על כך שישראל תהיה ''מדינת כל אזרחיה'', אבל מתנגדים לכך שיהודים יתגוררו ב'מדינה הפלסטינית' שתקום.

שום טראמפ לא יוכל לשנות את הפלסטינים. עובדה היא שהפלסטינים גינו את תקיפת הטומהוק בסוריה. אומנם לא הרש''פ הוא שגינה את אמריקה, כי הם עדיין תולים תקווה בטראמפ שיעשה להם את העבודה מול ביבי, אלא רק ''ליגת ההתנגדות הפלסטינית'', שמות כינוי זמניים לדבר ההנהגה הפלסטינית http://www.ro2x.com/local/article-201704071497.html קואליציית הארגונים למלחמה בישראל, שכוללת בתוכה גם חברי רש''פ/פת''ח אבל לא מייצגת פורמלית את הרש''פ.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.