פיל סגול / טור אישי | |||||
מיכאל שרון ז''ל (יום ראשון, 06/10/2002 שעה 22:56) | |||||
|
|||||
http://www.faz.co.il/thread?rep=13374 | |
למיכאל שרון: אתה ונבון= 1:1 ,שני הצצדים מעניינים | |
רפי אשכנזי (יום שני, 07/10/2002 שעה 20:13) | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=13380 | |
רפי אשכנזי: פרופ' נבון אכן אדם שיש לו מה לאמר. | |
מיכאל מ. שרון (יום שני, 07/10/2002 שעה 21:09) בתשובה לרפי אשכנזי | |
תודה על העיון המעמיק - מן הסתם. בוגרי קורסים של דייל קרנגי, אחד מוותיקי השיטה האמריקנית של ''עשה זאת בעצמך'', מטיפים בין היתר להיות האדם ''מאזין טוב''. Good Listener . הדוגמא בספרו, אותו קראתי בגיל רך למדי, היתה של עובד אמביציוזי המוזמן לנשיא החברה הקשיש לארוחת ערב, ושומע בסבלנות מבלי להוציא מלה, ממש כפילוסוף סיני, את הלה מתאר בארכנות את אוסף בובות הפורצליין שלו. למחרת וזמן מה לאחר מכן שיבחו הנשיא בפני כל כאדם מקסים בעל מעוף, דינמי ויצירתי. המסקנה בספר: היה מאזין טוב. ספרים מסוג זה גם היציעו כיצד לעשות מליון דולר בחצי שנה וכיוצא בזה. אין כל בעיות אם רק תקרא את הספר. בהקדמה מופיע לו בכל זאת בשובבות מסויימת תנאי יסודי להצלחת הענק: עליך באמת באמת לרצות לעשות מליון דולר. קראת אך טרם התעשרת? סימן שאולי רצית, אבל לא באמת באמת. אבל מעבר לכל, ראוי להיות קורא טוב Good reader . מחומר קריאה טוב רבים ''מתעשרים'', שכן חומר טוב גם מתסיס, משנע, מכה גלים ופועל דרך הקורא כלפי סביבתו הפנימית והחיצונית באופנים רבים. כאן לא נידרש רצון כביר, אלא רק קשב, שימת לב. הטקסט עצמו כבר ''עושה את העבודה הטובה'' אם הוא טוב. ה''רצון הכביר'' הוא בבחינת תנאי חסימה המשמש לתרצנות כשל, שכן כיצד תוכל לאמדו ולקבוע שעמדת בסנדרט. מאידך חומר קריאה טוב ומתסיס בנוי בדיוק לפי מידת אנוש, ונושא את האדם איתו. אינך צריך להכניס למערכת ''אני-טקסט'' רצון ענק או כל דבר חיצוני ואקזוטי אחר בעזרת ''סיבוב דוושות'' מאומץ. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=13421 | |
למיכאל: על זכויות טבעיות מול זכויות היסטוריות | |
דוד פלד (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 12:32) | |
הצגת הדברים בדרך שעשית, אכן מרשימה: שימוש בפרוצדורות כדי להציף את התכנים. לעניות דעתי, המושג ''זכות'' מתקשר עם מוסכמות, שהן פונקציה של מקור הסמכות (טרנסצדנטית או של חברה אזרחית). האם הגדרתה של ''זכות טבעית'' הינה מוסכמה אוניברסלית? בנ''ל לגבי ''זכות היסטרית''. הנחת המוצא שלי שהשאלה היא רטורית. לכן כה חשובה הגדרתו של מקור הסמכות. סמכות זו אמורה לפסוק במקרה של חילוקי דיעות, שלא להזכיר שעליה להיות בעלת זכות אכיפה מוסרית, או כפייתית. אם אינני טועה, שאלות אלו מועלות גם על ידך בדרכך, כאשר פרופ' נבון מתעלם במכוון מבעיות אלה. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=13491 | |
דוד פלד היקר: ''הסכמיות אוניברסלית'' כטעות קטגורית | |
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 19:47) בתשובה לדוד פלד | |
או כסתירה בין מונחים, שאופקיהן - כפיה כוחנית שרירותית. מר דוד פלד, רוב תודות על הערות חכמות. תשובותי מפורשות בדיון מקוצר בשאלות אלה: ''מוסר, אמת, חוק ומנהג -דרגת האבסולוטיות של אמת --'' מאמר המופיע בקישור למטה. אתה מקשה אם זכות טבעית ניתן להגדיר כ''מוסכמה אוניברסלית''? אך אם מדובר בהבנה או אינטואיציה אוניברסלית, דהיינו שאין כמעט שונות בין אנשים בשיפוט לגבי מושאה, לשם מה לעגנה בקונבנציה? שהרי הקונבנציה היא מעין גיבוי עודפי למה שהינו בבחינת ''מובן מעצמו'' self evident מצד רוב מכריע (לפחות) של הבריות - מעבר לעמדות, הבדלי אישיות, הבדלים אתניים והבדלי תרבויות. ואם כך, יש כאן הוספה מיותרת של הפסוק: ''וכמו כן, קיימת הסכמה נרחבת לגבי השיפוט הנידון'', באופן שאינו מוסיף כל אינפורמציה חדשה לעובדה שהשיפוט הינו אוניברסלי. שהרי אין המדובר אלא במעין הדהוד echo נוסף ועודפי לסיטואציה הבסיסית של שיפוט שהינו אכן אוניברסלי בפועל. האם צמד המילים ''מוסכמה אוניברסלית'' אינן בבחינת טעות קטגורית, בדומה ל''מחשבה ירוקה'' - או סתירה בין המונחים אם הם מפורשים כחלים על אותו מישור דיון? שכן אם ''אוניברסלי'', לשם מה ''מוסכמה'' דהיינו אקט הכרעה והחלטה המבוסס על הסכמיות נרחבת? אלא אם אתה מגניב כאן בדלת האחורית את נושא האכיפה השרירותית מצד סמכות כוחנית. ואם אכן יש צורך לתפעול כוח (גם אם מדובר בכוח לגיטימי מבחינה כלשהי) האם באמת היתה כאן אוניברסליות כלשהי? שכן תפעול כוח נידרש על מנת לאכוף כוון פעולה ושיפוט המנוגד לאינטואיציות הספונטניות שלנו - של כולנו, שהרי דובר כאן על ''אוניברסליות''. אם כן, הצימוד של כוח כפייה ל''אוניברסליות'' עשוי לעורר חשד קליל שמדובר ברטוריקה צרופה, דהיינו שימוש בביטוי ''אוניברסלי'' על מנת לאכוף משהו כלל לא אוניברסלי ואפילו כזה הנוגד את אינטואיציות הצדק הטבעי האוניברסליות הכלליות ביותר. חשד זה מתעורר ביתר שאת כאשר ניתקלים גם בביטוי ''הסכמיות'' בצימוד עם ''אוניברסלי'', דבר המעורר אסוסיאציות היסטוריות לא נמנעות של זעם הצדקתנות ההמונית הנרגנת ברוח ''הרצון הכללי'' של ז'אן ז'ק רוסו, ''רצון'' ערטילאי משהו, אך שהיה צמוד בקשר גורדי למשהו כלל וכלל לא ערטילאי - הגיליוטינות של רובספייר וסאן ז'יסט. אביא כאן 2 קישורים נוספים אודות צדק טבעי מול סמכות שרירותית המתבססת תכופות על פיקציות רטוריות של ''הסכמה כללית''; או הבנות הסכמיות (קונבנציונליסטיות) בהקשרים שונים; או אף ''רצון כללי'' - ומה עניין רצון להסכמיות? אולי לצורך פראפרזה על דברי קאנט ''איני יכול ואף איני רשאי שלא לרצות את מה שאומרים לי ש''כול-ם מסכימים לגביו'' ובמאמר מוסגר, הוגי המאה ה- 19 ובפרט שופנהאואר עסקו רבות ברצון, אולי נוסח זמר הימאים הפורטוגזי הנוגה (העצב - אין לו סוף, לאושר - יש ויש) -''לאינטליגנציה, ליכולות ואולי אף לגאונות - יש גבולות. לרצון אין ואין''. קישורים: מוסר אמת חוק מנהג - רלטיביזם בהיסטוריה ודרגת האבסולוטיות של האמת: http://www.faz.co.il/story_669 צדק טבעי, הטייה והשאות: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=57172 הצדק הטבעי המושבק - הבולשביזם, הרטוריקה והכפייה הסמכותנית: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=940&rep=63901&... | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=13505 | |
למיכאל: על מוסכמות ועל אינטואיציה | |
דוד פלד (יום שלישי, 08/10/2002 שעה 23:15) בתשובה למיכאל מ. שרון | |
אני מרשה לעצמי להפסיק את המחמאות ולהמשיך הלאה, אחרת נסמיק, כל אחד בתורו וצלילות החשיבה תיפגם. 1. לצערי הקישוריות עם המאמר הראשון אינה פועלת. אודה לך אם תשלח לי אותו לכתובת d_peled@netvision.net.il 2. אני בשלב של בחינת ארגונים במסגרת תיאורטית. מכל מה שקראתי עד היום מתגלה הסימביוזה בין חשיבת הפרט ל''חשיבת'' המוסד, כאשר החשיבה שלנו אינה אלא המשך ''חשיבתו'' של המוסד אליו אנו משתייכים (Foucault אולי הוא הבולט בזרם הזה, אך הוא לא לבד). אני בהחלט מסכים עם קביעתך שאין בנמצא חיה הנקראת ''מוסכמה אוניברסלית''. יש במפורש מוסכמות מוסדיות. רק כדי לסבר את האוזן: הנושא הבסיסי ביותר הוא הסיווג - הקלסיפיקציה. קיים זרם באנטרופולוגיה המניח שהנטייה הטבעית שלנו היא לחיות בעולם בטוח יותר מובן יותר צפוי יותר; והסיווגים הראשוניים עוזרים לנו לסדר לעצמנו מין עולם כזה. על מושגים קוטביים דוגמת טוב -רע; מסוכן- בטוח אנו בונים מערכת שלמה של קטגוריות המגדירות גדול, קטן שווה. מכיוון שעבודת הקיטלוג גוזלת זמן רב, הנטייה הטבעית היא לאמץ את הקטגוריות שמספקת לנו החברה בה אנו חיים. בצורה זו מוטמעת צורת חשיבה מוסדית, בלי שנהיה מודעים אליה. היה זה רק כדי לסבר את האוזן ע''י הצפת הבעיה המרכזית של הקטגוריזציה, מדוע לא תיתכן''מוסכמה אוניברסלית'' אלא מוסכמה שהיא במפורש תלויית מוסד. בכך אנחנו גם מסכימים וגם חלוקים. מוסכמה אינה בשום פנים סעיף במערכת החוקים מחד ואינה אינטואיטיבית מאידך. היא תוצאה שבמידה מסויימת מנוגדת לרציונליות (הפקת התועלת האידיבידואלית המכסימלית) ובמידה מסוימת משלימה אותה ע''י ארגון החיים בצורה שתסדיר קונפלקטים תוך שימור חירות הפרט. אין היא בהכרח אינטואיטיבית כי אם תוצא של פעילות אינטציונאלית. לכן הצרוף ''מוסכמה'' ואינטואיציה'' אינו מובן מאליו. 3. האכיפה התהליך שתארתי אופייני לחברות קטנות. הוא יכול להיות מופר בכל רגע לו המוסכמה היא לגבי מעבר הולכי בצורה שלא תפריע לתנועה. קהל גדול ''רציונלי'' עשוי לשבש את כל הסידור הזה ולעבור את הכביש בצורה ספורדית בלי שתתאפשר תנועה מוטורית. כאן נכנס מקור הסמכות, שיש לו זכות אכיפה. תפקידו הוא עיגון המוסכמות במערכת כללים, שהמפר אותם צפוי לענישה. לא אכנס יותר מדי לבעיית הסמכות. די אם ניזכר שגדולי הריאקציונרים, שהצדיקו שלטון אבסוליטי, התנו את שלטונו במינימום של מתן ביטחון קיומי לנתיניו. אך דומני שבנקודה זו אין לנו כל חילוקי דיעות | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |