פעם חשבנו שעורכי דין וחברי כנסת צריכים לכבד את החוק ולהימנע מעבירות על החוק, וגם לשמור על עבר נקי מעבירות. אח''כ למדנו שהתנאים האלה לא נשמרים על ידי כל אלה, וחלק מחברי הכנסת שנתפסו אפילו התאבדו מרוב בושה. בהמשך למדנו על חברי כנסת, שרים וראש ממשלה שאיבדו את הבושה ובעקבות זאת נידונו למאסר.
לאחרונה התברר שרוב מחברי כנסת המכהנים חוקקו חוק שנועד להכשיר בניה בלתי חוקית על קרקעות פרטיות של פלשתינאים (''חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון'' – חוק הגזל). השבוע למדנו שסגן יו''ר הכנסת בצלאל סמוטריץ', עו''ד ממקימי עמותת ''רגבים'' שמתמקדת במלחמה נגד בניה בלתי חוקית של בדואים וערבים, מממציאי חוק הגזל כנראה מתגורר בבית בלתי חוקי בקדומים; בית שהוקם על אדמה חקלאית.
תצלומי אוויר מראים כי ייתכן שביתו של חבר הכנסת מהבית היהודי... נבנה על אדמה פלסטינית פרטית - בניגוד לחוק (
האם ח''כ...).
במציאות המוזרה שלנו אפשר למצוא חבר כנסת שהוא גם עו''ד, שהיה מעורב בהגשת תביעות נגד בניה בלתי חוקית, שכנראה בעצמו גר בבית בלתי חוקי; שאדם כזה יהיה ממנהלי הכנסת ויעסוק בחקיקה בכלל ובכזאת שמטרתה להכשיר בניה בלתי חוקית. הכי עצוב בסיפור הזה שהוא מסתפק בתגובה ש''הדברים נעשו כנדרש''. האם כוונתו היתה שכל הנדרש היה חקיקת חוק הגזל? האם אנחנו בוחרים חברי כנסת כדי להכשיר בדיעבד מעשים בלתי חוקיים?
הפרשה הזאת מזכירה את הסיפור על החתול שמונה לשמור על השמנת.