הוא איננו מחבל

אינני רוצה להכניס את ראשי לשאלת הפזורה הבדואית בנגב. לא למדתי את הנושא ואני רק יודע שהוגשו כבר מספר הצעות לפיתרון הבעיה, ושבינתיים כמעט ולא נעשה דבר.

אינני רוצה גם להכניס את ראשי לשאלה אם נכונה הייתה ההחלטה להרוס את בתי הבדואים באום אל חיראן ולהקים במקומם יישוב יהודי חדש בנגב, חירן שמו (אם כי, עלי להודות, כי זה מצלצל לא טוב).

אני מבקש לדון בשאלה אחת בלבד, שאלה אשר כמעט ואינה קשורה לתקרית שהייתה – מה דינו של יעקוב מוסא אבו אלקיעאן, תושב המקום הבדואי, מורה למתמטיקה במקצועו, אשר נהג ברכב שדרס את קצין כוח המג''ב שפעל במקום. אין לי נתונים לקבוע אם דרס את הקצין במתכוון או שעשה זאת רק לאחר שנפתחה עליו אש, אם קרה הדבר אחרי שביקש להימלט מן המקום או שאכן ביקש והתכוון לפגוע באלה שבאו להרוס את ביתו וחייו.

מה שמפריע לי זה הכינוי שנתנו לו בתקשורת - ''מחבל'', שמשמעותו בפינו - טרוריסט, גורם עוין המבקש לפגוע במדינה ובאנשיה.

באפשרות החמורה ביותר – הייתה זו תגובה קיצונית ונזעמת של אזרח שהשלטון בא להרוס את ביתו ולגרשו מן המקום, הריסה וגירוש שהוא מאמין שאינם צודקים. אפשר והאמין כי אילו היה יהודי לא היו נוהגים בו, במשפחתו ובביתו בדרך זו (בין אם זו אמונה מוצדקת ובין אם לא), ובוודאי שיכול היה לחשוב כך במעקב אחר הסיקור המתיש של פרשת פינוי, או אי-פינוי עמונה. שם לא היו נוהגים כך.

דומני שאין מי שטוען כי אילמלא באו להרוס את היישוב, היה יעקוב אבו אלקיעאן מחליט לקום בבוקר ובמקום לנסוע לבית הספר וללמד מתמטיקה, היה יוצא ברכבו במטרה לדרוס יהודים. אין כל דמיון בין הצעיר מג'בל מוכאבר שדרס לפני שבוע את צוערי בה''ד 1 לבין סיפור הדריסה כאן.

אינני יודע איזה עונש צריך היה להשית עליו, אלמלא נהרג. בטוחני כי בשום פנים לא הייתה הפרקליטות מתייחסת אליו כאל מחבל לאומני ומבקשת להטיל עליו עונש של מחבל המבקש לפגוע במדינת ישראל.

תשאלו, מה נטפלתי לעניין זה? מה כל כך חשוב אם השר לביטחון-פנים כינה אותו ''מחבל''? תשובתי חד משמעית – כוונתי לגנות את היחס של המערכת הפוליטית שלנו לתושביה-אזרחיה הערבים של ישראל. מערכת פוליטית הרואה בכלל תושביה-אזרחיה הערבים של ישראל צרה צרורה אשר בלית ברירה נגזר עלינו להשלים עם קיומה.

אכן, גם אני נמנה על אלה שמבקשים לראות ישראל כמדינה יהודית. אני רואה בכך ערך עליון ומטעם זה אני נמנה על מבקשי פינוי שטחי יהודה ושומרון. אינני מוכן לסכן את אופייה היהודי הברור של המדינה, אך זכותם של התושבים-אזרחים שיושבים עמנו כאן לחיות כבעלי מעמד וזכויות שוות ומלאות עם אזרחיה היהודים של ישראל. הם לא פלשו לכאן, הם נולדו כאן לחיות כאן. זכותם איננה נופלת מזכותי שלי.

---