חיל הם הגדול, עם הצוללות וספינות הטילים שלו, נעזר בחיילות לוחמות, וניצח בקרב. הספינה זיתונא-אוליבה, עם 13 הנשים שעל סיפונה, נחסמה בלב ים ונמנעה דרכה לעזה.
אכן, יש מצור ימי, המצור שמטילה ישראל על חופי הרצועה. מצור זה הוא חוקי מבחינת המשפט הבינלאומי, והייתה לישראל הזכות המלאה לעצור כל מי שמנסה לפרוץ את המצור הימי, לרבות את הספינה זיתונא .
הזכות להטיל מצור ימי נתונה לכל מדינה המבקשת למנוע בדרך זו הברחה בלתי חוקית – של סחורות, של סמים, של עבדים, וכמובן, של חימוש עוין.
הזדהיתי בעבר לחלוטין, בשנת 2002, עם השתלטות כוחות צה''ל על ספינות מחבלים בלב ים, ספינות אשר נשאו בבטנן נשק וחימוש לארגוני המחבלים שבשטחנו. אינני בטוח אם החוק עמד שם לצדנו, אך הצורך הביטחוני והתוצאה – הצגת משלוחי החימוש שהיו על סיפון הקארין A - הוכיחו זאת. ומעניין – לא שמענו את העולם מזדעזע מן הצעד הישראלי..
אין זו הפעם הראשונה שספינות מנסות במופגן לפרוץ את המצור על עזה. לפני כן, בימים ש
אהוד אולמרט היה ראש הממשלה – נקטנו מדיניות שונה – אכן,
זכותנו המלאה להטיל המצור ולמנוע גישה ימית לעזה, אולם אין זו גם
חובתנו לממש זאת. המדיניות של אז הייתה להתעלם, להתיר לספינות המפגינות להגיע לעזה. אינני יודע מה המטען החשוב שהיה על סיפונן, אך נזק הסברה מדיני עוין לישראל לא נולד שם.
אלה אינן ספינות המעפילים היהודים שניסו לפרוץ את המצור הימי הבריטי. ספינות אלה אינן מבקשות לפרוץ את המצור, להיפך, אלה מחפשות את התקשורת הבינלאומית, אלה מבקשות את העימות הפיסי והתקשורתי. ואנו משחקים לידיהם.
סיפור המרמרה מלפני שש שנים הסתיים ב-3:0 לחובתנו:
- נוצר משבר קשה ביחסי טורקיה – ישראל
- נדרשה התנצלות אישית ופומבית של ראש הממשלה בפני ארדואן
- והתחייבנו לשלם 20 מיליון דולר פיצויים למשפחות החללים הטורקיים.
המטען העלוב שהיה על סיפון ה'זיתונא' הועבר לעזה בדרך היבשה, הווה אומר שמטרת המצור בעצם לא מומשה. אני מניח ש-13 הנשים, גיבורות המשט, לו בקשו, היינו מתירים גם להן לנסוע בדרך היבשה מאשדוד לרצועה.
בגב האוטובוסים של אגד, נהוגה הייתה פעם הסיסמא: ''בכביש לא מספיק להיות צודק. צריך להיות חכם!''
סיסמא זו הייתי מציב בראש פקודת מבצע ''זיתונא'' שהכין מפקד חיל הים לקראת המבצע ההירואי. אין זה מזיק, אגב, אם סיסמא זו תיתלה גם באולם הישיבות של הכנסת ובמשרד ראש הממשלה.
ניצחנו
