שר הביטחון
אביגדור ליברמן ושרת התרבות
מירי רגב, שהובילו את סערת מחמוד דרוויש בעקבות שידור על המשורר בתכנית האוניברסיטה המשודרת של גלי צה''ל, הם ביטוי לצרות מוחין משולבת בבורות, שהרי הדעת נותנת שלא קראו את שיריו.
רק בורות עמוקה מני ים כמו זו של ליברמן, יכולה להשוות את שירתו של המשורר הלאומי הפלסטיני לכתבי היטלר.
מן המפורסמות היא, שהמקומי הופך לאוניברסאלי ככל שהיצירה היא עוצמתית יותר. דרוויש הוא משוררם של העקורים, הפליטים והמגורשים הפלסטינים. ובה בעת, בגלל עוצמתו השירית והספרותית, הוא גם משוררם של כל העקורים והפליטים מעבר לסצנה הפלסטינית. מכאן יובן שהוא גם משוררם של פליטים, עקורים ומגורשים מגרמניה כמו הסופר הסטיריקן היהודי גרמני
קורט טוכולסקי, והסופר היהודי גרמני
סטפן צוויג, שהתאבדו בגלות לאחר שלא יכלו לשאת את העקירה מנוף מולדתם ותרבותם. הוא גם משוררם של הפליטים המבקשים מקלט בישראל שממשלתה עושה הכל כדי לגרשם.
מלחמת המזרחיים
מלחמת עולם מתחוללת כרגע בין מזרחיים נוסח
ארז ביטון, גיבורו החדש של
נפתלי בנט, לבין
דניאל בן סימון המנסה לגשר בין התרבות הצרפתית לבין מזרחיותו. בן סימון לא מאמין לרצינות הדו''ח של ביטון, על הדרת התרבות המזרחית מחיי התרבות בישראל. ביטון, חבריו ומחבקיו מהממסד, מנסים ליצור תרבות מזרחית תוך עקירת התרבות הערבית ממנה באו.
גם בן סימון וגם ביטון שותפים לממסד האשכנזי והמזרחי ברדיפה ובאיבה כלפי
מרדכי ואנונו, היהודי המזרחי החשוב ביותר שקם בישראל מאז 48'. כל עוד זה המצב, הוויכוח ביניהם נראה לי חסר חשיבות.
המחפשים כיום ''הרצל מזרחי'', יכולים לחפור ככל שירצו – הם לא ימצאו אותו. וזה גם לא כבוד כל כך גדול.
6 באוגוסט - יום הירושימה
71 שנים להטלת פצצת האטום על הירושימה.
לזכור ולא לשכוח - לסגור את הכור בדימונה, לפרק את נשקה הגרעיני של ישראל במסגרת איזור חופשי מנשק השמדה המונית, טרם שתתרחש שואה גרעינית, לשחרר את אסיר המצפון מרדכי ואנונו מהכלא שקרוי מדינת ישראל.
סערת דרוויש
