פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(קדושים ע''ו) חשיבות המחשבה
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 06/05/2016 שעה 7:00)


(קדושים ע''ו) חשיבות המחשבה

נסים ישעיהו



משום מה אנחנו דוחים את המראה המעוותת הזאת בשאט נפש ורק כואבים וחרדים מפני ההידרדרות המוסרית של סר הביטחון ודומיו, ששמים חושך לאור ואור לחושך. הם לא מסוגלים להבין אותנו כי איבדו את המצפן שקובעת לנו פרשת השבוע
שמה של פרשת השבוע הוא קְדֹשִׁים והיא פותחת בציווי (ויקרא י''ט): ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. אנחנו רגילים לחשוב שמדרגת הקדושה שייכת ליחידי סגולה בלבד, אבל הציווי כאן נאמר בפירוש אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שכל יהודי צריך לחתור למדרגה הזאת. האמנם כל יהודי יכול לזכות למדרגה של קדושה? התורה אומרת שכן. לא כי יש לנו כוחות מיוחדים, אלא כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם והוא הנותן לנו את הכוח להיות קדושים. מכאן אפשר להמשיך בדיון מהי הדרך להגיע לקדושה, אבל עשינו זאת בעבר. כרגע מעניינת אותנו השאלה מהי אותה קדושה שעליה נצטווינו והיכן אנחנו ביחס אליה. הרי אנחנו אלה שמצווים קְדֹשִׁים תִּהְיוּ.

מה צריכים לזכור

מעניין שאת הפרשה הזאת קוראים בסמיכות ליום הזיכרון לשואה שבה נרצחו על קידוש ה' שישה מיליון מבני ישראל. קידוש ה', קדושה, זה הולך ביחד? כן אבל לא זאת הכוונה. הכוונה היא להתקדש בעודנו חיים בעולם הזה, נשמות בגופים. לצורך זה מפורטות בפרשה עשרות מצוות (שישים לפי מוני המצוות) שיהודי המקפיד לקיימן הולך ומתקרב לקדושה. זה מתחיל במשהו בסיסי לגמרי: ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה' אֱלֹקֵיכֶם. ומגיע עד להרחקה מוחלטת של כל התנהגות שאופינית לגוים (פרק כ'): כו וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי. כאמור, בדרך יש עוד עשרות מצוות והמכנה המשותף לכולן הוא המוּדעוּת, החשיבה המכוונת.

מחשבה חמורה ממעשה

המצווה שמבליטה באופן מלא את חשיבות המחשבה כתובה בתחילת הפרשה: ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים, לַה'--לִרְצֹנְכֶם, תִּזְבָּחֻהוּ. ו בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל, וּמִמָּחֳרָת; וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי--פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה. את השלמים יש לאכול תוך שני ימים ולילה אחד. אם השאירו בשר ליום השלישי, הבשר הזה נקרא ''נותר'' והוא אסור באכילה. ואם מישהו בכל זאת אכל ממנו, הוא עשה עברה, אבל הקרבן כשר ובעליו נתכפרו בו. בפסוק הזה מדובר על זבח שמבחינה טכנית הוקרב כהלכתו, אבל תוך כדי הקרבה הכהן חשב שישאיר ממנו בשר לאכול ביום השלישי. הזבח הזה נקרא ''פיגול''. יוצא שהמחשבה חמורה מהמעשה. מה ההסבר?

פגם טכני מול פגם מהותי

כ''ק אדמו''ר מליובאוויץ' מסביר כי יש הבדל מהותי בין מעשה למחשבה; המחשבה היא כללית בעוד המעשה מורכב מפרטים. פגם באחד מפרטי המעשה הוא פגם, אבל אינו פוסל את המעשה כולו כי מהותית זהו אותו מעשה. לעומת זאת מחשבה, בהיותה כללית ונוגעת לעצם מהותו של המעשה, אם היא לא נכונה היא פוגמת במהותו של המעשה. במלים אחרות, המחשבה היא הנשמה של המעשה. אם המחשבה נכונה, המעשה הוא חי ויאריך ימים. וגם ההיפך נכון. דומני כי באמור עד כאן אפשר למצוא הסבר די יסודי להצהרות הבעייתיות שנשמעו בימים האחרונים. והרי לפחות בנוגע לסר הביטחון המככב לרוב בהצהרות מסעירות, התייחסנו לפני שנתיים, וגם אז בקשר לפרשת קְדֹשִׁים.

תפיסה מוסרית מעוותת

לפני שנתיים הוא אמר שיהרוס בתים (בלתי חוקיים) בכל מקום שבו יהיו הפרות סדר. אז רציתי לשאול אותו אם האיום הזה תקף גם לגבי המגזר הערבי או שמא הוא גיבור רק על יהודים שבהשקפתם הרעיונית הם שומרי חוק, ממלכתיים כאלה. לא שאלתי כי התשובה ברורה וגם כי לא הייתי זוכה להתייחסות מכבודו, אבל בינתיים נראה שהמצב רק מחמיר. המחשבה הרעה מתגברת והולכת ואין כמו פליטות פה ואמירות ש''לא הובנו כהלכה'' כדי לחשוף עובדה מצערת זו. לכאורה, המחשבה הרעה היא ש''ככל העמים בית ישראל'' אבל עובדה היא שסגן הרמטכ''ל, ביחד עם סר הביטחון ובגיבויו המלא, מציבים בפני עצמם מראה מוסרית מנותקת מהמציאות לגמרי.

המצפן והמצפון

את אותה מראה הם מתיימרים להציב גם בפנינו, כי הרי (לדעתם) מוטלת עליהם האחריות לחנך אותנו, אבל משום מה אנחנו דוחים את המראה המעוותת הזאת בשאט נפש ורק כואבים וחרדים מפני ההידרדרות המוסרית של סר הביטחון ודומיו, ששמים חושך לאור ואור לחושך. הם לא מסוגלים להבין אותנו כי איבדו את המצפן שקובעת לנו פרשת השבוע. שמונה פעמים מזכירה לנו התורה שהמצפן הוא: אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם ועוד עשר פעמים היא מזכירה: אֲנִי ה'. המצפן הזה הוא שמאפשר ליהודי לחיות כיהודי, לחתור לקדושה. אצלנו החליפו את המצפן במצפון והמצפון הרי כפוף לטבע האנושי. והטבע הזה, השואה עצמה מוכיחה שאין לסמוך עליו. רק המצפן מאפשר לנווט ולא לסטות מדרך המלך.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  רוח תבוסתנית בצה''ל  (דניאל143) (8 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי