פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
משלי איזופוס - גּוֹב אֲרָיוֹת
יוסף אליעז (יום שני, 25/04/2016 שעה 15:00)


משלי איזופוס - גּוֹב אֲרָיוֹת

שִׁכְתֵּב יוסף אליעז



המשלים שלהלן לקוחים מהספר ''מחרוזת משלי איזופוס היווני'' המצוי עתה בשלבי הגהה אחרונים בהוצאה לאור.

שּׁוּעָל וּלְבִיאָה מְעֻבֶּרֶת
העיר השועל לַלְּבִיאָה על פִּרְיוֹן:
''רַק כְּפִיר יָחִיד לָךְ בְּכָל הֵרָיוֹן...''
השיבה הלביאה: ''בוא וּרְאֵה
הכפיר יחיד, אבל אַרְיֵה!!''


אכן שאלה היא בכל עימות
''מֶה עָדִיף, אֵיכוּת אוֹ כַּמּוּת?''

עוד נעיר לענין ההשרדות
היצורים הניצודים חַיָּבים בכמות
בעוד שאצל מרבית חיות-הטרף
דואג הטבע שמספרן לא יֵרֶב
כי אם מספרן יהא גדול ורב
כולן עלולות לְהִסַפוֹת ברעב

אַרְיֵה, יַתּוּשׁ מַתִּישׁ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ
מִן הַבִּצָּה יַתּוּשׁ הִמְרִיא
והכריז מלחמה על הארי
תְּקָפוֹ בְּאַף וּבְחֵמָה
אמר: ''עלי לָבִיא אינו מטיל אימה''
עֳקַצּוֹ באוזנים, באף וּבַנְּחִירַיִם
התגרד הארי ודמו נשפך כמים
הכריז הארי: ''כבר כולי כָּתוּשׁ
הנני נכנע בפני הַיַּתּוּשׁ''
זִמְזֵם היתוש זִמְזוּם נצחון
אפוף גאוה המריא למרום
אך, אבוי, ממש עסק ביש
נלכד היתוש ברשתות עכביש
קונן: ''הנה ניצחתי ארי אדיר
ונפלתי ברשתו של יצור זעיר''

לכל יצור נקודות תורפה בפגיעה בהן אפשר שיוכרע
אך גם בעת חגיגת נִצָּחוֹן אין לאבד ראש, להקל בְּבִטָּחוֹן
באי-זהירות נִצָּחוֹן ראשון גם עתים הופך לאחרון

כֶּלֶב צָיִּד וּשְׁאָגַת אֲרִי
כלב ציד ראה ארי חולף על פניו
ובלי לחשוב החל רודף אחריו
הסב הארי ראשו וְשָׁאַג שְׁאָגָה
נמלט הכלב, כולו חִיל ורעדה
לעג לו שועל: ''לבי מלא דאגה
רדפת ארי וּנָּמוֹגְתָּ מִשְּׁאָגָה..!''



אכן רבים גיבורים כלפי חוץ
אך ירטיבו במכנסיהם
עת מעט אומץ נחוץ
רבים יַרְאוּ גבורתם על בִּימָה
אך חיש יֵעָלְמוּ בראותם סכנה
מי שגבורתם תלויה על בלימה
רְאוּיִם רק לבוז וכלימה

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא (עמוס ג').

אֲרִי וַחֲמוֹר
ערב אחד השתעמם הלביא
שלח לַאוּרְוָה את החמור להביא
סָרַק החמור רעמתו הַעִקֶּשֶׁת
ניקה אָזְנָיו וחש כחץ מקשת
הִתְיַצֵּב בפני הארי רועד שָׁם בַּגוֹב
בלי לֵיְדַּע אם רַע הָעִנְיָן או הוא טוב
הציג הארי לאורח את גוב ארמונו
הכיר לו הלביאות, מלכות הַרְמוֹנּוֹ
שוחח עם החמור על החיים במדינה
ואט את הפחד החליף החמור ברינה
סיפר לארי על חייו באורווה כזית
ולבסוף הארי הזמינו לצאת עמו לְצַיִד

אמר הארי: ''בהר תִּנְעַר בכל כֹּחַ הגרון
עד יְרַקֵּדוּן כְּאֵיְלִים, גם גבעות כִּבְנֵי-צֹאן
יתפזרו העדרים מתחת ידי הרועים
ואני אֲצּוּדָם בַּגַּיְא, הַרְחֵק מִעֵין-רואים''
נענה החמור ונער במלוא כוחותיו
נבהל עדר הצאן והתפזרו כבשותיו
הכה בהן הארי, הכה ולא חמל
שָׁב החמור למלכו הַנִּצָּב על השלל

חשב החמור: הנה עלה פֹּה עֶרְכִּי
כי נוכח הארי שֶׁאֲנִי גם בציד בקיא
מִסְתָּמָא יְמַנֶּה אותי עתה לסגנו
ומיד אהיה כאן לְיָד, לְטֹפֶר ימינו
אמר לארי: ''מלכי האהוב, האדיר
הנה כל הצאן לפניך, רחוק מן הדיר
לנערתי כל העדר נפוץ, שֵׂיוֹת אבודות
ולך נותר רק לאספן כביצים עזובות
כך אוכל לסייע לכבודך כל שחר בציד
בזכותי לא תחסר מאומה בַּגּוֹב, בבית''

שאג הארי: ''אתה שחצן לא קטן
עוד תאמר בקהל שאתה צָדְתַּ כאן
כבר תמהו כְּפִירַי שעל מִידּוֹתָּי עברתי
ועד עתה שִׁדְרַת גַּבְּךָ לא שברתי
בְּלוֹם פיך ואל תוציא הגה החל מהיום
אלא אם תרצה לִנְעוֹר אֲהָבִים לְאָתוֹן
ועתה אסוף רגליך וחיש לך לשלום
זְכוֹר דמך בראשך אם תעז שוב לִנְאֹם...''



מה גרוע מנסיך ההופך למלך?
רק עֶבֶד אשר קודם עָבַד בְּפֶרֶךְ
''עֶבֶד כי יִמְלֹךְ'' – אוי לאותה ממלכה
חיש ישבתו בה מלאכה ושמחה
חַשׁ-חִישׁ-לְהַעֲשִׁיר מיד עצות יטכס
וּבִקְרוֹבוֹ יחשוד שהוא חומד את הכס

מנשיכת כלב רעה נשיכת חמור
בשרך יקרע וגם גֶּרֶם ישבור

הוו זהירים בָּרָשׁוּת, שאין מְקָרְבִין לו לאדם אלא לצורך עצמן,
נִרְאִין כאוהבים בשעת הנאתם, ואין עומדים לו לאדם בשעת דָּחֲקו
(אבות ב', 3).

אֲרִי וַחֲמוֹר בְּצֵיד עִזֵּי בָּר
ארי וחמור עשו שְׁלוֹם-בית
ובאחד הימים יצאו יחד לְצָיִּד
באו למערה ובה עִזֵי-בָּר
וכך הארי לשותפו אמר:
''אני אמתין ליד הפתח
לעזים אֶאֱרֹב בשטח
ואתה, שותפי החמור
הכנס למערה וְהַחֵל לנעור
בְּעַט וּגְרוֹם פחד וּמָגּוֹר
וכל העזים תצאנה לאור''
נכנס החמור לאותה מערה
נער ובעט וגרם סערה
נסו העזים מוכות אימה ופחד
הישר מן הפח אל הַפַּחַת
מפרסת חמור ללוע ארי
אשר צבר שפע בשר טרי
בתום הציד לחמור הגאה
אמר הארי: ''אכן נָעַרְתָּ יפה
גם אני נתקף הייתי מָגּוֹר
אלמלא ידעתי שאתה חמור..!''



יָכֹלְתָּ בהישג להתהדר בפני זר
אך מול מכיריך אף מצג לא עָזַר

''אין נביא בעירו''
שֶׁכֵּן מילדות שְׁכֵנוֹ מכירו

ידע הארי עת שותפו יצא:
''חמור נכנס, חמור יצא''

התפאר החמור: ''אין כמוני צַיַד''
והפך לבדיחה, ליצור נלעג

חֲמוֹר בְּעוֹר אֲרִי
צדו צַיָּדִים ארי בְּפַח וּמוֹקֵשׁ
פָּשְׁטוּ אֶת עוֹרוֹ מֵרֹאשׁ עַד אָחוֹר
תלו עוֹרוֹ על שִׂיחַ עד שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ
והנה עבר שם וּמְצָאוֹ חֲמוֹר

עָטַה החמור את אַדֶּרֶת הַשַּׁחַל
והמשיך בדרכו ללגום מן הנחל
צפו בו זאב, גירית, דב ונמר
הנה מלך החיות צועד, לא אַחֵר

סטו מדרכו ברוב כבוד ובהלה
מיד פינו הנתיב לאותו רָם-מַּעֲלָה
אך לאחר שעל פניהם חלף החמור
הביטו ראוהו, אֲבוֹי, גם מאחור:

הפלא ופלא: מה מציץ מן העור
הנה לארי פרסות של חמור!
זינק הנמר על גב ''הארי''
חמורנו מהמפגש לא יצא שלם ובריא...

אכן ''הבגדים עושים את האדם'' אך אם הגזמת- אולי תשלם בְּדָם
הדיוט שלבש בגד מלכות לא ידקדק בכפתור או בחוט
תמיד משהו מבגדו יציץ לֵאמֹר: קוץ ולא פרח נשתל בֶּעָצִיץ...
החלפת צורה דקה היא כְּחוּט שינוי בגד לא ישנה מַהוּת
לא לחמור בושם וְמוֹר ולא נגינה עֲלֵי כינור
תן לחמור תבן וקש לא לחמור חלב ודבש.

חֲמוֹר שֵׁנִי בְּעוֹר אֲרִי
פָּגַשְׁנוּ בַּמָּשָׁל קוֹדֵם, צוֹרֵב כְּגַחַל
חמור שוטה אשר עָטַה עוֹר שַׁחַל
ולאחר שֶׁנִגְלָּה, כצפוי, סוֹדוֹ
שילם בִּשְׁלוֹם גופו בכל מְאוֹדּוֹ

היה אותו עוֹר-אֲרִי מוטל ביער
ליד שִׁלְדּוֹ של אותו חמור בָּעָר
יֶרַח חלף, עבר שם חמור אַחֵר
לֵעֳטּוֹת אותו עור גם הוא לא אִחֵר

הדביק קרעיו, תפר את חוריו
שִׁפֵּץ מֵהָרַעְמָה עַד אֲחוֹרָיו
כי תָּדִיר עומד חמור על מֶקַח
אך מִתְקַשֶּׁה הוא ללמוד לֶקַח

יצא זה מהיער, צועד מעדנות
הן עם המלך ימנעו אי-הבנות
הסתתרו החיות מפני הוד-מעלתו
והחמור אָן יֵלֵךְ? שב אל אוּרְוָּתּוֹ

עתה ראוהו ונבעתו בני-האדם:
אריה מגודל נכנס אל עירם!
נתפס כל הקהל לבהלה וּמָגּוֹר
ננעלו בבתיהם, חיש סוֹרָג לסגור

עַד הִתְעֲשְׁתּוּ בָּעִיר הַגְּבָרִים
לאותה אוּרְוָּה באו מֵעֲבָרִים
נושאי חרב, גרזן, רֹמַח, כידון
אחרים הִצְטַיְּדוּ בְּחֶרְמֵשׁ וְקִלְּשׁוֹן

על אוּרְוָּתּוֹ של אותו חמור
מיטב הלוחמים שמו מצור
שמע החמור המולה מִבַּחוּץ
להציץ מהסדק מצא לנחוץ

ראה כי מוקף הוא באויביו
חֳמַרְמָרוּ לחמור בני-מעיו
נעירה אדירה בפחדו נָעַר
עד נעו מפניה כל גבע והר

שמעו הנקהלים נעירת החמור
וזיהו את ריחו, אמנם לא ריח המור
פרצו בצחוק, והנה אין דואג
כי חמור נוֹעֵר שָׁם ולא ארי שואג

הציצו לאורוה, לְוַדֵּא בָּאוֹר
שאין שם ארי אלא רק חמור
חיש פשטו מהחמור את עור הארי
וכמעט גם הסירו את עורו המקורי...



יהא הדבר אָמוּר וברור:
לא לַנֶּצַח ניתן לרמות ציבור
עת יוכר - צפוי המתחפש
בידי הקהל להיתפס...
אז יגלגלוהו בזפת ונוצות
ויציגוהו לָרַאֲוָה בראש חוצות

לָרַמָּאוּת וְזִיּוּף – מחיר יש ויש
ועתים המחיר – כְּמִכְוַת-אֵשׁ

''ארי שָׁאַג מי לא יִרָא?'' חיש יְפַנֶּה השומע את הזירה
חמור נָעַר – מי שם לב? העולם בְּשֶׁלּוֹ: כמנהגו סובב.

חֵלֶק הָאֲרִי
רבותי נא הַרְשׁוּנִי וְאֶשְׁאַל
מה לארי עם חמור ושועל?
ובכן נפגשו הַשְּׁלֹשָׁה בצל עץ זית
והחליטו לצאת יחדיו לציד

ישבו הארי, החמור והשועל
לַחֲלֹק ביניהם את השלל
החמור לא היה חכם במיוחד
והציע: ''יִטּוֹל שליש כל אחד''

הארי כעס, כדרכו, כַּשִּׁגְרָה
שבר לחמור את עַמּוּד-הַשִּׁדְרָה
אמר לשועל: ''חַלֵק השלל!''
''הכל לַאֲרִי!'' פָּסַק השועל

התפלא הארי: ''הֵיטַבְתְּ לַחֲלֹק
אכן חילקת על פי דין וחוק
ממי למדת? לי אנא אֶמוֹר''
השיב השועל: ''מן החמור...''

ישנם סוגי חשבון שאין לומדים בתיכון

חיבור וחילוק יש לעשות בשכל
ולא תמיד על-פי לוח הכפל...

''הנסיון הוא הטוב במורים'', יוליוס קיסר

''אין חכם כבעל נסיון'' –
רק הלומד מנסיונם של אחרים חכם ממנו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי