|
געגועים לספרטה | |||||
יוסי גורביץ (יום חמישי, 11/04/2002 שעה 22:39) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
ליוסי גורביץ.מאמר מצויין ובכ''ז על ספרטה....... | |||
|
|||
מאמרו של יוסי גורביץ ראוי להכלל ברשימת המאמרים היותר חשובים שראו אור באתר והוא פותח דלת לויכוח ודו-שיח מרתק!. המאמר מלומד ומלמד,מציג עמדה פוליטית-רעיונית אך לא עוצר שם. יוסי מסיק מסקנות רחוקות מדי (לעניות דעתי) של שימוש במושג הספרטנאי כתמיכה מעשית בפאשיזם ובקביעתו הנחרצת, כאילו ''ספרטה יוק'' טועה ולו רק מעט. חשוב לציין שטעויות היסטוריות קטנות משבשות את התמונה הגדולה ולא פעם יוצרות משקפות-זמן צרות מדי תמונה מעוותת. ספרטה כן העמידה משוררים חשובים,למשל טיראטוס ואלקמן ובשנים שקדמו למאה ה7 לפהה''ס הגיעה לפריחה כלכלית ותרבותית (ראה למשל יוסף אריאל ויהושוע פראוור,לכסיקון היסטורי מסדה 1964) העובדה שספרטה קיימה מעמד עבדים, התאימה לזמנה והמדינה ההיא הרי לא היתה יחידה מסוגה.....עבדות היתה חלק של המסד הכלכלי אצל אומות רבות,מסד שלא היה חיובי במובני המאה ה21 אך התאים למציאות של אז.... אצל העותומנים למשל,נהגו בני חורין למכור עצמם לסולטאן או לשליט איזורי והיו לעבדים מרצון כשהסיבה בד''כ כלכלית או קיומית.....עבדות היתה ממוסדת גם בקרב בני עמנו....מובן שאפשר לברר איפוא ואם היה מדובר על עבדות הומנית ואצל מי היה ''יותר טוב'' להיות עבד או שפחה? אך הבירור לא ישנה עובדות בשאלת עצם קיום מוסד העבדות,גם אצל עמים הלניים אחרים מלבד הספרטנים. אהבת קטינים וילדים,פדופילים ושוכבי משכב זכר גם אלה שייכים לסגנון החיים של התרבויות העתיקות ומבחינה זו אין הספרטנים שונים משכניהם.....הנוהג להעדיף אהבת גברים וקטינים ''נשמר'' גם אצל הרומאים מכריתי הספרטנים ,שבתרבותם נהגו לראות באשה שותפה לפריון יותר מאשר חברה לתענוגות מין..... הפרסים,המצרים ואולי גם בני ישראל (תלוי איך מפרשים את התנ''ך?) לא בחלו באהבת קטינים וגבר לגבר....צריך למשל להקשיב גם לפרשנית התנ''ך יעל דיין.... אונס? הרי מנהגי ''הכרמים'' היו נהוגים לא רק אצל הספרטנים ונשים נלקחו בכח הזרוע או...הממון במשך אלפיים וחמש מאות השנים שחלפו מאז חרבן ספרטה....כולל בעם הבחירה שאלת מבנה החברה הספרטנית, כחברה צבאית לוחמת, אינה צריכה לגנאי אלא להיפך,מפני שבאותה תקופה,ללא מנגנוני שלום ודיפלומטיה בין-לאומית, שרדו החזקים שידעו לאחוז בחרב.....הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל,הוכרע בסופו של דבר בכח החרב ועצם המסד הלאומי בארץ כנען,מאז ימי יהושוע בן נון וסוף ארבעים שנות המדבר הוקם על חרבות וחורבות....זה הלקח ההיסטורי הישן שלפעמים חוזר וטופח על פנינו עד היום.... גדולת עם ישראל במרחב המזרח-תיכוני כפי שהיה בימי דוד או שלמה וגם אחר-כך ,באה לא בזכות היות העם ''עם ה''' אלא בזכות החרב,או המגן,שאבותינו ידעו לשאת. דוד המלך קיים צבא גדול ומקצועי,כולל צבא שכירים ושלמה קיים צבא גדול עוד יותר וביצר את הארץ לארכה ולרחבה.זו לא היתה תופעה של ''פאשיזם'' קדום...אלא גישה קרובה יותר לתפיסת העולם הספרטנית מאשר נוח לזכור..... בימינו נוצרה בארץ חברה יהודית-ישראלית חדשה שקיומה מאז ראשית ההתנגדות הערבית-פלסתינית של שנות העשרים - מושתת על מה שנוח לקרוא ''כח מגן'' שהוא למעשה ולכל דבר כח צבאי....אבות הציונות ומניחי היסוד לעצמאות,מכל הזרמים למעט הדתי קיצוני,הבינו חשיבות חישול כח צבאי עברי-ישראלי שכלל...כן ''יפי בלורית''... ובהווסדו לא סגר חלון בפני המוזה.....חישול הכח הצבאי,מההגנה והפלמ''ח ועד האצ''ל והלח''י ואחר כך צ.ה.ל לא דחה משוררים,אמנים,חוקרים ובני תרבות,שגם כשאיננו מקבלים את דעתם אין אנו בוחלים בשיריהם.... התפיסה היתה שכח צבאי ישראלי חייב להיות הטוב מסוגו,חזק מחושל ו....די ספרטני.....בעבר הלא רחוק,כשעדיין דברו על ''יפי הבלורית'' או על ''פלמחנ''יק כמו דודו'' וגם ''למות או לכבוש את ההר'' ...... גדלו דורות חיילים ישראלים על ברכי המיתוס הרוסי דווקא,שכלל הקרבה ואהבת מולדת קיצונית ופעם היה ''אנשי פנפילוב'' בחזקת ''ספר חובה'' לכל מפקד ישראלי..... הלוחם הישראלי הסתפק בדרך כלל במעט,היה מוכן להקריב את חייו בלי לתבוע טובות הנאה שונות ומשונות ובצד הגורם הספרטני לא דחה עקרונות טוהר נשק ואנושיות. השימוש במונח ''ספרטני'' בזיקה למאה ה 21 אם כן אינו בהכרח תאווה לחקות את הספרטנים הקדמונים ולהחיל במקומותינו את סגנון חייהם.....והוא אינו שונה משימוש במונחים אחרים שהשתרשו בלשון המודרנית כמאפיינים כלליים בלבד. הרי לא כל מי שמשמש במונחי סוציאליזם או קפיטלזים מתכוון מייד ובהכרח ליישם את תורת מרכס....לא כל מי שמשתמש במונח ''מצדה'' מתכוון לצופף את העם על סלע מדברי כדי להלחם,להתנגד ו...להתאבד....לא כל מי שמזהיר בפני ''שואה'' מתכוון לחזרת קלגסי האס-אס ופתיחה מחדש של מחנות מוות... אם הנחות אלה מקובלות על הקורא - הרי שאין לייחס למי שמשתמש במונח ''ספרטני'' חלום תעתועים של הקמת חברה צבאית ללא זיקה לתרבות או אנושיות.... הויכוח באתר ארץ-הצבי החל בשאלת תהליכי שינוי הניכרים בישראל,שללא ספק נטשה את ימי ''יפי הבלורית'' והיתה למפונקת,רכה,חלשה מהעבר וחסרת כוון רעיוני היכול ''למלא מצברים לאומיים''....... אמנם אפשר לחבב את הדקדאנס התל-אביבי ניו-יורקי,להתרפק על יופי נפשם של ''גפנים'' למיניהם או יאושן של מדונות מהעבר, כמו שולמית אלוני, שבזקנתה מפנה עורף לממשל הדמוקרטי אותו שרתה בנאמנות,גם כשרה והיום מדביקה תו מכוער לצבא שעזרה להקים ....היא ודומיה מעדיפים היום להזדהות עם מצוקת האויב יותר מאשר מצוקת עמם ומוכנים לוותר על החרב הספרטנית גם ללא מגן.... שולמית אלוני אינה כמובן ''הפוסט ספרטנית'' היחידה ,שהתרחקה מימי דודו הקוקו והסארפן ואם תקרא את מאמרו המצויין של יוסי גורביץ - בוודאי שתסכים עם הפסקאות האחרונות בעניין ''הפאשיזם'' ותסרב להכיר בעובדה שימיה הטובים ביותר ''בישראל של פעם'' היו במובנים רבים ימי הזהר של ''ספרטה הישראלית'' אליה מתגעג אורי מילשטיין ובמחנהו,או קרוב אליו, אפשר למצוא רבים אחרים.... ובאשר לשימוש בהשוואה ''הפאשיסטית'' הרי שכאן מדובר באידאולוגיה חדשה יחסית,ששורשיה בשנות העשרים של המאה שעברה וסמלה הוא ''הפסקס'' השבט שברומי היה סמל השלטון. לפי הגיונו של יוסי גורביץ אין להשוות את הספרטנים לפאשיסטים מפני שהאחרונים האמינו בהחייאה תרבותית של איטליה ותפארת העבר בכל תחומי התרבות והאמנות. אכן התורה טוטליטארית ודיקטטורית אך אינה דומה לתפיסה הספרטנית והשימוש במושג ''פאשיסט'' חמור בעיני פי מאה מונים ''מספרטאני'' מפני שהפאשיזם שייך לזכרון הקוגנטיווי האיום של המאה העשרים (למרות שיצר אמנות ועודד יצירה) בעוד שהשימוש במושג ''ספרטאני'' אינו מחייב כידוע את המשתמש בו להעדיף אונס,משכב פדופילי ושיעבוד..... | |||
_new_ |
לך לספר לספרטנים.....סרט ישן וחכם | |||
|
|||
לך לספר לספרטנים זה שם סרט אמריקאי ישן על המעורבות האמריקאית בוויאטנם, כפי שנוהלה לפני ארוע מפרץ טונקין והחלטת הנשיא גונסון להכנס למלחמה באופן מלא. הסרט ,בכיכובו של ברט לנקסטר,מספר על יחידת יועצים צבאיים הנשלחת מארצות-הברית כדי לעזור לויאטנאמים להקים כפר מבוצר.המיקום הוא ליד בית עלמין צבאי צרפתי מוזנח, שם קבורים חיילים שנפלו בהודו-סין. מעל לשעבר בית העלמין יש שלט הנושא את דברי הספרטנים בקרב מעבר התרמופילי..... בדקתי בלכסיקון עברי-לועזי של ראובן אלקלעי (מסדה 1967) וככה מצאתי על הערך''ספרטני גיבור,אמיץ,מסתפק במועט קפדן במשמעת,ישר לב....או ספרטניזם קפדנות במשמעת הסתפקות במועט אומץ לב.'' מה רע בזה? האם זה לא מתאים לצרכי השעה?! חוץ מזה חשוב להזכיר ליוסי גורביץ שהמונח ספרטני אומץ גם על ידי השמאל הארופאי שהשתמש בשמו של ספרטקוס-האיש מספרטה, להקמת הספרטקוסבונד שהיה ארגון פועלים קיצוני ו..שמאלני מאד, שבהשפעת רוזה לוכסמבורג היהודיה וקרל ליבכנכט היה הגרעין של הקומוניזם הגרמני.הם בטח לא התכוונו לאינוס נשים וילדים ובעיניהם היה ספרטקוס - הספרטני סמל לגבורה וחופש. פרט לזה אני חושב שיש הרבה מקום לקלוט תכנים ספרטניים בחברה שלנו מפני שהספרטנים החדשים הם בינתיים דווקא הפלסתינאים. | |||
_new_ |
בין ספרטקוס לספרטה אין כל קשר | |||
|
|||
_new_ |
ספרטנים מול הדוניסטים, קסנופוביה מול הומניות | |||
|
|||
יוסי, קודם כל אני מברך אותך על ששבת לכתוב לאחר היעדרות ממושכת. דבר שני - אני שמח שלא קהה עוקצה של מקלדתך. כרגיל, למדתי דברים רבים שלא ידעתי קודם לכן. מאמרך מדגיש היטב את הסכנות המובנות בתוך חברה אכזרית. אני בטוח שד''ר מילשטיין יכול להגן על דעותיו טוב יותר משאעשה זאת אני. ובכל זאת - מובן שהוא השתמש במונח 'ספרטני' בצורתו השגורה: הסתפקות במועט, הקרבת הנוחות למען טובת הכלל וכו'. אני מניח שהוא רואה זאת כאנטי תזה להדוניזם. ההדוניזם הוא קצר-טווח, וטומן בחובו את ההרס העצמי שלו בסביבה עויינת. בחברה שלנו תוכל למצוא אכזריות והדוניזם בפינות רבות, וכנראה בכל קצוות הקשת הפוליטית. לפני מספר ימים שוחתי עם חבר, שעל פי ההגדרות הנהוגות במקומותינו הוא 'שמאלני'. הוא כבר מת שתהיה לפלשתינאים מדינה כדי שנוכל להחריב את עריהם בתגובה לפיגועי טרור, משום שאז הדבר 'יתקבל בהבנה' על ידי העולם. לא שה'ימנים' בעולמנו סובלים מגודש של הומאניזם, אך נראה ששם אתה יכול למצוא יותר את הרעיון של דו קיום בטווח הארוך. רצון ההיפרדות מהפלשתינאים הוא, לעתים קרובות, קסנופוביה, ולעתים רחוקות - הומאניזם. הרצון להישאר בשטחים הוא רק לעתים נדירות 'רצון לשלוט על עם אחר'. במקרים רבים הוא רק פחד מהחלופה. שלום הוא שאיפת ההומאניסטים. שלום עכשיו הוא שאיפת ההדוניסטים. מלחמה היא שאיפתם של הספרטנים. לא תמיד נתונה הברירה בידינו. כשנכפית עלינו מלחמה, צריך להיות קצת יותר ספרטנים, אם כי לא בצורה ה'טהורה' שעליה הצבעת. | |||
_new_ |
אכן ברוך השב ליוסי גורביץ | |||
|
|||
שבמשך זמן רב העדיף להתמקד לחלוטין בענייני משחקי תפקידים ולנטוש את המאמרים ההיסטוריים-פוליטיים שלו. אני מקווה שנראה אותו מעכשיו יותר. אשר להדוניזם אני מסכים שלטווח הארוך הוא מזיק. בשנים האחרונות אף היינו עדים לצורה קיצונית של הדוניזם שנקראת ''דקדאנס'' לפחות בחוגים מסויימים וזאת בחיקוי לתופעות דומות בארה''ב ובאירופה.בסופו של דבר המדובר בתופעות שהן רק אצל קבוצות קטנות של האוכלוסיה. אבל הדוניזם לדעתי הוא גם לשבת כל היום ולצפות בטלוויזיה תוך כדי אכילת פיצה . זה כמובן נפוץ מאוד באירופה ובארה''ב אלא מה שהם יכולים להרשות לעצמם ,אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. | |||
_new_ |
ליוסי גורביץ בתשובה למילשטיין | |||
|
|||
התאורים העסיסים של אורחות החיים הרקובים של הספרטניים, מתעלמים מן הדינמיות של הלשון שחידדה את המושג 'ספרטני' להסתפקות במועט, לדבקות במטרה, ולאי-התבכיינות. כל הפרטים האחרים נותקו מהמושג כפי שהוא מקובל בימינו, והסילוף כפי שהתבטא במאמרו של גורביץ בא אך ורק לשרת את דעותיו הפוליטיות. | |||
_new_ |
לשש שש: פוסטמודרניזם והסתאבות | |||
|
|||
יוסי גורביץ נקט במתודה הפוסטמודרניסטית, המקובלת היום בחוגי ה'דקדנס' התרבותי: ליטול תופעות מן העבר להשתמש בהן בהתאם לצרכים היום מבלי להתיחס לשאלה האם האנלוגיה תקפה. כך מספקת לו ספרטה הארכאולוגית 'נרטיב' כדי לשבח את ההסתאבות הישראלית. שיהיה בריא. | |||
_new_ |
כנראה שהיה משורר ספרטני אחד לפחות | |||
|
|||
בשם טירטיוס ,בניגוד לדבריו של יוסי גורביץ שטען שספרטה לא הוציאה אפילו משורר אחד. אבל כן ,כנראה שלא היו יותר מאחד או שניים. | |||
_new_ |
טירטיוס לא היה ספרטני | |||
|
|||
או, ליתר דיוק, לא נולד וגדל בספרטה. הדעות חלוקות אם הוא היה עבד המדינה או משורר שיובא לספרטה בשל המלחמה, אבל ספרטני הוא לא היה. | |||
_new_ |
התיאור הבא לקוח מספרטה? או מהצדקנים של ימינו? | |||
|
|||
ציטוט מהמאמר של גורביץ: ''הם התייהרו שהם נקיי המידות שבין היוונים. כמו רוב מה שאמרו על עצמם (וביחסי ציבור הם היו טובים), זה היה שקר גס. דור אחרי דור של מצביאים ומלכים ספרטנים מואשם או מורשע בלקיחת שוחד. פריקלס, על פי האגדה, שיחד את המועצה הספרטנית במשך תריסר שנים ברציפות. לפחות מלך אחד נתפס כשהוא יושב על שק מטבעות ינשוף אתונאיים; אחרים מעלו, רצחו, גנבו, חיללו קודש - וכמובן, אנסו'' אתה בטוח שאתה לא מתאר במדוייק את הצדקנים בישראל? ואמרו חז''ל ''קשות עצמך תחילה'' | |||
_new_ |
הספרטנים | |||
|
|||
אחי מה שאת כתבתה במידע אז זה כל מה שיש על הספרטנים או שזה רק חלק כי אני צריך את כל המידע על ספרטה כי אני חייב להתכונן למבחן אנא תחזיר לי הודעה בבקשה ^_^ | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |