מקור: ויקיפדיה, ''אסלאם סוני''אז יש או אין עם פלשתינאי? יש, אם אנחנו חושבים שיש עם סורי, עם ירדני, עם לובי ועם סעודי. אבל במובן האירופאי הקלאסי אין עמים במזרח התיכון. כל ה‚עמים’ האלה הם חדשים.
המדינות המזרח תיכוניות נוצרו באופן די מלאכותי והיו תמיד במלחמות בעלות פן דתי מובהק. איזור סודאן היה נוצרי, הפך מוסלמי בכוח החרב, סופח למצרים והופרד; האיטלקים שלטו באיזור לוב; האימפריה העותומאנית שלטה ברוב האיזורים, נקרעה במלחמת העולם הראשונה ועל הנתחים עטו אנגליה וצרפת, שניסו לקבוע גבולות בהסכם סייקס-פיקו, שלא יצא אל הפועל. הבריטים העניקו מתנות על פי האינטרסים: את עבר הירדן המזרחי למשפחה ההאשמית שיובאה מחצי האי ערב; ליהודים הם פרסמו את הצהרת בלפור, אבל לא עשו דבר כדי ליישמה. הצרפתים ניסו באיזור סוריה ולבנון לחלק על פי מפתח אתני: מדינת דמשק ומדינת חלב למוסלמים, ג'בל דרוז לדרוזים, לבנון לנוצרים המארונים ומובלעת תורכית בצפון מערב. זה החזיק מעמד פחות מעשר שנים.
יש כמה עמים מובהקים ומובדלים במזרח התיכון. תורכים, כורדים, איראנים, דרוזים ויהודים הם עמים אמיתיים במובן האירופאי. בקרב הערבים ניתן לזהות שתי חלוקות עיקריות: על פי הזרם הדתי ועל פי המעמד החברתי, כשברוב ארצות האיזור יש בדואים ויש פלאחים/עירוניים. הניידות החברתית בין המעמדות היא נמוכה מאד. המצב הזה מזכיר מאד את אירופה הפיאודלית, לפני שהתגבשו בה העמים המוכרים לנו כיום. החלוקה באירופה היא על פי שפה. בדרך כלל כשחוצים גבול מדיני באירופה, חוצים גם גבול של שפה, להוציא חריגים בודדים.
רוצים לדעת מה הגבולות ה‚אמיתיים’ במזרח התיכון? עיינו במפה המצורפת. אלה הלוחות הטקטוניים האמיתיים של המזרח התיכון והוא יתפרק בהתאם לקווים האלה.