פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
''טוטם הזאב'' - איכות הסביבה מול מודרניזציה
דוד סיון (יום שלישי, 03/03/2015 שעה 15:00)


''טוטם הזאב'': איכות הסביבה מול מודרניזציה

ד''ר דוד סיון



עטיפה
על ''טוטם הזאב'', מאת ג'יאנג רונג, תירגם מאנגלית עודד פלד, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2012, 527 עמודים
הספר המצויין הוא שיר הלל לסביבה, לטבע ששובה את לב הקורא מראשיתו. תיאוריו מחברים את הקורא למציאות בצורה שיוצרת בו תחושה שהוא מביט בתמונות. הוא ספר אוטוביוגרפי שכתב לוּ גִ'יאַמִין (Lu Jiamin) - גִ'יאַנְג רונְג (Jiang Rong) הוא בעצם שמו הספרותי. הוא נכתב ''בזכות'' (מוצר לוואי של) מהפכת התרבות שהתחוללה בסין הקומוניסטית בסוף שנות השישים (1966 – 1968).

מטרת מהפכת התרבות היתה לחזק את השליטה של המפלגה הקומוניסטית (ובמקביל גם את מעמדו של מאו צה טונג ולהחזירו למרכז הבמה). היא היתה עוד שלב בקידום האידיאולוגיה הקומוניסטית מבית מאו בקרב תושבי סין. המהפכה החלה בקיץ 1966 והתמקדה במערכה (קמפיין) להחלשה והסרה של ארבעת היסודות (מנהגים, תרבות, הרגלים ורעיונות) הישנים ש''הרעילו'' את מוחם של האנשים במשך אלפי שנים ומנעו השפעה מספיק משמעותית של האידיאולוגיה הקומוניסטית. בעיני יוזמי המהפכה ''ארבעת הישנים'' היוו האויב העיקרי של הקומוניזם.

צעירי העם נקראו (על ידי מאו) לבער את היסודות הלא טהורים של החברה הסינית כדי להחיות את רוח המהפכה ולחזק את השפעתה. בתי ספר ואוניברסיטאות נסגרו כדי שהצעירים ''יתפנו'' לחנך מחדש את מנהיגי המפלגה שנתפסו לערכים בורגניים (ונדבקו יותר מידי ל-‏4 הישנים). מיליוני צעירים ''התגייסו'' למשימה, ל''משמרות האדומים'' (Red Guards), כדי ''להציק'' ו''להטריד'' למבוגרים ולאינטלקטואלים. הם ניהלו רדיפות נגד ''החוטאים'' שכללו הכאה, עינויים, השפלה, הריגה ורצח. בין הקורבנות היה אביו של לוּ גִ'יאַמִין שהיה בכיר במשרד הבריאות (ולפני כן לחם באויב היפני והפך נכה). לוּ גִ'יאַמִין לקח חלק בתקיפות ואף טיפס לעמדת מנהיג המשמרות בקולג' שבו למד (Living with wolves).

נזקי המשמרות האדומים כללו:
  1. מיליוני בני אדם נפגעו (מאות אלפים נהרגו),
  2. המשק נעצר והתוצר הצטמק באופן משמעותי,
  3. ספרים, אוצרות אמנות, אתרים ארכיאולוגיים ומקדשים נהרסו-הושמדו,
  4. אתרים היסטוריים רבים הושמדו-נמחקו כדי שהידע ההיסטורי יעוות,
  5. הפגיעה באינטלקטואלים גרמה לירידה באיכות מערכת החינוך וההשכלה, בעיקר ברמות הגבוהות (אוניברסיטאות),
  6. רבים ממוסדות החינוך-ההשכלה הגבוהים נשארו סגורים עד 1972.
פעילות המשמרות התפתחה למאבקים בין יחידות שונות של המשמרות שמהר יצאו משליטה. לכן נשלח הצבא להחזיר את הסדר על כנו. צעירי המשמרות הוגלו-נשלחו לאזורים הכפריים לחינוך מחדש, ללמוד מהעם - מהכפריים. בדרך הזאת הגיע גם לוּ גִ'יאַמִין הצעיר לערבות אוֹלוֹנְבּוּלָאג במונגוליה הפנימית. כך נולד הספר ''טוטם הזאב'' שמבוסס על ידע נרחב על חיי הרועים הנוודים שרכש ג'יאמין באותן 11 שנים (1967 – 1978) שבילה שם.



צ'ן ג'ן (המספר) וחבריו הסטודנטים לומדים לאט, לאט ומפנימים את אורח חייהם של הנוודים המונגוליים. תחילה הם מוצמדים למשפחה וגרים באוהל שלה כאשר ראש המשפחה הוא המנחה-האחראי על תהליך הלימוד של אורח החיים והתפקיד בכוח העבודה. עם ההתקדמות ''ההשכלתית'' החבילה מופרדת מעט כאשר מוקצה לצעירים אוהל משלהם ואחר כך המנחה מבקר לעיתים יותר רחוקות ובעיקר צופה מהצד.

בערבות האולונבולאג, ערבות העשב, הכל תלויים בעשבי הבר. העשב הוא הבסיס של המערכת האקולוגית. הוא מזין את הכבשים, הסוסים והעיזים (חיות המשק) שהרועים מנצלים למזון, לביגוד ולמגורים. ערבת העשב היא גם הבית של המרמיטות, סנאי האדמה, השפנים והצבאים שניזונים מהעשב. אם יאכלו באופן חופשי הם יחסלו בתוך מספר שנים את מקור החיים שלהם ושל הרועים – יהפכו את המרעה לשממה.

הזאבים הם הישות (בעה''ח) שמחברת בין הקהילה-השבט ואלוהיו, טנגרי, והטבע במרחב. הם גם ''מתחזקים'', משמרים את האיזון האקולוגי על ידי אכילת זללני העשב. הזאבים גם צדים-טורפים את חיות המשק (הסוסים, העיזים, הכבשים) ולכן הם צריכום ''הגנה''. אבל הזאבים תורמים כאן לאיזון משום שבדרך כלל טורפים את חיות המשק החלשות ובכך מבטיחים כושר שרידות של חיות המשק החזקות והאיכותיות יותר.

הרועים מכירים את התנהלות המערכת האקולוגית, את כושר הנשיאה שלה (של העשב) ואת השינויים שחלים בה בגלל שינויים במזג האוויר. הם יודעים מה יקרה אם הגשם מאחר, אם השלג יכסה את הערבות למשך זמן ''ארוך מידי'', מכירים-יודעים כיצד ישפיעו שינויי מזג האוויר על המערכת האקולוגית. הידע הזה מבוסס על מידע המשולב במסורת ארוכת השנים שלהם ועל נסיון החיים של כל אחד מהם, והוא הבסיס להתנהלותם בחיי היום-יום. הם מבינים טוב מאד שהאיזון האקולוגי, שמהווה תנאי ליציבות קיומם, תלוי במעשיהם. שמירת המסורת של הנוודים המונגוליים שיש בה סינרגיה והרמוניה עם האדם, הטבע והיקום - היא תנאי נוסף ליציבות הקיום.

צ'ן ג'ן וחבריו לומדים להכיר את הנוודים האמיצים, הגאים החיים בערבות העשב (grassland), בהרמוניה עם הסביבה היפה והאכזרית כבר אלפי שנים. הם גם לומדים ששמירת האיזון האקולוגי היא עיקרון בסיסי במסורת ובדת של הרועים – מעין פולחן הזאב.

בהמשך הסטודנטים הופכים לבעלי זכויות בחברה – לרועים עצמאיים. אבל המנחה נשאר בתמונה כדי להבטיח שהם לא יפרו את האיזון, את היציבות של הקיום. הם יוצאים למשימות טיפול בבעלי חיים בהובלה של המנחה גם בהכנות וגם בתהליך הביצוע. המספר, צ'ן ג'ן, מפרט את התהליך ומעביר לקורא טוב מאד את התחושות, הרגשות במהלך ההתרחשויות והארועים.

הרועה הזקן ביליגה הוא המנחה, המורה הרוחני של צ'ן ג'ן. בעזרתו לומד צ'ן להרגיש בבית במרחבי ערבת האולונבולאג. הוא לומד להעריך ולכבד את הטורף השליט במרחב – להקת הזאבים שבעיניו הם בעלי אינטיליגנציה כמעט אנושית וזהות רוחנית רבת עוצמה. צ'ן לומד מהמונגולים, בעיקר מביליגה, את סודה של הערבה שבעיניהם היא גם יצור חי ענק וגם ביטוי רוחני של טנגרי, האלוהות. כמו הנוודים הוא נלחם בזאבים שמאיימים על קיום העדרים להם הוא אחראי הוא גם לומד את חיוניות נוכחותם לקיומה התקין של המערכת האקולוגית, לאיזון אקולוגי, ולהישרדות הערבה.

האיזון הזה מופר על ידי כוח הרבה יותר הרסני מאשר להקת הזאבים – הפילוסופיה הפוליטית האנושית עבורה רק ערכים וצרכים אנושיים של מכסות יצור, גידול בתפוקות (הישגים כמותיים) וכו', חשובים או רלוונטיים. בתחילת הדרך, למרות האינטרסים הסותרים, האיזון האקולוגי בכל זאת נשמר עד אשר השלטון מרגיש צורך ליישב איכרים בערבה. כעת הזאבים כבר מהווים סיכון למתיישבים-הפולשים. עקב כך השלטון מכריז על הזאבים כ''אויבי המעמד'' והממשל שולח כוח משימה לחסל זאבים. תהליך הפרת האיזון האקולוגי מתחיל.

ביליגה הזקן מזהה שמדובר בהפרת האיזון האקולוגי ומזהיר (עמ' 207):
... אסור שזה יקרה שוב. אם יהיו עוד מסעות צייד כאלה, הזאבים יעלמו. אז ירמו ראש הצבאים, סנאי האדמה, השפנים והמרמיטות. זה יהיה סופה של הערבה, וזה ירגיז את טנגרי. אנחנו וחיות המשק שלנו נשלם ביוקר.
ובהמשך הוא מבהיר (מנבא) מה עשוי לקרות אם התהליך ימשך (עמ' 242):
הערבה היא חיים גדולים, אבל היא דקה מעפעפיהם של אנשים. אם תקרע את פני השטח שלה, המכוסים עשב, תעוור אותה, וסופות אבק מסוכנות יותר מסופות שלג לבנות שיער. אם הערבה תמות, ימותו גם הפרות, הכבשים והסוסים, וגם הזאבים ובני האדם, כל החיים הקטנים. ואז אפילו החומה הגדולה ואפילו בייג'ינג לא יהיו מוגנות.
אבל הפרת האיזון האקולוגי נמשכת. בנתיים לאחר כ-‏11 שנים בערבת האולונבולאג חוזרים צ'ן ג'ן וחברו לבייג'ינג, ללימודים אקדמאיים. אבל הם לא שוכחים את השנים בערבה. לאחר כ-‏20 שנה הם חוזרים לביקור, שבמהלכו צ'ן מסכם (עמ 513):
... שמעתי שרועי צאן משתמשים עכשיו באופנועים, סמל לשגשוג... זה קרה מפני שהערבות לא יכלו עוד להזין את הסוסים, שנעלמו אחרי הזאבים. גם הפרות והכבשים ילכו בעקבותיהם בקרוב, אני בטוח... אנחנו עדים ל'ניצחון מרשים' של החברה החקלאית על חברת נוודים מגדלי צאן ובקר.
הנבואה של ביליגה הזקן, החכם, התגשמה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מדהים כמה מהר שכחנו את ''המהפכה''  (כספית) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי