מקור: לוח 3.5, ''הירחון לסטטיסטיקה של מחירים''מחאת המילקי ומחאת הקוטג' העלו לקדמת הבמה את עניין יוקר המחיה. מצד שני בחודשים האחרונים דיווחי הלמס מציגים נתונים מהם עולה סיפור אחר. התרשים המצ''ב מציג את שיעורי האינפלציה השנתיים במדד המחירים לצרכן (לוח 3.5, הירחון לסטטיסטיקה של מחירים, האחרון). אפשר לראות שמאז אוגוסט האחרון, מאז ''צוק איתן'', השיעורים האלה הם שליליים. המשמעות היא שמאז יוקר המחיה נמצא במגמת ירידה.

נתונים נוספים (לוח 2.1, לוח 4.1) מלמדים שהגורמים לירידות האלה הן ירידות במדדי מחירי המזון, אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת. בין הסיבות החשובות אפשר למנות:

1. ירידות חדות במחירי הנפט הגולמי והדלקים מאז אמצע 2014,
2. חולשה כלכלית בגוש האירו,
3. מיתון חריף ברוסיה,
4. ירידה במחירי תשומות,
5. הורדה במחירי המים.

יש המוסיפים כסיבה את התחזקות בתחרות בענפים שונים (הנפילה החודשית...). בעצם, מדובר בשינוי מגמה ריאלי חיובי במציאות הכלכלית בישראל.


מקור: הודעה לעיתונות...התרשים הבא מציג את שיעורי הצמיחה הריאלית במשק. אפשר לראות את השינוי במגמה שהתרחש במהלך הרבעון השלישי בשנה הקודמת (לאחר ''צוק איתן''). הזינוק החד בתמ''ג העסקי ובתמ''ג מהווים עדות שהירידה במדדי המחירים השפיעו לטובה על המשק. לא מפתיע שגם הצריכה הפרטית לנפש חידשה את הצמיחה ובכך מסמנת את האפשרות שמדובר בעליה ברמת החיים (התמ''ג לנפש).

לפי המידע שבידי לא מדובר בתופעה השלילית (מזיקה) של דפלציה שנובעת מירידה כללית בביקושים ו-או בהוצאות. ראשית, לא נראה שמדובר בירידה בשכר ולכן בעצם ישנה עלייה בשכר הריאלי. שנית מגמת הגידול בצריכה הפרטית מעידה שאין ירידה בביקושים וגם אין צפי לירידת מחירים (דוח המדיניות המוניטרית...).

---

מי שיכול להעריך מה תהיינה המגמות במחירי הנפט הגולמי ובמציאות הכלכלית בגוש האירו ובשאר הארצות להן יש קשרים כלכליים-עסקיים עם ישראל, ידע לטעון משהו בקשר לתחזית על המשק הישראלי.

החדשות הפחות טובות הן שמדד הדיור המשיך לעלות. אפשר לקוות שהממשלה החדשה תמצא דרך להפוך את המגמה או לפחות לעצור את מגמת העליה הזאת.

---