פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_7822

ישראל מקום 11 ע''פ מדד העושר הפיננסי ''העולמי''
חדשות / המערכת (שבת, 27/09/2014 שעה 14:00)


ישראל במקום 11 ע''פ מדד העושר הפיננסי ''העולמי''



קישורים:
לאחרונה פורסם ''דו''ח העושר העולמי'', של ''Alianz'', שמנתח את העושר הפיננסי ב-‏53 ארצות. הדו''ח מציג השוואה של העושר הפיננסי הגולמי והנקי של משקי הבית באותן הארצות. במהלך 2013 העושר הפיננסי הגולמי העולמי הגיע לכדי 118 טריליון אירו וצמח בשיעור ב-‏9.9% (הגבוה מאז 2003). העושר הפיננסי העולמי הנקי (בניכוי חובות) צמח ב-‏12.4%.

בדירוג העושר הפיננסי הנקי לנפש הגיעה ישראל למקום ה-‏11 (אחרי שוויץ, ארה''ב, בלגיה, הולנד, יפן, שבדיה, טאייוון, קנדה, סינגפור ובריטניה). למעשה הדירוג מציג גם את הפערים הגדולים בין הארצות בכלל, אבל במיוחד ברבע העליון. כך בשוויץ הגיע העושר הפיננסי הנקי לנפש לכ-‏146.5 אירו ובישראל רק לכ-‏55.8 (כ-‏38% משוויץ).

העושר הפיננסי הנקי לנפש הממוצע של כל המדגם הגיע לכדי 17.7 אירו בלבד. התוצאה הזאת מהווה אינדיקציה שהפערים בין הארצות המובילות בטבלה לבין המזדנבות מאחור גם הם גבוהים (אפילו מאד).







http://www.faz.co.il/thread?rep=174439
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
עוז פרידמן (יום שישי, 03/10/2014 שעה 9:11)

ואפילו יכולים להיות טובים יותר בכלכלה. הבעיה של ישראל היא שהדברים לא מתורגמים לרווחת האזרחים. ישראל בהחלט יכולה להקל על אזרחיה בפיקוח מחירים, פיקוח משכורות, הוזלת מוצרי יסוד ובעיקר דירה ראשונה. אם ממשלה בישראל תשיג את הדברים האלה, הרי שמצבה הכלכלי ישתפר מאוד וחיי היום היום של החציון הנמוך יהפכו לגן עדן מתמשך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=174452
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
ע.צופיה (יום שישי, 03/10/2014 שעה 14:00)
בתשובה לעוז פרידמן

פיקוח מחירים, משכורות, סובסידיות והסדרת דירה ראשונה איפיינו את כלכלת המדינה בשנות החמישים של המאה הקודמת.
האם אתה מציע לחזור אחורה בזמן?

http://www.faz.co.il/thread?rep=174456
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
עוז פרידמן (יום שישי, 03/10/2014 שעה 14:48)
בתשובה לע.צופיה

אני מתכוון לפיקוח המחירים במתכונת הקיימת היום - הגדלת מוצרי היסוד שמחירם פוקח. או הפחתת המחירים בהקטנת המיסוי הישיר והעקיף עליהם כמו שנעשה מאז 2003 למוצרי האלקטרוניקה למשל ומ-‏2009 לחברות הסלולר. ממשלה אינה מנהלת את המכירות אבל צריכה לפקח על התנהלות המשק ולקבוע לו כללים. בעניין הדיור הממשלה חייבת להגדיל את המצאי (שחרור מהיר של קרקעות לבניה, קביעת מחיר נמוך לקרקע לרוכש הדירה ולא לקבלן, הקטנת מיסוי על חומרי בניה ועבודה) ולפקח על המחיר לדירה ראשונה. זה לא אחורה אלא קדימה בזמן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=174466
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
ע.צופיה (יום שישי, 03/10/2014 שעה 16:40)
בתשובה לעוז פרידמן

פיקוח על מחירים מעל לרמה מינימלית מסוימת מחזירה אותנו אחורה.הפחתת מחירים על ידי הקטנת מיסוי זו סובסידיה. אנו כבר ילדים גדולים בעניין זה.
הגדלת מצאי הדירות על ידי הממשלה זו אגדה לאנשים שאינם מבינים בעניין. לממשלה אין קרקעות להגדלת המצאי!
חוק 0-מעמ עונה ביעילות על העניין!

http://www.faz.co.il/thread?rep=174475
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
עוז פרידמן (שבת, 04/10/2014 שעה 15:48)
בתשובה לע.צופיה

אני דוחה את הטרמינילוגיה שלך על הסף.
פיקוח על מחירי יסוד קיים מתמיד.
הםחתת מס אינה פיקוח וגם לא סובסידיה, אלא ניהול מדיניות מיסים נבונה. סובסידיה זה כסך שניתן לאזרח (ע''י הממשלה במקרה זה) כדי לרכוש מוצר או שירות, אבל הפחתת מס לא נותנת דבר לאזרח מעבר למה שיש לו. הממשלה צריכה להושיט יד קצרה לכיס האזרח וככה לתת לו לכלכל את חייו בצורה הוגנת יותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=174476
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
ע.צופיה (שבת, 04/10/2014 שעה 18:05)
בתשובה לעוז פרידמן

בכלכלה המודרנית אין פיקוח על מחירים. השוק הוא שוק עולמי פתוח וכולם קונים את הזול ביותר.
בכלכלות כמו ישראל שאינן גדולות מספיק יש לשמור על מסגרת מסוימת של פיקוח על מחירים והגבלות מכס שונות אחרת תהיה פה אבטלה נוראית.
מתן הנחות במס למוצרים מסוימים או אפילו מענקים כספיים ישירים זו סובסידיה למוצר שמטרתה להגיע בסופו של דבר למשתמש. לפי מיטב ידיעתי אין כיום סבסוד מוצרים במדינת ישראל.
מה זה ''להושיט יד קצרה לכיס....'' לא הבנתי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=174507
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
עוז פרידמן (יום ראשון, 19/10/2014 שעה 5:50)
בתשובה לע.צופיה

דיברתי על ''הקלה בפיקוח'', כלומר פתיחת מדיניות הפיקוח - כמו מחירים של ''מוצרי יסוד'' וצמצום בפיקוח. לא צריך ''לחם אחיד'', פשוט צריך להניח ליותר מאפיות לאפות יותר לחמים וככה נגיע ל'עמק השווה' - מפגש של כמות הלחמים מול המחיר הסביר הנמוך ביותר.

''מסגרת מסוימת של פיקוח על מחירים והגבלות מכס שונות'' זה לא ''סבסוד מוצרים''?

פתיחת השוק תגרום לאיזון במגוון התעשיות בארץ - ייסגרו מפעלים לא-יעילים או שיתייעלו תוך הוזלת מחירים. כנראה שהתרגלנו שכל מפעל צריך להפוך לבנק רווחים. מפעל צריך להרוויח רק כמידת יכולתו להמשיך לפעול תוך יעול מידתי (רווח למשכורות, תחזוקה שוטפת, רכש מוצרי יסוד, תשלומי מס, רווח לייעול ולשיפור, ביטוחים ו'קופה קטנה') כנגד תהליכי השחיקה הרגילים.

היום ריווחי מפעלים, מקטנים לגדולים, הם גדולים יחסית למה שנהוג ב-OECD, וזה לא תקין אל מול משכורות הענק של מנהלים אל מול משורות הדחק של העובדים. הראשונים לא צריכים להרוויח כל כך הרבה והשניים לא כל כך מעט - פתיחת תחרות חופשית תאלץ להוריד את משכורות הבכירים ותאזן את משכורות העובדים, כדי להשתלב בתהליך התחרותיות.

מראה מה קורה בתחום הטכנולוגי וההיי-טק - שם מלבד מיסוי בסיסי (ובעצם כפל מיסוי של המדינה - מס הכנסה ומס ערך מוסף) הם משחקים חופשי והמחירים סבירים. אבל אם אתה רוצה לרכוש פריט שבו רוב רכיביו יוצרו בישראל אבל שהורכב במפעל בחו''ל אתה תשלם מס על היבוא של המוצר כולו ושוב מס הכנסה. משהוא מסריח במדיניות המסים בישראל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=174509
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
ע.צופיה (יום ראשון, 19/10/2014 שעה 14:21)
בתשובה לעוז פרידמן

צר לי לכתוב, אך לטעמי אתה מתבלבל מאוד.
א.הפיקוח על מחירי מוצרי יסוד נועד לבלום את מחירם ברמה מסוימת.זה מהלך שיש לו השפעות רחבות בכלכלת המדינה והוא נהוג ברוב ארצות העולם. זה שכל מאפייה תוכל לייצר לחם כרצונה(ולדעתי אין מניעה לכך היום)אין פרושה של דבר שמחיר הלחם ירד. אולי מספר המאפיות יצטמצם.
ב.פיקוח על מחירים והגבלות מכס אינן סיבסוד. סיבסוד הוא כסף שיוצא מקופת המדינה ליצרן.
ג.אין ארץ בעולם שיכולה להרשות לעצמה יבוא חופשי ללא כל מגבלות. כולל ארה''ב ומערב אירופה.כי במקרה כזה יתכן מצב שרוב התעשיות יסגרו האבטלה תהיה גדולה ביותר והמדינה תדרדר למשבר חמור.להזכירך כי בשנות השישים כאשר הכלכלה היפאנית פרצה ו''איימה'' לכבוש את העולם בתעשית האלקטרוניקה והמכוניות. הסכימו ארה''ב ויפאן שהיפאנים יגבילו את כמות המכשירים והמכוניות שהם מוכרים לארה''ב והאמריקאים בתמורה לא יטילו מכס ומגבלות אחרות. הייתה בארץ תעשיית טקסטיל משובחת. כאשר נפתחו שערי היבוא התחסלה התעשיה ואין לה זכר כיום. זה עשוי לקרות לתעשיות האחרות המשגשגות בארץ, מלבד ההי-טק.
ד.הדשא אצל השכן תמיד ירוק יותר ולכן נראה לנו שהתעשיות שלנו מרויחות הון תועפות והמנהלים מנצלים את המצב. זה אינו נכון. הרווחיות בארץ היא סבירה אך אינה יוצאת דופן. המנהלים הללו אם לא יקבלו את השכר הזה פה יקבלו אותו במערב אירופה או צפון אמריקה. הדוגמא הקלסית היא הבנקים שרווחיות הנומינלית היא פנטסטית אך לעומת ההון המושקע היא נמוכה מאוד ואף אחד (חוץ מאריסון הציוני)לא קונה אותם.
מחירי הדיור, המזון ודברים אחרים בארץ הוא פועל יוצא של רמת החיים שהיא, היום, יחסית, גבוהה יותר מאשר באירופה ובצפון אמריקה (שלא לדבר על ארצות אחרות). אני צופה ירידה חדה ברמת הפעילות הכלכלית וכמובן ברמת החיים של הפרט. אם הציבור ידע לנהוג בחוכמה נעבור זאת יחסית בשלום אך אם הטמבל הישראלי המצוי יתפוס פיקוד, אוי לנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=174510
איך אתה מודד רמת חיים?
דוד סיון (יום ראשון, 19/10/2014 שעה 16:50)
בתשובה לע.צופיה

איך קבעת שרמת חיים בארץ ''גבוהה יותר מאשר באירופה ובצפון אמריקה''?

http://www.faz.co.il/thread?rep=174511
איך אתה מודד רמת חיים?
ע.צופיה (יום ראשון, 19/10/2014 שעה 23:16)
בתשובה לדוד סיון

מתחושת בטן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=174512
תחושת הבטן מטעה
דוד סיון (יום שני, 20/10/2014 שעה 5:00)
בתשובה לע.צופיה

1. בהודעה מפברואר של הלמס (http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_templat...) עולה שרמת החיים בארץ:
א נמוכה מבארצות צפון אמריקה,
ב. נמוכה מגרמניה,
ג. נמוכה מהממוצע בארצות ה-OECD.

2. מחירים בדרך כלל נקבעים על ידי היצע וביקוש - כוחות השוק. יש לרמת החיים השפעה על התהליך אבל הוא לא פועל יוצא...

http://www.faz.co.il/thread?rep=174514
איך אתה מודד רמת חיים?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 20/10/2014 שעה 11:29)
בתשובה לדוד סיון

המינוח לא מתאים אבל המסר נכון .
זה לא רק כסף......................................
מידת שביעות הרצון הכללית והשיקלול של כל מרכיבי איכות החים של הישראלי היא מגבוהות בעולם .
אני כותב זאת מהזיכרון , אבל לפני חודשים מעטים הדבר פורסם ברבים מטעם אחת הקבוצות העושות סקרים כאלה .
זה כאשר מביאים לשיקול את הבריאות , החינוך , היחסים ההדדיים בחברה , הפשיעה , השיכרות והסמים וגורמים נוספים .

http://www.faz.co.il/thread?rep=174515
איך אתה מודד רמת חיים?
דוד סיון (יום שני, 20/10/2014 שעה 14:50)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

א. המדד אותו הזכרתי איננו ''רק כסף'' אבל מה שחשוב שוהוא אובייקטיבי.
ב. לשביעות רצון אין מדד אובייקטיבי ומכאן שהשימוש בו גם הוא בעייתי.
ג. גם איכות חיים איננה מדד אובייקטיבי.

----

ישראל 'מהגבוהות בעולם' יכול להיות דירוג במקום 10, 20 או יותר נמוך...

http://www.faz.co.il/thread?rep=174516
מדד אלטרנטיבי
דוד סיון (יום שני, 20/10/2014 שעה 18:13)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

לפני כשנה וחצי כתב ע. צופיה מאמר ''ישראל מדינה משגשגת'' (http://www.faz.co.il/story?id=7281&base=&New...) בו הוא הזכיר מדד כזה.
מדובר במדד שפותח על ידי האו''מ שמורכב ממדדים אובייקטיביים בתחומי החינוך, תוחלת חיים בריאות ועוד. ומבט מעודכן על מאגר נתונים הזה מוצג (http://hdr.undp.org/en/content/table-2-human-develop...). לפי זה ב-‏6 השנים האחרונות היה דירוגה של ישראל 20 וגבוה מכך.

עם זאת רוב מרכיבי המדד תלויים בגודלו של התמ''ג...

http://www.faz.co.il/thread?rep=174458
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 03/10/2014 שעה 16:00)
בתשובה לע.צופיה

שנות החמישים היו דלות בגלל נקודת התחלה נמוכה מאד .
אוכלוסיה קטנה קלטה מהגרים בהיקף עצום ללא הון התחלתי .
אבל תוך כלכלה סוציאליסטית , עם בריאות לכל מי שהסכים לשלם ביטוח בריאות , עם מחירים סבירים ועם בניה בהיקף עצום למילוי כל הביקושים , עם חינוך חינם ועם גידול רצוף וגדול בתל''ג .
בזכות כל אלה ישראל התחזקה באותם שנים באופן נהדר .

http://www.faz.co.il/thread?rep=174467
כנראה שמרוב שאנחנו יודעים לקטר אנחנו לא שמים לב שאנחנו גם טובים
ע.צופיה (יום שישי, 03/10/2014 שעה 16:42)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

אך זה נגמר בתחילת שנות השישים ואז הגיע המיתון הגדול (שאני וכנראה גם אתה היינו שותפים פעילים בו).
רק אחרי מלחמת ששת הימים בעקבות שטפון כוח העבודה הזול מיו''ש הצליח המשק להתאושש.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.