פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מבט או הרהור נוסף על מלחמת ''צוק איתן''
יוסף אליעז (שבת, 09/08/2014 שעה 17:00)


מבט או הרהור נוסף על מלחמת ''צוק איתן''

האם מבלי משים אנו שוב טורחים ב''המלכת מלכים'' במזרח התיכון?

יוסף אליעז



אין ספק שמלחמת צוק איתן היא מלחמה צודקת. לחימה זו נכפתה עלינו. לאחר כעשר שנות ירי רצחני לסירוגין על אזרחי ישראל בדרום המדינה, ירי שלא טופל כיאות על-ידי קברניטי המדינה וצה''ל.
לאחר הברחות אמל''ח בכמויות אדירות פתח החמאס בירי מסיבי על מדינת ישראל, בכמויות אש שלא היו מביישות כל צבא סדיר במלחמה, ותוך שימוש, לצד טילי ה''קסאם'' תוצרת-בית, בטילים צבאיים תקניים כמו ה''פאג'ר'' וטילים צבאיים משוכללים יותר לטווח ארוך.

ישראל לא הגיבה כיאות, גם לא על חטיפתו של גלעד שליט, תוך שימוש במנהרה לשטחנו, כפי שגם חדלה ופעלה שלא כיאות בשחרורו תמורת מעל לאלף פושעים שפוטים, ואי עמידה בלחץ המשפחות. בפעלה כך חִזְקָה מאד את החמאס ופגעה קשות באבו מאזן.

בצד התוקפנות המתמשכת גם עשה החמאס אי-אלו מעשי נְבָלָה מובהקים, כמו אותו ירי של טיל נגד-טנקים על אוטובוס צהוב המוכר גם להם כרכב להסעת תלמידים.

לא אירע שום אירוע שהצדיק את הירי הכבד הפתאומי האמור, ירי ששום מדינה ריבונית לא היתה מוכנה לספוג. לא היה מנוס מלנקוט בפעולה שתביא להפסקת ההתנכלות לחיי האזרחים כאן.

בצד כל האירועים, שכבר דשו בהם עד סחרחורת בפטפטת אינסופית בכל ערוצי הטלביזיה, מצטיירת תמונה מוזרה ועגומה, שהיא תוצאה הלחימה של צה''ל מול חמאס, ואני מבקש לתת עליה את הדעת, וברשותכם אפרט.

יחסי ישראל, או צמרת המדינה, עם נשיא הרשות אבו עבאס, או אבו-מאזן (משום מה לכל אחד מעבר לקו הירוק יש לפחות שני שמות שונים) מסובכים ומפותלים.
היו תקופות שהתיחסו אליו אצלנו בביטול, היו תקופות שהאמינו כי עִמוֹ יושג השלום, או לפחות השקט המיוחל. ישראל הזיקה לו ולתדמיתו, לרבות בשיתוף החמאס בבחירות ואי התערבותה (אולי המוצדקת) בהשתלטות החמאס באלימות וברצחנות טיפוסית על עזה. גם אין ספק שאבו מאזן עצמו נקט בשרשרת ארוכה של טעויות קשות, ששיאה היה בהקמת ממשלה משותפת עם החמאס.

מצד שני- אבו מאזן - למרות כל הצרות שגרם לנו - החל מתשלומי ''משכורות'' למחבלים ותשלומי מעין ''פנסיה'' למשפחות האסירים ומשפחות ה''שאהידים'' שנהרגו בעימותים עם צה''ל; המשך בהסתה העצומה וחינוך הילדים לשנאת ישראל; בסרבנות לדון ענינית עם ישראל על הסדר קבע (שגם אנו תרמנו לו לא מעט); וכלה בהתנכלויות לישראל במוסדות האו''מ ובכל ארגון בינלאומי שאליו הצליח לחדור - הנה שמר על השקט, כוחותיו שתפו פעולה, באופן חלקי אמנם, עם כוחותינו בשמירת השקט היחסי ומניעת אינתיפאדה נוספת, או אולי אקרא לכך שמירה על ''אש קטנה'' תוך זהירות מהתלהטות.

אלא שעתה הפך פתאום אותו אבו-מאזן קשיש מיריב פוליטי קשה ל''משיח השקט והשלום''. לפתע תולה בו ממשלתנו את יַהֲבָה לשקט ולשלוה בעזה, ופועלת להשיב לידיו הרוטטות את השליטה ברצועת עזה, ובמעבריה תחילה (כן, כאותה סיסמא חבוטה: ''עזה ויריחו תחילה''...).

חוששני שאנו מעמיסים על חמורו של משיח לא רק את המשיח אלא גם תקוות-שווא כבדות מנשוא. אבו-מאזן דואג לעמו ולעצמו. אולם מעבר לכך - אנו מתעלמים מגילו המופלג, מכך שאין אנו יודעים מי יהא יורשו ביום שבו לא יוכל עוד לתפקד וירד מהבמה, וגם חוששים שאל-קעידא או דעאש או דומיהם יחטפו את השלטון מידיו החלושות.

הבה נשנה לרגע, רק לרגע, את נקודות המבט היומיומיות ונביט מהצד באשר מתרחש פה לנגד עינינו: החמאס סילק את הרשות הפלסטינית, ואבו-מאזן בראשה, מעזה. אבו מאזן חלש מכדי ליטול את המושכות בעזה לידיו וצפוי, אם יערכו עתה בחירות ב''גדה'', להפסיד את שלטונו גם בה.
צה''ל לוחם ברצועת עזה כאשר מטרתנו הרחוקה, הגם שמנהיגותנו לא מוכנה להצהיר על כך, היא להביא לקץ שלטונו של החמאס מצד אחד, ולהמנע משליטה שלנו על 1.8 מליון הפלסטינים החיים שם מצד שני. ובכן – מי אמור לקבל את שרביט השליטה בעזה? ברור: אבו-מאזן!!

לשון אחרת: בדיעבד דומה שצה''ל נלחם עתה ברצועה בחמאס למען הרשות ואבו-מאזן ...

האם גם לכם יש תחושת ''דז'ה וו''? האם לא היינו במשחק הזה אי-אז בלבנון, כאשר בצד חיסול האיום של ממלכת ערפאת בדרום לבנון, לחמנו למעשה את מלחמתם של הנוצרים בלבנון, כאשר ''מִנִינוּ'' להם נשיא נוצרי שסוריה חיסלה עוד לפני השבעתו?

אותן פלאנגות נוצריות השתמטו מקרבות של ממש כנגד הפלסטינים אויביהם. (הנסיבות שונות מעט, אך מובן שלוחמי הרשות אינם לוחמים נגד החמאס...) הפלאנגות צוידו אז והחזיקו בנשק רב, אך עשו רק אי-אלו פעולות זינוב שוליות, ונמנעו מלחימה לצד צה''ל, ורק אחרי נצחונו של צה''ל פשטו ברצחנות על מחנות סאברה ושתילה וטבחו בדם קר את יושביהם חסרי הישע. כאשר נסתיים מסע הרצח, שכוחותינו המזועזעים גילו רק לאחר-מעשה, ועצרו את שעוד ניתן היה לעצור – אנשי הפלנגות רחצו בשקט את ידיהם והשאירו את ישראל, ואריק שרון ידידם בראשה, לשאת במשא הגינויים.
האם אנו לא חוזרים על אותו מהלך מוטעה בעזה?

והיה אם תשאלו: ''אז מה הפתרון?'' – חיי שאיני יודע.
יש האומרים להותיר את חמאס המוחלש על כסאו לבל ישתלטו על עזה אנשי אל-קעידא או דעאש. זה אינו פתרון שכן גם חמאס עלול להפסיד את השלטון לכח כמו דעאש, והן משום שהשארת חמאס בשלטון רק תביא את המלחמה הבאה, שאליה יתכונן חמאס מיד עם תום הלחימה הנוכחית.
לשלוט בעזה איש אצלנו אינו חפץ.
אבו-מאזן זקן וחלש, ואינו שולט שליטה מלאה אפילו בגדה.
פירוז הרצועה מנשק התקפי היא משאת-נפש הרחוקה כרגע, לצערנו, ממימוש, אך גם אז תשאר בעינה השאלה מי ישלוט בה וימנע את הפיכתה שוב לפצצה מתקתקת.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מספר הערות  (ע.צופיה)
  A BIG BIG W  (המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה) (2 תגובות בפתיל)
  אבו מאזן כמשיח שלום  (יוסף אליעז) (10 תגובות בפתיל)
  אבו מאזן כמשיח שלום  (יוסף אליעז) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי