|
|
|
קריעה, תשעהשורות זהב לתשעה באבהרצל חקק
כָּל שׁוּרָה שֶׁנָּגְעָה בָּאֵשׁ
קָפְאָה לְסֵמֶל.
בִּבְלוֹאִים חָיוּ הַשָּׁנִים בַּפְּתִיל
שֶׁכָּבָה בִּגְבִיעַ הַשֶּׁמֶן.
נוֹרוֹ תִּשְׁעָה וְהֵם בַּמַּשְׁקוֹף
חוֹצִים. תִּשְׁעָה חִצִּים.
עָתִיד וְחָזוֹן לְהַכְרִית.
אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית.
בְּפֶתַח הָעֲזָרָה אֵשׁ זָרָה.
בְּשִׁבְעַת הַשְּׁעָרִים נִנְעָצִים.
בַּהֵיכָל. חֵץ בְּלִבּוֹ. בְּלִבִּי.
וַיְּכַל. וְלֹא אֻכַּל.
בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.
חֵץ טָמֵא בְּפַךְ הַנִּסִּים.
וְקָם אַחֲרֵי אַלְפַּיִם הַגָּבִיעַ.
בִּדְחִילוֹ מְהַבְהֵב. בְּסַעֲרַת הַלֵּב.
בְּצַנְתְּרוֹת הֲוָיָה יַבִּיעַ. עוֹלָם
חוֹלֵם שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵף.
הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמֵּתוּ הוֹמוֹת אֶל הַמָּקוֹם.
מֵבְדִּילוֹת בֵּין דִּמְעָה לְמַיִם לְהָקִים
אֶת הַבַּיִת, אֶת הָרְקִיעִים.
יִבְכֶּה חֲלוֹם רוֹטֵט, יוֹם טֵית.
כָּל הַהִיסְטוֹרְיָה מְדַמֶּמֶת
מִבַּיִת שָׁבוּר, מִתּוֹךְ מַרְזֵב.
הַכֹּל שׁוֹתֵת. תִּשְׁעָה בַּלֵּב.
כָּל דַּף בַּיּוֹמָן נִכְתָּב כְּקוֹרוֹת חַיִּים
שֶׁל יָחִיד. וְעַם. וְעִמּוֹ נִבְקָע הַבֶּכִי.
הָאַדְוָה מְשִׁיחִית.
בְּסִגּוּפִים שֶׁל כִּסּוּפִים וְעֶצֶב.
נִקְבַּצְנוּ כִּיְחֵפִים. הַיְּחִידִים. עַל אוֹתוֹ
רָצִיף. עַל אוֹתוֹ רֶצֶף.
זֶה הַשְּׁבִיל לַחֲלוֹם, כָּךְ כָּתַבְתִּי וְשַׁרְתִּי.
עַיִן שְׂמֵחָה וְעַיִן בּוֹכָה.
שְׁבִיל אֵימִים כֹּה בָּהַק וּבָכָה
בֵּין אַיֶכָּה לְאֵיכָה. גָּבִיעַ הַשֶּׁמֶן
בּוֹעֵר, וְטָהֵר. נִקְרַע
הַזְּמָן, וְהוּא עוֹבֵר בָּחֳרָבוֹת וְזוֹכֵר.
שִׁלְיָה הוֹמָה חַיִּים וְדָם.
קָפְאוּ תְּהוֹמוֹת בְּלֶב יָם.
|
|
|
|
