פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
משלי שועלים וזאבים
יוסף אליעז (יום שישי, 30/05/2014 שעה 16:00)


משלי שועלים וזאבים

יוסף אליעז



במשלי השועלים ''מככבים'' תכופות השועל והזאב אפשר והם ''בני דודים'', אך מכבר זה את זה מתעב אולי משום ששניהם ניזונים מאותם מצבורי מזון ודרכיהם המצטלבות מביאות למלחמה ואסון לפנינו לקט של מספר משלים על אותו ה''זוג''
לא בהכרח מאותו מחבר או משלים מאותו הסוג:



דְּלִי וְיָרֵחַ, שׁוּעָל וּזְאֵב, בִּינָה וּגְבִינָה
זַהוּ סִפּוּר אֲמִתִּי וְאַל נָא אִישׁ יִתְפַּלֵּא
מֵאֵרוּעִים הַמִּתְרַחֲשִׁים בְּלֵיל יָרֵחַ מָלֵא

בְּלִיל יָרֵחַ מָלֵא, מָה פֹּה יֵשׁ לְבָאֵר
יָצָא הַשּׁוּעָל לִשְׁתוֹת וּבָא אֱלֵי בְּאֵר
הביט לתוכה וראה מַרְאִית מַרְנִינָּה:
בתחתית הבאר כיכר שְׁלֵמָה של גבינה

על פי הבאר שם הוצב חבל עב
ודלי קשור לכל אחד מִקְצוֹתַּיו
דלי אחד למטה מלא כבר בְּמַיִם
דלי שני רֵיק מֵעַל, שָׁאֲבוּ שם בִּשְׁנָיִּם

מָשְׁכוּ בַּחֶבֶל אֲשֶׁר דְּלִי רֵיק מִשְׁפָּטוֹ
עָלָה הַדְּלִי הַמָּלֵא בְּמַיִם עַד שְׂפַתּוֹ
כך התחלפו הַדְלָיִּם, זה צולל זה עולה
האחד מְרוּקָן עת מִשְׁנֵהוּ דּוֹלֶה

ובכן הבה נשוב אל השועל הנחמד
אשר את כיכר הגבינה שֶׁבַּבְּאֵר חָמַד
קפץ השועל לתוך הדלי הָרֵיק, העליון
ומחמת משקל השועל חיש ירד זה לַתְּהוֹם

הושיט השועל כף חמדנית לגבינה
ורק משנרטבה באה לראשו הַבִּינָה
לאמור: בבאר אין שום גבינה
כִּי בְּמַיִם רַק הִשְׁתַּקְּפָה הַלְּבָנָה...

רבץ השועל לכוד בַּדְּלִי בבאר
אֶת מַר גּוֹרָלוֹ מַמָּשׁ אֵין לְתָאֵר
והנה צְלָלִית מעל פי הבאר
אֶת הַמַּיִם בָּא גַּם הַזְּאֵב לְבַקֵּר

הַשּׁוּעָל עַרְמוּמִי, חִישׁ פָּתַח בְּקִינָה:
''אָכַלְתִּי, שָׂבַעְתִּי, מַלְאָה כְּרֵסִּי בִּגְבִינָה
טעמה הטוב לפי אכן כֹּה יֶעֱרָב
וחבל לי לצאת כי הַמְּלַאי פה עוד רב''
שמע הזאב ולא חשב פַּעֲמָּיִּם
זִנֵּק לַדְלִי חִישׁ וְנָחַת בַּמַּיִם
והשועל הוּטַח הוּעֲלָה אֶל-עַל
כי כבד הזאב ממשקל שועל

למחרת עם שחר השכים הַשּׁוֹאֵב
הדלי כה כבד, הביט, ראה זאב
קרא שואב המים לחבריו לעזרו
כך נפרד הזאב האומלל מעורו...



פתי יאמין לכל דבר (משלי י''א 15)
צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו (משלי י''א 8)
אחזו לנו שועלים שֻׁעֲלִים קטנים מחבלים כרמים (שיר השירים א' 10)
.

שׁוּעָל, דָּגִים וּזְנַב זְאֵבִים
לפי משלי ר' ברכיה הנקדן בן המאה ה-‏11
המשל עתיק עד אין חַקוֹר-
משל עתיק מארצות הקור:

שועל רעב עבר בדרך
ליד נחל הזורם בַּפֶּלֶךְ
החל חושב על סעודת-חגים
כי עלה באפו ריח דגים

ראה והנה עגלה עמוסה
מקרטעת רתומה לסוסה
החליט השועל: זו ''שעת אֱמֶת''
פשט רגליו, התחזה לְמֵת

שכב על גבו רגליו זקורות
כאילו מת וקפא לפני דורות
ראה העגלון, עגלתו עצר
הנה נזדמן לפניו אוצר:

יפשוט עור השועל בביתו
מעיל מהעור תעש גְּבִירְתּוֹ
הזנב יִמָּכֵר חיש, אֵין מֵלִין
ויכניס לכיסו טבין ותקילין*

במציאה כשרה אין דואגים
עָמַס העגלון שועל על דגים
כִּסָּה בִּשְׂמִיכָה נֶגֶד ''עַיִּן-הָרַע''
חיש שועלנו שם פתח בְכֵירָה

השועל זלל עד שכוחו אזל
בִּפְנִיָּה בדרך התגלגל כגלגל
אסף את זנבו וחש לביתו
והנה הזאב ניצב בדרכו

אמר הזאב: ''אני כה רעב
עד שֶׁבְּשַׂר-שועל בטני לא תְּתַעֵב''
חשב השועל כיצד יִּפָּטֵּר
מהזאב הנורא ולא יאחר

''אָחָא זאב'' גִּיהֵק ואמר
''מִדָּגִים בנהר היום יש מבחר
בַּחוֹר שבקרח נעצתי זנב
וְחִישׁ נֶאֶסְפוּ הַדָּגִים, עַם רַב....''

נהם הזאב: ''אתה מְכַזֵב
זנב במי קרח - קוֹפֵא וְכוֹאֵב
הִנֵּה אֶטְעַם טָעֲמּוֹ שֶׁל שַׁקְרָן
לְמִשְׁמַנֵּי זְנָבְךָ כבר לִבִּי רָן...''



התאמץ השועל וְהֵקִיא דג
''אחא זאב, אנא אל תדאג
הנה הדג הזה לפניך מִנְחָה
וכל אֶחָיו ממתינים לזנבך...''

חשב הזאב: ''אכן טוב הדג
ואולי השועל בזנבו אכן דָּג
אולי הפעם השועל לא שיקר
מי יודע, אולי אמת דיבר ''

''טוב, שועל, תודה על הדג
הנה מעלינו כבר עַיִט חג
נלך לדרכינו אותי הן הכרת
אוי לנפשך אם פֹּה שיקרת !''

ניגש הזאב לנהר הקפוא
נִזְכַּר כֵּיצַד בִּמְדוּרָה דָּגִים נֶאֱפוּ
מצא חורים שקדחו הרועים
בכדי להשקות את העדרים

ישב מעל חור ושלשל את זנבו
חשב: עתה תור הדגים לבוא
קר בזנבו וקר באחוריו
אך הנה ידוג, יאסוף שלל רב

יָרַד לַיְלָה, בַּמַּיִם קָפָא הַזָּנָב
אָחַז בַּזְּאֵב קֶּרַח, הִקְפִּיא אֲחוֹרָיו
פֶּתַע עָבְרָה בְּדֶרֶךְ קְבוּצַת רוֹעִים
לֹא הֶאֱמִינוּ לַאָשֶׁר הֵם רוֹאִים

נִגְּשׁוּ לַזְּאֵב בְּמוֹטוֹת וּמַקְלוֹת
בְּפִיהֶם שָׁלָל עָשִׁיר שֶׁל קְלָלוֹת
''זֶה הַזְּאֵב אֲשֶׁר טוֹבֵחַ בָּעֵדֶר
הִנֵּה הִזְדַּמְּנוּת 'לְקָרְאוֹ לְסֵדֶר' ''

הַזְּאֵב קָפוּא מֵאֵימָה וְאָסוּר בַּקֶרַח
כָּלְתָה אליו הָרָעָה, אָבַד עָלָיו כֶּלַּח
בִּקַּשׁ רַחֲמִים עֵת חָשׁ בָּאָסוֹן
רִיחֲמוּהוּ כְּהָמוֹן רַחֲמָיו עַל הַצֹּאן...



זְאֵב אֲשֶׁר מַאֲמִין לְשׁוּעָל
אָכֵן רָאוּי לְאוֹתוֹ הַגּוֹרָל

אֵצֶל הַשּׁוּעָל כְּעֹבִי הַזָּנָב
כָּךְ עוֹבְיוֹ שֶׁל כָּל כָּזָב
.

אֲרִי חוֹלֶה, זְאֵב וְשׁוּעָל
נפל הארי על עֶרֶשׂ-דְּוַי לְמַעֲצֵבָה
באו לבקרו נתיניו, טרם מַצֵּבָה
סעדוהו הלביאות, הַדֹּב והזאב
קוו לטוב, לתשועה, לא להתאכזב
רַק הַשּׁוּעָל, עָרוּם מִקָּצֶה אֶל קָצֶה
חשש להכנס , שמא מהגוב לא יֵצֵא
לפי שהוא פגש בזאב מדי ערב
כי שניהם שִׁחֲרוּ לאותו הטרף
ראה השועל כי כבר הזאב הקדימו
על-כן בחר להשאר בחוץ, במקומו
חשש שאם הזאב שָׁם ''מוציא ומביא''
רָעוֹת ידבר בו בְּאָזְנֵי הלביא

והנה נודע לו שאכן הזאב הכוזב
שַׂח באוזני הארי החולה, הכואב
כי השועל מבין ברפואה ומלומד
וּבְיָדוֹ להביא מָזּוֹר מִן הַגִּלְעָד
חשב הזאב כי עת יכשל השועל
יהי לארי ולרעיו למאכל ולשלל
צִוָּה האריה להביא השועל לפניו
שמע השועל, מיד נמלט על חייו
כי ידע לארי החולה אין תְּקוּמָה
לא יועילו תרופה וָצֳרִי מְאוּמָה

חלפו עוד שבועיים ולא אירע נס
עֲדָּיִּן הארי בַּגּוֹב רובץ וגוסס
בא השועל, כולו עוטה בוץ ואבק
לגוב נדחק ואמר: ''באתי ממרחק''
סיפר השועל כי גם רגע לא עמד
והוליך רגליו מיד לְבָשָׁן וְגִלְעַד
לבקש שם תרופה, סמים לְמַרְפֵּא
ושם אמר לו מומחה לְשַׁנֵּן על-פה
כי אין טוב לארי מעור זאב טרי
בעודו לח לראשו יַחְבְּשׁוֹ וְיַבְרִיא
לא הספיק הזאב לשאת דבריו
חיש אחזו בו ופשטו עורו מעליו

השועל לא טרח לַהִשָׁאֵר לעזור
לראות אם ללביא העור יביא מזור
ידע כי לעת הזו הֶחָכָם עוד יַחְכִּים
מוטב וישא רגליו חיש למרחקים...



בטרם תלשין וחיי יריבך תקריב
מוטב ותלמד מה היא חכמת היריב

אם בלי בינה תְּשָׁגֵּר אֶשְׁגָּר בִּכְנַף יוֹנָה
זכור כי זו תשוב לַשּׁוֹבָךְ, אֶל קִנָּה
ואם פעלת בשל שנאה או קנאה
אפשר ועליך יִשְׂאוּ, חלילה, קִינָה


אֲרִי, זְאֵב וְשׁוּעָל - בְּצָיִּד וַחֲלֻקַּת שָׁלָל
על פי איזופוס
הזמין הארי את ידידיו, זאב ושועל
לצאת עמו לְצָיִּד ולחלוקת שלל
אמר הארי: ''בַּגּוֹב לי כפיר עוֹלָל
המליטה הלביאה ועלי נִיטַל
לצאת לשדה ולצוד לנו ציד
עלי עתה הַמַּטָּלָה לכלכלת הבית''

יצאו השלושה למלאכת יומם
שור, עֵגֶל וְתַיִשׁ הֶעֱלוּ בְּחֶרְמָם
פתח הארי ואמר לשועל:
''אתה, החכם, בוא חַלֵק השלל''
השיב השועל: ''אדוני, אין חוֹלֵק
כִּי הַטּוֹב בַּמְחַלְקִים הוּא אָחִי הַזְּאֵב''

אמר הארי לזאב: '' נפשי עֲיֵפָה
בוא נא וְחַלֵק, בלי אֵיפָה וְאֵיפָה''
אמר הזאב: ''יטול הארי את השור
מנה ראויה לְמֶלֶּךְ הר ומישור
ותקבל הלביאה, אֵם מֵינִיקָה
את העגל, לבטח יִטְעַם לחיכה

ואני עם השועל, ברשותך הַלָּיִּשׁ
נחלוק בינינו את התיש...''
שאג הארי: ''איך תעז כך לשלול
מהכפיר בְּנִי את זכותו, את הכל''
הכה בזאב בכפו, קִצְרוֹ בְּרֹאשׁ חיש
והשועל מביט, מוכה אֵלֶם, מחריש

''עתה השועל'', שוב נהם האריה
''בוא וחלק השלל באופן יָאֶה''
הביט השועל ולא מצא מנוח
סביבו לְבִיאוֹת ולא יוכל לברוח
אמר השועל ''החלוקה כה ברורה
והזאב השוטה לעצמו בּוֹר כָּרַה

השור ראוי הוא למלך, חֵלֶק הֶאָרִי
והעגל למלכה, ברור הדבר וּבָרִי
ואילו התיש לכפיר, ראוי ללא חסר
כי על הכפיר לגדול, הוא יוֹרֵשׁ הַעֶצֶר''
''אכן אתה חכם'' אמר הארי לשועל
''אין כמוך הוגן בחלוקת השלל...!''

מיד בתום הטכס הסתלק השועל
לא העיר הערה ושאלה לא שאל
מַחוּל חלקו בשלל, וזנבו מושפל
שמח וְשָׂשׂ שהיתה לו נפשו לשלל



למסע ציד צא עם חבריך
ולא עם זה הַמִּתְנַשֵּׂא מעליך

כל עוד בשר בשפע יש
חיה רעה רֵעִים תבקש
אך עת הבשר מעט יֶחֱסַר
פְּרִיץ-חיות בקרוביו יְקַדֵּשׁ

''אל תשתתף עם רשע'' (עפ''י סנה' י''ג)
''שותף לִסְטִים כְּלִסְטִים'' (ירוש', סנה' א' ב')
.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי